ספר מרדכי השלם

[הוגה]

בס"ד
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, אור חדש על ציון תאיר.
לאחר עשרות שנים של דריכות וצפייה בעולם התורה, ולאחר מאות שנים אשר ספרו של הפוסק הגדול רבינו המרדכי מצפה לישועה ולגאולת עולמים, נתבשרנו כעת שספר המרדכי השלם בהוצאת "מכון ירושלים" יצא לאור עולם כלול בשלימותו ותפארתו, בארבעה כרכים גדולים ומאירים, הכוללים כל מסכתות ספר המרדכי כולו, בעריכה חדשה מתוקנת ומדוקדקת מכתבי יד עתיקים ודפוסים ישנים, סולת זכה ברה ונקיה, במפעל אדיר ומלאכה כבירה על ידי תלמידי חכמים וחוקרים גדולים במשך עשרות שנים, בתוספת עשרות אלפי הערות ומראי מקומות, מאוצרות רבותינו הראשונים והאחרונים אשר נשאו ונתנו בדברי קודשו של הספר.
יזכר לטוב הרב יוסף בוקסבוים זצ"ל איש על העדה חכם לב בהוצאת תורת רבותינו הראשונים, ובניו מנהלי ורבני מכון ירושלים שיחיו לעד, אשר טרחו והתייגעו רבות בשנים לתת לנו את המתנה הנפלאה הזאת.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה!

מרדכי השלם.jpg (66.81 KiB) נצפה 10684 פעמים

[לבי במערב]

ויעו"ע כאן.

[הוגה]

יישר כח, לא ידעתי שאכן נודע הדבר.

בס"ד ברצוני לפתוח להלן במציאה אחת, יפה ויקרה בעיני מאוד, שמצאתי במהדורה החדשה של ספר "מרדכי השלם", מבין שאר כל המציאות והחידושים הרבים שוודאי אפשר עוד למצוא בה. אך ראשית רצוני למסור גילוי נאות.
1. בעבר כתבתי כאן בפורום "אוצר החכמה" ביקורת נוקבת נגד המהדורה החדשה של מכון ירושלים, בעניין זהות מחברן של "הגהות מרדכי". עניינו של דבר כך היה: בתחילה סברו העורכים לשלב את כל "הגהות מרדכי" בתוך לשון ספר המרדכי, מפני שבכמה מסכתות מצאו ש"הגהות מרדכי" האלו, כתובות בגוף נוסח ספר המרדכי בכתבי היד המיוחסים והמדויקים של ספר המרדכי, הידועים כמייצגים את הנוסח המקורי של המחבר, הלא המה כתב יד וטיקן וכתב יד בודפשט. והיתה דעה לא זהירה במחקר נוסחאות "ספר המרדכי", שחשבה לומר בטעות שכך הוא מהותן של כל ה"הגהות מרדכי", שכביכול כולן הן שייכות לספר המקורי של רבינו מרדכי בר' הילל, ועל כן סברו לומר כי מן הראוי שכולן ישולבו בגוף הנוסח הספר החדש המתוקן. אך לבסוף נתברר היטב שלא כך הוא הדבר, אלא קיימים לפחות שני סוגים שונים של "הגהות מרדכי" הנדפסות לאחר ספר המרדכי, סוג ראשון, והוא מיעוט "הגהות" הנדפסות לאחר המרדכי במיעוט מסכתות, הן השלמות מהנוסח השלם האמיתי של הספר, לנוסח זה שבדפוסים שהוא מקוצר ביחס למקור, כפי שאירע כבר במהלך הדורות הראשונים למסירתו בכתבי יד. והסוג השני של "הגהות מרדכי", הן הגהות שהיו כתובות בגיליון "ספר המרדכי של ריינוס" שלמד בו רבה הגדול של אלזס לפני כ-650 שנה מהר"ש משליצשטט, הידוע בקיצור ספר המרדכי שלו שחיבר בשנת קל"ז, הוא המכונה ספר "מרדכי קטן" (שנמצא בספריות בעולם בכ-20 כתבי יד). לאחר משא ומתן עם העורכים כאן בפורום ובמיילים, קיבלו את הביקורת באהבה וברצון, ותיקנו את כל העניין של הגהות מרדכי, למרות ואף על פי שמשום כך היו צריכים לטרוח ולפרק את העימוד שכבר עשו לכמה מסכתות, עד שקויים בנו ואת והב בסופה.
2. ההיכרות שלי עם המהדורה החדשה של ספר "מרדכי השלם" התחילה בשנים האחרונות, שהתחבב עלי התחום המרתק הזה הנקרא: נוסחאות ספר המרדכי, ולשם הגהת ספר 'מרדכי קטן' נעזרתי במהדורת "מרדכי השלם" החדשה שקיבלתי מסכתות ממנה, ופעמים לא מעטות מצאתי את עצמי מעיין בה ומרוצה מאוד.

[הוגה]

הכנסתי לקובץ מתוקן.

[גם זו לטובה]

על תופעה מרתקת הזו, של הוספות חיצוניות בתוך המרדכי שבדפוסים שהוא נוסח ריינוס, עמדו במהדורת "מרדכי השלם" במקומות רבים לאורך הספר. היו ששיערו לפי חישובים שונים, שמספר הפיסקאות החדשות, הקיימות בנוסח ספר מרדכי שבדפוסים, שלא היו כתובות בספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל, הוא מעל 450 פיסקאות חדשות הכוללות חידושי דינים להלכה הפזורים לאורך מסכתות הספר! כלומר שמספר פיסקאות אלו נדפסו גם כן על שם "המרדכי", ומיוחסות משום כך בפוסקים בטעות בשם "המרדכי", אך באמת אינן שלו ולא היו כתובות בספרו של תלמיד מהר"ם, אלא מלוקטות משאר ספרי הראשונים שבידינו או שאינן בידינו. ומובן מאליו שבכך מתורצות מאליהן סתירות רבות - מדומות - הקיימות בספר המרדכי, ואכ"מ להאריך בזה יותר כעת. על כל פנים גם כאן מסתבר כנראה שמקורו של המרדכי ריינוס שבת שם, בתוך סדר מנהג הדלקת חנוכה שכתב אחד מתלמידי מהר"ם, ונמצא בכת"י פריס מס' 2288 בכותרת "סדר רבנא מאיר זצ"ל", ונדפס במוריה בשם "פסקי מהר"ם מרוטנבורג על הלכות חנוכה" (שנה כ"ה, גליון יא-יב, כסלו תשד"מ, עמ' ג-ד אות ד)

האם בלאו הכי, יש מקום להקשות על סתירה במרדכי? יתכן דביסודו של הספר הוא ליקוט מדברי מהר"ם או"ז וכו'.
אולי צריך לבדוק האם גם במרדכי המקורי מצוי שיש סתירות, או שכל הסתירות הם מההוספת.

[איש_ספר]

יש"כ של הרב הוגה על הדוגמאות המאלפות.
בכללות התופעה ידועה, כמו שינוי טפסי תפילה לפי מקומו של הסופר, אבל כאן הדוגמאות באמת מעניינות על מיקומם המדויק של המנהגים ומקום חיבור הספר.

אגב, האם עמדו ע"כ במבוא, על הסדר של המרדכי שאינו לפי סדר הש"ס. דומה לו בסדר זה הוא האגודה.

[הוגה]

על תופעה מרתקת הזו, של הוספות חיצוניות בתוך המרדכי שבדפוסים שהוא נוסח ריינוס, עמדו במהדורת "מרדכי השלם" במקומות רבים לאורך הספר. היו ששיערו לפי חישובים שונים, שמספר הפיסקאות החדשות, הקיימות בנוסח ספר מרדכי שבדפוסים, שלא היו כתובות בספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל, הוא מעל 450 פיסקאות חדשות הכוללות חידושי דינים להלכה הפזורים לאורך מסכתות הספר! כלומר שמספר פיסקאות אלו נדפסו גם כן על שם "המרדכי", ומיוחסות משום כך בפוסקים בטעות בשם "המרדכי", אך באמת אינן שלו ולא היו כתובות בספרו של תלמיד מהר"ם, אלא מלוקטות משאר ספרי הראשונים שבידינו או שאינן בידינו. ומובן מאליו שבכך מתורצות מאליהן סתירות רבות - מדומות - הקיימות בספר המרדכי, ואכ"מ להאריך בזה יותר כעת. על כל פנים גם כאן מסתבר כנראה שמקורו של המרדכי ריינוס שבת שם, בתוך סדר מנהג הדלקת חנוכה שכתב אחד מתלמידי מהר"ם, ונמצא בכת"י פריס מס' 2288 בכותרת "סדר רבנא מאיר זצ"ל", ונדפס במוריה בשם "פסקי מהר"ם מרוטנבורג על הלכות חנוכה" (שנה כ"ה, גליון יא-יב, כסלו תשד"מ, עמ' ג-ד אות ד)

האם בלאו הכי, יש מקום להקשות על סתירה במרדכי? יתכן דביסודו של הספר הוא ליקוט מדברי מהר"ם או"ז וכו'.
אולי צריך לבדוק האם גם במרדכי המקורי מצוי שיש סתירות, או שכל הסתירות הם מההוספת.

בספר המרדכי המקורי הנקי מהוספות כפי שהוא בכתבי יד בדרך כלל יש מקום אמיתי להקשות סתירות, מפני שהספר היה ספר הלכה למעשה ממש כמו משנה ברורה בדורינו, אז כיצד יכולות להיות סתירות, כאן ינהג הישראל באופן זה וכאן ינהג לפי הסברא הסותרת? אמת היא שהספר ביסודו הוא ליקוט מסודר על הרי"ף מדברי התוספות ספר התרומה ראבי"ה ומהר"ם ומטבע הדברים ליקוט מזמין סתירות, אך אעפ"כ, סוף סוף הספר הוא שיטה ברורה להלכה למעשה. ובאמת, יש כמה מקומות (שאינם לפני כעת) שיש סתירה ומחלוקת בין הדברים המובאים כאן לדברים במקום אחר, מעיר רבינו המחבר שדברים אלו שהביא כאן חולקים על דברים שהביא שם, ומכלל הן נלמד שבסתמא לא. בפרט בענייני הלכה למעשה לכל אדם מישראל במסכת ברכות וסדר מועד, שאינם ביותר לת"ח כסדר נזיקין ונשים, כיצד יהיו סתירות. וכך בדרך כלל למדו האחרונים מפרשי המרדכי, השל"ה והגדולת מרדכי ומהר"ם בנעט, את הספר כמקשה אחת והקשו סתירות מכאן לכאן.

[הוגה]

אגב, האם עמדו ע"כ במבוא, על הסדר של המרדכי שאינו לפי סדר הש"ס.

ספר 'מרדכי השלם' כרך ראשון 'מבוא השער' (עמ' 19-20):

חלוקה לפיסקאות: דברי רבינו המרדכי קוטעו וחולקו לפסקאות, לא על פי ציוני ה'רמזים', אלא לפי תוכן עניינם. בתחילת הקטעים המתייחסים לעמוד חדש בש"ס נרשם ציון הדף והעמוד, וגם בכותרות שבראשי העמודים בספר, צויין באיזה עמוד בש"ס עסקינן. לומדי המסכת על הדף ימצאו בדרך זו את מבוקשם בנקל. בכל מקרה שבהם נפתחת הפיסקה בציטוט מדברי הגמרא או מדברי הרי"ף (31), הודגש הציטוט, וכן נעשה כאשר בראש הקטע ציין המרדכי את מקורו. במקום שהציטוט בתחילת הדיבור הוא מלשון הרי"ף ולא מלשון הגמרא, השתדלנו לציין את הדבר.

הערה 31: "אף על פי שכפי הנראה נכתב ספר המרדכי במקורו על פי סדר הרי"ף וכבן לוייה לחיבורו, העדפנו לציין בראש הדיבורים ובכותרות העמודים את סדר הדברים לפי דפי הש"ס, מאחר ובדורות האחרונים דפי הגמרא קביעי וקיימי, והם הדרך הנוחה ללומד ולמעיין".

[בין גברא לגברא]

על תופעה מרתקת הזו, של הוספות חיצוניות בתוך המרדכי שבדפוסים שהוא נוסח ריינוס, עמדו במהדורת "מרדכי השלם" במקומות רבים לאורך הספר. היו ששיערו לפי חישובים שונים, שמספר הפיסקאות החדשות, הקיימות בנוסח ספר מרדכי שבדפוסים, שלא היו כתובות בספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל, הוא מעל 450 פיסקאות חדשות הכוללות חידושי דינים להלכה הפזורים לאורך מסכתות הספר! כלומר שמספר פיסקאות אלו נדפסו גם כן על שם "המרדכי", ומיוחסות משום כך בפוסקים בטעות בשם "המרדכי", אך באמת אינן שלו ולא היו כתובות בספרו של תלמיד מהר"ם, אלא מלוקטות משאר ספרי הראשונים שבידינו או שאינן בידינו. ומובן מאליו שבכך מתורצות מאליהן סתירות רבות - מדומות - הקיימות בספר המרדכי, ואכ"מ להאריך בזה יותר כעת. על כל פנים גם כאן מסתבר כנראה שמקורו של המרדכי ריינוס שבת שם, בתוך סדר מנהג הדלקת חנוכה שכתב אחד מתלמידי מהר"ם, ונמצא בכת"י פריס מס' 2288 בכותרת "סדר רבנא מאיר זצ"ל", ונדפס במוריה בשם "פסקי מהר"ם מרוטנבורג על הלכות חנוכה" (שנה כ"ה, גליון יא-יב, כסלו תשד"מ, עמ' ג-ד אות ד)

האם בלאו הכי, יש מקום להקשות על סתירה במרדכי? יתכן דביסודו של הספר הוא ליקוט מדברי מהר"ם או"ז וכו'.
אולי צריך לבדוק האם גם במרדכי המקורי מצוי שיש סתירות, או שכל הסתירות הם מההוספת.

בספר המרדכי המקורי הנקי מהוספות כפי שהוא בכתבי יד בדרך כלל יש מקום אמיתי להקשות סתירות, מפני שהספר היה ספר הלכה למעשה ממש כמו משנה ברורה בדורינו, אז כיצד יכולות להיות סתירות, כאן ינהג הישראל באופן זה וכאן ינהג לפי הסברא הסותרת? אמת היא שהספר ביסודו הוא ליקוט מסודר על הרי"ף מדברי התוספות ספר התרומה ראבי"ה ומהר"ם ומטבע הדברים ליקוט מזמין סתירות, אך אעפ"כ, סוף סוף הספר הוא שיטה ברורה להלכה למעשה. ובאמת, יש כמה מקומות (שאינם לפני כעת) שיש סתירה ומחלוקת בין הדברים המובאים כאן לדברים במקום אחר, מעיר רבינו המחבר שדברים אלו שהביא כאן חולקים על דברים שהביא שם, ומכלל הן נלמד שבסתמא לא. בפרט בענייני הלכה למעשה לכל אדם מישראל במסכת ברכות וסדר מועד, שאינם ביותר לת"ח כסדר נזיקין ונשים, כיצד יהיו סתירות. וכך בדרך כלל למדו האחרונים מפרשי המרדכי, השל"ה והגדולת מרדכי ומהר"ם בנעט, את הספר כמקשה אחת והקשו סתירות מכאן לכאן.

השארית יוסף בהגה על רמז מו בב"ק, תירץ מש"כ שם בסתם ובב"ב הביא מחלוקת בזה, שבב"ק הביא תשובת מהר"ם שסובר כן. אבל אינו סתירה לדברי הרב הוגה, שהרי בב"ק הוזכר הענין בדרך אגב ולא היה זה עיקר הענין, וממילא לא היה המרדכי צריך להביא שם דעות חולקות, משא"כ בב"ב כשהביא עיקר הענין.
בהגהת השארית יוסף לרמז תריט בב"ב דייק ממה שלא הביא כל השיטות ביחד, ודייק מזה דלא פליגי.

[בין גברא לגברא]

אגב, האם עמדו ע"כ במבוא, על הסדר של המרדכי שאינו לפי סדר הש"ס. דומה לו בסדר זה הוא האגודה.

המבוא איננו לפני כעת אך הסדר של ספר המרדכי הוא על הרי"ף, שתיבות הדיבור המתחיל שלו הוא תיבות הרי"ף, בפרט בכתבי היד הנקיים מהוספות הדבר ניכר ובולט יותר, אך גם במרדכי שבדפוס שמו לב לזה השל"ה ושאר המפרשים שהדיבור המתחיל של המרדכי הוא הרי"ף, וכך ציינו את המראי המקומות לרי"ף. כשהמרדכי רוצה להוסיף דברים חדשים מהגמרא שאינם ברי"ף, בדרך כלל הוא יפתח (כמו הר"ן) "גרסינן בתלמודא" וכיוצא בזה. ספר האגודה התרחב גם על מסכתות שאין בהם רי"ף, והוא סדר חדש משל עצמו.
עניין זה שבדפוס ראשון הדפיסו את המרדכי בסוף הרי"ף, ולא על העמוד, גרם למבוכות ובעיות גדולות בהרבה מקומות. אך עדיין קיימים כיום כמה וכמה כתבי יד אשכנזיים של הרי"ף מהמאה הי"ד ט"ו למניינם בהם המרדכי מועתק בשלימותו בגיליון הרי"ף.

אין אחידות בין כתה"י, בסדר המסכתות. המהרי"ל בסי' עו נתן סימן לדעת איזה כת"י אושטרייך ואיזה ריינוס, שכת"י ריינוס רגילין להתחיל בב"ק. נראה מלשון 'רגילין' שהיה ידוע למהרי"ל מכת"י ריינוס שלא התחילו בב"ק. ובאמת כת"י פרמה שהוא ריינוס אינו מתחיל בב"ק. ומאידך כת"י וטיקן, שהוא אוסטרייך וכפה"נ הכי קרוב להמקור מכל כת"י השלימות של המרדכי, מתחיל בב"ק.

[מלכיאל גרינוולד]

אין אחידות בין כתה"י, בסדר המסכתות. המהרי"ל בסי' עו נתן סימן לדעת איזה כת"י אושטרייך ואיזה ריינוס, שכת"י ריינוס רגילין להתחיל בב"ק. נראה מלשון 'רגילין' שהיה ידוע למהרי"ל מכת"י ריינוס שלא התחילו בב"ק. ובאמת כת"י פרמה שהוא ריינוס אינו מתחיל בב"ק. ומאידך כת"י וטיקן, שהוא אוסטרייך וכפה"נ הכי קרוב להמקור מכל כת"י השלימות של המרדכי, מתחיל בב"ק.

ילמדנו רבינו!
מקובל מרבותינו הקדמונים שיש נוסחים שונים של ספר המרדכי, ריינוס ואושטרייך. [רבינו מרדכי עצמו התגורר בריינוס, אך כנראה מדבריך אין לכך משמעות.]
בידינו מצויים עשרות כתבי יד של ספר המרדכי למסכתות שונות, וביניהם שינויים מפליגים, הרבה יותר משני נוסחים שונים.
כפי שתיאר כאן הרב הוגה, במהלך הדורות נוספו עוד הרבה הרבה הוספות לספר.
וכאן הבן שואל ארבע קושיות:
א. הרי כתבי היד עצמם שותקים ואינם מגלים איזה נוסח הם. אם כן, מהם הכללים לפיהם ניתן לקבוע איזה כת"י הוא ריינוס ואיזה אושטרייך? (נתת כאן סימן של מהרי"ל, אבל תוך כדי דיבור הכחשת אותו ואמרת שהוא לא הכרחי.)
ב. איך ניתן כיום לדעת איזו מההוספות המרובות משקפת הבדל בין ריינוס לאושטרייך? אולי ההבדלים בכתבי היד שלפנינו נעוצים בהוספות אחרות לגמרי, שאינן קשורות לנוסחי ריינוס ואושטרייך?
ג. על סמך מה נקבע במסמרות שכת"י וטיקן הוא הכי קרוב למקור מכל כתבי היד השלמים? קיים בידינו המקור שניתן להשוותו לשם?
ד. האם קיימים שני כתבי יד, שאינם תלויים זה בזה, המשקפים מהדורה נקיה מהוספות, שיהיה ניתן לקבוע על הדמיון שביניהם שמה שאין בהם הוא הוספה חיצונית ואכן הם נקיים מהוספות? (או שמא כתב היד הנחשב נקי מהוספות הוא נוסח מצונזר או כיו"ב).

[בן מיכאל]

א

ישר כח על הדברים המחכימים.
שני הדוגמאות של הבדלי המנהגים הובאו כדוגמא בעלמא ויש עוד רבים כמותן, או שאלו שני הדוגמאות היחידות?

[בין גברא לגברא]

אין אחידות בין כתה"י, בסדר המסכתות. המהרי"ל בסי' עו נתן סימן לדעת איזה כת"י אושטרייך ואיזה ריינוס, שכת"י ריינוס רגילין להתחיל בב"ק. נראה מלשון 'רגילין' שהיה ידוע למהרי"ל מכת"י ריינוס שלא התחילו בב"ק. ובאמת כת"י פרמה שהוא ריינוס אינו מתחיל בב"ק. ומאידך כת"י וטיקן, שהוא אוסטרייך וכפה"נ הכי קרוב להמקור מכל כת"י השלימות של המרדכי, מתחיל בב"ק.

ילמדנו רבינו!
מקובל מרבותינו הקדמונים שיש נוסחים שונים של ספר המרדכי, ריינוס ואושטרייך. [רבינו מרדכי עצמו התגורר בריינוס, אך כנראה מדבריך אין לכך משמעות.]
בידינו מצויים עשרות כתבי יד של ספר המרדכי למסכתות שונות, וביניהם שינויים מפליגים, הרבה יותר משני נוסחים שונים.
כפי שתיאר כאן הרב הוגה, במהלך הדורות נוספו עוד הרבה הרבה הוספות לספר.
וכאן הבן שואל ארבע קושיות:
א. הרי כתבי היד עצמם שותקים ואינם מגלים איזה נוסח הם. אם כן, מהם הכללים לפיהם ניתן לקבוע איזה כת"י הוא ריינוס ואיזה אושטרייך? (נתת כאן סימן של מהרי"ל, אבל תוך כדי דיבור הכחשת אותו ואמרת שהוא לא הכרחי.)
ב. איך ניתן כיום לדעת איזו מההוספות המרובות משקפת הבדל בין ריינוס לאושטרייך? אולי ההבדלים בכתבי היד שלפנינו נעוצים בהוספות אחרות לגמרי, שאינן קשורות לנוסחי ריינוס ואושטרייך?
ג. על סמך מה נקבע במסמרות שכת"י וטיקן הוא הכי קרוב למקור מכל כתבי היד השלמים? קיים בידינו המקור שניתן להשוותו לשם?
ד. האם קיימים שני כתבי יד, שאינם תלויים זה בזה, המשקפים מהדורה נקיה מהוספות, שיהיה ניתן לקבוע על הדמיון שביניהם שמה שאין בהם הוא הוספה חיצונית ואכן הם נקיים מהוספות? (או שמא כתב היד הנחשב נקי מהוספות הוא נוסח מצונזר או כיו"ב).

א-ב. באמת אינו קל וברור תמיד. בפרט שבהמשך הזמן נתערבו נוסחאות אוסטרייך וריינוס ע"י מעתיקים שניסו לשלב בין הנוסחאות. ויש כת"י שכפה"נ חלק ממנו נוסח אוסטרייך בעוד שחלק השני ריינוס. אבל בכל זאת יש מקום לנחש. יש לניחושים דרגות שונות של ודאות, אבל לגבי כת"י מסוימים אפשר להיות בטוח שזה ודאי או קרוב לודאי.
כמה מחברים לפני עידן הדפוס כשכולם למדו מכת"י וידעו מקורם, כגון מהרי"ל תרומת הדשן ומהרי"ק, הזכירו לפעמים שקטעים מסויימים נמצאים רק באוסטרייך או ריינוס. וגם הזכירו איזה מרדכי היה תחת ידם, וע"פ מה שהם ציטטו מהמרדכי, שנמצא רק בכת"י אחדים ולא באחרים, אפשר לנחש שזה ייחודי לנוסח שלהם ותלוי באוסטרייך וריינוס.
ואז כבר אפשר להכיר הבדלים בין אוסטרייך לריינוס. מהרי"ל הנ"ל כתב קצת סימנים, והזכיר שיש עוד.
נכון שמה שריינוס מתחיל בב"ק אינו כלל קבוע כמבואר במהרי"ל גופא, אבל זה אינדיקציה ומצטרף לעוד ראיות.

ג. אני באמת כתבתי 'כפה"נ' ולא קבעתי במסמרות. אבל זה הפשטות.
פעם הרבה סופרים לא החשיבו את עצמם כמעתיקים בעלמא, אלא כשותפים בעריכת הספר, ולקחו לעצמם רישיון ל'שפר' הספר ע"פ הבנתם. בפרט בנוגע ללשון הספר בלי שינוי התוכן, שהרבה מעתיקים כנראה הרגישו צורך להמיר הלשונות ללשון מודרני ועדכני יותר. אחד השינויים הנפוצים היה מגוף ראשון לגוף שלישי, וראה מאמרו של שמחה עמנואל בתרביץ (פא, תשע"ג). במרדכי תמצא את זה הרבה, שבמקום שהוא כתב 'נראה לי' וכיוצא בו, שינו את זה ל'נראה למורי ר' מרדכי' וכיו"ב. ככל שמתאחר הכת"י יש יותר שינויים כאלו. בכת"י וטיקן פחות שינויים כאלו משאר כתה"י, וכנראה המעתיק לא לקח לעצמו רישיון לשפר הספר כמו מעתיקים אחרים. ע"פ זה נקבע שזה הכי קרוב למקור.
כת"י אוקספורד [נויבאראר 778] אמור להיות עוד יותר קרוב למקור מוטיקן, אבל חסר שם נשים, רוב נזיקין, ונדה.

ד. כנראה לא. זה קושי מיוחד בספר המרדכי, שכמעט כל כת"י שונה במקצת, ואפילו בתוך כתה"י בעצמם אין תמיד אחידות בין המסכתות כנ"ל. אבל הרבה פעמים יש מקום לניחוש סביר.

[בריה נמוכה]

ראה פה
viewtopic.php?f=17&t=54721
שזכינו לידע במרדכי החדש מקור התמוה של ההלכה של
שינה במיטה הנוגעות זו בזו באשתו נדה

[הוגה]

יישר כח לרבנים על ההוספות החשובות.

א

שני הדוגמאות של הבדלי המנהגים הובאו כדוגמא בעלמא ויש עוד רבים כמותן, או שאלו שני הדוגמאות היחידות?

כתבתי את מה שהיה ידוע לי, כעת מצאתי בס"ד דוגמא שלישית.
העליתי קובץ מתוקן.

[הבטחתי]

אם ידוע לנו על קטעים שהם ממרדכי ריינוס למה לא להדפיסם בפונט שונה?

[הוגה]

ניסו לעשות כך לפני שנים במהדורות ישנות של "מרדכי השלם", אך הדברים גרמו לבלבול הלומדים ולא עלו יפה.
במהדורה החדשה על הלומד לפקוח עיניו בראשית כל פיסקה, בדרך כלל בסמוך לתיבה הראשונה, אם ימצא מספר לשינויי נוסחאות, הרי סימן שיש חילוף בפיסקה זו שיתכן שלא נמצאת בכל הנוסחאות, ויסתכל בש"נ ויידע. אם אין שום סימון, בסתמא, מובן מאיליו שזה נמצא בכל הנוסחאות. (מה שמשותף מן הסתם לרוב פיסקאות הספר, שבהשערה בעלמא, כנראה כ-85% מכלל פיסקאות הספר נמצאות בשתי הנוסחאות).

[בן מיכאל]

יישר כח לרבנים על ההוספות החשובות.
כתבתי את מה שהיה ידוע לי, כעת מצאתי בס"ד דוגמא שלישית.

תודה, אם כך, זה רחוק מאד מהפרסומים הפופולריים בהם נתקלתי בעבר, לפיהן המרדכי אוסטרייך פשוט "הותאם" למנהגם, אלא שפה ושם נוספו בו הגהות כמנהג המקום, דבר סביר ומקובל.
ישר כח על הדברים.

[הוגה]

סדר חיבור מסכתות ספר המרדכי.

[לוצאטי]

הרב הוגה, יישר כחך על כל הטוב שאתה מוריק לנו מאוצרך.
אולי תארגן הכל ותכתוב מבוא למרדכי?

[בן מיכאל]

הרב הוגה, יישר כחך על כל הטוב שאתה מוריק לנו מאוצרך.
אולי תארגן הכל ותכתוב מבוא למרדכי?

גא"מ.

[הוגה]

נעשו מחקרים רבים על ספר המרדכי. המחקר המקיף ביותר היה ונשאר של הרב ד"ר שמואל כהן שנתפרסם בהמשכים ב'סיני'. כאן נאסף הכל לקובץ אחד. (באדיבות ידידינו הרב חד ברנש).

[הצעיר באלפי]

אתמול השתתפתי בחתונה בה הוציא לאור החתן (!)הרה"ג רבי יקותיאל יהודה פולטמן שליט"א, ספר "מרדכי קטן" עם הערות וציונים והשוואות לרוב.
ואכן אני מכיר הבחור המו"ל מקרוב הוא אכן ת"ח מובהק מצויין ובקי היטב בכתבי ראשונים, ועבדותו על הנ"ל נראה מצויין ממש !

[הוגה]

מתוקן.

[הוגה]

אתמול השתתפתי בחתונה בה הוציא לאור החתן (!)הרה"ג רבי יקותיאל יהודה פולטמן שליט"א, ספר "מרדכי קטן" עם הערות וציונים והשוואות לרוב.
ואכן אני מכיר הבחור המו"ל מקרוב הוא אכן ת"ח מובהק מצויין ובקי היטב בכתבי ראשונים, ועבדותו על הנ"ל נראה מצויין ממש !

אמת ויציב! מדובר בת"ח מופלג. הכרתיו כמה שנים במייל ולא העליתי על דעתי שהוא בחור, עד שקיבלתי ממנו הזמנה לרגל אירוסי בנו, ואיחלתי לו רוב נחת מכל ילדיו, וכתב לי שהוא החתן...
יה"ר רק שפע שמחות.

[הצעיר באלפי]

20210118_110829.jpg (1.59 MiB) נצפה 9860 פעמים

אתמול השתתפתי בחתונה בה הוציא לאור החתן (!)הרה"ג רבי יקותיאל יהודה פולטמן שליט"א, ספר "מרדכי קטן" עם הערות וציונים והשוואות לרוב.
ואכן אני מכיר הבחור המו"ל מקרוב הוא אכן ת"ח מובהק מצויין ובקי היטב בכתבי ראשונים, ועבדותו על הנ"ל נראה מצויין ממש !

אמת ויציב! ת"ח מופלג שהכרתיו כמה שנים במייל ולא העליתי על דעתי שהוא בחור עד שקיבלתי הזמנה לאירוסיו...
יה"ר רק שפע שמחות.

[שבע]

סוף דבר בספר מרדכי של אוסטריה יכתב ככל אשר צוה מרדכי, ובספר מרדכי של אוסטריה ימצא כתוב כפי אשר הגיד בר הלל בן יאיר, כמו שכתב רבינו בשו"ת הרא"ש (כלל פד סי' ה) "כאשר כתב קרובי מורי הרא"ש, כן נראה לי אני הדיוט, בר הלל בן יאיר".

ובדרך צחות:
מרדכי ואסתר!

[יוצא פוניבז']

ראיתי שמלבד ההוספות על המרדכי מכתבי היד, יש שם עוד דבר מעניין "שלטי הגבורים החדש", שזה אוסף ליקוטים מ-3 מקורות, גליונות שבכת"י, מרדכי הגדול (אוסף הגהות וליקוטים על המרדכי), וכן הגליונות המפורסמים שבכת"י ורצ'ילי. רק משום מה החליטו שם לא להכניס לאוסף רק מבית מדרשו של המרדכי, ולכן השמיטו את תשובות הרשב"א וכן תוספות ספרדיות, והביאו אותם רק במקום שבשלטי הגבורים הביא. וחבל, כי בשלמא תשובות הרשב"א שכבר נאספו ונדפסו במקו"א, ניחא, אך התוספות ספרדיות על ברכות שלא נדפסו עד עתה (רק ג' פרקים כמדומה), סביר להניח שהם ישארו גנוזים עוד זמן רב עד שימצא להם גואל.
כמו"כ המרדכי קטן להלכות קטנות שיצא לאור לאחרונה כמובא כאן, נכלל שם בחיבור, (הל' ציצית מעריכת ידידנו הרב הוגה, והל' סת"ם מעריכת החתן הנ"ל), וזאת משום שבהלכות קטנות גם הנדפס הוא מאותו מחבר.

[חד ברנש]

כמו"כ המרדכי קטן להלכות קטנות שיצא לאור לאחרונה כמובא כאן, נכלל שם בחיבור, (הל' ציצית מעריכת ידידנו הרב הוגה, והל' סת"ם מעריכת החתן הנ"ל), וזאת משום שבהלכות קטנות גם הנדפס הוא מאותו מחבר.

לא הבנתי. האם גם מרדכי קטן להלכות קטנות (הלכות ציצית וסת"ם) נכלל במהדורה החדשה של המרדכי?

[יוצא פוניבז']

אכן. ורק בהלכות קטנות.

[חד ברנש]

תודה רבה.

[נוטר הכרמים]

לקחתי כעת מועד לעיין בדוגמאות המאלפות,
מחכים ומרתק.
איישר.

[מלכיאל גרינוולד]

א-ב. באמת אינו קל וברור תמיד. בפרט שבהמשך הזמן נתערבו נוסחאות אוסטרייך וריינוס ע"י מעתיקים שניסו לשלב בין הנוסחאות. ויש כת"י שכפה"נ חלק ממנו נוסח אוסטרייך בעוד שחלק השני ריינוס. אבל בכל זאת יש מקום לנחש. יש לניחושים דרגות שונות של ודאות, אבל לגבי כת"י מסוימים אפשר להיות בטוח שזה ודאי או קרוב לודאי.
כמה מחברים לפני עידן הדפוס כשכולם למדו מכת"י וידעו מקורם, כגון מהרי"ל תרומת הדשן ומהרי"ק, הזכירו לפעמים שקטעים מסויימים נמצאים רק באוסטרייך או ריינוס. וגם הזכירו איזה מרדכי היה תחת ידם, וע"פ מה שהם ציטטו מהמרדכי, שנמצא רק בכת"י אחדים ולא באחרים, אפשר לנחש שזה ייחודי לנוסח שלהם ותלוי באוסטרייך וריינוס.
ואז כבר אפשר להכיר הבדלים בין אוסטרייך לריינוס. מהרי"ל הנ"ל כתב קצת סימנים, והזכיר שיש עוד.
נכון שמה שריינוס מתחיל בב"ק אינו כלל קבוע כמבואר במהרי"ל גופא, אבל זה אינדיקציה ומצטרף לעוד ראיות.

ג. אני באמת כתבתי 'כפה"נ' ולא קבעתי במסמרות. אבל זה הפשטות.
פעם הרבה סופרים לא החשיבו את עצמם כמעתיקים בעלמא, אלא כשותפים בעריכת הספר, ולקחו לעצמם רישיון ל'שפר' הספר ע"פ הבנתם. בפרט בנוגע ללשון הספר בלי שינוי התוכן, שהרבה מעתיקים כנראה הרגישו צורך להמיר הלשונות ללשון מודרני ועדכני יותר. אחד השינויים הנפוצים היה מגוף ראשון לגוף שלישי, וראה מאמרו של שמחה עמנואל בתרביץ (פא, תשע"ג). במרדכי תמצא את זה הרבה, שבמקום שהוא כתב 'נראה לי' וכיוצא בו, שינו את זה ל'נראה למורי ר' מרדכי' וכיו"ב. ככל שמתאחר הכת"י יש יותר שינויים כאלו. בכת"י וטיקן פחות שינויים כאלו משאר כתה"י, וכנראה המעתיק לא לקח לעצמו רישיון לשפר הספר כמו מעתיקים אחרים. ע"פ זה נקבע שזה הכי קרוב למקור.
כת"י אוקספורד [נויבאראר 778] אמור להיות עוד יותר קרוב למקור מוטיקן, אבל חסר שם נשים, רוב נזיקין, ונדה.

ד. כנראה לא. זה קושי מיוחד בספר המרדכי, שכמעט כל כת"י שונה במקצת, ואפילו בתוך כתה"י בעצמם אין תמיד אחידות בין המסכתות כנ"ל. אבל הרבה פעמים יש מקום לניחוש סביר.

תיתי ליה לתשובה המפורטת והכנה, שהשורש נ.ח.ש שזור בה כמה פעמים (כולל בתרגומו האנגלי: אינדיקציה). מכאן יש לשאול: מה נוסח הבסיס שנבחר לעיקר המהדורה? האם כת"י ותיקן, כפי שנרמז כאן?

לגבי סעיף ג - אין להקיש בין החירות של המעתיק לשנות הלשון (מגוף ראשון לגוף שלישי וכיו"ב) לבין הוספת פיסקאות חדשות בתוך הטקסט המקורי. ניתן לדמיין בקלות מי שנזהר שלא לשנות את הלשון המקורית, אבל אינו רואה פגם בהוספת פיסקאות. כך שקשה להסיק משהו מזה על זה.

[הוגה]

במהלך השנים נעשו כמה מחקרים על פי כל עדי נוסח של הספר, ונדפסו במבואות הכרכים הקודמים של מרדכי השלם, והמסקנה היא שנוסח אושטרייך הוא ספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל שאותו מייצגים 2 כתבי יד עיקריים, בודפשט משנת קל"ג (ונזכר בחידושי חתם סופר למסכת גיטין (נב, א ד"ה נכסי): "ובדקתי בכל מרדכי שבדפוס, ואחד כתוב על קלף שנת גפ"ן לפ"ק"), וווטיקן ממאה י"ד. המבוא הכי בהיר ויפה לענ"ד הוא למסכת ביצה ע"י מכון ירושלים בשנת תשמ"ג. מאז נחקרו ונדפסו מסכתות נוספות, וכעת נחקרו מחדש כל המסכתות ונרשמו חילופי הנוסח המשמעותיים. כשיש חילופים בין וטיקן לבודפשט זו שאלה גדולה מי יותר מקורי, וכנראה תלוי באיזו מסכת. יש מסכתות שנראה שוטיקן מקורי יותר בחינת 'מהדורא קמא' של המרדכי, ויש מסכתות שנראה שהוא מהדורא בתרא. במסכת פסחים בודפשט מעתיק את 'תוספות ערבי פסחים' של המרדכי שזה חיבור ארוך על סדר הגמרא ערבי פסחים, ואילו וטיקן מעתיק את הקיצור והמהדורה המאוחרת שעשה המרדכי לתוספות אלו, שזה פירוש על סדר הרי"ף ערבי פסחים. גם נוסף מכתבי יד בודפשט ווטיקן הלכות ארץ ישראל שנשמטו מהדפוסים והלכות איסור והיתר בדרך חריזה ושיר (מכ"י אחר), ועוד נתווספו מאות קטעים ופיסקאות חדשות לאורך המסכתות. ב-3 מסכתות ברכות שבת ועירובין, ספרתי כ-150 פיסקאות חדשות מכת"י, שהן תורת המרדכי שהיו גנוזות עד עתה בכתבי יד.

לפי הנכתב במבוא (עמ' 15) המהדורה החדשה של 'מרדכי השלם' מבוססת ומשולבת מכל הרבדים של הספר שבאו לידינו: כתבי יד וטיקן ובודפשט, וירצ'לי וגיליונותיו, הדפוס ו'הגהות מרדכי' וכתבי יד 'ריינוס', כתבי יד של ספר 'מרדכי הגדול' במדור חדש 'שלטי גבורים החדש'. אם יבוא לידי הקובץ של המבוא אעלה בל"נ.

[הוגה]

אחד השינויים הנפוצים היה מגוף ראשון לגוף שלישי, וראה מאמרו של שמחה עמנואל בתרביץ (פא, תשע"ג). במרדכי תמצא את זה הרבה, שבמקום שהוא כתב 'נראה לי' וכיוצא בו, שינו את זה ל'נראה למורי ר' מרדכי' וכיו"ב. ככל שמתאחר הכת"י יש יותר שינויים כאלו. בכת"י וטיקן פחות שינויים כאלו משאר כתה"י, וכנראה המעתיק לא לקח לעצמו רישיון לשפר הספר כמו מעתיקים אחרים.
כת"י אוקספורד [נויבאראר 778] אמור להיות עוד יותר קרוב למקור מוטיקן, אבל חסר שם נשים, רוב נזיקין, ונדה.

תגליות מהמהדורה החדשה על תולדות העתקת הספר על ידי בנו ותלמידו וקרובו של המרדכי.

ברכות (עמ' ע):
א. ענף המחבר (כתב יד אוקספורד הנ"ל, וכ"י ברלין שסביב הרי"ף, וכ"י מרדכי הגדול): וכן ראיתי בכתב ה"ר שמואל מבונבר"ק.
ב. ענף בנו של המרדכי (כתב יד וטיקן, בהמ"ל 674, וינה 208): וכן ראה אבא מרי בכתב...
ג. ענף תלמיד המרדכי (כתב יד בודפשט, וינה 2): וכן ראה מורי בכתב...
ד. ענף מאוחר (ששון): וכן ראה הר"ם בכתב...
ה. ענף מאוחר משובש (דפוס): וכן ראה רבינו מאיר בכתב...

שבת (עמ' יז, וכן כיוצא בזה עמ' סד, צב, קיב, קיח):
א. ענף המחבר (כתב יד אוקס' וטיקן): ולי אני הדיוט נראה דהמדקדק לשון הספר בפ"ק דפסחים ימצא...
ב. ענף בנו של המרדכי (הגהות מרדכי דפוס): ולאבא מורי ה"ר מרדכי נראה...
ג. ענף תלמיד המרדכי (בודפשט): ולמורי ה"ר מרדכי ז"ל נראה...

מגילה (עמ' תקנ)
א. ענף המחבר (כתב יד סביב הרי"ף הספרייה הבריטית): נראה לי דמכאן משמע דהספר תורה לא תהיה פתוחה בין גברא לגברא. (וכן נפסק בש"ע סי' קלט סעי' ה).
ב. ענף תלמידו של המרדכי בחייו (כתב יד בודפשט): נראה למו' שי'.
ג. ענף בנו של המרדכי (כתב יד וטיקן): נראה לאבא מרי ז"ל.

מבואר שבנו של המרדכי העתיק את ספרו של אביו, ובידינו צאצאי העתקה שלו לפחות ל-3 מסכתות.

ביצה (עמ' תסב):
א. ענף המחבר (כ"י אוקס' וטיקן): נראה לי אני הדיוט דלא גזרו...
ב. ענף תלמיד המרדכי בחייו (כ"י בודפשט): נראה למורי ה"ר מרדכי שי'.
ג. ענף מאוחר (כ"י וריצ'לי ודפוס): נראה לי.
תענית (עמ' תצ):
א. ענף המחבר (כ"י אוקס' וטיקן): ומפי מהר"מ ז"ל שמעתי.
ב. ענף תלמיד המרדכי בחייו (כ"י בודפשט): ומפי מור"ם ז"ל שמע מו' ה"ר מרדכי שי'.

מבואר שתלמידו של המרדכי העתיק את ספרו של רבו בחייו, ובידינו צאצאי העתקה שלו בכמה מסכתות.

במסכת שבועות מתהפכים הענפים (עמ' קסט):
א. ענף המחבר (בודפשט): ולי אני הדיוט נ"ל קצת ראיה.
ב. ענף תלמיד המרדכי (וטיקן): ונראה למורי ה"ר מרדכי זצ"ל קצת ראיה.

בשבועות (עמ' קעד):
א. ענף המחבר (בודפשט): נראה לי אני הדיוט.
ב. ענף תלמיד המרדכי (וטיקן ורצ'ילי): נראה למו' ה"ר מרדכי.
ג. ענף תלמיד המרדכי (מרדכי הגדול): נראה למורי ה"ר מרדכי הקדוש.
בבא קמא (עמ' צד):
א. ענף המחבר (וטיקן): ונ"ל אני הדיוט.
ב. ענף תלמיד המרדכי (בודפשט): ומורי הקדוש ה"ר מרדכי הביא ראייה.
בבא מציעא (עמ' ריג):
א. ענף המחבר (וטיקן): ונ"ל אני הדיוט.
ב. ענף תלמיד המרדכי (בודפשט): ונראה למורי הקדוש ה"ר מרדכי.
ג. ענף הדפוס: ונראה לי.

סנהדרין (עמ' תקצח):
א. ענף המחבר (בודפשט): ונראה לי.
ב. ענף קרובו של המרדכי (וטיקן): ונראה לקרובי מוה"ר מרדכי.
ג. ענף מאוחר: ונראה להרב רבינו מרדכי.

נמצא שוטיקן מעתיק או את נוסח המרדכי, או את נוסח בנו של המרדכי, או את נוסח תלמידו של המרדכי, או את נוסח קרובו של המרדכי. ובבא בתרא (עמ' תעה) פרק יש נוחלין וטיקן כותב: כך כתב ה"ר מרדכי שי'. ואחר כך בפרק גט פשוט (עמ' תקיט) וטיקן כותב: מצא מורי הקדוש ה"ר מרדכי ז"ל. נתגלה פה שהמרדכי נהרג בשעה שהעתיק הסופר הקדום את מסכת בבא בתרא.

[לבי במערב]

ייש"כ!
לסו"ד - רק לי זה מזכיר הך דפירש"י? (שם כט, א. ולהעיר מנוסח דפוס פיזארו).

[הוגה]

אמת. והוא פלאי.

[יהודה בן יעקב]

היום הגיעו הספרים לידי, אחזתיו ולא ארפנו.
אכן ניכרת ההשקעה האדירה, בשינויי נוסחאות והערות מועילות.
ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה.

הערה קטנה, בחולין סי' תרב [הו"ד בב"י ובדרכ"מ יו"ד סי' כד], הביא המרדכי בשם מהר"ם, ובהערות צויין לפסקים ומנהגים ח"ב סי' ו [וכן צויין על הדרכ"מ שם]. והפלא, שכל סימן זה הוא העתקה מהמרדכי.

[לענין]

הכוונה כנראה שזה נדפס שם בפסקים ומנהגים אך לא כמקור.
[באמת זו נקודה שצריך לשים לב אליה. לפעמים מביאים מרדכי שמביא תשובת רבינו גרשום, ומציינים בסוגרים את הסימן בשו"ת רבינו גרשום, בשעה שהא גופא אינו אלא העתקה מהמרדכי... משל בעלמא וכהנה רבות].

[יהודה בן יעקב]

הכוונה כנראה שזה נדפס שם בפסקים ומנהגים אך לא כמקור.

מה התועלת בכזה ציון?