מדוע נוהגים לשיר בליל שבת שלום עליכם 3 פעמים ?

[ממרומי היער]

תודה רבה

[לומד_בישיבה]

זכור לי שהאבני נזר או משמו של האבני נזר מאריכים בזה, ושם זכור לי כתוב בין השאר, שפעמיים צריך לומר מלאכי עליון ובפעם השלישית מלאכי השרת.

[אום אני חומה]

אולי לחיזוק הדבר, וכשם שאומרים מותר לך ג' פעמים, ויש שטובלים הכלי ג"פ וכן בקצירת העומר כמבואר במשנה במנחות.

[יאיר]

זכור לי שהאבני נזר או משמו של האבני נזר מאריכים בזה, ושם זכור לי כתוב בין השאר, שפעמיים צריך לומר מלאכי עליון ובפעם השלישית מלאכי השרת.

אני יודע שבבית הראשון שרים 'מלאכי השרת' ובשאר הבתים 'מלאכי השלום' (ובכל הבתים שרים גם 'מלאכי עליון').

[בן_אליעזר]

זכור לי שהאבני נזר או משמו של האבני נזר מאריכים בזה, ושם זכור לי כתוב בין השאר, שפעמיים צריך לומר מלאכי עליון ובפעם השלישית מלאכי השרת.

אמנם לא מצאתי דברי האבני נזר או המובא משמו (גם לא עשיתי חיפוש מורחב לזה) - אבל כן מצאתי בהנהגותיו שבסוף ס' "אבני נזר - תורה מועדים ליקוטים" (הנמצא באוצר), אות יז: "בשבת באמירת שלום עליכם היה נוהג לומר מלאכי השרת בכל חרוז וחרוז וגם לא אמר הפסוקי שמירה כי מלאכיו יצוה לך וגו', אלא התחיל מיד לומר אשת חיל".

אגב, בביאורים שבשינויי הלשון בשיר - הרי פטור בלא כלום א"א, ואסתפק באחדים מהם: מצאנו בספרות החסידות (בסידור מהרי"ד - לנכד אדמו"ר הצמח צדק מחב"ד), שארבע הלשונות הן כנגד ארבע העולמות אבי"ע, ו"שלום עליכם מלאכי השרת" - ה"ה כנגד עולם האצילות, ואילו שאר הבתים הם כנגד עולמות בי"ע, וכך מבאר השינויים שבהם. עיי"ש. ויש שביארו (ש"ב של הנ"ל, אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל) באופן פשוט יותר - ש"מלאכי השרת" ה"ה תואר שניתן להם על-שם השליחות, וכאשר הם מבצעים שליחותם אזי נקראים כבר בשם "מלאכי השלום" [ועפ"ז הסדר הוא איפכא, סדר מלמטה למע' --מעולם האצי' עד עולם העשי'-- ובית האחרון הוא ענין עלייתם למקורם לאחר שקיימו שליחותם.

יש גם המבארים (ולא הספקתי לנקוב מראי מקום לזה) -- שלכאו' למה "מקבלים" פני המלאכים בב' הבתים הראשונים ("שלום עליכם..", "בואכם לשלום") - מאי בינייהו? אלא, שיש ב' סוגי מלאכים, ולאלו של חול ("מלאכי השרת" = העושים שירות ומלאכה..) - אנו נפרדים מהם בבבא הראשון (='שלום' הרי יש בו גם משמעות של פרידה). משא"כ בבבא השני - "בואכם לשלום" (מלאכי השלום) - הכוונה כאן למלאכים דשבת שמחליפים מקומם של אלו שעזבו (וזה גם מתרץ השינויים שלא מכנים אותם כל הזמן בכינוי 'מלאכי השלום').

[קדוש יאמר לו]

בדקתי מה יש במרשתת ומצאתי שיש מהספרדים ועדות המזרח שאינם אומרים 3 פעמים (בתשובה של הגאון הרב מוצפי שליט"א לגבי שירת פיוט זה השיב הרב שאין חובה לומר 3 פעמים. ובתשובה זו אומר הרב מוצפי על מנהגו שאינו אומר "בשבתכם" ו"בצאתכם" כי המלאכים אינם יושבים ואנו לא רוצים שיצאו.
בתשובה אחרת משיב הרב מוצפי על מנהג העמידה בשלום עליכם והשיב שעומדים לכבוד המלאכים שבאו לביתנו.
בשאלה אחרת לגבי שאומרים בתחילה "מלאכי השרת" ובשאר הבתים "מלאכי השלום" השיב הרב מוצפי: "בתחילה קראנו להם לשלום והם באו בתפקיד ונקראו מלאכי השרת. ומהפעם השניה הם שלום כי ברכנו לשלום".

[לומד_בישיבה]

ובתשובה זו אומר הרב מוצפי על מנהגו שאינו אומר "בשבתכם" ו"בצאתכם" כי הלאכים אינם יושבים ואנו לא רוצים שיצאו.

על פי הקבלה אנו אומרים צאתכם לשלום כדרך שנוהגים בחדר יחוד, שמשלחים את כולם, ובשעת הייחוד נמצאים רק החתן והכלה וד"ל.
--
בתולדות האבני נזר מובא שם בשמו, שיש להיזהר מאוד שלא לומר ג' פעמים 'השרת,' ועיין שם מעשה שהיה, שהתפשטה אש במקום מושבו בשב"ק והתבטא אז האבני נזר ז"ל, ואמר, היה זה כי אמרתי בבית הראשון ג' פעמים 'השרת'.

[נהר שלום]

בדקתי מה יש במרשתת ומצאתי שיש מהספרדים ועדות המזרח שאינם אומרים 3 פעמים (בתשובה של הגאון הרב מוצפי שליט"א לגבי שירת פיוט זה השיב הרב שאין חובה לומר 3 פעמים. ובתשובה זו אומר הרב מוצפי על מנהגו שאינו אומר "בשבתכם" ו"בצאתכם" כי הלאכים אינם יושבים ואנו לא רוצים שיצאו.
בתשובה אחרת משיב הרב מוצפי על מנהג העמידה בשלום עליכם והשיב שעומדים לכבוד המלאכים שבאו לביתנו.
בשאלה אחרת לגבי שאומרים בתחילה "מלאכי השרת" ובשאר הבתים "מלאכי השלום" השיב הרב מוצפי: "בתחילה קראנו להם לשלום והם באו בתפקיד ונקראו מלאכי השרת. ומהפעם השניה הם שלום כי ברכנו לשלום".

ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן רעא - דיני קידוש על היין
נהגו לומר בליל שבת פזמון "שלום עליכם", ויש הנוהגים לכפול כל בית ג' פעמים, אך אם ממהר ללימודו, וכיוצא בזה, אין צריך לכפול. וכבר נהגו לומר "ברכוני לשלום מלאכי השלום", אף שהוא מיוחס למלאכי השרת, שאין זה אלא דרך ענוה, שהוא בוש לבקש מהמלך בעצמו. ויש שמדלגים זאת, כדי שלא ייראה כמבקש מהמלאך, ומכל מקום מנהגינו לאומרו, וכאמור. ומנהגינו לומר "צאתכם לשלום" ואין צריך לבטל המנהג. [ילקו"י שבת כרך א עמוד רס].

[מה שנכון נכון]

מתוך קובץ משנת יוסף.

1.GIF (16.84 KiB) נצפה 6462 פעמים

[לבי במערב]

יש גם המבארים (ולא הספקתי לנקוב מראי מקום לזה) . .

שפ"א פ' ויצא תרס"א. 'שם משמואל' פ' חיי־שרה תרע"ו.

[עובר ושב]

הרב עובדיה לא נהג בזה. ובילק"י רמז לזה וכתב שאם ממהר ללימודו וכיו"ב, לא יכפול. והאמת שמגוחך הדבר לכפול כל בית כשבני הבית רעבים.

[יאיר1]

הרב עובדיה לא נהג בזה. ובילק"י רמז לזה וכתב שאם ממהר ללימודו וכיו"ב, לא יכפול. והאמת שמגוחך הדבר לכפול כל בית כשבני הבית רעבים.

אני מסכים איתך, אבל מה נעשה שהדבר נעשה כמו מנהג... נראה שאין נכון לבטלו

[הבאר ההיא]

הרב עובדיה לא נהג בזה. ובילק"י רמז לזה וכתב שאם ממהר ללימודו וכיו"ב, לא יכפול. והאמת שמגוחך הדבר לכפול כל בית כשבני הבית רעבים.

מגוחך גם להיטפל לכפלות, יחי ההבדל בין פעם אחת לשלוש פעמים ובפרט אם שרים
גם אשת חיל וי"א גם רבון העולמים, מי שבני ביתו כ"כ רעבים שיאמר הכל אחרי
המוציא, ואם יכולים לחכות יכול גם לכפול כמנהג אבותיו.

[עובר ושב]

נראה שהרב עובדיה סובר שעיקר המנהג הוא באמירת הפזמון, ולא בלכפול ולשלש, שאין לזה שום הסבר הגיוני (חוץ מ"חיזוק הדבר" ולא מובן מה יש לחזק באמירת שלום למלאכים).

[רציני]

הרב עובדיה לא נהג בזה. ובילק"י רמז לזה וכתב שאם ממהר ללימודו וכיו"ב, לא יכפול. והאמת שמגוחך הדבר לכפול כל בית כשבני הבית רעבים.

עניין ה"רעבים" זה מפורסם מהחפץ חיים אולם הוא עשה את זה כשהביא אורח, ולא סתם בני בית.

[נר דרומי]

שמעתי מנכדו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שהוא נהג לומר רק פעם אחת.
וגם רק אמר את שתי בתים הראשונים באמרו שאין לבקש ברכות ממלאכים (ברכוני לשלום), ושאין להגיד למלאכים לצאת מעמנו (צאתכם לשלום).
[הגם שממ"נ לא יישאר המלאכים אצלינו כל השבוע, כנר' הכוונה שאין להגיד להם לעשות כן.]

[רון]

אמנם מנהג העולם גם אצל הספרדים שאומרים ג' פעמים, וכ"ה בכל הסידורים הספרדים,
אך כנראה שהרב עובדיה לא נהג כן,
וקראתי באיזה מקום שהרב עובדיה ביקר בחו"ל והמארח אמר ג' פעמים,
אמר לו הרב עובדיה שכנראה המלאכים בארץ ישראל חכמים ומבינים כבר בפעם אחת......