ש. ספראי כתב:אכן כתוב בירושלמי (כתובות פי"א) בויקרא רבה ובעוד מקומות בחז"ל, שיש מצוה לפרנס ולזון את גרושתו, וחז"ל דורשים זאת מהפסוק "מבשרך לא תתעלם"- זו גרושתו, אבל לא כתוב שיש מצוה להחזיר אותה להיות אשתו.
ש. ספראי כתב:מפורסם בעולם שיש מצוה להחזיר גרושתו. וכך שמעתי נהג השבוע אדמו"ר אחד בארה"ב (שקיים מצות החזרת גרושתו ובשעת קיום חגיגת האירוסין דמצוה זו קיים גם מצוות מחאה רבתא בענין ביטול גזירת הגיוס הנודעת בארה"ב).
אכן כתוב בירושלמי (כתובות פי"א) בויקרא רבה ובעוד מקומות בחז"ל, שיש מצוה לפרנס ולזון את גרושתו, וחז"ל דורשים זאת מהפסוק "מבשרך לא תעלם"- זו גרושתו, אבל לא כתוב שיש מצוה להחזיר אותה להיות אשתו.
ואמנם בשו"ת התשב"ץ חלק ג סימן ט, הכותב: וכ"ש במקום מצוה להחזיר גרושתו. וכן בשו"ת אבני שיש חלק א סימן מב, שכתב: ומה גם דקי"ל מצוה להחזיר גרושתו כמו שדרז"ל מפסוק ומבשרך לא תתעלם.
וכן בערוך לנר (מכות טז עמוד א): והשתא כיון שמצוה להחזיר גרושתו, וכש"כ אנוסתו, עכ"ל.
ואכן מקור הדבר הוא, כנראה, מדברי ספר החינוך (מצוה תקפ), שהובא לעיל. אך כאמור, שם רק כותב שראוי לעשות כן. האם יש עוד מקורות בנושא?
שמן כתב:האם יש היתר להיות מחזיר גרושתו בימי בין המצרים ?
ש. ספראי כתב:מפורסם בעולם שיש מצוה להחזיר גרושתו. וכך שמעתי נהג השבוע אדמו"ר אחד בארה"ב (שקיים מצות החזרת גרושתו ובשעת קיום חגיגת האירוסין דמצוה זו קיים גם מצוות מחאה רבתא בענין ביטול גזירת הגיוס הנודעת בארה"ב).
אכן כתוב בירושלמי (כתובות פי"א) בויקרא רבה ובעוד מקומות בחז"ל, שיש מצוה לפרנס ולזון את גרושתו, וחז"ל דורשים זאת מהפסוק "מבשרך לא תעלם"- זו גרושתו, אבל לא כתוב שיש מצוה להחזיר אותה להיות אשתו.
ואמנם בשו"ת התשב"ץ חלק ג סימן ט, הכותב: וכ"ש במקום מצוה להחזיר גרושתו. וכן בשו"ת אבני שיש חלק א סימן מב, שכתב: ומה גם דקי"ל מצוה להחזיר גרושתו כמו שדרז"ל מפסוק ומבשרך לא תתעלם.
וכן בערוך לנר (מכות טז עמוד א): והשתא כיון שמצוה להחזיר גרושתו, וכש"כ אנוסתו, עכ"ל.
ואכן מקור הדבר הוא, כנראה, מדברי ספר החינוך (מצוה תקפ), שהובא לעיל. אך כאמור, שם רק כותב שראוי לעשות כן. האם יש עוד מקורות בנושא?
שווארצעוואלף כתב:ומסתבר דה"ה מי שקם בתחיית המתים (אם נאמר שאשתו מותרת) יש מצווה לקדש אותה מחדש אבל יש לדון אם יש לו פטור מהצבא ואם אומרים שהשמחה במעונו..
סטפנסקי כתב:שווארצעוואלף כתב:ומסתבר דה"ה מי שקם בתחיית המתים (אם נאמר שאשתו מותרת) יש מצווה לקדש אותה מחדש אבל יש לדון אם יש לו פטור מהצבא ואם אומרים שהשמחה במעונו..
ייתכן שלכך האדמו''ר המפורסם החזיר גרושתו . כיוון שרצה להיפטר מן צבא השמד
אבןטובה כתב:בירושלמי כתובות שם דהמעשה שזן את גרושתו היה רבי יוסי הגלילי
ואשתו הראשונה היתה בת אחותו כדאיתא במד' ב"ר פי"ז
וא"כ אין ראי' משם דגרושתו הוי בכלל ומבשרך אל תתעלם.
וכבר נודע ד"ז מד' האח'..... מ"מ הש"ך יו"ד סי' רמז סק"א כ' ראי' זו דגרושתו הוי בכלל ומבשרך אל תתעלם
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק יא
דאמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר [ישעי' נח ז] מבשרך לא תתעלם זו גרושתו איתתיה דר' יוסי הגלילי הוות מעיקה ליה סגין סליק ר' לעזר בן עזריה לגביה א"ל ר' שיבקה דלית היא דאיקרך א"ל פורנה רב עלי א"ל אנא יהיב לך פרנה ושבקה יהב ליה פרנה ושבקה אזלת ונסיבת לטסורא דקרתא איתנחת מן ניכסוי ואיתעביד בסגיא נהורא והוות מחזרא ליה על כל קרתא ומדברא ליה חד זמן חזרתיה על כל קרתא ולא איתיהב ליה כלום אמר לה לית הכא שכונה חורין אמרה ליה אית הכא שכונה דמשבקי ולית בחיילי עייל לה לתמן שרי חביט לה עבר ר' יוסי הגלילי ושמע קלון מתבזיי בשוקא נסבון ויהבון בגו חד ביתא מן דידיה והוה מסיק לון מזונין כל יומין דהוון בחיין על שם ומבשרך לא תתעלם זו גרושתו אפילו כן אציתון קלוי בליליא ושמעין קלה אמרה לא הוה טב דייה צערה לבר מן גופה ולא לגו גופה:
אבןטובה כתב:כונת הירו' זו גרושתו לא מחמת שהיתה פעם אשתו אלא גרושתו מחמת שהיתה בת אחותו
אתה לא מבין הירו'
אבןטובה כתב:כונת הירו' זו גרושתו לא מחמת שהיתה פעם אשתו אלא גרושתו מחמת שהיתה בת אחותו
אתה לא מבין הירו'
אבןטובה כתב:אש משמים יש לו לעיין קצת בד' הגמ' סוטה יח: מהו שיתנה אדם על נישואין האחרונים השתא מיהא לא אסירא ליה או דילמא זמנין דמגרש לה והדר מהדר לה..
ובזה יופשט ספיקתך
אש משמים כתב:אמיר כרמי כתב:אש משמים כתב:אבןטובה כתב:נכנס דוא"ל: אם זה נכון להחזיר גרושתו (קודם שנשאת לאחר) או לא?
ודאי שיש מצווה להחזירה וכמו שמפורש ב"חינוך".
יש לחקור האם כשהחזירה הוי כאילו לא גירשה או דהוי נישואים שניים, נפק"מ אם גירשה בלא טענה המועילה האם תיקן המעוות או הוי בגדר "מעוות לא יוכל לתקון".
אתה צוחק?
יש בידך לפשוט הספק?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 140 אורחים