הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ה' ינואר 28, 2021 8:26 pm

יהודי רגיל כתב:פסחים דף ע' סוף עמוד א' - ואלא במרובה.....
מה הכוונה? שמדובר שהמאבד את הקופיץ שייך לחבורה כזו? מנא ידעינן? וכי יודעים מי איבדה?

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=250849#p250771

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » א' ינואר 31, 2021 10:24 pm

ע.

האם אין בעיא של שלא כדרך אכילתן בקדשים, וא''כ א''א לאוכלם חי [לבד מבבליים...]? לכאו' מוכרח שלא

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ג' פברואר 02, 2021 7:13 pm

עב:
הגמרא מחפש היכי תימצי שבאשתו נדה לא יהי' עשה מצוה ואומרת שגם "שלא בזמן עונה, יש "מצוה לשמח את אשתו" וכ' רש"י כשרואה שמתאווית לו.
למה לא תירצו פשוט שמדובר כשלא ראה שמתאוית לו?

אהרן תאומים

זה היינו הך כמו שלא בעונה

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' פברואר 02, 2021 7:53 pm

עכשיו שזכינו לאור יפעתה של תורת 'מפרשי האוצר', ראוי הי' לעיין שם מתחילה - כראשית חכמה:
ראה 'מצור דבש' (צימרינג) על־אתר, וכן להעיר ממנח"ש שם.

אהרן תאומים

אגב דבריכם חשבתי האם זה לא מוריד קצת מיגיעת התורה ועושה קיבעון למחשבה כי הכל כבר כתוב וקשה ליצור רעיונות חדשים, יש לי ב"ה את האוצר ואני נהנה מאוד, אבל אני קודם מנסה למצוא לבד מהראש את התירוץ, ובאמת הצעתי כבר שהיו צריכים לחלק את המראה מקומות לשאלות בנפרד ולתשובות בנפרד כדי שנוכל לחדש,

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' פברואר 02, 2021 8:21 pm

אדרבא, הדבר מועיל להפרות ולהוסיף עוד חיל - יתר על מה שעסקו בו מכבר - להאיר צדדים עלומים (יחסית) בסוגיא, לברר ולדון בתשובות והתרוצים שכבר נאמרו, ועוד ועוד.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ד' פברואר 03, 2021 5:51 pm

אהרן תאומים כתב:זה היינו הך כמו שלא בעונה

ולכן שאלתי.
הגמ' מתרץ שלא בעונתה ושואל שמ"מ יש מצוה.
אני שואל שהמצוה הוא דווקא כשרואה שמתאוית. אז למה הגמ' שואל

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' פברואר 04, 2021 11:10 am

אחרי שלמדתי שוב את הסוגייה נראה שהשאלה שלי לא היתה במקומה
שכן אם לא היתה כל מצוה כי לא בזמן עונה ואין רצון מצד האשה
הרי שאין כלל מצוה וזה לא שייך לסוגייה של טעה בדבר מצוה ועשה מצוה
ולכן דווקא התירוץ בסמוך לוסתה הוא נכון כי היתה מצוה אלא שהיה עליו להמנע

בית הגנזים

נח-ע
הערות והארות מחבורת לומדי דף היומי בביה"ח רח' הרב הירש בב"ב
בתוספת הערות מהגר"ש אלתר שליט"א

הערות פסחים נח - ע (1).pdf: (547.08 KiB) הורד 225 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' פברואר 07, 2021 4:02 am

במשנה עו: חמשה דברים באין בטומאה וכו' העומר ושתי הלחם ולחם הפנים וכו'

לכאורה למה נקטה המשנה לחם הפנים שהוא בכל שבת לאחרונה. ועי' בהגהות ראשון לציון על המשנה אבות פ"ה מ"ה שכן הוא שיגרא דלישנא של המשניות כאן ובשקלים, במנחות ערכין ובבא קמא, והוא ז"ל כ' שכולם סירכא דלישנא של המשנה באבות עפ"י הטעם שביאר שם.

ולכאורה זה נראה דוחק, האם יש מישהו שביאר את הסדר באופן אחר?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' פברואר 07, 2021 4:13 am

מיללער כתב: . . האם יש מישהו שביאר את הסדר באופן אחר?

ראה ב'מפרשי האוצר' על־אתר:
צל"ח השלם החדש, אור חדש, קול מבשר, מהישמ"ח (חירארי).

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' פברואר 07, 2021 5:56 am

תודה

עיינתי בצל"ח בפנים, ומבאר שהקדים העומר ללחה"פ משום שיש בה קומץ למזבח ומקודש מהלחה"פ

לכאורה זה איבעיא דלא איפשיטא בזבחים בתדיר ומקודש איזה מהן קודם, ולדבריו יש להביא ראיה מכאן כהצד דמקודש קודם.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' פברואר 07, 2021 6:39 am

בנין יהושע אדר״נ פרק לה אות ו:
לא נמצא פסול בעומר וכו׳. וצריך טעם על הסדר בכל הש"ס עומר ושתי לחם קודם ללחם הפנים הלא לחם הפנים היה בכל שבת והעומר ושתי לחם פ׳׳א בשנה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וי"ל משום דעומר ושתי לחם היו להם מעלה וקדושה יתירה על לחם הפנים שהיו צריכים להיות דוקא מא״י כדאיתא פ"ק דכלים עשר קדושות א"י מקודשת שמביאין ממנה עומר ושתי לחם ואילו לחם הפנים לא קחשיב ע"ש בתי״ט סוף הפרק מהשמקשה עפ״ז על הר"ב שם וכ"ה ריש פ"ט דמנחות. כל קרבנות צבור באין מא"י ומחו"ל חוץ מן העומר ושתי לחם ודו"ק ועפ״ז יהיה קצת מוכח שמקודש עדיף שאע״פ שבזבחים פ"י ד"צ ע"ב איבעיא דלא אפשטא תדיר ומקודש איזה מהם קודם ופסק הרמב"ם פ״ט מהל׳ תמידין ה״ב שיעשה כמו שירצה. ומתירוצי קושיא זו מקצת ראיה להקדים מקודש אם לא שיש לחלק באשר שהיה ב׳ קדושות עומר ושתי לחם וק״ל:

וע״ע ככר לאדן (לחיד״א) שם מש״כ בזה.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' פברואר 07, 2021 6:02 pm

פסחים עח:

רד״ה לא מעכבא - כפרה בדיעבד

איזה כפרה יש בפסח?

יהודי רגיל

לכאורה זה לשון מושאל והכוונה לצאת י"ח ולאפטורי מפסח שני

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' פברואר 08, 2021 2:26 am

יהודי רגיל כתב:לכאורה זה לשון מושאל והכוונה לצאת י"ח ולאפטורי מפסח שני

אכן, כ"כ ב'מנחת שלמה' על־אתר (פסחים ח"ב ריש ע' תקנח).
וראה גם 'דורש טוב לעמו - מועדים' (שטערן) על־אתר (ע' תקלב ואילך), ובשו"ת השבי"ט ח"ו ע' רכד־רכה (והדברים עולים בקנה א' עם דברי המנח"ש, ודו"ק). וע"ע בס' 'הכי איתמר - עבודת המקדש' (טעפ) ס"ע 36 ואילך (מעמודי האוצר).

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' פברואר 08, 2021 2:28 am

יישר כח גדול!

שמואל דוד

עז

שאלה שקבלתי מחכ״א שליט״א:
בפסחים ע״ז קמ"ל דר"ח איקרי מועד כדאביי דאמר אביי תמוז דהאי שתא מלויי מליוה דכתיב קרא עלי מועד לשבור בחורי. מבואר כאן בגמ' דקרא ד'קרא עלי מועד' קאי על ר"ח. וא"כ לא הבנתי מה שנפסק בשו"ע או"ח (סי' תק"ט ס"ד) שבת"ב לא אומרים תחנון משום האי קרא, דהא כמבואר ה'מועד' כלל לא קאי על ת"ב אלא על ר"ח. וצ"ע.

אהרן תאומים

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=7413

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' פברואר 11, 2021 2:19 pm

פא:

אלא אמר רבא יליף מועדו מועדו מפסח. פי' דילפינן גז"ש לתמיד מפסח שכהן המרצה בתמיד הותר לזרוק את הדם בטומאת התהום, שבפסח עצמו הוא הלל"מ

ואע"ג דמקשינן בגמ' דאין למדין ק"ו מהלל"מ נראה מכאן שבגז"ש אכן ילפי' מהלכה. ועי' רש"ש שהביא מהצל"ח כאן דכיון דילפי' מגז"ש זה דברים הכתובים, ילפי' ג"כ דברים שהן מהלכה, וציין לדברי הגמ' מכות יא. שמצינו בזה מחלוקת בין ר"מ ור"י.

ואפשר להוסיף כאן את דברי רש"י לעיל עג. ד"ה ר"א אומר ימות, שפי' בשיטת ר"א דס"ל כל שבחטאת מתה דהיינו החמש חטאות גם באשם ימות, שהוא ר"א לשיטתו דכל צדדי האשם משוה כחטאת 'שנא' כחטאת כאשם' וכן לגבי שלא לשמו ולגבי נכנס דמה לפנים עיי"ש. וכן פי' רש"י בקיצור במס' תמורה יח: ד"ה ימותו.

ובתמורה שם הקשה בס' חק נתן על רש"י דאף שמצינו שר"א יליף כחטאת כאשם לגבי שאר דברים אבל לגבי דיני חטאות המתות שמקורה הוא הלל"מ, הלא כלל גדול נמסרה בזה בספרי הליכות עולם ויבין שמועה שאין למדין מהלכה בכל מדות התורה, עיי"ש שנשאר בצ"ע עד שמצא שדיני חטאות המתות יש להן מקור מהכתובים ג"כ ולכן למדין הימנו גז"ש.

אולם לפי דברי הרש"ש פה הרי זו גמרא מפורשת במכות דלחד מ"ד ילפי' היקש וגז"ש מהלכה ולכה"פ במקום שלמדים הימנו שאר דברים הכתובים וכמ"ש הצל"ח וממילא לא קשה על רש"י (ובעיקר דברי רש"י שם ובתמורה עי' בהערות להגרי"ש בתמורה כ:)

סברתו בידו

אמר לך רבי יוחנן תנאי היא דתניא. לא איצטריך לאשכוחי תנאי אלא ללישנא דאמרי לה זה וזה לפטור אבל ללישנא דזה וזה לחיוב איכא תנאי בהך ברייתא גופא דע"כ הא דמחייבא היינו באילפס דאי בתנור אבל באילפס פטור א"כ ר' ישמעאל ברבי יוסי היינו חכמים:

לכאורה אם רבי ישמעאל בר"י מדבר באלפס, אז כל המחלוקת מדברת במקרה הזה, ואם כן למה צריך להביא את עוד דעה, יש את התנא הראשון אליבא דב"ה שסובר שבשניהם חייב?
(ואולי בגלל שזה רק לפי תנא אחד, אבל לכאו' זה לא דומה לאמרי, כי יש תנא שסובר כך)

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' פברואר 15, 2021 8:48 am

שמואל דוד כתב:פסחים עח:

רד״ה לא מעכבא - כפרה בדיעבד. איזה כפרה יש בפסח?

היה לך לציין קושייתך על הגמרא לעיל ס"א ע"ב, שחטו למולין ע"מ שיתכפרו בו ערלים. ולעצם השאלה, ראיתי ברש"י סוטה ו ע"ב דתניא התם "כיפרה [המנחה] ספיקה והלכה לה", ופירש רש"י: האי כפרה לאו כפרת עון הוא ולא הזכרת עון אלא [כפרה] הראויה לה קאמרינן שעשתה מנחה זו בשעת הקטרת קומצה כל מה שיש עליה לעשות שהרי בהכשר קרבה.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' פברואר 15, 2021 4:04 pm

פה: כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה

'כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא' הקב"ה: צא ממחיצתי

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' פברואר 15, 2021 5:41 pm

פלתי כתב:
שמואל דוד כתב:פסחים עח:

רד״ה לא מעכבא - כפרה בדיעבד. איזה כפרה יש בפסח?

היה לך לציין קושייתך על הגמרא לעיל ס"א ע"ב, שחטו למולין ע"מ שיתכפרו בו ערלים. ולעצם השאלה, ראיתי ברש"י סוטה ו ע"ב דתניא התם "כיפרה [המנחה] ספיקה והלכה לה", ופירש רש"י: האי כפרה לאו כפרת עון הוא ולא הזכרת עון אלא [כפרה] הראויה לה קאמרינן שעשתה מנחה זו בשעת הקטרת קומצה כל מה שיש עליה לעשות שהרי בהכשר קרבה.

ייש״כ גדול

דרך ישרה · הודעהעל ידי **דרך ישרה** » ד' פברואר 17, 2021 11:32 pm

פסחים פג.
הגמ' דנה לענין נותר בעצמות מפני המוח שבתוך העצם.
וצלה"ב, מאחר ויש איסור שבירת עצם א"כ 'בפשטות' (בלי התחכמויות) לא שייך להגיע לבשר, א"כ בעצם התורה לא הטילה עלינו לאכול את הבשר. ומה זה שונה מגיד הנשה ושמנו של גיד שמאחר ואסור לאכלם אין בהם דין נותר והגמ' אומרת בע"ב שמותר לזרקם. (ובבקשה, אל תכניסו לי כאן עכשיו 'איסור גברא' ו'איסור חפצא', כי אחרי הכל 'בפשטות' התורה לא ציותה אותך לאכול את זה, גם אין בזה איסור).
וראי' יותר ברורה, מדף פה. שהגמ' אומרת להדיא 'ומה אני מקיים 'ואכלו את הבשר בלילה הזה' בבשר שע"ג עצם'. א"כ למה יש במוח דין נותר?
(אגב, בתוספתא כתוב שאם מישהו שבר עצם ובא אחר ואכל המוח שבתוכו, קיים מצוות אכילת הפסח. האם הבבלי שאומר ומה אני מקיים וכו' חולק על התוספתא הזו?).

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' פברואר 17, 2021 11:49 pm

פט:

: אוצר מכתבים - פני מנחם.png (46.39 KiB) נצפה 6744 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' פברואר 18, 2021 12:43 am

דרך ישרה כתב:פסחים פג.
הגמ' דנה לענין נותר בעצמות מפני המוח שבתוך העצם.
וצלה"ב, מאחר ויש איסור שבירת עצם א"כ 'בפשטות' (בלי התחכמויות) לא שייך להגיע לבשר, א"כ בעצם התורה לא הטילה עלינו לאכול את הבשר. ומה זה שונה מגיד הנשה ושמנו של גיד שמאחר ואסור לאכלם אין בהם דין נותר והגמ' אומרת בע"ב שמותר לזרקם. (ובבקשה, אל תכניסו לי כאן עכשיו 'איסור גברא' ו'איסור חפצא', כי אחרי הכל 'בפשטות' התורה לא ציותה אותך לאכול את זה, גם אין בזה איסור).
וראי' יותר ברורה, מדף פה. שהגמ' אומרת להדיא 'ומה אני מקיים 'ואכלו את הבשר בלילה הזה' בבשר שע"ג עצם'. א"כ למה יש במוח דין נותר?
(אגב, בתוספתא כתוב שאם מישהו שבר עצם ובא אחר ואכל המוח שבתוכו, קיים מצוות אכילת הפסח. האם הבבלי שאומר ומה אני מקיים וכו' חולק על התוספתא הזו?).

החילוק בין גיד הנשה למוח שבעצם אינו איסור גברא/חפצא, אלא שששבירת העצם הוא איסור 'חיצוני' וממילא המוח שבעצם הוא בכלל הבשר וכמו שהביא מע"כ מהתוספתא שאם עבר על הלאו ושבר העצם ואח"כ אכל המוח קיים מצוות אכילת הפסח, וכמו שלמדנו בדף פד: דאי לאו משום גזירה משום פקע או משום הפסד קדשים היה יכול להושיב העצם ע"ג גומרתא כדי שתקלה ויפיק המח.

ומה שהקשה מע"כ מדף פה. אדרבא משם ראי' דאי לאו דאהדריה קרא בפסח שני היה חיוב לשבור עצם שיש בו מוח, כיון שעל המח שבעצם יש מצות אכילת הפסח אלא ארי' היא דרביע עלה שהתורה אסרה לשבור את העצם.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' פברואר 18, 2021 12:45 am

פסחים פז.

ככלה בבית חמיה - מכאן משמע שכלה בבית חמיה נמצאת במקום שנעים לה, לכאורה מכולה תלמודא של כלה וחמותה משמע שבדר"כ קיימת מתיחות בין כלה לחמותה (ואולי שונה מחמיה לחמותה)

דרך ישרה · הודעהעל ידי **דרך ישרה** » ה' פברואר 18, 2021 1:26 am

מיללער כתב:
דרך ישרה כתב:פסחים פג.
הגמ' דנה לענין נותר בעצמות מפני המוח שבתוך העצם.
וצלה"ב, מאחר ויש איסור שבירת עצם א"כ 'בפשטות' (בלי התחכמויות) לא שייך להגיע לבשר, א"כ בעצם התורה לא הטילה עלינו לאכול את הבשר. ומה זה שונה מגיד הנשה ושמנו של גיד שמאחר ואסור לאכלם אין בהם דין נותר והגמ' אומרת בע"ב שמותר לזרקם. (ובבקשה, אל תכניסו לי כאן עכשיו 'איסור גברא' ו'איסור חפצא', כי אחרי הכל 'בפשטות' התורה לא ציותה אותך לאכול את זה, גם אין בזה איסור).
וראי' יותר ברורה, מדף פה. שהגמ' אומרת להדיא 'ומה אני מקיים 'ואכלו את הבשר בלילה הזה' בבשר שע"ג עצם'. א"כ למה יש במוח דין נותר?
(אגב, בתוספתא כתוב שאם מישהו שבר עצם ובא אחר ואכל המוח שבתוכו, קיים מצוות אכילת הפסח. האם הבבלי שאומר ומה אני מקיים וכו' חולק על התוספתא הזו?).

החילוק בין גיד הנשה למוח שבעצם אינו איסור גברא/חפצא, אלא שששבירת העצם הוא איסור 'חיצוני' וממילא המוח שבעצם הוא בכלל הבשר וכמו שהביא מע"כ מהתוספתא שאם עבר על הלאו ושבר העצם ואח"כ אכל המוח קיים מצוות אכילת הפסח, וכמו שלמדנו בדף פד: דאי לאו משום גזירה משום פקע או משום הפסד קדשים היה יכול להושיב העצם ע"ג גומרתא כדי שתקלה ויפיק המח.

ומה שהקשה מע"כ מדף פה. אדרבא משם ראי' דאי לאו דאהדריה קרא בפסח שני היה חיוב לשבור עצם שיש בו מוח, כיון שעל המח שבעצם יש מצות אכילת הפסח אלא ארי' היא דרביע עלה שהתורה אסרה לשבור את העצם.

נו, אבל אהדריה קרא, ועוד, שציינתי מפורש דברי הגמ' 'ומה אני מקיים ואכלו את הבשר בלילה הזה בבשר שע"ג עצם'.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' פברואר 18, 2021 2:40 am

אהדריה קרא לאסור את שבירת העצם וממילא איני יכול לקיים את הקרא דואכלו את הבשר אלא בבשר שע"ג העצם ולא על המוח שבעצם משום הארי' דרביע עלה

דורשי יחודך

בדף צא
מחלוקת תנאים לגבי נשים, הן לגבי פסח ראשון (חובה או רשות) הן לגבי פסח שני (חובה, רשות או אפילו רשות לא).
ולכאורה תמוה שענין זה נשמט לגמרי מהמשנה, לכאורה אין רמז מהמשנה לא לגבי פסח ראשון ולא לגבי פסח שני מה דין הנשים, וזהו ענין מאד בסיסי ויסודי ולא איזה נפק"מ רחוקה, וצ"ת.

ביקורת תהיה

כיו"ב, הלכות עיבור השנה, שמכל המערכת המסועפת הערוכה בפרק קמא דסנהדרין, אין מוזכרת במשנה שם כי אם מחלוקתם של ר"מ ורשב"ג עיבור השנה בכמה.

דורשי יחודך

אולי באמת צריך אשכול על השמטות המשנה. תחום מעניין בפני עצמו.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' פברואר 23, 2021 2:41 am

צג.

קטן שהגדיל בין שני פסחים חייב לעשות פסח שני דברי רבי, רבי נתן אומר כל שזקוק לראשון וכו'

לכאורה הרי הקטן אף בקטנותו היה נמנה על פסח אביו ועכ"ז מחויב לעשות פסח שני בגדלותו, זאת אומרת שמעשה המצוה בזמן הפטור אינו פוטר על זמן החיוב (עי' ציונים לתורה סי' יב ועוד) או שנדחוק להעמיד דברי הגמרא באופן שלא נמנה על פסח ראשון בקטנותו?

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » א' פברואר 28, 2021 7:26 am

ולטעמיך תקשי לך, דא"כ תנא דמחייב אליבא דב"ה ע"כ או כרבי ישמעאל ברבי יוסי או כחכמים (וה"ה ללישנא דפטור, לתנא דפוטר אליבא דב"ה)

אלא בפשטות, אחרי שתירצנו את הברייתא, יש ללמוד אותה כך

אפשרות א'
ת"ק - ב"ה מחייבים זו"ז באילפס וכ"ש בתנור
ריב"י - פוטר זו"ז בתנור וכ"ש באילפס
חכמים - פוטרים באילפס ומחייבים בתנור

אפשרות ב'
ת"ק - ב"ה פוטרים זו"ז בתנור וכ"ש באילפס
ריב"י - מחייב זו"ז באילפס וכ"ש בתנור
חכמים - פוטרים באילפס ומחייבים בתנור

סברתו בידו

HaimL כתב:ולטעמיך תקשי לך, דא"כ תנא דמחייב אליבא דב"ה ע"כ או כרבי ישמעאל ברבי יוסי או כחכמים (וה"ה ללישנא דפטור, לתנא דפוטר אליבא דב"ה)

אלא בפשטות, אחרי שתירצנו את הברייתא, יש ללמוד אותה כך

אפשרות א'
ת"ק - ב"ה מחייבים זו"ז באילפס וכ"ש בתנור
ריב"י - פוטר זו"ז בתנור וכ"ש באילפס
חכמים - פוטרים באילפס ומחייבים בתנור
אפשרות ב'
ת"ק - ב"ה פוטרים זו"ז בתנור וכ"ש באילפס
ריב"י - מחייב זו"ז באילפס וכ"ש בתנור
חכמים - פוטרים באילפס ומחייבים בתנור

א"כ אז ממה נפשך יש תנא שסובר שגם באלפס וגם בתנור חייב, ולמה צריך למצוא עוד תנא?

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » א' פברואר 28, 2021 5:31 pm

נכון. החשבון נותן שעכ"פ איכא תנא דמחייב. ההבדל הוא שבריב"י אנחנו מסופקים בדעתו, ואילו בדעת ב"ה איכא תרי תנאי, ומי ששנה זו לא שנה זו, ולכן א"א לסמוך על ת"ק כלל, דתרי תנאי נינהו, ושמא חזרו בהם ב"ה. אבל בדעת ריב"י, אם תהיה עדות או ראיה לחד גיסא, נוכל לסבור כמוהו. ולכן, רק ללישנא דמחייב אשכחית תנאי בהך ברייתא, וללישנא דפוטר, לא סמכינן את"ק אליבא דב"ה דמחייב.

סברתו בידו · הודעהעל ידי **סברתו בידו** » ד' מרץ 03, 2021 11:18 pm

שכוייח!

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' מרץ 10, 2021 5:18 am

קט.

תניא אמרו עליו על ר"ע מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בביהמ"ד, חוץ מערבי פסחים וערב יוהכ"פ. בערבי פסחים בשביל תינוקות כדי שלא ישנו וערב יוהכ"פ כדי שיאכילו את בניהם.

מה הפירוש שבערב יוהכ"פ היה אומר הגיע עת לעמוד בביהמ"ד 'כדי שיאכילו את בניהם'? רש"י והרשב"ם לא פירשו דבר, ובפשטות היינו משום המצוה לאכול בתשיעי, אבל הלשון יאכילו את 'בניהם' אינה מדויק לפי"ז.

והנה בתוס' נחלק על פי' הרשב"ם בענין ערבי פסחים, שהרשב"ם פי' דהיינו ערב פסח ביום, היו האבות מפסיקין ממשנותיהם כדי שיישנו התינוקות ביום להיות ער בלילה, ותוס' הקשו דאטו לא יוכלו הבנים לישן בלי אביהם, אלא הפירוש הוא ערבי פסחים בלילי יו"ט ימהרו לילך הביתה ולא ישבו ללמוד כדי שיקדמו הסעודה ולא ישנו הקטנים.

ולכאורה מה יענו התוס' על ערב יוהכ"פ דבפשטות הכוונה על ערב יוהכ"פ ביום וא"כ לא יהי' הברייתא בסגנון אחד, דערבי פסחים היינו בלילה וערב יוהכ"פ ביום.

ובאמת, במס' סוכה כח. נאמרו הדברים על רבי אליעזר שמעולם לא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכיפורים - ושם לא נמצא ההוספה של טעם הדבר 'כדי שיאכילו התינוקות' ורש"י פי' שם בד"ה ועיוהכ"פ. שצריך לאכול מבעוד יום. דהיינו שהיה מזרז את רבנן דבי מדרשא ביום לילך הביתה לאכול בערב יוהכ"פ משום אכילה בתשיעי, ובוודאי שהמדובר הוא ביום ולא בלילי יוהכ"פ, ואם כן הוא הדין בערבי פסחים מיירי מבעוד יום וכמו שפירש הרשב"ם (וע"ע שם בסוכה ברש"י שפי' על ערבי פסחים משום עשיית פסחים שגם כן הוא ביום).

אולם אולי בכאן שנאמרה טעם אחר שהוא 'כדי שיאכילו התינוקות' יכולים לפרש דמיירי בלילה, כיון שמחנכין את הקטנים לתענית לשעות, ממהרין את האבות בלילה לילך ולהאכיל את התינוקות שלא יתענו ביותר מדי - וא"כ לא קשה על התוס' כנ"ל.

ומצאתי שלכאורה מפורש כן בתוספתא דיומא פ"ד ה"ב, דאיתא שם: תינוקות סמוך לפירקן מחנכין אותן בפני שנה ובפני שתים בשביל שיהיו רגילין במצוות, רבי עקיבא היה מפטיר מבית המדרש 'בשביל תינוקות שיאכילום אבותיהם' מעשה בשמאי הזקן שלא רצה להאכיל את בנו וגזרו עליו חכמים והאכילוהו בידו. ע"כ, ומשמע מהמשך לשון הברייתא שמאכילין את התינוקות היינו לאחר שהתענו לשעות וכדו' וכנ"ל

פורום אוצר החכמה

מי מחובר