הערות הארות פנינים ומרגליות - פסחים

עליך עיננו

במהרש"א על דברי הגמ' עם הארץ מותר לנוחרו ביוהכ'פ שחל בשבת,כ' שהכונה שמותר לביישו אז אפי' שזה זמן של שלום זע"ז .ולכא' הדברים תמוהים האם ע"ה לא עושה תשובה ביוכ"פ?
הרי לא מיירי ברשע להכעיס? א"כ מאי כולי האי? ביום כיפורים עצמו?
ולכא' יוצא מדבריו חי' גדול שע"ה חזקה שאינו עושה תשובה אפי' ביוהכ"פ.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' ינואר 11, 2021 3:05 am

שומע ומשמיע כתב:דעת כמה ראשונים דלב"ש דלית להו 'מתוך שהותרה לצורך כ"ש דלית להו 'הואיל', ראה רמב"ן ורשב"א שבת לט: וברעק"א שם בגהש"ס.
וצ"ע איך מהני לב"ש עירוב תבשילין [כמבואר במשנה ריש פ"ב דביצה], לרבה דס"ל [פסחים מו:] שהוא תלוי בדין הואיל.

ולמה לא נאמר לב"ש כמו לרב חסדא דלדידהו ס"ל דצרכי שבת נעשין ביו"ט

שומע ומשמיע

מיללער כתב:ולמה לא נאמר לב"ש כמו לרב חסדא דלדידהו ס"ל דצרכי שבת נעשין ביו"ט

כי רבה חולק על זה.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' ינואר 11, 2021 11:47 pm

שומע ומשמיע כתב:
מיללער כתב:ולמה לא נאמר לב"ש כמו לרב חסדא דלדידהו ס"ל דצרכי שבת נעשין ביו"ט

כי רבה חולק על זה.

חולק להלכה כי ב"ש במקום ב"ה אינו משנה, אבל לב"ש יכולין לומר כן אף לרבה.

שומע ומשמיע

מיללער כתב:חולק להלכה כי ב"ש במקום ב"ה אינו משנה, אבל לב"ש יכולין לומר כן אף לרבה.

ומהיכי תיתי שב"ה פליגי על זה?

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ד' ינואר 13, 2021 1:45 pm

נג.
סימן לקנים "נחל איתן"
שבו יוכלו לעשות סדר "עגלה ערופה".

ונשאלתי, וכי אם מצאו את המת ביהודה, ולא מצאו נחל-איתן כהלכה אלא בגליל, האם אכן המצווה להרחיק עד שם? עם כל סדר המדידות וכו'?

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' ינואר 14, 2021 3:20 am

נג.

נפקא מינה למקח וממכר וכו׳
עיין חידושי ר״מ שטראשון בבא בתרא יז: ואפשר שלו הוא וודאי!

: C5235CF9-4AE1-40FD-A5A6-8FE4E844B3CD.jpeg (163.63 KiB) נצפה 8441 פעמים

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' ינואר 14, 2021 3:44 am

שמואל דוד כתב:נג.

נפקא מינה למקח וממכר וכו׳

מרן הגרח"ק שליט''א

: דרך שיחה.jpg (29.51 KiB) נצפה 8547 פעמים

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' ינואר 14, 2021 6:02 pm

נג:
"אמר רב יהושע דרש רבא"..
לא מצינו בשום מקום רב יהושע מתלמידי רבא.
היעב"ץ הגיה שצ"ל "רב יהושע בריה דרב הונא" אולם אני לא זוכר גם אמורא בשם רב יהושע שהיה בנו של רב הונא כי אם להיפך מצינו הבה "רב הונא בריה דרב יהושע" והוא היה מתלמידי רבא.
שמא יש להגיה "רב הונא בריה דרב יהושע? או שמא יש לומר "רב יהושע אביו דרב הונא" במקום "בריה דרב הונא" שבהגהות היעב"ץ?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' ינואר 14, 2021 6:42 pm

כדכד כתב:נג:
"אמר רב יהושע דרש רבא"..

בכת"י ליתא לתיבות אמר רב יהושע, עי' דק"ס והכי גרסינן.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' ינואר 14, 2021 7:05 pm

אין הכי נמי
ראיתי בעוז והדר שהביאו שבכת"י לא גרסו מלים אלו
שאלתי למי שכן גורס

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' ינואר 15, 2021 3:05 am

נג.

רש"י ד"ה בן בתירא מתיר בסוס. לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות, דאין רוכבין ע"ג בהמה גבי שבות תנן לה במס' ביצה.

קצת צ"ע שרש"י השמיט הטעם בהיתר בן בתירה בסוס משום שמה שהסוס נושא את האדם אין בה משום מלאכת הוצאה דחי נושא את עצמו כמו דאיתא במס' שבת, ונקט השבות של אין רוכבין ע"ג בהמה שזה איסור על האדם הרוכב בה ולא מלשום מלאכת ושביתת בהמה.

עמק חברון · הודעהעל ידי **עמק חברון** » ו' ינואר 15, 2021 8:41 am

מיללער כתב:נג.

רש"י ד"ה בן בתירא מתיר בסוס. לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות, דאין רוכבין ע"ג בהמה גבי שבות תנן לה במס' ביצה.

קצת צ"ע שרש"י השמיט הטעם בהיתר בן בתירה בסוס משום שמה שהסוס נושא את האדם אין בה משום מלאכת הוצאה דחי נושא את עצמו כמו דאיתא במס' שבת, ונקט השבות של אין רוכבין ע"ג בהמה שזה איסור על האדם הרוכב בה ולא מלשום מלאכת ושביתת בהמה.

נראה שלא נקט לה מפני שלא גרע מהמוציא את החי במטה שפטור (שבת צג, ב) ואין כאן משום מלאכת הוצאה

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' ינואר 15, 2021 1:16 pm

מיללער כתב:נג.

רש"י ד"ה בן בתירא מתיר בסוס. לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות, דאין רוכבין ע"ג בהמה גבי שבות תנן לה במס' ביצה.

קצת צ"ע שרש"י השמיט הטעם בהיתר בן בתירה בסוס משום שמה שהסוס נושא את האדם אין בה משום מלאכת הוצאה דחי נושא את עצמו כמו דאיתא במס' שבת, ונקט השבות של אין רוכבין ע"ג בהמה שזה איסור על האדם הרוכב בה ולא מלשום מלאכת ושביתת בהמה.

עיין מהר״ם חלאווה שהזכיר טעם זה.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' ינואר 17, 2021 6:48 am

נז.

סדר קרבן פסח

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=29&t=14699

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' ינואר 17, 2021 8:52 am

מיללער כתב:רש"י ד"ה בן בתירא מתיר בסוס. לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות, דאין רוכבין ע"ג בהמה גבי שבות תנן לה במס' ביצה.

קצת צ"ע שרש"י השמיט הטעם בהיתר בן בתירה בסוס משום שמה שהסוס נושא את האדם אין בה משום מלאכת הוצאה דחי נושא את עצמו כמו דאיתא במס' שבת, ונקט השבות של אין רוכבין ע"ג בהמה שזה איסור על האדם הרוכב בה ולא מלשום מלאכת ושביתת בהמה.

ראיתי מציינים לתוס' בע"ז י"ד ע"ב ד"ה ובן בתירא.
"ולא דק דודאי במיוחד לרכיבת אדם אמרינן בפ' המצניע דאפילו רבנן מודו דליכא חיוב חטאת משום דחי נושא את עצמו, ולא פליגי אלא בסוס המיוחד לעופות".

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' ינואר 17, 2021 4:24 pm

תודה רבה

התוס' אינם מקשים אותה הקושיא על רש"י, אבל שם ברש"י נראה שמאחד ב' הענינים איסור השבות של רכיבה ע"ג בהמה (שהוא משום שמא יחתוך זמורה) עם הטעם של חי נושא את עצמו וזה צ"ע כמו שכתבתי, שלכאורה הם ב' ענינים נפרדים, השבות של אין רוכבים הוא על האדם הרוכב (אפי' על בהמה של עכו"ם) וההיתר של חי נושא א"ע הוא על מלאכת הבהמה שטסורה משום שביתת בהמתו (אפי' אם נכרי רוכב עליה).

התוס' רק הקשו שבזה אף רבנן דפליגי עליה דבן בתירא מתירים ולא נחלקו רק בסוס המיוחד לעופות אי גם בעופות אמרי' חי נושא את עצמו. (ועיי"ש בחי' הרעק"א)

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' ינואר 20, 2021 2:52 am

נט.

בשלמא לת"ק יבא עשה דפסח שיש בו כרת וידחה עשה דהשלמה שאין בו כרת, אלא לר"י בנו של ריב"ב מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה וכו' רב פפא אמר מעלה ומלינה בראשה של מזבח.

לתירוצו של רב פפא שיש עצה של מעלה ומלינה כדי שלא יעברו על עשה דהשלמה האם למעשה יעשו כן אף בערב פסח? ואע"פ שיש לומר יבא עשה שיש בו כרת וכו' אין זה אלא דחיה, אבל בכל מקום שיש לנו לקיים שניהם אין אומרין יבא עשה וידחה.

ועוד שהתוס' במס' שבת הובא כאן בגלה"ש הקשו וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך? ותירצו דמיירי שלא פשע. וכאן הקשו הרי בעידנא דמיעקר הלאו לא מקיים העשה וכו' ולפי תירוצו של רב פפא אולי אכן אין אומרים כן ורק מעלה ומלינה.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ד' ינואר 20, 2021 7:43 pm

נראה לי שהתשובה פשוטה אבל לא מצאתי מי שדיבר על זה:
הגמ' דנה בשוחט פסח בשאר ימות השנה לשמו ושלא לשמו אם זה מפקיע ממנו את הפסול שהיה בשוחט לשמו.
אנא מתניתין ריש זבחים ידענא דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת. לענין הנזבחים לשם פסח רק ליוסי בן חוני הם פסולים.
א"כ מדוע לדון אם השחיטה שלא לשמו מפקיעה את הפסול ששלא בזמנו?

דורשי יחודך

אינני בטוח אם הבנתי את השאילה - האם השאילה היא מדוע בכלל שוחט פסח בשאר ימות השנה לשם פסח פסול, והא שוחט שלמים לשם פסח כשר חוץ מליב"ח? הרי הפסול הוא לא מצד "שוחט שלמים לשם פסח" אלא שזה פסח שלא בזמנו.

ואם השאילה היא מה הצד ש"שלא לשמו" יכשיר את הפסול של "לשמו", הרי "שלא לשמו" בגמרא כאן היינו "לשם שלמים", שהרי שוחט פסח בשאר ימות השנה לשם שלמים כשר, ונמצא ששחט עם שתי מחשבות, אחת פוסלת ואחת מכשירה.
כלומר הצד שמחשבת שלא לשמו תפקיע הוא לא קשור כלל ועיקר ל"פסול" או "פגם" של שלא לשמו. כל זה מבואר לכאורה ברש"י ד"ה פסח בשאר ימות השנה.

האם זוהי התשובה שהתכוונת?

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' ינואר 21, 2021 12:08 pm

דורשי יחודך כתב:האם זוהי התשובה שהתכוונת?

איני בטוח שהבנתי את התשובה.
השאלה שלי היתה מדוע שוחט פסח לשמו שלא בזמנו פסול והרי פסח בשאר ימות השנה הוא שלמים וקרבנות שאינם פסח שנשחטו לשם פסח הם כשרים.
תשובת מר אם הבנתי נכון שיש פסול של "פסח שלא בזמנו" ולא מצד "קרבן שלא לשמו", אבל מה עם הכלל שפסח בשאר ימות השנה שלמים ולמה יש פסול של שלא לשמו?

דורשי יחודך

אכן, הפסול של פסח כל ימות השנה ששחטו לשם פסח הוא לא מצד "שלמים ששחטו לשם פסח" שדינו כ"שלא לשמו", אלא "פסח שלא בזמנו".
זה מפורש בדברי רש"י ס: ד"ה פסח בשאר ימות השנה, וז"ל ואם שחטו לפסח פסול דלאו זמניה עכ"ל.

ומה ששואל מר שהרי פסח בשאר ימות השנה הוא שלמים, באמת איננו שלמים, אלא פסח, שהרי הוקדש לשם פסח, וכפי שמבואר בגמרא כאן ד"סתמא לשמו קאי" כלומר לפסח, רק שיש חידוש שאם שחטו לשם שלמים כשר מדין שלמים, וזה מבואר ג"כ בלשון רש"י הנ"ל וז"ל וקיימא לן דכשר לשלמים עכ"ל כלומר הוא פסח אבל שחטו לשם שלמים כשר. כך הבנתי (ונראה לי שזה יתבאר יותר בסוגיות הבאות שהשחיטה לשם שלמים היא ענין של ניתוק מפסח.)

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' ינואר 21, 2021 5:31 pm

כנראה שכת"ר צודק.
אם הבנתי נכון גם פסח שהוקדש לפסח ונשחט לאחר זמן הפסח גם דינו כשלמים והדיון כאן בגמרא הוא רק על פסח שנשחט לפני זמנו שאז עדין עומד לפסח (מה שכותב מר שיש חידוש שכשר לשם שלמים אם שחט לשם שלמים אין נראה שכןכנראה יהיה כשר גם אם שחט לשם קרבן אחר אף שאינו ראוי לו כלל אלא שאם שחט לשם פסח יש בו פסול).

דורשי יחודך

כדכד כתב:כנראה שכת"ר צודק.
אם הבנתי נכון גם פסח שהוקדש לפסח ונשחט לאחר זמן הפסח גם דינו כשלמים והדיון כאן בגמרא הוא רק על פסח שנשחט לפני זמנו שאז עדין עומד לפסח (מה שכותב מר שיש חידוש שכשר לשם שלמים אם שחט לשם שלמים אין נראה שכןכנראה יהיה כשר גם אם שחט לשם קרבן אחר אף שאינו ראוי לו כלל אלא שאם שחט לשם פסח יש בו פסול).

אני שומע, צריך לתקן שאם שוחט שלא לשם פסח זהו עקירה וממילא הוי שלמים.
(ברשותכם אני מציע שנמתין עד שנתקדם בסוגיות, מסתמא הדברים יתבארו יותר.)

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ו' ינואר 22, 2021 12:08 am

נכון
אבל כן יש דין שפסח שלא בזמנו הוי שלמים
לכן נראה לפי מה שכתב כת"ר ולפי מה שהבנתי שהדין הזה הוא או בשוחט את הפסח לאחר זמנו (הקדיש לפני פסח ושחט אחרי פסח) או בשוחטקודם זמנו בכוונה שלא לשם פסח.
מה שנקטו כדוגמא "שלא לשמו" - לשם שלמים הוא משום שלכך עומד

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ו' ינואר 22, 2021 3:07 pm

סב:
ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא

viewtopic.php?f=17&t=46538&p=687688#p687688 [עלים לתרופה]

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' ינואר 22, 2021 9:22 pm

סב.

ורב חסדא סבר האי ערל נמי כיון דבר חיובא הוא בר כפרה הוא [הואיל] דאי בעי מתקן נפשיה

קשה לי, הרי מתו אחיו מחמת מילה וא״כ אי אפשר לו לתקן נפשיה וצ״ע

דורשי יחודך

כדכד כתב: אם הבנתי נכון גם פסח שהוקדש לפסח ונשחט לאחר זמן הפסח גם דינו כשלמים והדיון כאן בגמרא הוא רק על פסח שנשחט לפני זמנו שאז עדין עומד לפסח

אכן. והתוס' כאן ס: ד"ה בשארי מבארים חילוק זה.

וסיכום הענין מה שיצא לי בינתיים הוא שיש ג' מצבים:

א. פסח לפני שהגיע זמן שחיטתו, כבר עומד לשם פסח, ולכן שחט אפילו סתמא פסול מדין שלא בזמנו, ורק אם שחט לשם שלמים או קרבן אחר כשר דהוי עקירה [ס:]

ב. פסח לאחר זמן שחיטתו ועדיין לא עברה שנתו, הסתפקו בגמרא סד. האם צריך עקירה, דהיינו האם עדיין סתמו לשם פסח ואם שחט סתם (או לשם פסח) פסול מדין שלא בזמנו, או דילמא כבר נעקר ממילא ואם ישחט סתם או לשם פסח (אא"כ לפי הסובר קרבנות אחרים לשם פסח פסול) כשר מדין שלמים. ומ"מ בודאי אם שחט לשם שלמים כשר דהרי זה עקירה [כל זה מבואר בגמרא סד. ובתוס' ס: ד"ה בשארי].

ג. פסח שעברה שנתו, פשיטא לן שכבר יש עקירה ממילא, ולכן הר"ז שלמים ואפילו שחטו לשם פסח כשר (חוץ מלפי הפוסל קרבנות אחרים לשם פסח) [כמבואר בגמרא סב: וכדביארו תוס' שם ד"ה ור' יהושע מכשיר].

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ד' ינואר 27, 2021 7:59 am

קבל את המלא ומחזיר את הריקן וכו':

אבל איפכא לא מסייע ליה לר"ש בן לקיש דאמר ר"ש בן לקיש אין מעבירין על המצות:
-‐---------

ותמוה לי, דמאי סייעתא איכא לר"ל

1. בפשטות, קבלת המלא היא הכשר מצווה טפי מהחזרת הריקן (ואם היו כלים ריקים בלא"ה, מסתמא א"צ להחזירו כלל, משא"כ קבלת המלא, דלא סגי בלא"ה), ואיך נלמד מזה שאין מעבירין על המצוות, הא לא נצרכה אלא להעדפה אבל אם פגע במצווה ואין בדעתו לקיימה כלל, או בדעתו להקדים אחרת שחשובה כמותה, או פחות ממנה, איך נלמד סייעתא מהמשנה?

2. שני הכהנים, מעשיהם שווים (נתינה וקבלה), רק שזה מקבל מלא ומחזיר ריקן, ואיפכא בשכנגדו. וסברא פשוטה היא להקדים המלא לריקן. ואיך נלמד מזה סייעתא, שהיכן שאין בדעתו לקיים כלל את המצווה שפגע בה, שאין מעבירין על המצוות?

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ד' ינואר 27, 2021 10:08 am

אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ממשה דכתיב (במדבר לא, יד) ויקצוף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב (במדבר לא, כא) ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה
-----------

קצת תמוה, דשבק שריפת שעיר החטאת דת"כ ונקט מלחמת מדין דחומש הפקודים, לא רק מפני שזה קודם לזה, אלא בעיקר שממלחמת מדין אין כ"כ הוכחה, דשמא הזהיר אותם אלעזר, מפני שהיה כהן משוח מלחמה, ושליחותיה דמשה רבנו עבד. אבל מהך דת"כ ודאי יש להוכיח, דהא כתיב וישמע משה וייטב בעיניו.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ה' ינואר 28, 2021 9:06 am

דף ס"ח:

הכל מודים בעצרת ושבת ופורים דבעינן נמי לכם

קצת תמוה

1. מאי נמי לכם, ועל מה מוסיפים. הרי סתם יו"ט הוא בפלוגתא דר"י ור"א, ובמה הם כן מודים דבעינן לכם, שנאמר בעצרת דבעינן נמי לכם?

2. ..

3. ..

4. אמאי לא אשתמיט שום אמורא לומר הכל מודים דבסוכות בעינן נמי לכם, דכתיב וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ וע"כ במאכל ומשקה, דהא כתיב והלוי והגר וכו', ובמה משמחם אם לא בהנ"ל

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' ינואר 28, 2021 9:32 am

HaimL כתב:קצת תמוה, דשבק שריפת שעיר החטאת דת"כ ונקט מלחמת מדין דחומש הפקודים, לא רק מפני שזה קודם לזה

מהרש''א
ממשה דכתיב ויקצוף וכו'. ועוד כתיב ויקצוף גבי משה במן שהותירו וגבי שעיר חטאת שנשרף, ובמדרש אמרו גם בהנהו ויקצוף דנתעלמה שום הלכה מיניה על ידי כעסו. ומה שלא הביא הכא הנהו קראי דכתיבי מקמי דהאי קרא דמייתי י"ל דהתם אינו מפורש ושנתעלמה הלכה מיניה כי הכא דכתיב בתר ויקצוף משה גו' ויאמר אלעזר גו' אשר צוה ה' את משה גו', וכיון דמשה נצטוה על כך מפי הגבורה למה לא אמר הוא אלא דמתוך כעס איעלם מיניה עתה והא דנענש אלעזר על כך מפורש פרק הדר ודו"ק

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ה' ינואר 28, 2021 9:47 am

תמוה לי על דברי קדשו של הגאון מהרש"א זצ"ל, דהתם איכל"מ טעם אחר, מדוע אמר אלעזר הכהן ולא משה רבנו. אבל בשעיר החטאת כתיב הֵ֚ן לֹא־הוּבָ֣א אֶת־דָּמָ֔הּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ פְּנִ֑ימָה אָכ֨וֹל תֹּאכְל֥וּ אֹתָ֛הּ בַּקֹּ֖דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוֵּֽיתִי׃ ובתר הכי כתיב וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּ֠וֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ וגו' ולבסוף כתיב וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינָֽיו׃ ואם לא שנתעלמה ההלכה ממשה רבנו, איך הוטב בעיניו, אחרי דיבורו של אהרן הכהן, הלא עברו על הציווי.

ביקורת תהיה

HaimL כתב:קצת תמוה, דשבק שריפת שעיר החטאת דת"כ.

מה שכתב רש"י בפרשת מטות שאף בשמיני למלואים בא לכלל כעס ובא לכלל טעות, הוא לדעת רבי יהודה דאנינות לילה אסורה, ומפני אנינות נשרף.
אך לדעת רבי, דאנינות לילה מותרת (וכן הלכה), ומפני טומאה נשרף, לא טעה משה ולא כלום; אלא שאהרן חידש הלכה שאונן אסור באכילת קדשים, והוטב הדבר בעיני משה.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' ינואר 28, 2021 12:43 pm

ביקורת תהיה כתב:מה שכתב רש"י בפרשת מטות שאף בשמיני למלואים בא לכלל כעס ובא לכלל טעות, הוא לדעת רבי יהודה דאנינות לילה אסורה, ומפני אנינות נשרף.
אך לדעת רבי, דאנינות לילה מותרת (וכן הלכה), ומפני טומאה נשרף, לא טעה משה ולא כלום; אלא שאהרן חידש הלכה שאונן אסור באכילת קדשים, והוטב הדבר בעיני משה.

יפה עינים
ממשה דכתיב. עי' ויק"ר פי"ג דשם איתא בג' מקומות כעס משה ונתעלמה ממנו הלכה. בשבת ובכלי מתכות ואונן [בשמיני למלואים]. והכא ובאדר"נ פ"א לא הוזכר רק הך דגעולי מדין. ויתכן דבשבת לא מוכח שם טעות כלל. והך דח' למלואים ס"ל כמ"ד מפני הטומאה נשרפה ולא ידע שנטמא השעיר אבל לא טעה בהלכה.

דורשי יחודך

HaimL כתב:דף ס"ח:

הכל מודים בעצרת ושבת ופורים דבעינן נמי לכם

קצת תמוה

1. מאי נמי לכם, ועל מה מוסיפים. הרי סתם יו"ט הוא בפלוגתא דר"י ור"א, ובמה הם כן מודים דבעינן לכם, שנאמר בעצרת דבעינן נמי לכם?

הכל מודים דלא סגי ב"לה'" אלא בעינן נמי "לכם." שלא כבשאר יו"ט שלר"א לא צריך לכם אלא יכול לעשות כולו לה'.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ה' ינואר 28, 2021 2:49 pm

א"כ, אז לא ברור שבת ופורים. מנ"ל בכלל שצריך להיות להשם?

דורשי יחודך

לא אמר שצריך לה', רק שתדע שלא מספיק לה'.
איה"נ "בעינן נמי" לא מכריח שבעינן לה'.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ה' ינואר 28, 2021 3:10 pm

דורשי יחודך כתב:לא אמר שצריך לה', רק שתדע שלא מספיק לה'.
איה"נ "בעינן נמי" לא מכריח שבעינן לה'.

ולכן הדקדוק שכתבת (שהוא לכאורה פשוט) קצת תמוה בעיניי, שהרי בשבת ופורים הוא מפורש בנביאים (שבת) ובכתובים (פורים). ואם בשבת אפ"ל דהא קרא כתיב שבת להשם א-להיך, בפורים מא"ל.

יהודי רגיל · הודעהעל ידי **יהודי רגיל** » ה' ינואר 28, 2021 8:14 pm

פסחים דף ע' סוף עמוד א' - ואלא במרובה.....
מה הכוונה? שמדובר שהמאבד את הקופיץ שייך לחבורה כזו? מנא ידעינן? וכי יודעים מי איבדה?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר