עזרה בפענוח כתבי יד

[אשרי יושבי ביתך]

להסתכל / והסתכל - שבהכל

ייש"כ.
כנראה הכוונה באמת "והסתכל".
מישהו יודע מה הפענוח של ההמשך?

[נוריאל עזרא]

אולי "[שהכירו] ולחם איתו.."

[אשרי יושבי ביתך]

ייש"כ!

[אהרן תאומים]

אני התכוונתי למקום השני "שבהכל נלחם" אבל נראה שהכירו זה יותר פיענוח מוצלח

[מה שנכון נכון]

גם הראשון הוא 'והכירו'.

[בבלי]

נמצא בידי פנקס מגדול א' זצוק"ל, ואני באמצע לפענחו, ואני מצ"ב קטע מכתב היד, ומצרף כאן את מה שכן הצלחתי לפענח,
אשמח מאד לעזרת החברים (סליחה אם הצילום לא ברור):

[מהמלקט: יסוד נורא וגלוי עצום למדנו מדברים אלו שבאמת כל מהותו של היצר הוא גזלן בלי רגלים והוא עומד על פרשת דרכים ומלסטם את הבריות שכולם יראים ממנו, עד שבא חכם אחד ו.... שעומד הוא בלי רגלים, וזה הי' חכמתו של אברהם אבינו ע"ה ש...... נלחם אתו, וזהו מעט מן האמת דוחה הרבה מן השקר].

ציטוט מה שכתבת והבנתי:
[מהמלקט: יסוד נורא וגלוי עצום למדנו מדברים אלו שבאמת כל מהותו של היצר הוא גזלן בלי רגלים והוא עומד על פרשת דרכים ומלסטם את הבריות שכולם יראים ממנו, עד שבא חכם אחד והשתכל שעומד הוא בלי רגלים, וזה הי' חכמתו (נדמה לי דהיית צריך לפענח תבונתו או תוכניתו) של אברהם אבינו ע"ה שבהול נלחם אתו, וזהו מעט מן האמת דוחה הרבה מן השקר]

[לבי במערב]

כדברי הרה"ג 'מה שנכון נכון': הראשון - 'והכירו', השני - 'שהכירו'. תל"צ.

[לבי במערב]

(נדמה לי דהיית צריך לפענח תבונתו או תוכניתו)

אינו כן. השווה למ' ד'מלסטס', ותווכח.

[בבלי]

(נדמה לי דהיית צריך לפענח תבונתו או תוכניתו)

אינו כן. השווה למ' ד'מלסטס', ותווכח.

תודה.
צדקת. טעיתי.

[ארזי הלבנון]

"אשר לאחיהם לאלימלך בעד ..... כתובתן".

[עמק חברון]

"אשר לאחיהם לאלימלך בעד ..... כתובתן".

סכי

[ארזי הלבנון]

סכי

כך לכאו' עולה גם מכת"י פרמה המצ"ב שהמילה בו ברורה יותר. תודה!

[הוד_והדר]

נא התקבצו?? ידידים בתפלת ובקשת
רחמים ורפואה שלימה לרבינו שליט"א, ויסיר מנו
כל נגע ומחלה. ושמחת יו"ט ביתרון
והכשר, ונשמע ונתבשר ונבשר בשורות טובות.
ידידו דורש שלום תורתו הרמה, מוקירו באהבה.



עזרה במלה השניה, תודה.

[שבע]

התקבצו

[לבי במערב]

אכן.
וצ"ל 'ביתרון הכשר' (בלא וא"ו בראשה).

[הוד_והדר]

דוקא כתוב התקבצנו

אבל לכאורה צ"ל התקבצו.

[שבע]

הכותב מחבר את הבי''ת עם הצד''י בחדא מחתא
ולכן זה נראה כאות נוספת בין האותיות הנזכרות
אבל באמת לא כתב רק "התקבצו", ותו לא מידי

[עמק חברון]

אשמח לעזרה במילים המודגשות

הנה באמת מצהיבות? פני הספור נכר טעם מיאונה של ושתי.

תמונה1.png (96.72 KiB) נצפה 9343 פעמים

יר' על כן על שם הפור שזכר שיכלול כל דברי האגרת כלו' שנה? הוא אומ' על שם הפור לאו' על כל דברי האגרת.

תמונה2.png (76.82 KiB) נצפה 9343 פעמים

[שבע]

מצהיבות
אולי: שוה הוא אומ'רו

[עמק חברון]

משמעות מצהיבות אינה ברורה כ"כ

[שבע]

הביטוי 'צהבו פניו' מוכר מדחז''ל
וסגנון המחברים הקדמונים תואם כאן לחלוטין:
מצהיבות פני הספור

[עמק חברון]

ייש"כ

[זקן ששכח]

מצהיבות
אולי: שוה הוא אומ'רו

מעניין לראות כיצד הוא כותב אות ז'.
יתכן שנתכוין לכתוב שזה.

[מה שנכון נכון]

[יתכן שנתכוין לכתוב שזה.

אכן הוא ט"ס, וצ"ל 'שזה' (וכ"ה בנדפס).

[עמק חברון]

מעניין לראות כיצד הוא כותב אות ז'.
יתכן שנתכוין לכתוב שזה.

כן הוא בגרסת הדפוס בטעות.
אות ז' נכתבת באופן דומה לכתיבתה פה ממש, וראה דוגמתה תחת תיבת 'מצהיבות' - תיבת 'וזה'.
מהמשך הדברים ניכר שקיימת השוואה בין חלקי המשפט "שוה הוא אומרו... לאומרו..." ואם נחליף מילת 'שוה' במילת 'וזה' אין זה עולה לפשר המשפט.

[עמק חברון]

אכן הוא ט"ס, וצ"ל 'שזה' (וכ"ה בנדפס).

לענ"ד יש לומר שמפני שבדפוס נשמט המשך המשפט, שונתה מילת 'שוה' שאין לה מקום כך

[מה שנכון נכון]

כתבתי כן בגלל שהאות הזו לא נראית כשאר הז'. כעת קראתי את הקטע, והצדק עמך.

[בדיעבד]

נמצא בידי פנקס מגדול א' זצוק"ל, ואני באמצע לפענחו, ואני מצ"ב קטע מכתב היד, ומצרף כאן את מה שכן הצלחתי לפענח,
אשמח מאד לעזרת החברים (סליחה אם הצילום לא ברור):

[מהמלקט: יסוד נורא וגלוי עצום למדנו מדברים אלו שבאמת כל מהותו של היצר הוא גזלן בלי רגלים והוא עומד על פרשת דרכים ומלסטם את הבריות שכולם יראים ממנו, עד שבא חכם אחד ו.... שעומד הוא בלי רגלים, וזה הי' חכמתו של אברהם אבינו ע"ה ש...... נלחם אתו, וזהו מעט מן האמת דוחה הרבה מן השקר].

עד שבא חכם אחד והסתכל שעומד בלי רגלים
של אברהם אבינו ע"ה דבהא נלחם עמו

[לבי במערב]

יעוי' לעיל שכבר נדון ופוענח כדבעי.

[איש בן פרצי]

אשמח לפענח (למילה המודגשת). ייש"כ.

[לבי במערב]

וחתוכים.

[איש בן פרצי]

וחתוכים.

עזרת לי מאד, תודה רבה!

[מבק]

אשמח לקבל פענוח של המילים המסומנות בסוגריים, כנראה המקור לדברים האמורים. [/b]

ריט, ג.jpg (84.39 KiB) נצפה 8971 פעמים

מצורף תוכן הדברים [לאחר שינויי עריכה] של כל הקטע.

היוצא מן הים ויושב בלזרטו {-הסגר לבאים בשערי המדינה, לבודקם ממחלות} ג' יום [ואין לו מחלה] ובירך ברכת הגומל, האם מחויב שוב לברך הגומל כשבא למקום ישוב. הנה לדעת הבאר היטב (סק"ו) דאפילו בפחות מעשרה רשאי לברך, עדיף שיברך בהגיעו ללזרטו כדי שיברך קודם שיחלפו ג' ימים, וכשיבוא לעיר יאמר שוב את הברכה בפני עשרה בלא שם ומלכות, או ישמע מאחר. וכשיש מהלך פרסה מלזרטו לעיר, או שהיתה הדרך מוחזקת בסכנה ואפילו היא פחות משיעור פרסה, יברך אחר קריאת התורה כדינא, ויכוין גם על הנס הראשון. אבל ראיתי בעיר ליוורנו שבכל גוונא אין מברכים רק כשיכנס לעיר ובבית הכנסת.

[אשרי יושבי ביתך]

נמצא בידי פנקס מגדול א' זצוק"ל, ואני באמצע לפענחו, ואני מצ"ב קטע מכתב היד, ומצרף כאן את מה שכן הצלחתי לפענח,
אשמח מאד לעזרת החברים (סליחה אם הצילום לא ברור):

[מהמלקט: יסוד נורא וגלוי עצום למדנו מדברים אלו שבאמת כל מהותו של היצר הוא גזלן בלי רגלים והוא עומד על פרשת דרכים ומלסטם את הבריות שכולם יראים ממנו, עד שבא חכם אחד ו.... שעומד הוא בלי רגלים, וזה הי' חכמתו של אברהם אבינו ע"ה ש...... נלחם אתו, וזהו מעט מן האמת דוחה הרבה מן השקר].

אגלה את אזני החברים כאן,
כי הכת"י דלעיל, הוא של מרן הגאון הגדול רבי אריה לייב מאלין זצוק"ל.
מתוך פנקס בכתי"ק שנמצא במשפחתינו לפני שנים מספר.
וכעת זכיתי להדפיס חלק מהפנקס בספרי 'מנוחת חיים' שי"ל כעת.
כאן העליתי את החיבור עצמו, לתועלת הרבים:
viewtopic.php?f=7&t=6618&p=691586&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D#p691255

[נוריאל עזרא]

אשמח לקבל פענוח של המילים המסומנות בסוגריים, כנראה המקור לדברים האמורים.

מצורף תוכן הדברים [לאחר שינויי עריכה] של כל הקטע.

היוצא מן הים ויושב בלזרטו {-הסגר לבאים בשערי המדינה, לבודקם ממחלות} ג' יום [ואין לו מחלה] ובירך ברכת הגומל, האם מחויב שוב לברך הגומל כשבא למקום ישוב. הנה לדעת הבאר היטב (סק"ו) דאפילו בפחות מעשרה רשאי לברך, עדיף שיברך בהגיעו ללזרטו כדי שיברך קודם שיחלפו ג' ימים, וכשיבוא לעיר יאמר שוב את הברכה בפני עשרה בלא שם ומלכות, או ישמע מאחר. וכשיש מהלך פרסה מלזרטו לעיר, או שהיתה הדרך מוחזקת בסכנה ואפילו היא פחות משיעור פרסה, יברך אחר קריאת התורה כדינא, ויכוין גם על הנס הראשון. אבל ראיתי בעיר ליוורנו שבכל גוונא אין מברכים רק כשיכנס לעיר ובבית הכנסת.

ספר תנא ושייר (לר' יצחק עטיה ז"ל) סימן ז"ך ס"ק ג'.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%A1%D7%94
[/b]

תנא ושייר כ''ז ס''ק ג.jpg (939.24 KiB) נצפה 8939 פעמים

[לבי במערב]

וראה שו"ת 'לב חיים' (פאלאג'י) ח"ג סי' נו. 'ארחות חיים' (כהנא) סי' ריט סק"ח.

[בבלי]

אשמח לקבל פענוח של המילים המסומנות בסוגריים, כנראה המקור לדברים האמורים. [/b]

ריט, ג.jpg

מצורף תוכן הדברים [לאחר שינויי עריכה] של כל הקטע.

היוצא מן הים ויושב בלזרטו {-הסגר לבאים בשערי המדינה, לבודקם ממחלות} ג' יום [ואין לו מחלה] ובירך ברכת הגומל, האם מחויב שוב לברך הגומל כשבא למקום ישוב. הנה לדעת הבאר היטב (סק"ו) דאפילו בפחות מעשרה רשאי לברך, עדיף שיברך בהגיעו ללזרטו כדי שיברך קודם שיחלפו ג' ימים, וכשיבוא לעיר יאמר שוב את הברכה בפני עשרה בלא שם ומלכות, או ישמע מאחר. וכשיש מהלך פרסה מלזרטו לעיר, או שהיתה הדרך מוחזקת בסכנה ואפילו היא פחות משיעור פרסה, יברך אחר קריאת התורה כדינא, ויכוין גם על הנס הראשון. אבל ראיתי בעיר ליוורנו שבכל גוונא אין מברכים רק כשיכנס לעיר ובבית הכנסת.

פיענוח:
(ס' תניא וש{וו?}רי סי' תק"נ)

[לבי במערב]

מש"ש הוא 'ס' תנא ושייר'. רק ציון הסימן 'מעט' מוזר.

[בבלי]

מש"ש הוא 'ס' תנא ושייר'. רק ציון הסימן 'מעט' מוזר.

אשמח לקבל פענוח של המילים המסומנות בסוגריים, כנראה המקור לדברים האמורים. [/b]

ריט, ג.jpg

מצורף תוכן הדברים [לאחר שינויי עריכה] של כל הקטע.

היוצא מן הים ויושב בלזרטו {-הסגר לבאים בשערי המדינה, לבודקם ממחלות} ג' יום [ואין לו מחלה] ובירך ברכת הגומל, האם מחויב שוב לברך הגומל כשבא למקום ישוב. הנה לדעת הבאר היטב (סק"ו) דאפילו בפחות מעשרה רשאי לברך, עדיף שיברך בהגיעו ללזרטו כדי שיברך קודם שיחלפו ג' ימים, וכשיבוא לעיר יאמר שוב את הברכה בפני עשרה בלא שם ומלכות, או ישמע מאחר. וכשיש מהלך פרסה מלזרטו לעיר, או שהיתה הדרך מוחזקת בסכנה ואפילו היא פחות משיעור פרסה, יברך אחר קריאת התורה כדינא, ויכוין גם על הנס הראשון. אבל ראיתי בעיר ליוורנו שבכל גוונא אין מברכים רק כשיכנס לעיר ובבית הכנסת.

פיענוח:
(ס' תניא וש{וו?}רי סי' תק"נ)

לפי מה שכתבת אז צ"ל (ס' תניא ושיירי סי' תק"נ)

[נוריאל עזרא]

[/quote]
פיענוח:
(ס' תניא וש{וו?}רי סי' תק"נ)[/quote]
לפי מה שכתבת אז צ"ל (ס' תניא ושיירי סי' תק"נ)[/quote]
באמת כך כתוב שם ס' תניא ושיירי סי' תק"ן אלא שכפי הנראה יש בזה כמה ט"ס(אולי נכתב המראה מקום מהזכרון לאחר זמן רב או סיבה אחרת) והדברים נמצאים בספר תנא ושייר סימן ז"ך(כ"ז) ס"ק ג' וזה שציינתי בהודעתי הקודמת כי מסתמא גם השואל רואה מה שכתוב רק כי לא הכיר ספר תניא ושיירי(ובצדק כי אין ספר כזה)חשב שאולי טועה בפענוח ושאל.