ביאור בדברי המקובלים

[מגדל]

מצאתי בספר ישן נושן כדברים האלו:

מילת מנחה עולה מאה ושלשה, עתיד להיות נחמה, והם מי"ש אורות מתבונה, ששם הוא עולם הבא, כי בינה לעולם למעלה עם אבא.
ור"ז אורות הנשארים מי"ש הם כ"ח ות', להיותם חסד ורחמים כוללם אור יתר אחד. וק"ג גבורה.

מה פירוש כ"ח ות'?

[דרומי]

כנראה ר"ת כתר חסד ותפארת

או כתר חכמה ותפארת

או כח חסד ותפארת

[מגדל]

כנראה ר"ת כתר חסד ותפארת
או כתר חכמה ותפארת
או כח חסד ותפארת

מעבר לכך שזה לא נראה מתאים, דרכו של בעל החיבור לפרוט את שמות הספירות כולן; אין אצלו לא כח"ב ולא חג"ת נה"י.

[דנני]

כ"ח יתכן כ"ח עיתים ואידך זיל גמור

[מגדל]

כ"ח יתכן כ"ח עיתים ואידך זיל גמור

גמרני נא

[צופה_ומביט]

יתכן שזו פשוט המילה "כחות" (כוחות), וכלומר "ור"ז אורות הנשארים מי"ש הם כחות [אשר] להיותם [כולם כוחות] חסד ורחמים [על כן] כוללם או"ר יתר אחד" וכו'.

והכוונה כי ר"ז = אור, ומבאר שי"ש אורות התבונה נחלקים לר"ז אורות/כוחות חסד ורחמים וק"ג אורות/כוחות גבורה. וכלל כוחות החסד והרחמים הוא ר"ז העולה "אור" כי חסד ורחמים עניינם התכללות, ונכללים כל ה"רז" כוחות ב"אור" אחד.

אולי.

אם תביא את ההקשר לפניו ואחריו יהיה קל יותר לבדוק.

[מגדל]

אין הקשר, זו פסקה עצמאית שלא קשורה לכלום, הבאתי את כולה.

[מגדל]

ע"פ משנ"ת בשער מאמרי רשב"י דף כ"א ע"ב, נראה שהכוונה היא לחסד ותפארת, בצירוף לאיזושהיא טעות דפוס.
ישר כח לרב צופה ומביט על ההפניה, ולו ולרב דרומי על הפיענוח.

[מגדל]

בשער ההקדמות דף ע"ח ע"ג מובא דרוש זה:

ד3241431.png (189.25 KiB) נצפה 2595 פעמים

בסופו נכתב וידעת כי כל יו"ד בז"א היא אל"ף.
מישהו יכול לפרש לי למה הכוונה וכיצד זה מתקשר לדרוש?

[תא חזי]

בשער ההקדמות דף ע"ח ע"ג מובא דרוש זה:

ד3241431.png

בסופו נכתב וידעת כי כל יו"ד בז"א היא אל"ף.
מישהו יכול לפרש לי למה הכוונה וכיצד זה מתקשר לדרוש?

א. נראה קצת שהדרוש לא גמור, או שהוא מקושר לדרוש שלאחריו בעניין שם מ"ה.
ב. יש לבאר בדרך אפשר כי הכוונה היא על שם מ"ה, שהוא כנגד ז"א, שבו - בשונה ממילוי שם ע"ב, כל י' שבמילוי ע"ב נעשית א' במילוי מ"ה
יו"ד
ה"י - ה"א
וי"ו - וא"ו
ה"י - ה"א

ויש בזה כמה מקומות בדברי האר"י שעל פי זה מתבארים עניינים בסדר ההשתלשלות (וגם כמדומני בקל"ח פתחי חכמה הסביר בענייני היחוד על פי מה שמילויי עסמ"ב משונים זה מזה בשלבים ובהדרגה).

[לענין]

וידעת כי כל יו"ד, בז"א היא אל"ף.

(דהיינו, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, שבע"ב (וס"ג - חוץ מהוי"ו), במ"ה הם יו"ד ה"א וא"ו ה"א).
קדמני הרב תא חזי, ולא באתי אלא להראות את הפסיק.

[מגדל]

עתה שעניתם על השאלה הראשונה, התכבדו וענו אף על השניה.