הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' ינואר 18, 2021 3:48 pm
ברכי יוסף יורה דעה סימן שכג סק"ד. אם בארץ ישראל קרה מקרה דשכחו להפריש חלה, וכבר אכלו רוב הפת בבלי דעת, אף שהוא בארץ יפריש מהמותר על הכל, גם על מה שאכל, לתקן מה שאפשר, דדיעבד מפריש שלא מן המוקף, כמ"ש לקמן סימן של"א דין כ"ה גבי תרומה. הערות על ברכי יוסף יורה דעה סימן שכג
ובהערות שם כתב.
מ"ש דבדיעבד מהני שלא מן המוקף כ"ה בפסקי חלה להרשב"ץ פרק ז' [בסוף ח"ב מהשו"ת]. ומבואר בד' רבינו דמהני הפרשה למפרע על מה שכבר אכל לתקן קצת האיסור. וכ"כ התיו"ט בגיטין פ"ג מ"ח, בדעת הרמב"ם. ע"ש. אבל השער המלך בהל' תרומות פ"ה הכ"ד, חולק על התיו"ט, דהיכי משכח"ל מלקות בטבל כו'. ע"ש. ולכאו' לפי"ד רבינו מיושב, דהוא רק תיקון קצת. ובישועות מלכו שם והרש"ש בגיטין ל"א ע"א, הק' על זה מחולין פרק הזרוע [קל, ב], בעה"ב שאכל טבל אינו חייב לשלם. ולמה לא יפריש כו'. ע"ש. ואינו קשה, דבאמת יפריש אם רוצה לתקן האיסור שאכל, אבל פטור מדין תשלומין קאמר. ע"ש. אבל יש ראיה ברורה שאינו מועיל לתקן למפרע לגמרי, דעל מ"ש המשנה בדמאי פ"ז מ"ב "מזגו לו את הכוס אומר מה שאני עתיד לשייר" כו', מקשה הירושלמי, מובא ברע"ב שם, אם באומר מעכשיו הרי הכל מתערב, ואם לאחר שישתה נמצא שותה טבל כו'. ע"ש. הרי להדיא דלא מהני הפרשה למפרע לתקן האיסור. א"ו כדכתב רבינו דהוא רק מתקן קצת. ועי' מ"ש בזה במנחת יצחק ח"ו סי' מ"ו. ובדרך אמונה בהל' תרומות פ"ה הכ"ה בבה"ל. ומ"ש רבינו שיפריש מהמותר, לכאו' נראה דלאו דווקא, דגם אם נאכל הכל יכול לעשות עיסה אחרת ולהפריש. אבל אפשר דבדווקא קאמר, דאם נאכל הכל ויעשה עיסה אחרת ויכוון גם על זו שנאכלה הוי כמפריש מן החיוב על הפטור, כיון שמה שנאכל אינו חייב לגמרי, וכמ"ש רבינו דמתקן קצת. [עי' מנחות ל"א ע"א ובמפרשי המשנה בחלה פ"ג מ"ו, דחיוב דאורי' אדרבנן חשיב כמהחייב על הפטור]. אבל אפשר דבזה"ז שמפרישים כל שהוא על הכל, לא חשיב מהחייב על הפטור, דאינו מוסיף שום דבר רק מכוון דעתו על הכל. וצ"ע כעת. ואח"ז ראיתי למהריט"א בשמחת יום טוב סי' ג', שכתב שכיון שבזמן שהתרומה ניתנה לכהן אסור להפריש מחיוב דאורי' אדרבנן, הו"ה בזה"ז, דלא פלוג. ע"ש. והביאו בתשו' הסבא קדישא ח"ג סי' י"ח, וכ' שכ"מ בתשו' מהר"ם וכו'. ע"ש.