שהחיינו על מעשר בהמה

[יורנו בדרך]

יל"ד האם בזמן שהיתה מצוה זו נוהגת, היו מברכים עליה ברכת שהחיינו, שהרי היא מצוה שחיובה מתחדש משנה לשנה, (ואם כי אין לה זמן קבוע, אך עכ"פ בדברי הרמב"ם (ברכות יא,ט) מבו' דאף בכהא"ג מברכים שהחיינו, ואכמ"ל).
אשמח לקבל חוו"ד בענין.

[HaimL]

מעתיק (למטה) את לשון הרמב"ם שציינת

מכאן אני מבין שאין לברך שהחיינו על מעשר בהמה, שכן

1. המצווה אינה מזמן לזמן כמו מ"ע שהז"ג (שהרי אין הזמן גורם את החיוב בה).
2. המצווה אינה קניין לו, שהרי הבהמות היו שלו ונשארו שלו.
3. המצווה כן תדירה ומצויה (אצל מגדלי בהמות ובעלי עדרים).

---
כל מצוה שהיא מזמן לזמן כגון שופר וסוכה ולולב ומקרא מגילה ונר חנוכה וכן כל מצוה ומצוה שהיא קניין לו כגון ציצית ותפילין ומזוזה ומעקה וכן מצוה שאינה תדירה ואינה מצוייה בכל עת שהרי היא דומה למצוה שהיא מזמן לזמן כגון מילת בנו ופדיון הבן מברך עליה בשעת עשייתה שהחיינו ואם לא בירך על סוכה ולולב וכיוצא בהם שהחיינו בשעת עשייה מברך עליהן שהחיינו בשעה שיצא ידי חובתו בהן וכן כל כיוצא בהן.
---

[לענין]

למה אתה שואל על מעשר בהמה ולא על מעשר דגן?

[אשרי יושבי ביתך]

יל"ד האם בזמן שהיתה מצוה זו נוהגת, היו מברכים עליה ברכת שהחיינו, שהרי היא מצוה שחיובה מתחדש משנה לשנה, (ואם כי אין לה זמן קבוע, אך עכ"פ בדברי הרמב"ם (ברכות יא,ט) מבו' דאף בכהא"ג מברכים שהחיינו, ואכמ"ל).
אשמח לקבל חוו"ד בענין.

מצו"ב מספר 'ברכת שהחיינו' (הכי איתמר, להר"א טעפ שליט"א):