תוכן כתב:טענותיו של ר' שמואל טל, אין בהן אף אחת רצינית. נעבור עליהן אחת אחת.
א. טענה ראשונה הוא, שכל אחד בוחר לו אלוהים "כפי אשר הוא מבין אותו", וזה כפירה, כי הבורא הוא אחד ויחיד ולא מושג סוביקטיבי. אכן לא חייבים להצמד לטקסט, וליהודים בודאי שמותר ומומלץ לפנות לבורא עולם כפשוטו.
ב. מסירת החיים והרצון לבורא, לפי רש"ט דבר זה אסור, כי הוא כביכול כופה על הבורא לעשות רצונו. ראשית כל, דבר זה במחלוקת שנויה, אם האדם בוטח בה' לגמרי אם הקב"ה יעשה רצונו אם לאו. דבר שני, אפילו נניח שהקב"ה לא יעשה רצונו, מ"מ מותר לאדם לומר שכבר אין לו כוח, והשאר הוא משאיר בידיו של הקב"ה. ויש תפילות רבות בסגנון זה.
ג. ר' שמואל טל טוען שיש פה העתקות מתפילות נוצריות. למעשה, אין פה העתקה כלל, אלא תרגילים רוחניים שהמציאם גוי, וזה לא הופך אותם לחלק מהדת הנוצרית. למעשה, רוב המוחלט של טיפולי הנפש כיום מגיע מהגוים, האם כולם העתקות נוצריות?!
ד. תפילות נוצריות, עובדתית טענה זו לא נכונה. לא חייבים להתפלל כפי נוסח הנוצרים.
ה. כפירה בבחירה חופשית. אכן יש מקומות שאין בהם בחירה, וידוע מאמר נקודת הבחירה של הר' דסלר, ועוד מקורות רבים אפשר להביא לענין זה.
ו. הגדרת עבירות האדם כמחלה. כבר הרמב"ם הגדיר עבירות כך, ותו לא מידי.
עדיאל ברויאר כתב:תוכן כתב:טענותיו של ר' שמואל טל, אין בהן אף אחת רצינית. נעבור עליהן אחת אחת.
א. טענה ראשונה הוא, שכל אחד בוחר לו אלוהים "כפי אשר הוא מבין אותו", וזה כפירה, כי הבורא הוא אחד ויחיד ולא מושג סוביקטיבי. אכן לא חייבים להצמד לטקסט, וליהודים בודאי שמותר ומומלץ לפנות לבורא עולם כפשוטו.
ב. מסירת החיים והרצון לבורא, לפי רש"ט דבר זה אסור, כי הוא כביכול כופה על הבורא לעשות רצונו. ראשית כל, דבר זה במחלוקת שנויה, אם האדם בוטח בה' לגמרי אם הקב"ה יעשה רצונו אם לאו. דבר שני, אפילו נניח שהקב"ה לא יעשה רצונו, מ"מ מותר לאדם לומר שכבר אין לו כוח, והשאר הוא משאיר בידיו של הקב"ה. ויש תפילות רבות בסגנון זה.
ג. ר' שמואל טל טוען שיש פה העתקות מתפילות נוצריות. למעשה, אין פה העתקה כלל, אלא תרגילים רוחניים שהמציאם גוי, וזה לא הופך אותם לחלק מהדת הנוצרית. למעשה, רוב המוחלט של טיפולי הנפש כיום מגיע מהגוים, האם כולם העתקות נוצריות?!
ד. תפילות נוצריות, עובדתית טענה זו לא נכונה. לא חייבים להתפלל כפי נוסח הנוצרים.
ה. כפירה בבחירה חופשית. אכן יש מקומות שאין בהם בחירה, וידוע מאמר נקודת הבחירה של הר' דסלר, ועוד מקורות רבים אפשר להביא לענין זה.
ו. הגדרת עבירות האדם כמחלה. כבר הרמב"ם הגדיר עבירות כך, ותו לא מידי.
דוגמה קלאסית לכל הפוסל במום חברו(?????) במומו פוסל:
א. מי שמשנה את זה כולם מסכימים שאינו עובר על כפירה (בנקודה זו), כפי שמצוין בחוברת עצמה.
ב. לא הבנת נכון את ההגדרה של הביטחון בה' לפי מי שסובר שהקב"ה יעשה את רצונו, כיוון שהרב טל עצמו סובר כמותה. [הבעיה לומר שאין לאדם כח אינה קשורה לטיעון זה. מכל מקום, הבעיה היא לומר את זה כשיטה ולא כאמירה מקומית וזמנית, וכפי שמבואר במקום אחר בחוברת זו בפירוש].
ג. אתה מתחיל מתפילות ומסיים בתרגילים רוחניים?! מה הקשר?! אם אתה בא להתייחס לעניין של חוקות הגויים, הרי שוודאי שהעתקת מעשים וטקסים של פנייה לאלהים מהגויים היא חוקות הגויים ה"מושלם" ביותר שניתן למצוא, גם אם אינו חלק מיסודות הדת שלהם [לבישת בגדיהם זה חלק מהדת שלהם?!]. החוקות הגויים זה לא קשור לטיפולי הנפש.
ד. לא חייבים, אך כמעט כל הקבוצות (ואולי אף כל, אתה לא מצפה שאבדוק בכולן...) בפועל מתפללות תפילות נוצריות. כשיחליפו את התפילות תודיע, והעורכים יורידו עניין זה מהחוברת.
ה. מאמר הרב דסלר פשוט, אבל פשוט, לא קשור לכאן.
ו. נו באמת! השימוש במילה תלוי במשמעות שנותנים לה. הרמב"ם לא התכוון שהאדם נשאר חולה. אפשר לדמות את דברי הרמב"ם לשפעת ואילו את תפיסת המחלה של שיטת הצעדים לנכות מוחלטת שאינה ברת הפיכה.
תוכן כתב:עדיאל ברויאר כתב:תוכן כתב:טענותיו של ר' שמואל טל, אין בהן אף אחת רצינית. נעבור עליהן אחת אחת.
א. טענה ראשונה הוא, שכל אחד בוחר לו אלוהים "כפי אשר הוא מבין אותו", וזה כפירה, כי הבורא הוא אחד ויחיד ולא מושג סוביקטיבי. אכן לא חייבים להצמד לטקסט, וליהודים בודאי שמותר ומומלץ לפנות לבורא עולם כפשוטו.
ב. מסירת החיים והרצון לבורא, לפי רש"ט דבר זה אסור, כי הוא כביכול כופה על הבורא לעשות רצונו. ראשית כל, דבר זה במחלוקת שנויה, אם האדם בוטח בה' לגמרי אם הקב"ה יעשה רצונו אם לאו. דבר שני, אפילו נניח שהקב"ה לא יעשה רצונו, מ"מ מותר לאדם לומר שכבר אין לו כוח, והשאר הוא משאיר בידיו של הקב"ה. ויש תפילות רבות בסגנון זה.
ג. ר' שמואל טל טוען שיש פה העתקות מתפילות נוצריות. למעשה, אין פה העתקה כלל, אלא תרגילים רוחניים שהמציאם גוי, וזה לא הופך אותם לחלק מהדת הנוצרית. למעשה, רוב המוחלט של טיפולי הנפש כיום מגיע מהגוים, האם כולם העתקות נוצריות?!
ד. תפילות נוצריות, עובדתית טענה זו לא נכונה. לא חייבים להתפלל כפי נוסח הנוצרים.
ה. כפירה בבחירה חופשית. אכן יש מקומות שאין בהם בחירה, וידוע מאמר נקודת הבחירה של הר' דסלר, ועוד מקורות רבים אפשר להביא לענין זה.
ו. הגדרת עבירות האדם כמחלה. כבר הרמב"ם הגדיר עבירות כך, ותו לא מידי.
דוגמה קלאסית לכל הפוסל במום חברו(?????) במומו פוסל:
א. מי שמשנה את זה כולם מסכימים שאינו עובר על כפירה (בנקודה זו), כפי שמצוין בחוברת עצמה.
ב. לא הבנת נכון את ההגדרה של הביטחון בה' לפי מי שסובר שהקב"ה יעשה את רצונו, כיוון שהרב טל עצמו סובר כמותה. [הבעיה לומר שאין לאדם כח אינה קשורה לטיעון זה. מכל מקום, הבעיה היא לומר את זה כשיטה ולא כאמירה מקומית וזמנית, וכפי שמבואר במקום אחר בחוברת זו בפירוש].
ג. אתה מתחיל מתפילות ומסיים בתרגילים רוחניים?! מה הקשר?! אם אתה בא להתייחס לעניין של חוקות הגויים, הרי שוודאי שהעתקת מעשים וטקסים של פנייה לאלהים מהגויים היא חוקות הגויים ה"מושלם" ביותר שניתן למצוא, גם אם אינו חלק מיסודות הדת שלהם [לבישת בגדיהם זה חלק מהדת שלהם?!]. החוקות הגויים זה לא קשור לטיפולי הנפש.
ד. לא חייבים, אך כמעט כל הקבוצות (ואולי אף כל, אתה לא מצפה שאבדוק בכולן...) בפועל מתפללות תפילות נוצריות. כשיחליפו את התפילות תודיע, והעורכים יורידו עניין זה מהחוברת.
ה. מאמר הרב דסלר פשוט, אבל פשוט, לא קשור לכאן.
ו. נו באמת! השימוש במילה תלוי במשמעות שנותנים לה. הרמב"ם לא התכוון שהאדם נשאר חולה. אפשר לדמות את דברי הרמב"ם לשפעת ואילו את תפיסת המחלה של שיטת הצעדים לנכות מוחלטת שאינה ברת הפיכה.
א. אנחנו מסכימים.
ב. אתה יכול להסביר לי מה ההבדל בין הפסוק 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך', לאמירה 'בורא עולם אין בי כוח להתגבר על הדבר הזה, אני סומך עליך שתוציא אותי מהדבר הזה'.
ג. גוי אחד מצא שאם מישהו סובל מהתמכרות אחת הדרכים הכי טובות זה לפנות לה' ולבקש ממנו עזרה. אני לא רואה שום טקס נוצרי או פגאני בדבר הזה, אפילו אם גוי עמד על השיטה ויישם אותה.
ד. הקבוצות היהודיות בפירוש לא מתפללות תפילות נוצריות.
ה. למה לא קשור לכאן?
ו. הדימוי למחלה הוא לא משהו שמעיקרי דת הי"ב שלווים, אלא זה דרך להתייחס להתמכרות, שהאדם כל הזמן עלול לסבול ממנה. זה כמו מחלה כרונית שבטיפול מתמיד אפשר לתפקד. בכל מקרה, אני לא חושב שנקודה זו הופכת אותה לכפירה לא משנה מה בדיוק ההגדרה.
תוכן כתב:ברגע שאתה צריך להכנס לתילי תילים של הסברים למה זה נחשב כפירה, דעת לנבון נקל שעם שינויים קטנים חסרי משמעות אפשר להתאים את השיטה באופן שיהיה כשר למהדרין מן המהדרין.
יאיר כתב:התחמקות אלגנטית.. :)
נקוה שלא נצטרך להביא לינק לויכוח הישן הזה...
הרב חלמיש. את דברי כתבתי כהערה. לא דברתי על השיטה כלל. כשראיתי כעת באשכול המצויין את העקרונות. חלקם אכן פסולים (וחבל שיש אנשים שצריך להסביר להם את זה בכלל). והשאר, זה בעצם צעדים של חזרה בתשובה כפי שכל אחד מאתנו מכיר, הן בסגנון המוסרי הקלאסי, הן בסגנון החסידי, והן בסגנון של 'חשבון הנפש'. א"כ אין כאן שיטה חדשה. אפשר לאחוז בישנות.חלמישצור כתב:הרב קו ירוק, אכן הרבנים שיוצאים נגד סבורים שלא מדובר בחכמה בגויים תאמין אלא בתורה ו'אמונה' בגויים אל תאמין.
קו ירוק כתב:גם ספר חשבון הנפש הוא בעצם פיתוח של שיטה של מלומד נכרי, ואעפ"כ גדולי המוסר ראו בו ספר נצרך, וקבל את האמת ממי שאמרה. וכך סבר גם מחברו זצ"ל.
תוכן כתב:כבר כתבתי למעלה שמי שמדבר נגד ה-12 צעדים פשוט לא יודע על מה הוא שח. הגישה הזאת הצילה עשרות אלפי אנשים, ועם כמה שינויים קוסמטיים אפשר להתאים אותו לציבור החרדי למהדרין מן המהדרין.
תוכן כתב:יש שבאים בטענות שאחד השלבים של ה-12 צעדים זה להודות בפה מלא שההתמכרות יותר חזקה מהבן אדם, וזה נוגד את עיקרון הבחירה החופשית.
צ"ל: רוני אילון הירש.מחשב מסלול כתב:של אחד בשם אורן דורון הרוש
"החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוהים, כפי שאנו מבינים אותו".
טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמך עליו. ודרכי, כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך, וזה טוב מאד. גם אזי אין צריך לדאג ולחשב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו מאחר שסומך עליו יתברך. ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר, הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו יתברך:
וכן כשמגיע שבת או יום טוב אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד:
מחשב מסלול כתב:חבר שלח לי לפרסם
טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמוך עליו.
וְדַרְכִּי - כשבא היום, אני מוסר כל התנועות שלי, ושל בני והתלויים בי על השם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך, וזה טוב מאד. גם אזי אין צריך לדאוג ולחשוב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו, מאחר שסומך עליו יתברך. ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו יתברך.
וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 321 אורחים