שבטיישראל כתב:מה שמעולם לא הצלחתי להבין ...
בבוקר הטשאלמער'ס מקפידים על עלוה"ש 90 דק' לפני הנה"ח
ובערב .. 12.5 דק' אחר שקיעה"ח כבר ברכו ו18 דק' אחר שקיעה"ח כבר דוחסים רוגאלאך לפיהם ....
(כמובן שאני הק' עדיין אחוז אז לפני מנחה ...)
איש שלום כתב:תודה רבה איש יקר. אגב שמעתי שבלוחות של הגרימ"ט מופיע רק הזמן הראשון.
שבטיישראל כתב:טענו בחיטין והודו לזכר קדשו
שאלתי על הסתירה בין עלוה"ש וצאה"כ (דבזה מחמירין ובזה מקילין) ואיך קשור לכאן ענין אורך שיעור ביה"ש ???
מצפה לישועה כתב:איש שלום כתב:תודה רבה איש יקר. אגב שמעתי שבלוחות של הגרימ"ט מופיע רק הזמן הראשון.
הסיבה היא שהגרימ"ט הוא בעל הדעה שעלות השחר הוא 90 דקות קודם הנץ, וכיון שהוא הוציא את הלוח הראשון [וכמובן כתב בו לפי שיטתו], נמשכו אחריו כל הלוחות וכתבו את זמן העלות לפי 90 דקות, עד שבשנים האחרונות התחילו לכתוב את שניהם, אך עדיין אין מי שמעז לכתוב רק לפי 72 דקות למרות שהגרימ"ט הוא דעת יחיד בזה.
ושמעתי שהגרש"ז אויערבאך העיר פעם למו"ל של לוח על כך שכותב את הזמן לפי 90 דקות, ושאלו הלה מדוע להרב טיקוצ'ינסקי [בנו של הגרימ"ט] אתה לא מעיר, וענה לו הגרש"ז, הוא מחוייב בכיבוד אב [לכתוב את הזמן שאביו החזיק].
אגב, צריכים לדעת שבכל הלוחות זמן קריאת שמע הראשון מחושב לפי עלות השחר של 90 דקות [הזמן השני מחושב לפי הנץ, ולכן אין נפק"מ לגביו במחלוקת זו], ואילו לרוב הפוסקים שעלות השחר הוא 72 דקות קודם הנץ, יוצא שזמן קריאת שמע מתאחר בכמה דקות, ולכן מי שמוצא את עצמו עומד כמה דקות אחרי זמן קריאת שמע הראשון, יכול להספיק את הזמן הראשון לרוב הפוסקים.
מורה צדק כתב:שבטיישראל כתב:טענו בחיטין והודו לזכר קדשו
שאלתי על הסתירה בין עלוה"ש וצאה"כ (דבזה מחמירין ובזה מקילין) ואיך קשור לכאן ענין אורך שיעור ביה"ש ???
לא באתי לתרץ את הסתירה, ואיני מכיר מי שנוהג כך, אלא ליישב מנהגם להתחיל ערבית 12 דקות אחר השקיעה.
ש לציין, שעל פי הדין זמן צאת הכוכבים הוא 13.5 דקות אחר שקיעת החמה. וכיום שהיום קצר והשעה זמנית קצרה גם היא זה יוצא בסביבות ה-11 דקות, והרוצה להחכים בזה יראה בשו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' כא.
מורה צדק כתב:מצפה לישועה כתב:איש שלום כתב:תודה רבה איש יקר. אגב שמעתי שבלוחות של הגרימ"ט מופיע רק הזמן הראשון.
הסיבה היא שהגרימ"ט הוא בעל הדעה שעלות השחר הוא 90 דקות קודם הנץ, וכיון שהוא הוציא את הלוח הראשון [וכמובן כתב בו לפי שיטתו], נמשכו אחריו כל הלוחות וכתבו את זמן העלות לפי 90 דקות, עד שבשנים האחרונות התחילו לכתוב את שניהם, אך עדיין אין מי שמעז לכתוב רק לפי 72 דקות למרות שהגרימ"ט הוא דעת יחיד בזה.
ושמעתי שהגרש"ז אויערבאך העיר פעם למו"ל של לוח על כך שכותב את הזמן לפי 90 דקות, ושאלו הלה מדוע להרב טיקוצ'ינסקי [בנו של הגרימ"ט] אתה לא מעיר, וענה לו הגרש"ז, הוא מחוייב בכיבוד אב [לכתוב את הזמן שאביו החזיק].
אגב, צריכים לדעת שבכל הלוחות זמן קריאת שמע הראשון מחושב לפי עלות השחר של 90 דקות [הזמן השני מחושב לפי הנץ, ולכן אין נפק"מ לגביו במחלוקת זו], ואילו לרוב הפוסקים שעלות השחר הוא 72 דקות קודם הנץ, יוצא שזמן קריאת שמע מתאחר בכמה דקות, ולכן מי שמוצא את עצמו עומד כמה דקות אחרי זמן קריאת שמע הראשון, יכול להספיק את הזמן הראשון לרוב הפוסקים.
במחילה, אך יש כיום לוחות רבים שאינם מציינים כלל את זמנו של הגרי"ט, ובפרט שרוב הפוסקים, רובם ככולם לא סברו כדעה זו.
ולגבי זמן ק"ש, ב"ה רבו הלוחות שאינם מחשבים בצורה זו.
ולא אבוא למנות כרוכל את הלוחות אשר הולכים על פי הדין והנפסק בספרי האחרונים, רק אציין את הבכיר שבהם והוא לוח "אור החיים", מיסודו של הרה"ג ר' שלמה בניזרי שליט"א, יה"ר שה' יוציאו מאפילה לאורה.
מצפה לישועה כתב:אדרבה אשמח אם ימנה כבודו כמה לוחות שמציינים את עלוה"ש לפי 72 דקות. והלוחות הנפוצים כדוגמת הלוח המיוחד לזמן קריאת שמע (עם הספרות הגדולות) ולוח עיתים לבינה מציינים לפי ז90 דקות, ועל זה תיניתי את צערי.
סופר כתב:ס"ק למה אתה משקר במצח נחושה?
שי' הגר"א בתוקף ובעיזוז היא דשיעור מיל ח"י מינוט, וכן רובא דרובא דהפוסקים, נא לא לאחז עיני הציבור.
...שוב מצאתי מרגוע לנפשי ומוצא מן הסבך בדברי הגר׳׳א, ע"פ מה שהובא בחילופי גירסאות ע״פ נ״י למסכתא סנהדרין מ״א דפוס וילנה [שחובר ע״י הרה"ג א״א קליינערמן שעמל וטרח הרבה לברר כתי״ק של הגר״א ז״ל. והגהותיו והערותיו נתקבלו כפי שנדפסו לחלק ח״מ ויו״ד ולפניו היו כל כי״ק של הגר״א ז״ל גם הג׳ כרכים מהליקוטים כמו שהעיד בהקדמתו ליו״ד] וזכה וזיכה את הרבים להרים מכשול מדברי הגר״א, וז״ל שם עיין בהגר"א או״ח סי׳ תנ״ט ס״ק ה׳ [ובשנות אליהו ריש ברכות] שכתב וכו׳ ודע שדברי רבינו הנ״ל [ר״ל הפירוש החדש] הוסיף המעתיק ע׳׳פ מ״ש בשנות אליהו ריש ברכות מה דליתא בעצם כתי׳׳ק על ש״ע וז״ל שם בגוף כ״י הטהור אבל כבר סתרתי ובלא״ה תוס׳ דשם צ״ע וכו׳ וכל מה שכתב בהנדפס ממלת אלא העיקר נראה עד וגם הראי׳ ליתא בכי״ק ובזה מובן מה שהקשה בריש הס״ק על דברי הת״ה שהוא תמוה מאד וכו' וכל זה לפי פשטות הגמ' דפסחים צד׳ ופרש״י ״אבל לפי מה שחידש רה״ג לעת זקנתו כמ״ש בש״א וכו׳ לדעת הר״מ ושכ״מ בירושלמי א״כ נכון חשבון תה״ד בשיעור מיל. ולא יפה עשה המעתיק שהציג דברים שסותרים לכאן כאלו בדבור א׳ נאמרו עכ״ל,
הנה נמצא גאולה לדברי הגר״א שנשבו ממקומם בפירושו בשנו״א, ונעתקו כאן בביאוריו להלכ׳. ובכי״ק להלכה לא נמצא הפירוש הזה, ומעתה מיושבים דברי הגר״א בסימן תמ״ג שטרח ודקדק בדברי המ״א וכתב שהם שלא בדקדוק והמיל הוא ג׳ שמיניות וקבע כן להלכה וע״ז כתב ועמ״ש בסימן תנט׳ וכוונתו לדבריו שתמה על חשבון הת"ה וקבע דלא כמותו רק המיל הוא ג׳ שמיניות. וכן ביו״ד סימן ס"ט כתב ג״כ לעיין בסימן תנ״ט. והכל למה שקבע כאן באריכות דלא כת״ה. כי הפירוש החדש הא לא נזכר בבאורי הגר״א כלל. ומעתה הדבר ברור שדעת הגר״א להלכה דלא כת״ה והשיעור מיל הוא ג׳ שמיניות כמו שציין בכל המקומות לעיין בסימן תנ״ט. כי שם ביתו שקבע דלא כת״ה.
ומה שכתב בש״א אינו אלא דיש מקום לפרש כן דברי הר״מ פ״א משנה א׳ אבל לא לקבוע כן להלכה. כנ״ל דאפילו אם נימא דכוונת הר״מ כפירושו הא הר״מ בעצמו שעמד על זה הפירוש חזר בו בפ״ג דפסחים וכן בידו החזקה כנ״ל, ומשגה גדול עשה המעתיק שהעתיק את דברי הש״א וצרפם לביאוריו ש״ע כאלו רצונו לקבוע כן להלכה וזה תמוה כנ״ל. הנה נתבררו דברי הגר״א דלהלכה ס״ל דהמיל הוא ג׳ שמיניות וכן ס״ל להמ״ב בסימן תנ״ט דלדעת הגר״א השיעור מיל הוא ג׳ שמיניות וכן הביא דתפס כן בספר סדר זמנים [שמחברו הוא מתלמידיו של הגר״ח מואלאזין ובודאי מקובל אצלם דעת הגר״א להלכה] וגם הוא כתב דהשיעור הוא ג׳ שמיניות, והחמיר מאד בזה לענין מליחה דיש לאסור גם בדיעבד בפחות משיעור של ג׳ שמיניות.
מחמת כן רצה הג"ר שריה דבילצקי נר"ו לומר, דמחלקין את היום לשנים, עד חצות ומחצות. דשש שעות שקודם חצות הם ארוכות כלומר מעלוה"ש, ושש שלאחר הן קצרות דהיינו עד השקיעה. ולפ"ז תהי' החמה בחצות בראש כל אדם.
אך כתב שםאולי י"ל דלשי' צריכים אנו לחלוק חצי היום הראשון לשש שעות מעלה"ש עד חצות, וחצי היום האחרון מחצות עד השקיעה שש שעות, ויהיה שעות אלו קטנות משעות שלפני חצות היום
כל זה דוחק עצום שאין הדעת סובלו, דבכל דוכתא אמרינן י"ב שעות הוי היום, ומשמע דהיום נחלק לי"ב שעות שוות
אף שיטת הגרי"ש שליט"א כן היא, דצריך לקרוא בזמן הראשון [ולכתחילה בברכותיה, אפילו אם לא יהי' לו מנין, ואף אם יצטרך לדלג על פסוד"ז או להתפלל בלי טו"ת]
ויש לומר כתב:מורה צדקה כ'ש לציין, שעל פי הדין זמן צאת הכוכבים הוא 13.5 דקות אחר שקיעת החמה. וכיום שהיום קצר והשעה זמנית קצרה גם היא זה יוצא בסביבות ה-11 דקות, והרוצה להחכים בזה יראה בשו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' כא.
דבר זה הוא טעות, בימות החורף שהיום קצר זמן הופעת הכוכבים הוא מאוחר מזמן הופעתם בימים הבינונים, וכמ"ש בראשונים, עי' כ"ז בספרים המיוסדים על זמני היום, כמו הזמנים בהלכה, וספרי בירור הלכה מריא"ז, ועוד
ויש לומר כתב:ס''ק כתבהאם אפשר למע"כ לכתוב באיזה מקום כ' כן הג"ר שריה:מחמת כן רצה הג"ר שריה דבילצקי נר"ו לומר, דמחלקין את היום לשנים, עד חצות ומחצות. דשש שעות שקודם חצות הם ארוכות כלומר מעלוה"ש, ושש שלאחר הן קצרות דהיינו עד השקיעה. ולפ"ז תהי' החמה בחצות בראש כל אדם.
כן.לענד כתב:מי הוא הגרי"ש שליט"א, האם הכוונה להגריש"א ???
היכן כתבו ד"ז בראשונים?מורה צדק כתב:ראיתי כעת מה שכתבו בספרים על זה, אך לא מצאתי לזה סימוכין בדברי הפוסקים,ויש לומר כתב:מורה צדקה כ'דבר זה הוא טעות, בימות החורף שהיום קצר זמן הופעת הכוכבים הוא מאוחר מזמן הופעתם בימים הבינונים, וכמ"ש בראשונים,יום שהיום קצר והשעה זמנית קצרה גם היא זה יוצא בסביבות ה-11 דקות
סופר כתב:כבר כתב הפר"ח ליישב דפלג המנחה אינו לפי שעות דמעלוה"ש, ואיני זכור טעמו.
סופר כתב:על דברי הגר"א פלצינסקי זצ"ל כבר השיב לו החזו"א ונדפסו בספר חזו"א או"ח י"ג וכן בספר שלום יהודה.
איש_ספר כתב:המנהג להקל כשיטה השניה של 72 דקות, משום שרוב השיטות הכי ס"ל וכן דהוי דרבנן ולקולא (אע"פ דהוא דברי קבלה).
[לגבי לדון להקל בבין השמשות באיסורי דרבנן מצד סד"ר, כבר האריכו בזה].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 449 אורחים