חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!

[איש_ספר]

אחרי אוצר חמדת ימים, בהם לדעתו של המחבר נסלל זיהויו של חמדת ימים עם רבי בנימין הלוי, הגשים עתה ידידי הרב קוסבסקי את עיקר יעודו: הדפסה מהודרת ומשוכללת של חיבור חמדת ימים כולו. אל החיבור נלוו סדרי תפילה שונים שנדפסו באיזהו מקומן ולדברי הר"ק גם הם למחבר החמ"י שלדידו אין ספק כי הוא רבי בנימין הלוי הזקן.

חמדת.jpg (81.48 KiB) נצפה 18148 פעמים

חמדת ב.jpg (88.53 KiB) נצפה 18148 פעמים

בראש כרך הראשון הציב הר"ק מבוא רחב שלדבריו יש בו ממצאים חדשים וחשובים שלא הובאו בספרו אוצר חמד"י.

בין השכלולים הנאים שבמהדורה החדשה יש למנות את הדפסת הדברים שבסוד באות שונה, למען יוכל הקורא שאין לו עס בנסתרות לרוץ אורח בקריאת הספר.

אכן עיקר החידוש שבמהדורה זו הוא בכותרות הפנימיות שהציב הר"ק בגוף הספר,כותרות שפעמים רבות אינם אלא חשיפת מקורותיו של המחבר! הא כיצד?

כידוע בשנים האחרונות התבררו רבים ממקורותיו של הרב חמ"י, ספרי יראים וספרי הלכה מהם, נטל מלא הטנא דברי מוסר והלכה ושם בכליו. (הראשון שהרחיב בכך הוא פרו' תשבי המנוח אבל כבר הראו שהראשון שעמד על מבנה החיבור חמד"י שאינו אלא ליקוט, הוא הרב חיד"א!) לדברי הרב קוסובסקי אין בכך כל פחיתות , משום שהמחבר עצמו רמז ע"כ באיזהו מקומן שחיבורו הוא ליקוט מספרים וסופרים, כיון שכך לדעתו אין להמנע מלהראות באצבע, בגוף החיבור, את מקורתיו.

לדוגמא בחלק פסח פ"ג, כתב הרב חמד"י אזהרות בענין לישת המצה, וכבר הראו שכולם מספר הזכרונות להר"ש אבוהב.
ובכן הר"ק הציב כותרת בראש הדברים: כמה אזהרות בענין לישת המצה ושהייתה ע"פ ספר הזכרונות.

חמדת ג.jpg (134.48 KiB) נצפה 18147 פעמים

ולא זו אף זו, בסמוך לשם כתב הרב חמד"י תוכחה גדולה על הרבנים אשר דורשים שבת הגדול בדברי פלפול ונמצאו מתרשלים מללמד את המון העם הלכות חג בחג. המחבר משלב את תוכחתו באירוע שאירע לו בביקורו בשאלוניקי. כל קטע זה אינו אלא עיבוד של דברי מהרמד"ל בחיבורו דרך חיים על מאורע שאירע לו! (ראה ע"כ במאמר על הרמד"ל שעתיד להתפרסם במקבציאל הקרוב) גם כאן הרב קוסובקי לא נרתע ושם בראש הדברים כותרת: תוכחה וכו' ע"פ מהר"ם לונזאנו.

חמדת ד.jpg (137.01 KiB) נצפה 18147 פעמים

כמובן שהקורא שאינו מכיר את המקורות הקדומים עשוי שלא להבין מה ענין הרשב"א בעל ספר הזכרונות ומהר"ם די לונזאנו לכאן אחרי שבגוף הדברים לא נזכרו כלל!

מבלי להתייחס לממצאיו ומסקנותיו של הר"ק, יש לברכו על עמלו הרב לשם שמים להנחלת מהדורה נאה זו, ועשית אזנים, ציצים ופרחים לאחד מספרי היראים החשובים והמשפיעים ביותר. וכבר אמר הגאון ר' שמעון (במהרמ"ס) סופר, חג ללא לימוד חמדת ימים אינו חג בעבורי!
-------------------------
לעת עתה הספר אינו נמכר בחנויות וניתן להשיגו אצל המהדיר בבני ברק במחיר נמוך (ממחיר עלות ההדפסה שלא לומר העבודה!) 60 ש"ח בלבד לג' כרכים.
אקוה כי בקרוב יתאפשר בידי להעלות כאן את המבוא כולו להורדה.

[הוד_והדר]

ואיך הוא מתחמק מכל השאלות על תיאורית יערי?

[חכם באשי]

היכן ניתן להשיג את הספר בירושלים?

[י. רבינוביץ]

כבר ראיתי את הקונטרס שהוציא אברך בני ברקי ובו סותר יפה את כל טענותיו של הרב קוסובסקי-שחור, ויותר מכך, ואכמ"ל.
חשבתי שהוא ראה את הקונטרס הזה וחזר בו מדעתו, כי קשה מאוד לקרוא את הקונטרס הזה ולחשוב כמחשבתו של הרב קוסובסקי שחור שרבי בנימין הלוי חיבר את חמדת ימים.
את שם הקונטרס איני זוכר, אני רק זוכר שלפי שם המחבר זה היה נשמע כמו שם בוכרי.

[זקן ששכח]

הערת אגב:
דף השער מגוחך מתוכו. מחד כתב שהוא לר"ב הלוי [תגלית שנכתבה כמדומני ב'תעלומת ספר'] ומאידך מעתיק בהמשך העמוד את לשונו של הגרי"ט אלגאזי [שאותו, אגב, האשים ר"י גולדהבר בחיבור הספר] שלא נודע למי הוא.

[איש_ספר]

הערת אגב:
דף השער מגוחך מתוכו. מחד כתב שהוא לר"ב הלוי [תגלית שנכתבה כמדומני ב'תעלומת ספר'] ומאידך מעתיק בהמשך העמוד את לשונו של הגרי"ט אלגאזי [שאותו, אגב, האשים ר"י גולדהבר בחיבור הספר] שלא נודע למי הוא.

א. לא הגרי"ט (יו"ט) אלגאזי, אלא אביו הגאון וחסיד ר' ישראל יעקב.
ב. ר"י גולדהבר לא חידש כלום בענין זה. תגלית זו רמז לה י'תשבי, אלא שלא הספיק לבססה, עד שקמתי רש"א תפילנסקי, ואסף ראיות רבות המוכיחות דבר זה.
ג. נוסח השער הראשון הובא רק כדי להראות את יקרת החיבור בעיניו של רי"י אלגאזי.

[חוצפא יסגא]

ב. ר"י גולדהבר לא חידש כלום בענין זה. תגלית זו רמז לה י'תשבי, אלא שלא הספיק לבססה, עד שקמתי רש"א תפילנסקי, ואסף ראיות רבות המוכיחות דבר זה.

היכן התפרסמו דבריו?

[איש_ספר]

כידוע בשנים האחרונות התבררו רבים ממקורותיו של הרב חמ"י, ספרי יראים וספרי הלכה מהם, נטל מלא הטנא דברי מוסר והלכה ושם בכליו. (הראשון שהרחיב בכך הוא פרו' תשבי המנוח אבל כבר הראו שהראשון שעמד על מבנה החיבור חמד"י שאינו אלא ליקוט, הוא הרב חיד"א!)

ז"ל הרחיד"א: הנה נודע כי ספר חמדת ימים עלה בקב"ץ אמרי יושר מהמפרשים והאחרונים וכו' (יעיר אזן ג' א')
--------------
במבוא לספר, בחלק ליקוט שבחי הספר מפי חכמ"י, מובא דבר מעניין (כנראה בפרסום ראשון), צילום של טופס חמדת ימים (הנמצא ברשות הרב"ש המבורגר שליט"א) שהיה שייך למרן החת"ס ולנכדו ר' שמעון חסידא:

חתם.jpg (112.29 KiB) נצפה 18027 פעמים

(לא ידעתי היכן בא זכרו של ר' שמעון סופר מקראקא בעל המכתב סופר כאן, הגם שידוע שהיה אדוק בספר מאד)

[נוטר הכרמים]

היכן ניתן להשיג את הספר בירושלים?

עכשיו נמכר ע"י בלוי בכל בתי המדרשות, אבל במחיר גבוה יותר, כמובן. 75 ש"ח.

[חכם באשי]

תודה לך.

[מורה צדק]

75 ל3 כרכים זה יקר?

[הוד_והדר]

השבת עברתי על המבוא שלו, גאנץ גוט, די משכנע, אבל עדיין השאיר כמה שאלות, וגם לא מתייחס במבוא לכל עניני השבתאות שמצאו בחמדת,
הוא הולך ובונה שכל הפיוטים והתיקונים שנדפסו כל השנים שחיבר הרב"ל וממילא משם בונה שגם החמדת חיברה רב"ל, חוץ מסדר תיקון חצות שיש שמה באמת 2 לשונות מקבילים, בונה על יסודות די רעועים, שמן הסתם ר' נתן נטע הנובער פגשו ומן הסתם מסר לו התיקונים וכן עושה עם הרבה

איזה קונטרס הוציאו נגד זה ?

[אוצר החכמה]

למה הכוונה כשהחמדת הימים כותב כבר כתבתי בספרי מאורות נתן? או שזה ליקוט מאיזה מקום?

[איש_ספר]

למה הכוונה כשהחמדת הימים כותב כבר כתבתי בספרי מאורות נתן? או שזה ליקוט מאיזה מקום?

לא מצאתי בחמ"י לשון שכזו. (ואמנם יש בחמ"י הפניות לחיבורים שעמו בכתובים).
ספר מאורות נתן הוא סדר הכונות בעריכת ר' נתן שפירא, אבל לא נזכר כלל בחמ"י לכאורה (לפחות לא בשמו).
'מאורות נתן' היא מליצה חביבה על החמ"י (והציידים ימצאו בכך די סיפוקם).

[אוצר החכמה]

כך היה זכור לי שראיתי פעם, אולי טעיתי.

[הוד_והדר]

אחרי העיון שוב, הוא מתעלם במבוא שלו בכמה טענות טובות, ולדוגמא אודות הפיוטים, ואצל הפיוטים מציין בהערה לעיין בספרו אוצר חמדת ימים, אשר גם שם בנה במשענה קנה רצוץ ואין בידו כדי עניה

[איש_ספר]

איזה קונטרס הוציאו נגד זה ?

אר"ש חמדה

[היא שיחתי]

יש באוצר
אך גם בהיברו בוקס להורדה
נראה שאין זה צילום אלא פידיאף מקורי מהמחבר

http://hebrewbooks.org/49704

[גם זה הבל]

זה מסתדר בכלל בשנים שהוא היה שבתאי?
לפי הנתונים הנ"ל לכאו' הוא היה בערך בן שבעים כשש"צ התעורר. [בלי בדיקה כלל]

[שבטיישראל]

כל הלירוטים בכלל לא מסתדרים ע"פ השנים

לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)

[גם זה הבל]

כל ה"לירוטים" בכלל לא מסתדרים ע"פ השנים

?

[חקר]

יש למאן דהו אפשרות להעלות לכאן את המאמר שנכתב בנושא בקובץ עץ חיים [באבוב] שהופץ בחודש אב תשע"א?

[הוגה]

לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)

ג"א שמעתי שלרש"א תפילינסקי הנ"ל יש חומר רב ועצום בחשיפת מקורותיו של החמ"י,
זכורני ששמעתי כמה דברים מרתקים בזה בשמו,
האם והיכן נתפרסמו ממנו מאמרים בענין הנ"ל?

[שבטיישראל]

נכון לעכשיו עדיין לא ראיתי שום מאמר או פירסום בשמו
המדובר בעבודה בת שנים רבות

"פאר א נער ווייזט מען נישט קיין האלבע ארבעט !!!" :)

[חקר]

המאמר שזכרתי הוא כמדומני למחבר הקונטרס ארש חמדה הנ"ל ולא לרש"א תפילינסקי.

[חכם באשי]

למיטב ידיעתי, רש"א תפילינסקי לא פרסם מאומה ממחקריו המקיפים, וחבל.

[המצפה לישועה]

למיטב ידיעתי, רש"א תפילינסקי לא פרסם מאומה ממחקריו המקיפים, וחבל.

הרעיון שאליו הרב תפילינסקי חותר, הוא שרבי יעקב אלגאזי עצמו (מהדיר הספר חמדת ימים) חיבר את הספר והסתיר את שמו.
אחד הפלאים הגדולים בספר הוא ההעתקות מספרים אחרים, ואם אנו בודקים את השנים המאוחרות ביותר כדי לדעת מתי חי המחבר אנו מוצאים העתקות מספר משנת חסידים שיצא לאור סך הכל כשנתיים לפני החמדת ימים. והרי מהקדמת הר"י אלגאזי משמע שהכתב יד היה אצלו כמה שנים לפני שהוציאו לאור.
הפלא הוא שבעל משנת חסידים ורבי יעקב אלגאזי היו ידידים, וכי המשנת חסידים לא ראה את הספר חמדת ימים, שכביכול גנב ממנו קטעים.
למעשה נמצא גם קטע בחמדת ימים, שהוא נמצא בתוך דרשות שמע יעקב של רבי יעקב אלגאזי.

אינני חושב שדבר זה יפתר בצורה ברורה ללא ממצא נוסף שישפוך אור על הפרשה.

[איש_ספר]

קודם כל הרעיון שרי"י אלגאזי הוא מחבר הספר כבר רמז עליו תשבי וכאמור (היה תח"י מכתב שכתב תשבי לר"נ פריד, שבו הוא מודיעו על כוונתו לפרסם דברים מפורשים ברוח זו, אלא שהמכתב לע"ע נעלם לי). רש"א תפילנסקי מצא כמה תגליות בכיוון הזה, אבל כאמור עיקר עבודתו הוא בחשיפת מקורות הספר ולאו דוקא בגילוי זהות המחבר. אם רי"י אלגאזי הוא המחבר אזי אין שום פלא במש"כ בהקדמה שהרי הוא גם כתב שם שמצא כתב יד ישן נושן (והרי זה כמו החכם שפרסם במוריה שאינו יודע איך אפשר לייחס את תורה לשמה לבא"ח, הלא מפורש כתוב בסוף התשובות 'יחזקאל כחלי', ובדומה לו כתב גאון אחד ז"ל שתמוה אצלו איך מפקפקים בבש"ר הלא חתום שם להדיא אשר ב"ר יחיאל שכידוע הוא הרא"ש). וגם התמיה השניה לק"מ, לא מדובר בגניבה אלא באריגה יפה של מקורות נלקטים, וממילא יכל לקחת גם ממשנת חסידים (ואגב, חידוש לי בעניותי שהיו ידידים. מקור?). ועוד אגב, משנת חסידים אינו כולו חיבור מקורי, וממילא יש להזהר לפני שמצביעים על העתקה. מוקדם מלדבר על התבהרות, אכן אם וכאשר יוברר שרי"י אלגאזי הוא מחבר הספר, לא יוכל עוד כל צרוע וזב לשלוח את לשונו בספר ובמחברו המוחזק כאדיר בתורה בעל הלכה וחסיד עליון.

[המצפה לישועה]

אכן אם וכאשר יוברר שרי"י אלגאזי הוא מחבר הספר, לא יוכל עוד כל צרוע וזב לשלוח את לשונו בספר ובמחברו המוחזק כאדיר בתורה בעל הלכה וחסיד עליון.

אכן !
אלא שלא הבנתי מדוע אם לא ידוע מי המחבר אפשר לדבר עליו.
אם באמת מוכח מתוך הספר שהוא גנב ושבתאי כמו שמנסה להוכיח בעל ארש' חמדה מדוע אם יווכח שהוא ר"י אלגאזי פתאום יקבל פיק ברכים

[המצפה לישועה]

אם רי"י אלגאזי הוא המחבר אזי אין שום פלא במש"כ בהקדמה שהרי הוא גם כתב שם שמצא כתב יד ישן נושן (והרי זה כמו החכם שפרסם במוריה שאינו יודע איך אפשר לייחס את תורה לשמה לבא"ח, הלא מפורש כתוב בסוף התשובות 'יחזקאל כחלי', ובדומה לו כתב גאון אחד ז"ל שתמוה אצלו איך מפקפקים בבש"ר הלא חתום שם להדיא אשר ב"ר יחיאל שכידוע הוא הרא"ש). וגם התמיה השניה לק"מ, לא מדובר בגניבה אלא באריגה יפה של מקורות נלקטים, וממילא יכל לקחת גם ממשנת חסידים (

כוונתי היתה רק להסביר את ההוכחה שזה רבי יעקב אלגאזי עצמו, ולא יתכן שמה שכתב בהקדמתו הוא אמיתי, כי אם כן איך יתכן שספר שהכתב יד היה מלפני לכל הפחות ארבעים שנה, יכלול בתוכו מדברי מחבר שהיה בסך הכל פני כשנתיים

[איש_ספר]

אני לא יודע מי אתה, אבל ראשית מחבר אר"ש חמדה לא גילה שום דבר, מיחזר את כל טענותיו של תשבי, הוסיף עוד מדברי תפילנסקי (ותיתי לי שעמדתי ע"כ שבמאמרו שפורסם בעץ חיים, יזכר שמו של תפילנסקי על כל אות שיצא מפיו, ולא להסתפק באזכור עלוב בהתחלה, כנהוג במחוזותינו) ותו לא מידי. אם יש איזה 'חידוש' במחברתו זה רק סתירת דברי קוסובסקי, שאחר המחילה, כי האמת אהוב יותר, חבל על המלאכה לסתור את מסקונתיו שאינם אלא אבני תוהו הבנויות על בוהו.

ולגבי מש"כ על רי"י אלגאזי: תשובתך בשני מילים: עפרא לפומך!

ואם אבוא ללמד זכות: אפשר שבאת מלחוח וחבר ואת שמו של רי"י אלגאזי שמעת לראשונה בהקשר זה

[המצפה לישועה]

ולגבי מש"כ על רי"י אלגאזי: תשובתך בשני מילים: עפרא לפומך!

ואם אבוא ללמד זכות: אפשר שבאת מלחוח וחבר ואת שמו של רי"י אלגאזי שמעת לראשונה בהקשר זה

לא הבנת אותי, כוונתי לומר בעצם להיפך שמי שמפחד לדבר על הרי"י אלגאזי יפחד גם מלדבר על מחבר עלום שנראה מתוך דבריו שהוא אדם גדול, ושהרי"י אלגאזי והחכמים שאחריו העידו שהוא אדם גדול

[ס''ק]

ישנם שני טענות מרכזיות שלא יפתרו אם המחבר הוא לא רי"י אלגאזי זלה"ה.
א. המקומות שבהם הוא מוכח מתוכו, אם ברמזים ואם בפיוטים. [וא"ז צריך לעבור ולדחות אחד אחד]. וזה אינו קשה כ"כ, בפרט אם זה ספר שהוא "ליקוט".
ב. וזה ההוכחה העיקרית שאין עליה תשובה, הם דברי רבי יהודה פ'תייא זלה"ה ב"מנחת יהודה" שלו, יעו"ש כל התגלגלות המעשה שהיה עם נפשו של נביא השקר העזתי עד שתקנו [שהכניסו לגהינם]. ואשרי מי שיביאם לכאן בקובץ או בקישור.
ופלא גדול, שלמרות שנתברר לו -למנחת יהודה- שהמחבר הוא העזתי, עכ"ז הי' ממשיך ללמוד בספר בזמנים המיוחדים לו, כמו במועדים וכדו'.

[המצפה לישועה]

ישנם שני טענות מרכזיות שלא יפתרו אם המחבר הוא לא רי"י אלגאזי זלה"ה.
א. המקומות שבהם הוא מוכח מתוכו, אם ברמזים ואם בפיוטים. [וא"ז צריך לעבור ולדחות אחד אחד]. וזה אינו קשה כ"כ, בפרט אם זה ספר שהוא "ליקוט".
ב. וזה ההוכחה העיקרית שאין עליה תשובה, הם דברי רבי יהודה פ'תייא זלה"ה ב"מנחת יהודה" שלו, יעו"ש כל התגלגלות המעשה שהיה עם נפשו של נביא השקר העזתי עד שתקנו [שהכניסו לגהינם]. ואשרי מי שיביאם לכאן בקובץ או בקישור.
ופלא גדול, שלמרות שנתברר לו -למנחת יהודה- שהמחבר הוא העזתי, עכ"ז הי' ממשיך ללמוד בספר בזמנים המיוחדים לו, כמו במועדים וכדו'.

דברי רבי יהודה פתיה מובאים בקונטרס חמדת יוסף
והרב מזרחי מבאר שם שאפילו שנראה מהחמדת ימים שאינו נתן העזתי שכבר לא היה בין החיים בשנת תמ ובעל חמדת ימים היה מאוחר יותר כמו שהוכיח שם, מכל מקום צריך לומר שנתן העזתי שיקר לרב פתיה שהוא מחבר החמדת ימים כדי שיעשה לו תיקון.

[איש_ספר]

כמה שטויות אפשר לכתוב.
הרב מזרחי ג"כ נהיה מ"ד. כל החוברת שלו זה ליקוטי בתר ליקוטי, במקום אחד מאריך כשני עמודים ביחסו של הרב חיד"א לחכמים שבתאיים, והקורא עומד ותמה מנין לו לרב מזרחי לשון מסוגננת ועושר ידיעות שכזה, עד שבמאמץ מוצאים את שמו של בניהו נזכר שם בחצי מילה. ובזה כבר הותר להעתיק את כל דבריו - מספרו 'החיד"א' - על קרבם.
הרוחות של הרב פתייה כבודם במקומם מונח, הם כמובן לא תורמות שום דבר לענין.

[המצפה לישועה]

כמה שטויות אפשר לכתוב.
הרב מזרחי ג"כ נהיה מ"ד. כל החוברת שלו זה ליקוטי בתר ליקוטי, במקום אחד מאריך כשני עמודים ביחסו של הרב חיד"א לחכמים שבתאיים, והקורא עומד ותמה מנין לו לרב מזרחי לשון מסוגננת ועושר ידיעות שכזה, עד שבמאמץ מוצאים את שמו של בניהו נזכר שם בחצי מילה. ובזה כבר הותר להעתיק את כל דבריו - מספרו 'החיד"א' - על קרבם.
הרוחות של הרב פתייה כבודם במקומם מונח, הם כמובן לא תורמות שום דבר לענין.

הו מביא שם בשם הגר"ע יוסף שאין להוכיח מדברי הגר"י פתאיה שדברי חלומות אינם מעלין ואינם מורידין.
עכ"פ מי שבכל אופן יעדיף לקבל את מה שמספר הרב פתאיה, יצטרך לומר כמו שמזרחי כתב שנתן העזתי שיקר.

[איש_ספר]

אפשר להוסיף עוד נדבך בדיון החשוב הזה: אולי הרוח שיקרה שהיא נתן העזתי, ובאמת לא היתה אלא רוחו האומללה של עזרא הגנב מבצרה.

[המצפה לישועה]

אפשר להוסיף עוד נדבך בדיון החשוב הזה: אולי הרוח שיקרה שהיא נתן העזתי, ובאמת לא היתה אלא רוחו האומללה של עזרא הגנב מבצרה.

טוב אתה צודק שזה לא הוכחה.

עכ"פ עיקר כוונתי היתה להשיב על מה שכתב ס"ק שזוהי הוכחה שאין עליה תשובה

ב. וזה ההוכחה העיקרית שאין עליה תשובה, הם דברי רבי יהודה פ'תייא זלה"ה ב"מנחת יהודה" שלו, יעו"ש כל התגלגלות המעשה שהיה עם נפשו של נביא השקר העזתי עד שתקנו [שהכניסו לגהינם].

[שבטיישראל]

אכן אם וכאשר יוברר שרי"י אלגאזי הוא מחבר הספר, לא יוכל עוד כל צרוע וזב לשלוח את לשונו בספר ובמחברו המוחזק כאדיר בתורה בעל הלכה וחסיד עליון.

נו, ואיך תתרץ אז את ענין היותו של ר"י אלגאזי "זייפן" (וא"ת שזה בס"ה "ליקוט" ולא "זיוף" א"כ ל"ל כל ההקדמה על הכת"י שמצא ... וכו' ?!), וגם מי שחשוד "בשבתאות" ?!

[איש_ספר]

'הזיוף' שעשה רי"י אלגאזי אם עשה, עשו גם, הבן איש חי ור' אליהו מני ועוד גדולים וטובים. והם לא צריכים לא את הסנגוריה שלי וכנראה שגם לא את שלך.
לענין השבתאות: אם זו שאלה הרי שהיא לא התחילה כאן. ולכן לא הגון ואין מקום לנהל את הדיון בנוגע ליחס הראוי לחכמים חסידים, יראים ושלימים, שאמונת ש"ץ היתה תקועה בליבם, רק על גבו של מחבר החמדת ימים. וא"צ להאריך בדברים פשוטים שכאלה.