רבי דוב בער אליעזרוב זצ"ל

[מן הדרום]

אני מחפש חומר סביב זה חוץ ממה שנדפס בספרו שאלי ציון

[פלוריש]

פעם תלמידו, הרב זכריה טובי, סיפר לי סיפורים ממנו. נסה אצלו.

[חרט]

התפרסם בהמעין

[פלוריש]

פעם תלמידו, הרב זכריה טובי, סיפר לי סיפורים ממנו. נסה אצלו.

נזכרתי כעת בדברים ששמעתיו מפיו:

א. בקיאותו בש"ס ובשו"ע היתה מפליאה, כשהיה מחפש מקור, היה מדפדף כך שהיה פותח רק את הקצה התחתון של הדף וכבר היה יודע מה כתוב בדף כולו.

ב. לא רצה ליהנות מן התורה, ולכן כשרצה לשוחח עם הראש ישיבה הרב גולדוויכט, היה מבקש במזכירות שיודיעו ש'חב"דניק אחד מירושלים' רוצה להפגש עמו, ולא "הרב אליעזרוב".

ג. כשהיה בוחן את הכולל, היה שואל שאלות בקיאות אך גם שאלות הבנה, בסגנון 'מה כתב הש"ך וכיצד ניתן להקשות עליו'.

ד. שיעוריו היו נמסרים בצורה חברית, ללא דיסטנס, היה מבקש לסדר את הכיסאות במעגל.

[חרט]

מוסף שק קרח תשסט.PDF

(1.55 MiB) הורד 255 פעמים

[חרט]

השבת הסתלקה לעולמה כלתו הרבנית יפה אליעזרוב ע"ה, אלמנת בנו הגדול הגאון ר' שמואל ברוך זצ"ל בעל "דבר שמואל" על פסחים ועוד מסכתות.

[משוש דורים]

השבת הסתלקה לעולמה כלתו הרבנית יפה אליעזרוב ע"ה, אלמנת בנו הגדול הגאון ר' שמואל ברוך זצ"ל בעל "דבר שמואל" על פסחים ועוד מסכתות.

שמעתי מהגר"ש אויערבך זצ"ל, שהיו עוד בעץ חיים טובים כמו הדבר שמואל, אלא שהוא זכה לאשת חיל שגידלתו ורוממתו, ומסרה נפשה למען תורתו, ומכחה עלה ונתעלה על שאר האברכים שבדרגתו.

[ברשילא]

לקראת הוצאת ספר תולדותיו של הגאון רבי דוב בער אליעזרוב זצ"ל,
נעלה באשכול זה מתולדותיו, תעודות מרתקות ושביבים מפיו ומתולדות חייו.
נודה לכל מי שיוכל להוסיף ולהעשיר את המידע.

אתחיל בקווים קצרצרים לתולדותיו המרתקים והמחברים עולמות מגוונים:
נולד בחברון בשנת תרס"ח.
למד בת"ת וישיבת עץ חיים בכיתה אחת עם ידיד נפשו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל [הגרשז"א היה צעיר ממנו בשנתיים, אלא שלרוב כשרונותיו הוקפץ פעמיים כיתה].
אח"כ למד בישיבת מנישביץ, וב"מדרש בני ציון" .
נסמך להוראה ע"י הרב קוק, זקנו ר' שלמה יהודה לייב אליעזרוב רבה של חברון, הרב מטפליק - שזכה לשמשו רבות, מורו ורבו ר' איסר זלמן מלצר ועוד.
הרביץ תורה בישיבת תורת אמת ליובאוויטש בירושלים, בישיבת ראדזין, ושנים רבות בכולל של ישיבת כרם ביבנה.
בשלהי תקופת המנדט שימש כרבו של מחנה העצורים בלטרון - כאשר במשך חמש שנים היה עוזב את ביתו בשבתות ושוהה עם העצירים - כפי שתיאר בהרחבה בהקדמת ספרו "שאלי ציון" [בו הובאו שאלות בהלכה שהתעוררו במחנה].
משנת תש"י כיהן כרבה של שכונת קטמון בירושלים עד לפטירתו בשנת תשנ"ז.

[בברכה המשולשת]

viewtopic.php?f=19&t=31710&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%91#p337463

[ברשילא]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=31710&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%91#p337463

תודה על הקישור.
היה כדאי לאחד את האשכולות.

אם הוזכר האשכול העוסק ברבנותו בלטרון.
לפניו כיהן כרב רשמי אחד בשם חיים שניאורסון.
כהונתו של שניאורסון לא ארכה אלא ימים אחדים, הוא היה זקן ולא היה בכוחו למלא את התפקיד המסובך, ודאי שלא לכלוא את עצמו מרצון בכל שבת ושבת. ולאחר תקופה קצרה (כנראה פחות מחודש!) עזב את התפקיד אשר הוטל לאחר מכן על הרב אליעזרוב.
הרבה ניסיתי למצוא פרטים על אודות הרב חיים שניאורסון - ולא מצאתי.

ברשותי עותק מכתב ששלח שניאורסון לאגד, המבקש שהאוטובוס מירושלים לת"א - המביאו אל לטרון, יכנס עד למחנה (ולא יעצור על אם הדרך) - אל הבקשה הצטרף הרב עוזיאל. מצורף.
למעשה, לפחות בזמנו של הרב אליעזרוב, האוטובוס לא נכנס, אבל פריבילגיה אחת היה לו - הוא קיבל אישור לעלות לאוטובוס ללא תור, כמתואר במבוא לספרו שאלי ציון (שמשום מה, בגירסה שבאוצר לא נכנס המבוא) - מצורף האישור.

[ברשילא]

ראיון עם הסופר ש"ע במלאות לו 75 שנה.

[לבי במערב]

הדבר מהווה שבח ועדות על שי"ע. לא כ"כ אודות הרדב"א...

[ברשילא]

לרגל היא"צ בשבוע הבא - י"ח באב.
מתוך אוסף גליונות תשע"ט.

[ברשילא]

נושא דברים בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת "רמב"ן".
קיצוני מימין - כנראה ר' משה פרוש. היושב שעון על מקלו - נראה כר' שמואל הכהן וינגרטן יו"ר המועה"ד בירושלים.
האם יש מי המזהה את האישים האחרים?

[תבא]

היושב שעון על מקלו - נראה כר' שמואל הכהן וינגרטן יו"ר המועה"ד בירושלים.

תיקון: הרב זאב גולד

[ברשילא]

מדבריו בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת רמב"ן:

מובא במסכת מגילה (דף כח), שכאשר גלו ישראל בבלה, גלתה שכינה עמהם. והיכן שרתה? - בבית הכנסת. והוא "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא" [-בית הכנסת שנעקר ממקומו (מארץ ישראל) והתיישב בנהרדעא]. ומפרש רש"י, כי בית כנסת זה נבנה על ידי יכניה וסייעתו מאבנים ומעפר שהביא עמהם בגלותם.
נשאלה השאלה, מדוע היו צריכים אנשי החרש והמסגר, שהיו גדולים בתורה - כמו שמפליגה הגמרא בגיטין (דף פח) אודות גדלותם - לסחוב אתם לבבל אבנים כבדות ושקים של חול? וכי הדרך לגלות, שהיתה ארוכה ורצופת קשיים לא הייתה מספיק קשה גם כך?!
על כך מוסיף רש"י, כי הסיבה לכך היתה לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו".
ונראה, כי יש בכך, מלבד הדרישה לציון והצפיה לגאולה, ענין עמוק יותר:
כי הנה אמרו חז"ל שלאחר חורבן בית המקדש חשובים בתי הכנסת כמקדש מעט. אנשי החרש והמסגר, שהיו אנשים גדולים וראו את בית המקדש הראשון בתפארתו, חששו אפוא, שהנה בגלות ייוולד דור חדש שלא ראה את בית המקדש, ואולי חלילה יבנו להם בתי כנסת ותפילה עם כל מיני חידושים התואמים לרוח הזמן, דברים שלא ראו הזקנים בבית המקדש.
למען מטרה נעלית זו, כדי לשמר את קדושת בית הכנסת כקדושת בית המקדש, טרחו ויגעו הגולים הראשונים והביאו יחד עם המטען הרוחני גם את האבנים הכבדות ושקי העפר מבית המקדש, כדי שיהא בטחון שבית הכנסת שבבבל אכן יהיה כדמותו וכצלמו של בית המקדש ללא שינויים וחידושים.

[חרט]

מדבריו בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת רמב"ן:

מובא במסכת מגילה (דף כח), שכאשר גלו ישראל בבלה, גלתה שכינה עמהם. והיכן שרתה? - בבית הכנסת. והוא "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא" [-בית הכנסת שנעקר ממקומו (מארץ ישראל) והתיישב בנהרדעא]. ומפרש רש"י, כי בית כנסת זה נבנה על ידי יכניה וסייעתו מאבנים ומעפר שהביא עמהם בגלותם.
נשאלה השאלה, מדוע היו צריכים אנשי החרש והמסגר, שהיו גדולים בתורה - כמו שמפליגה הגמרא בגיטין (דף פח) אודות גדלותם - לסחוב אתם לבבל אבנים כבדות ושקים של חול? וכי הדרך לגלות, שהיתה ארוכה ורצופת קשיים לא הייתה מספיק קשה גם כך?!
על כך מוסיף רש"י, כי הסיבה לכך היתה לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו".
ונראה, כי יש בכך, מלבד הדרישה לציון והצפיה לגאולה, ענין עמוק יותר:
כי הנה אמרו חז"ל שלאחר חורבן בית המקדש חשובים בתי הכנסת כמקדש מעט. אנשי החרש והמסגר, שהיו אנשים גדולים וראו את בית המקדש הראשון בתפארתו, חששו אפוא, שהנה בגלות ייוולד דור חדש שלא ראה את בית המקדש, ואולי חלילה יבנו להם בתי כנסת ותפילה עם כל מיני חידושים התואמים לרוח הזמן, דברים שלא ראו הזקנים בבית המקדש.
למען מטרה נעלית זו, כדי לשמר את קדושת בית הכנסת כקדושת בית המקדש, טרחו ויגעו הגולים הראשונים והביאו יחד עם המטען הרוחני גם את האבנים הכבדות ושקי העפר מבית המקדש, כדי שיהא בטחון שבית הכנסת שבבבל אכן יהיה כדמותו וכצלמו של בית המקדש ללא שינויים וחידושים.

חכם עדיף מנביא...

[ברשילא]

בימי מלחמת השחרור, גלה מביתו שעל הגבול אל ביתו הוריו שבשכונת זכרון משה.
הוא ישב ושקד על התורה שעות על גבי שעות בבית הכנסת שבשכונה.
לפתע נשמעה אזעקה. כולם נמלטו מבית הכנסת, ונותרו שם ר' דוב ור' חיים שמואלביץ - שהתגורר באותם ימים בשכונת זכרון משה (ברח' דוד ילין).
כיון שנותרו שניהם לבדם, התקרבו הלבבות, ור' חיים התעניין מה ר' דוב לומד - כששמע שר' דוב לומד טור-בית יוסף בהלכות איסור והיתר, החל ר' חיים לצטט פסקאות שלמות בעל פה - לפליאתו של ר' דוב, שבטוח היה שראש ישיבה השקוע כל ימיו בנשים-נזיקין ואולי גם בשאר מסכתות הש"ס עם הראשונים והאחרונים, יגלה בקיאות שכזו בטור בית יוסף בהלכות איסור והיתר.

[ברשילא]

העליה לקברו שבהר המנוחות, מחר יום ג' י"ח באב בשעה 5.30 אחה"צ.

[ברשילא]

מכתב רד"צ הילמן לאחר פטירתו:

"מעיד אני שלא פגשתי מימיי אדם עדין יותר ממנו"

ניחום רדצ הילמן.jpg (133.72 KiB) נצפה 1986 פעמים

[חרסון]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=31710&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%91#p337463

תודה על הקישור.
היה כדאי לאחד את האשכולות.

אם הוזכר האשכול העוסק ברבנותו בלטרון.
לפניו כיהן כרב רשמי אחד בשם חיים שניאורסון.
כהונתו של שניאורסון לא ארכה אלא ימים אחדים, הוא היה זקן ולא היה בכוחו למלא את התפקיד המסובך, ודאי שלא לכלוא את עצמו מרצון בכל שבת ושבת. ולאחר תקופה קצרה (כנראה פחות מחודש!) עזב את התפקיד אשר הוטל לאחר מכן על הרב אליעזרוב.
הרבה ניסיתי למצוא פרטים על אודות הרב חיים שניאורסון - ולא מצאתי.

ברשותי עותק מכתב ששלח שניאורסון לאגד, המבקש שהאוטובוס מירושלים לת"א - המביאו אל לטרון, יכנס עד למחנה (ולא יעצור על אם הדרך) - אל הבקשה הצטרף הרב עוזיאל. מצורף.
למעשה, לפחות בזמנו של הרב אליעזרוב, האוטובוס לא נכנס, אבל פריבילגיה אחת היה לו - הוא קיבל אישור לעלות לאוטובוס ללא תור, כמתואר במבוא לספרו שאלי ציון (שמשום מה, בגירסה שבאוצר לא נכנס המבוא) - מצורף האישור.

יהודי בשם ר' חיים שניאורסון (קזרנובסקי - כלומר ש''ב של שיל''א) היה מוכר מאד בירושלים, ולפני כן בחברון. אחותו היא אמו של ר' לייבל גרונר. נלב"ע תשי"ד בערך. לפי סימנים אלו תוכל למצוא עליו מידע בקלות.

[איש_ספר]

נמכר עכשיו במכירה פומבית

005.jpg (232.04 KiB) נצפה 1934 פעמים

הקדשת הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו ע"ג מתנה שהעניק לנכדו לכבוד ה'בר מצוה' - ששה סדרי משנה בכרך אחד בהוצאת סיני - וינה תרצ"ז.
ששה סדרי משנה בכרך אחד, בהוצאת 'סיני', וינה תרצ"ז (1937) כרך המשניות נתון בקופסת קרטון עטוית עץ עם תחריט בצלאל אומנותי של הכותל המערבי.

על דף המגן הקדמי מתנוססת הקדשה ארוכה שנכתבה בחודש אדר של שנת תרצ"ח בכתב ידו של הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו זצ"ל לנכדו רבי דובער.

את דבריו פותח רבינו הוא פותח בכך שמתנתו היא "מתנתא דתורה"... תורה שבע"פ המתאימה עם התורה שבכתב יחד כאחת ממש... היא הנתונה לנו מסיני... לא נתחלפה ח"ו ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו..."

לאחמ"כ הוא פונה אל נכדו ומברכו: "והגית בה יומם ולילה, אתה ובניך ובני בניך... ואך אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל בכל טוב בגשמיות ורוחניות...

כעתירת אביך זקנך אוהבך המצווך באהבה רבה לטוב לך כל הימים..." שלמה י' ... אליעזראוו יצ"ו מעיה"ק חברון וכעת .פה עיה"ק ירושלים תובב"א.

[ברשילא]

נמכר עכשיו במכירה פומבית

005.jpg

הקדשת הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו ע"ג מתנה שהעניק לנכדו לכבוד ה'בר מצוה' - ששה סדרי משנה בכרך אחד בהוצאת סיני - וינה תרצ"ז.
ששה סדרי משנה בכרך אחד, בהוצאת 'סיני', וינה תרצ"ז (1937) כרך המשניות נתון בקופסת קרטון עטוית עץ עם תחריט בצלאל אומנותי של הכותל המערבי.

על דף המגן הקדמי מתנוססת הקדשה ארוכה שנכתבה בחודש אדר של שנת תרצ"ח בכתב ידו של הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו זצ"ל לנכדו רבי דובער.

את דבריו פותח רבינו הוא פותח בכך שמתנתו היא "מתנתא דתורה"... תורה שבע"פ המתאימה עם התורה שבכתב יחד כאחת ממש... היא הנתונה לנו מסיני... לא נתחלפה ח"ו ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו..."

לאחמ"כ הוא פונה אל נכדו ומברכו: "והגית בה יומם ולילה, אתה ובניך ובני בניך... ואך אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל בכל טוב בגשמיות ורוחניות...

כעתירת אביך זקנך אוהבך המצווך באהבה רבה לטוב לך כל הימים..." שלמה י' ... אליעזראוו יצ"ו מעיה"ק חברון וכעת .פה עיה"ק ירושלים תובב"א.

כמובן שלא קיבל לבר מצוה.
רד"ב אליעזרוב נולד בשנת תרס"ח. הבר מצוה שלו התקיימה בשנת תרפ"א.

[ברשילא]

נמכר עכשיו במכירה פומבית

005.jpg

הקדשת הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו ע"ג מתנה שהעניק לנכדו לכבוד ה'בר מצוה' - ששה סדרי משנה בכרך אחד בהוצאת סיני - וינה תרצ"ז.
ששה סדרי משנה בכרך אחד, בהוצאת 'סיני', וינה תרצ"ז (1937) כרך המשניות נתון בקופסת קרטון עטוית עץ עם תחריט בצלאל אומנותי של הכותל המערבי.

על דף המגן הקדמי מתנוססת הקדשה ארוכה שנכתבה בחודש אדר של שנת תרצ"ח בכתב ידו של הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזראוו זצ"ל לנכדו רבי דובער.

את דבריו פותח רבינו הוא פותח בכך שמתנתו היא "מתנתא דתורה"... תורה שבע"פ המתאימה עם התורה שבכתב יחד כאחת ממש... היא הנתונה לנו מסיני... לא נתחלפה ח"ו ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו..."

לאחמ"כ הוא פונה אל נכדו ומברכו: "והגית בה יומם ולילה, אתה ובניך ובני בניך... ואך אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל בכל טוב בגשמיות ורוחניות...

כעתירת אביך זקנך אוהבך המצווך באהבה רבה לטוב לך כל הימים..." שלמה י' ... אליעזראוו יצ"ו מעיה"ק חברון וכעת .פה עיה"ק ירושלים תובב"א.

כמובן שלא קיבל לבר מצוה.
רד"ב אליעזרוב נולד בשנת תרס"ח. הבר מצוה שלו התקיימה בשנת תרפ"א.

טעיתי, הספר לא ניתן לנכדו ר' דוב בער אליעזרוב, אלא לנכד אחר - בן בתו - דוב בער ביימאן, מארה"ב.

[תבא]

עם רבי אריה לוין

viewtopic.php?p=538189#p538189

viewtopic.php?p=561602#p561602

[ברשילא]

מוסף שבת קודש על "שני רבי האסירים"

Untitled.pdf

(397.53 KiB) הורד 103 פעמים

[מן הדרום]

לקראת הוצאת ספר תולדותיו של הגאון רבי דוב בער אליעזרוב זצ"ל,
נעלה באשכול זה מתולדותיו, תעודות מרתקות ושביבים מפיו ומתולדות חייו.
נודה לכל מי שיוכל להוסיף ולהעשיר את המידע.

אתחיל בקווים קצרצרים לתולדותיו המרתקים והמחברים עולמות מגוונים:
נולד בחברון בשנת תרס"ח.
למד בת"ת וישיבת עץ חיים בכיתה אחת עם ידיד נפשו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל [הגרשז"א היה צעיר ממנו בשנתיים, אלא שלרוב כשרונותיו הוקפץ פעמיים כיתה].
אח"כ למד בישיבת מנישביץ, וב"מדרש בני ציון" .
נסמך להוראה ע"י הרב קוק, זקנו ר' שלמה יהודה לייב אליעזרוב רבה של חברון, הרב מטפליק - שזכה לשמשו רבות, מורו ורבו ר' איסר זלמן מלצר ועוד.
הרביץ תורה בישיבת תורת אמת ליובאוויטש בירושלים, בישיבת ראדזין, ושנים רבות בכולל של ישיבת כרם ביבנה.
בשלהי תקופת המנדט שימש כרבו של מחנה העצורים בלטרון - כאשר במשך חמש שנים היה עוזב את ביתו בשבתות ושוהה עם העצירים - כפי שתיאר בהרחבה בהקדמת ספרו "שאלי ציון" [בו הובאו שאלות בהלכה שהתעוררו במחנה].
משנת תש"י כיהן כרבה של שכונת קטמון בירושלים עד לפטירתו בשנת תשנ"ז.

עם מי אפשר לדבר אודות כתביו?