אם אין תלמיד חכם תשאל עם הארץ ותעשה הפוך

[אמיר כרמי]

מה מקור האמרה?
תודה רבה מראש, אמיר

[בקרו טלה]

מה מקור האמרה?
תודה רבה מראש, אמיר

אולי מה שמפורסם בשם הסמ"ע: דעת בעלי בתים היפך דעת תורה
ובלשונו: בחו"מ סי' ג ס"ק יג "שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים"
ועי"ע מה שכתב הרה"ק ר' ישראל ממודזי'ץ זצ''ל בשם זקינו הרה"ק מקאזמיר זצ"ל

כללי אורייתא מודז'יץ.png (61.11 KiB) נצפה 4430 פעמים

שו"ר שהרב "גל של אגוזים" העלה זאת באשכול אחר

[אמיר כרמי]

מה מקור האמרה?
תודה רבה מראש, אמיר

אולי מה שמפורסם בשם הסמ"ע: דעת בעלי בתים היפך דעת תורה
ובלשונו: בחו"מ סי' ג ס"ק יג "שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים"

תודה רבה זכור לי האמרה פחות או יותר כמו שכתבתי בשם החזון איש אולי

[בברכה המשולשת]

מה מקור האמרה?
תודה רבה מראש, אמיר

אולי מה שמפורסם בשם הסמ"ע: דעת בעלי בתים היפך דעת תורה
ובלשונו: בחו"מ סי' ג ס"ק יג "שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים"
ועי"ע מה שכתב הרה"ק ר' ישראל ממודזי'ץ זצ''ל

כללי אורייתא מודז'יץ.png

ומקורו של הסמ"ע במהר"י וייל

[לבי במערב]

שו"ר שהרב "גל של אגוזים" העלה זאת באשכול אחר

דעת־נשים הפך דעת־תורה?

[וונדרבר]

מה מקור האמרה?
תודה רבה מראש, אמיר

אולי מה שמפורסם בשם הסמ"ע: דעת בעלי בתים היפך דעת תורה
ובלשונו: בחו"מ סי' ג ס"ק יג "שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים"
ועי"ע מה שכתב הרה"ק ר' ישראל ממודזי'ץ זצ''ל בשם זקינו הרה"ק מקאזמיר זצ"ל

כללי אורייתא מודז'יץ.png

בס' פניני רבינו הגרי"ז עמ' נ"ח כותב הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל שהגרי"ז מבריסק זצ"ל שאל את רבי משה שנפלד זצ"ל איך הוא זוכה לכוון לדעת תורה במאמרים שלו? והשיב רבי משה שבכל נושא הוא שומע את דעת בעלי הבתים וכותב להיפך מדבריהם, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=62&book=83756

[נהר שלום]

יש גם סיפור על שתי גדולים זצ"ל (שכחתי מי), שהתווכחו בהלכה בערב פסח והלכו לשאול בע"ב, אולם אח"כ התווכחו שבע"פ דעת בע"ב טרודה וא"כ אינה היפוכה דעת תורה

[וונדרבר]

יש גם סיפור על שתי גדולים זצ"ל (שכחתי מי), שהתווכחו בהלכה בערב פסח והלכו לשאול בע"ב, אולם אח"כ התווכחו שבע"פ דעת בע"ב טרודה וא"כ אינה היפוכה דעת תורה

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=626949
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=29&book=617295

[כולל יונגערמאן]

כמובן בקידושין וכדומה הכל תלוי בדעת בני אדם, ואם כן אם באמת הדעת נותנת בזמנינו שאכן הכוונה היתה לבתו בוגרת בוודאי שכן הדין

אולי הפשט שדעת בעה"ב בזמנינו מהפכין את הדעת תורה שאכן דיני התורה כאלו תלויים בדעת בעל הבית בכל מקום ובכל זמן

[יאיר אתמר]

יש ע"ז באגרות שמואל

[צופה_ומביט]

יש גם סיפור על שתי גדולים זצ"ל (שכחתי מי), שהתווכחו בהלכה בערב פסח והלכו לשאול בע"ב

פסחים סו, א:

"תנו רבנן הלכה זו נתעלמה מבני בתירא, פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו, אמרו להם אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו לו, רבי, שכח ולא הביא סכין מע"ש מהו אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי, אלא הנח להן לישראל, אם אין נביאים הן בני נביאים הן, למחר מי שפסחו טלה תוחבו בצמרו מי שפסחו גדי תוחבו בין קרניו, ראה מעשה ונזכר הלכה ואמר כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון".

[יאיר אתמר]

יש ע"ז באגרות שמואל

עמ' 793, כהע' לסוף מאמרו של ליבס המצורף.

העדה החרדית בירושלים וכת מדבר יהודה יהודה ליבס.pdf

(156.96 KiB) הורד 290 פעמים

[נהר שלום]

יש גם סיפור על שתי גדולים זצ"ל (שכחתי מי), שהתווכחו בהלכה בערב פסח והלכו לשאול בע"ב

פסחים סו, א:

"תנו רבנן הלכה זו נתעלמה מבני בתירא, פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו, אמרו להם אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו לו, רבי, שכח ולא הביא סכין מע"ש מהו אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי, אלא הנח להן לישראל, אם אין נביאים הן בני נביאים הן, למחר מי שפסחו טלה תוחבו בצמרו מי שפסחו גדי תוחבו בין קרניו, ראה מעשה ונזכר הלכה ואמר כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון".

יפה, אבל ברור שזה לא פשט. הוא רק נזכר שכך שמע

[צופה_ומביט]

זה כן פשט, כי לא כתוב/משמע שהוא תכנן להיזכר מה שמע או ידע שייזכר מה שמע. בפשטות הוא רק אמר שישראל בני נביאים הן ויידעו מה לעשות למעשה. ואח"כ כשראה - גם נזכר שכך שמע.

תכל'ס, בנקודת הזמן שבה שכח מה ששמע - הוא אמר להסתכל על הבעה"ב ולראות מה יעשו [ולא לעשות להיפך, אלא מה שהם ייעשו זו כנראה ההלכה כי בני נביאים הן].

ואכן כך היה במציאות, הבעה"ב כן ידעו את האמת/ההלכה, ולא את ההיפך ממנה. כלומר דעת הבעה"ב לא היתה היפך דעת תורה. אלא אדרבה, הלל משבח אותם שבני נביאים הן.

[וונדרבר]

יש גם סיפור על שתי גדולים זצ"ל (שכחתי מי), שהתווכחו בהלכה בערב פסח והלכו לשאול בע"ב

פסחים סו, א:
... אלא הנח להן לישראל, אם אין נביאים הן בני נביאים הן

יש הבדל בין "דעת בעלי בתים" שפירושו הכרעה פרטית שלהם, שזה הפוך מדעת תורה, ל"זכרון" בעלי בתים, דהיינו מה שהם זוכרים שרבנים פסקו להם, ובזה הם נאמנים לעדות, (וע"ז נאמר חזי מאי עמא דבר).
ועיי' מהרש"א בחידושי אגדות פסחים סו. שם (ד"ה אם אינם נביאים), שכותב: "מ"מ בני נביאים הן, ואולי יהיו זקנים בתוך ישראל שיזכרו היאך עשו כבר". זאת אומרת שלא מדובר על הכרעה מדעתם.

[חד ברנש]

עמ' 793, כהע' לסוף מאמרו של ליבס המצורף.

אגרות שמואל1232123.jpg (101.74 KiB) נצפה 4186 פעמים

[צופה_ומביט]

יש גם סיפור על שתי גדולים זצ"ל (שכחתי מי), שהתווכחו בהלכה בערב פסח והלכו לשאול בע"ב

פסחים סו, א:
... אלא הנח להן לישראל, אם אין נביאים הן בני נביאים הן

יש הבדל בין "דעת בעלי בתים" שפירושו הכרעה פרטית שלהם, שזה הפוך מדעת תורה, ל"זכרון" בעלי בתים, דהיינו מה שהם זוכרים שרבנים פסקו להם, ובזה הם נאמנים לעדות, (וע"ז נאמר חזי מאי עמא דבר).
ועיי' מהרש"א בחידושי אגדות פסחים סו. שם (ד"ה אם אינם נביאים), שכותב: "מ"מ בני נביאים הן, ואולי יהיו זקנים בתוך ישראל שיזכרו היאך עשו כבר". זאת אומרת שלא מדובר על הכרעה מדעתם.

אכן, ובוודאי שלא אמרתי כמוחלט שיש כאן מעשה לסתור. רק שמילותיו של נהר שלום קלעו לי בול לגמרא הזו.

ובנוגע לדבריך (וכעי"ז המהרש"א), כעי"ז כתב הרשב"א (שו"ת ח"א תרצו. ממפרשי האוצר):

הנח להם לישראל.png (38.61 KiB) נצפה 4184 פעמים

ויש עוד פירושים, ואכמ"ל.

[וונדרבר]

רק שמילותיו של נהר שלום קלעו לי בול לגמרא הזו.

דוקא לפי המילים שלו, יוצא שבכל השנה כולה יש לעשות להיפך מהכרעת בעלי בתים, חוץ מערב פסח שאז יש לעשות בדיוק כפי הכרעתם ...

[שלמה112]

יש גם סיפור על שתי גדולים זצ"ל (שכחתי מי), שהתווכחו בהלכה בערב פסח והלכו לשאול בע"ב, אולם אח"כ התווכחו שבע"פ דעת בע"ב טרודה וא"כ אינה היפוכה דעת תורה

היתה עם הגאון ר' מאיר שמחה מדווינסק (בעל אור שמח) כמבואר בספר גן יוסף (מר' יוסף פאצנאווצקי בעמח"ס פרדס יוסף עה"ת)

[צופה_ומביט]

אולי קשור לכאן:
אבות דרבי נתן נוסח ב פרק לא [את תחילת המשפט עיבדתי קצת, משום שבמקור הוא המשך למשפט קודם, עיי"ש]:

פרשו את הילדים/תלמידים מבעלי בתים, מפני שבעלי בתים מרחיקים את האדם מדברי תורה.