קאצ'קלה כתב:מי שמלמד לתלמידים, ילדים בגיל 11 בערך, שיעורים נרחבים על כל מצוה ממצוות התורה לפי סדר כלשהו, ומגיע למצות "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן", ויש בכיתה שני יתומים, כיצד יעשה?
להשמיט מצוה זו? ברור שלא.
לקצר מאוד מאוד? לא זו הדרך.
לבקש מאמותיהם שהילדים לא יבואו ביום ההוא? לא נשמע לי.
מה היא, אם כן, הדרך הרצויה?
לענ"ד נראה ללמד רגיל ולהתעלם מכך שיש יתומים בכיתה.
כמובן, לא להתייחס אליהם באופן ישיר כדוגמא לננושא השיעור, אבל את הלימוד עצמו ללמד כאילו לא היו יתומים בכיתה.
לענ"ד ברוב המקרים גישה זו גם מתאימה ליתום עצמו שעשוי להפגע אם יתיחסו אליו יותר או פחות מדי.
כל זה אני כותב מסברא ולא מנסיון ורצוי להתיעץ עם בעלי הנסיון.