חרסון כתב:איש חי ונלבב, ומלא רגש יהודי תוסס. ובעת שהיה מדבר, נניח, על מידת יראת שמיים של אביו זצ"ל, או מסירות נפשו של חותנו נ"ע, הייתה נפשו יוצאת בדברו. גם על ספרו מצא חיים, אם אכן הסגנון הוא משלו, משוך חוט של חן ועדינות (לעומת, אם יורשה לי, חלק ההלכה דשם הכתוב לכאורה בסגנון אחר. ואכמ"ל).
עתניאל בן קנז כתב:הוא קידש על היין, שהיה מייצור עצמאי (לא יודע של מי, אבל עכ"פ יין ביתי ולא קנוי מהחנות).
בעת ששתה את היין לאחר הקידוש, התברר שהיין לא היה במיטבו, עם טעם לוואי חריף, עם חשש לקלקול, או לחמיצות.
הוא לא ידע מה לעשות. מהספק שמא היין לא היה כשר לקידוש ולא יצא ידי חובתו. ופשוט התלבט וצידד לעצמו ולבני ביתו, ולא ידע להכריע.
עתניאל בן קנז כתב:ברם פעם אחד זכור לי על סדר לימוד ארוך, המורה על שקידה מופלאה.
מדובר היה ב'ניטל' הנהוג בחצרות החסידים. אשר בגין כך בישיבה (שרובה אכלסה בחורים חסידיים) לא התקיימו סדרי לימודים כרגיל.
הגרח"מ לא נמנע מלימודים בניטל. וגם אנכי שייך לחסידות אשר מנהג הניטל נוהג אצלה ביום אחר. כך, שקבע עמי ללמוד בחברותא כל השעות הבטלות...
איש גבעות כתב:בכל קריאת אשכול מעין זה עולה תחושה קשה של החמצה.
אדם גדול היה שרוי בינינו ואנו לא "ניצלנו" זאת כדי הצורך מחוסר ידיעה.
שמא ואולי ישקלו שוב מנהלי הפורום את החלטתם שאין כותבים על אנשים החיים עימנו לאוי"ט, וכך נחסוך קצת תחושות החמצה מעין אלו...
איש גבעות כתב:בהלכות ברכות מופיע שאם השתנה הריח עדיין מברכים בפה"ג אך אם השתנה הטעם הרי שיש לברך שהכל כדין חומץ.
הוד_והדר כתב:קרוי ע"ש המנחת אלעזר ורבי מאיר שפירא אב"ד לובלין
פרנקל תאומים כתב:עתניאל בן קנז כתב:ג.
סיפור נוסף שנזכרתי בו.
באופן כללי היה לו סדר יום מאוד מסודר. שעות ללימוד, הכנת השיעור, מסירת השיעור, שעות בבית הדין, וכיוצ"ב.
ברם פעם אחד זכור לי על סדר לימוד ארוך, המורה על שקידה מופלאה.
מדובר היה ב'ניטל' הנהוג בחצרות החסידים. אשר בגין כך בישיבה (שרובה אכלסה בחורים חסידיים) לא התקיימו סדרי לימודים כרגיל.
הגרח"מ לא נמנע מלימודים בניטל. וגם אנכי שייך לחסידות אשר מנהג הניטל נוהג אצלה ביום אחר. כך, שקבע עמי ללמוד בחברותא כל השעות הבטלות...
הוא קבע את החברותא בתוככי בית המדרש במקומו הקבוע, - למען ילמדו שמצוות לימוד התורה נוהג גם ביום זה.
איני זוכר כמה שעות ברציפות זה היה (דומני 6 או אולי יותר. למעט הפסקות למנחה מעריב וארוחת ערב קצרה), אבל זאת אזכור שסבלנותי כבר פקעה מזמן. לא הייתי מסוגל לשבת כל כך הרבה שעות וללמוד ברציפות בלא היסח הדעת. אבל ממשיך כרגיל, כמו בהתחלה.
(עד שלבסוף הודעתי שכבר אין כוחותי עומדים - ובמיוחד שסביבי יהום הסער, של בחורים המשתובבים בהעדר מסגרת. ופרשתי...).
מעניין. מדבריך כאן (וגם לעיל על תפילתו ביחידות כשהקהל איחר זמן תפילה) אני מבין שגם הוא כאביו זי''ע לא ראה את עצמו ממש ''חסיד'', כ''א באמת ''אשכנזי''. אכן?
האם בנו יבל''ח הגרי''ב (יש לי עמו היכרות) רואה את עצמו חסיד סאטמאר? מה בכלל טיב הקשר שלהם עם סאטמאר, מהיכן הוא התחיל?
פרנקל תאומים כתב:הוד_והדר כתב:קרוי ע"ש המנחת אלעזר ורבי מאיר שפירא אב"ד לובלין
מהיכן המידע הזה שהוא נקרא ע''ש ה''מנחת אלעזר''? מה''ת?
בשלמא ע''ש רבו המובהק הג''ר מאיר שפירא זצ''ל זה מובן מאד.
עתניאל בן קנז כתב:וכיון שהזכרתי בתגובות קודמות את דקדוקי ההלכה, (בסגנון החזונאישניק') שבלט על רקע סביבתו.
ב. בשעה שישב שבעה על אמו, ישב וכובעו מסתיר את פניו, מדין 'עטיפת הראש', כמובא בש"ך.
פרנקל תאומים כתב:הוד_והדר כתב:קרוי ע"ש המנחת אלעזר ורבי מאיר שפירא אב"ד לובלין
מהיכן המידע הזה שהוא נקרא ע''ש ה''מנחת אלעזר''? מה''ת?
יש כאן עוד שיודעים כך?
בשלמא ע''ש רבו המובהק הג''ר מאיר שפירא זצ''ל זה מובן מאד.
פרנקל תאומים כתב:עתניאל בן קנז כתב:ברם פעם אחד זכור לי על סדר לימוד ארוך, המורה על שקידה מופלאה.
מדובר היה ב'ניטל' הנהוג בחצרות החסידים. אשר בגין כך בישיבה (שרובה אכלסה בחורים חסידיים) לא התקיימו סדרי לימודים כרגיל.
הגרח"מ לא נמנע מלימודים בניטל. וגם אנכי שייך לחסידות אשר מנהג הניטל נוהג אצלה ביום אחר. כך, שקבע עמי ללמוד בחברותא כל השעות הבטלות...
מעניין. מדבריך כאן (וגם לעיל על תפילתו ביחידות כשהקהל איחר זמן תפילה) אני מבין שגם הוא כאביו זי''ע לא ראה את עצמו ממש ''חסיד'', כ''א באמת ''אשכנזי''. אכן?
האם בנו יבל''ח הגרי''ב (יש לי עמו היכרות) רואה את עצמו חסיד סאטמאר? מה בכלל טיב הקשר שלהם עם סאטמאר, מהיכן הוא התחיל?
פרנקל תאומים כתב:הוד_והדר כתב:קרוי ע"ש המנחת אלעזר ורבי מאיר שפירא אב"ד לובלין
מהיכן המידע הזה שהוא נקרא ע''ש ה''מנחת אלעזר''? מה''ת?
יש כאן עוד שיודעים כך?
בשלמא ע''ש רבו המובהק הג''ר מאיר שפירא זצ''ל זה מובן מאד.
עתניאל בן קנז כתב:גם לא כ"כ נשמע לי הגיוני. מה לו ולמנחת אלעזר. ואם כן, מדוע רק מחצית השם.
הרבה יותר סביר, שהוא על שם רבו ר' מאיר שפירא, אלא שהוסיף לו השם חיים כיון שנפטר בצעירותו...
ראה כה"ח סי' ערב סק"ה וסק"י. ולאידך - משנ"ב סי' רעא ס"ק עח.פרנקל תאומים כתב:באמת מה עושים בכה''ג?
הוד_והדר כתב:ר' מרדכי געלבער חותן הגר"ש גר בפרעשבורג והיה חסיד מונקאטש, לפני שידוכו של הגר"ש, שאל בעצת רבו האם לעשות השידוך וכו', ונדפס טיוטת המכתב בקובץ היכל הבעש"ט לאחרונה, אשר אני הקטן זכיתי לערוך וכו'.
עתניאל בן קנז כתב:א. היה בורח תמיד לקראת סוף תפילת מנחה בשבת, בכדי להתחיל באכילת סעודה שלישית לפני השקיעה (אביו לא כ"כ הקפיד על כך).
נפש יהודית כתב:פגשתי פעם בחוף הים יהודי חסידי מלונדון . שקפץ לביקור וסיפר לי שרבם הרב חיים ואזנר . ולמדו ממנו מה זה כיבוד הורים .
יום אחד הוא קיבל טלפון מאביו גאבד זכרון מאיר . שביקש ממנו לחזור לבני ברק . ולעזוב את לונדון . למחרת הוא היה על המטוס . והגיע . המשפחה הגיעה אחכ . ראינו מה זה כיבוד הורים
.השוחט כתב:בעניין השם חיים.
נראה מסברא שכיון שהגר"מ שפירא נלב"ע בקיצור ימים ושנים וללא זש"ק, זו היתה סיבה להוסיף שם חיים, אלא שממילא היה בזה גם הנחת דעת פורתא לחותנו.
יש לציין את אשר כתבו בעיתונים, ומסתמא זה ידוע מהמשפחה, שיום לידתו היה ממש יום לפני סיום השנה להסתלקות המנח"א, יתכן שהיה מי שראה בזה [וזה דוקא מתאים מאד לתהלוכות הגר"ש] איזה סימנא מילתא שראוי להזכירו.
עתניאל בן קנז כתב:פרנקל תאומים כתב:הוד_והדר כתב:קרוי ע"ש המנחת אלעזר ורבי מאיר שפירא אב"ד לובלין
מהיכן המידע הזה שהוא נקרא ע''ש ה''מנחת אלעזר''? מה''ת?
בשלמא ע''ש רבו המובהק הג''ר מאיר שפירא זצ''ל זה מובן מאד.
גם לא כ"כ נשמע לי הגיוני. מה לו ולמנחת אלעזר. ואם כן, מדוע רק מחצית השם.
הרבה יותר סביר, שהוא על שם רבו ר' מאיר שפירא, אלא שהוסיף לו השם חיים כיון שנפטר בצעירותו...
הפצת המעיינות כתב:למדתי משהו חדש אולי גם אני אשכנע את חתני לתת שם על הרבי שלי ולא על הרבי שלו
הוד_והדר כתב:המידע ממני, לא טוב עבורך?
סתם, שמעתי מהגר"ש וואזנר, שהיה קצת ויכוח בינו לבין חותנו בזה, וזה היה פשרה.
ר' מרדכי געלבער חותן הגר"ש גר בפרעשבורג והיה חסיד מונקאטש, לפני שידוכו של הגר"ש, שאל בעצת רבו האם לעשות השידוך וכו', ונדפס טיוטת המכתב בקובץ היכל הבעש"ט לאחרונה, אשר אני הקטן זכיתי לערוך וכו'.
נוטר הכרמים כתב:בשולי האשכול, שאלה לידידנו רבי עתניאל בן קנז,
מקדמת דנא היתה לי פינה חמה בלב לישיבת חכמי לובלין,
וזאת בשל העומד בראשה מרן בעל שבט הלוי זי"ע.
זכיתי לקבל ממנו ברכות כמה פעמים בפרטות, בחמימות וביחס מאוד מיוחד,
אבל מלבד זאת, נוכחתי לא מעט פעמים בתפילות בישיבה.
פעמים רבות בליל שבת קודש, בפרט בשנים האחרונות לחיי השבה"ל,
וגם כמה פעמים בימות החול.
לפי איך שהבנתי כבר אז, ויצא לי לראות ובפרט לקרוא אח"כ,
היה דגש מיוחד בישיבה על ה'פארטאג'ס', הלימוד לפני התפילה.
האם מנהג זה היה מאז ומקדם?
איך זה השפיע על שאר הסדרים?
איך זה התקבל בקרב הציבור במשך השנים?
האם בסופו של דבר זה 'משתלם'?
דרומי כתב:ההקפדה בחב"ד היא שילמדו ספרי חסידות לפני שחרית. אך כאן כנראה מדובר בנוהג המדגיש את עצם הלימוד בהשכמת הבוקר, לאו דוקא בספרי חסידות.
הפצת המעיינות כתב:למדתי משהו חדש אולי גם אני אשכנע את חתני לתת שם על הרבי שלי ולא על הרבי שלו
פרנקל תאומים כתב:הוד_והדר כתב:המידע ממני, לא טוב עבורך?
סתם, שמעתי מהגר"ש וואזנר, שהיה קצת ויכוח בינו לבין חותנו בזה, וזה היה פשרה.
ר' מרדכי געלבער חותן הגר"ש גר בפרעשבורג והיה חסיד מונקאטש, לפני שידוכו של הגר"ש, שאל בעצת רבו האם לעשות השידוך וכו', ונדפס טיוטת המכתב בקובץ היכל הבעש"ט לאחרונה, אשר אני הקטן זכיתי לערוך וכו'.
המידע ממך מצויין עבורי. אם אתה מבאר מנא הוא לך. כפי שעשית כעת, ותשוח''ח.
אמנם אם זה כמשה מפי הגבורה, אני משאיר לעצמי את זכות ההרהור והערעור, אחר המחילה כמובן.
יש אפשרות להעלות לכאן את טיוטת המכתב מקובץ היכל הבעש''ט? מה היו צדדי ההתלבטות? הפריעה להגרש''ו העובדה שחמיו המיועד משתייך למונקאטש?
נ''ב:
מפליא כמה אסכולות חברו יחדיו אצל הגרש''ו זי''ע.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 437 אורחים