מאמר נגד הספר של בראון על החזו"א

[שמחה]

היה איזה חוקר שהביא משפט של האמרי אמת אאל"ט על כמה אלפים שלחסידים שיש לו שאינם מניחים תפילין ועשה מזה מטעמים, ולא הבין את ההומור שדיבר על ילדים פחותים מבין י"ג.
ואולי מדובר במישהו אחר.

אני שמעתי שאמרו זה על הרב בן ציון האדמו"ר מבאבוב הי"ד זצ"ל

[אפרקסתא דעניא]

סתם שאלה "אפיקורסית": האם כל כך נורא לחשוב שהיה לחזו"א "משבר אמונה" או משבר אחר בנעוריו?! וכי זה מוריד מגדולתו העצומה?! אולי להיפך - זה דווקא מעלה את גדולתו! האם לא מצאנו גדולי עולם שהיו להם משברים כאלו ואחרים? האם ריש לקיש לא למד בנערותו, אח"כ היה ראש הליסטים, ואח"כ חזר בתשובה, ומי לנו אמורא גדול ממנו!

אשמח לתשובות אמיתיות.

[ישיבישקייט]

אתה לא אפיקורוס אלא ליצן.
כך מסיקים בסוף מסקנות כי 'מה זה מוריד מגדולתו'.
לא הענין אם יורד החזו"א מגדולתו (?) או לא.
אלא הרצון למצוא מציאות שכזו אצל החזו"א והסקת מסקנות בלי שיש הו"א.
בלי עובדות מוצקות ובלי שום כלי מחקרי ודעי כהתימרותו של המחבר.

[אפרקסתא דעניא]

אתה לא אפיקורוס אלא ליצן.
כך מסיקים בסוף מסקנות כי 'מה זה מוריד מגדולתו'.
לא הענין אם יורד החזו"א מגדולתו (?) או לא.
אלא הרצון למצוא מציאות שכזו אצל החזו"א והסקת מסקנות בלי שיש הו"א.
בלי עובדות מוצקות ובלי שום כלי מחקרי ודעי כהתימרותו של המחבר.

יש לי תשובה עניינית על דבריך, אבל לא אתכתב אתך מחמת אופי התגובה שלך. תצליח.

[חיים]

מההר נולד עכבר. מדובר בס"ה על הרהורים חולפים פרי רוחו של בראון. מארג של קורי עכביש. הקורא האינטליגנטי מוזמן להתרשם מרמת ההוכחות והטיעונים.
אגב, הקורא הנבון מבחין כי יש כאן היתממות שהיא גרועה משקר. וכי מי לא יודע שלימוד תורה ועבודת ה' כרוכים בהתברות על קשיים ונסיונות, ק"ו ברמת ההתמסרות המוחלטת של החזון איש. ברור שהכוונה היתה לדבר שמעבר לכך, וכל ההתפתלויות לא יועילו לטשטש את חומרת הדברים.
כך הם דבריו של בראון:

בראון 1.png (34.32 KiB) נצפה 15455 פעמים

[אוצר החכמה]

סתם שאלה "אפיקורסית": האם כל כך נורא לחשוב שהיה לחזו"א "משבר אמונה" או משבר אחר בנעוריו?! וכי זה מוריד מגדולתו העצומה?! אולי להיפך - זה דווקא מעלה את גדולתו! האם לא מצאנו גדולי עולם שהיו להם משברים כאלו ואחרים? האם ריש לקיש לא למד בנערותו, אח"כ היה ראש הליסטים, ואח"כ חזר בתשובה, ומי לנו אמורא גדול ממנו!

אשמח לתשובות אמיתיות.

לא נורא לחשוב אם זה אמיתי ומגוחך לטעון כך ללא כל סיבה מספקת

[אפרקסתא דעניא]

עם זה אני מסכים, אך התגובות הרגשיות לנושא זה מצד אנשים רבים מוכיחות שאין כאן רק דיון על אמת ושקר, אלא על רמתו הרוחנית של החזו"א, התלויה, כביכול, בשאלת משבר האמונה.

[מאיר סובל]

התפרסם בבחדרי ח' שבספריה של אוני' בר אילן יש תגובה ארוכה של לוין על מה שבראון ענה לביקורתו בהמעיין (שנסרק לעיל). ולא תגובה קצרה של חצי עמוד כמו בהמעין.
או שלוין לא רצה, או שהמעין לא רצו - בכל אופן זה לא התפרסם בהמעין.
מי יכול לסרוק לכאן את המשך הפולמוס??

[נויירא]

בזמנו התפרסם ביתד נאמן מאמר ארוך ארוך של ברגמן נגד הספר, האם זה שרד אצל מישהו ויואיל לסרוק ולהעלות לכאן [או למקום שאפשר להעלות קבצים יותר גדולים]
זה היה באלול האחרון, במוסף של יום שישי פר' כי תבא

[שיבר]

תגובתו של לוין למאמר התגובה של בראון בהמעין:

לוין נגד בראון.pdf

(433.2 KiB) הורד 719 פעמים

[שומר]

הגיע אחד לרב אלישיב ואמר לו למה הוא לא יוצא נגד הספר דת הציונות שמבזה את הרב קוק השיב הגריש אם אני יצא כולם ילכו לקרוא את ספרו כן בענין זה כול העיסוק בספרו של בראון רק מעודד אנשים לקרוא את ספרו ומחקריו שיוצאים ממקור שאינו טהור ומסלפים את דמותו של החזו"א האמונה של בראון לא מגיעה לקרסולים של" הרהורי כפירה" של החזוא נוסח בראון וחבל שבכלל מתיחסים לאחד כזה

אני יביא רק דוגמא אחת על המעין הנכזב של בראון מבית מדרשה של ההשכלה הוא מה שכתב החזוא ביקשתי חופש וכו 'ומסיק שהיה לו ספק בצדקת הדרך עוד לא ראיתי מוח כזה רדוד בקשת החופש היא נטיה בטבע האדם מה שנקרא אצלנו יצר הרע כבר כתב הגרא שאדם בא לעולם לשבור את מידותיו יש נטיה טבעית ויש הבנה שכלית לא תמיד זה הולך ביחד את זה בראון לא מבין משום שמחשבתו רדודה אם הוא היה מבין הוא היה יושב בכולל ולא כותב מחקרים דוגמא לכך מה שמספרת הגמ על רב עמרם חסידא שיצרו כמעט הכשילו האם היה לו ספק באיסור עריות אין אדם חוטא אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות אצל המשכילים רוח שטות היא גם כן דעה לגיטימית

[ארזא דבי רב]

הרב שומר דוגמתך לא מתחילה עדיף לא להגיב מאשר להגיב בצורה שמראה נגיעות ע' בהמשך דבריו שמציין שהתגבר על נטיות אלה במהפך פטאומי שחל בנפשו תבין לבד מה הכוונה

[צh33]

לוין טוען שם שעורך המעיין עיוות את מאמרו. האשמה חריפה...

[לייטנר]

לוין טוען שם שעורך המעיין עיוות את מאמרו. האשמה חריפה...

אמינותו של לוין נתונה בספק גדול לאור האשמה זו.

[חכם באשי]

כאחד שמכיר מעט את עורך המעיין, הרב יואל קטן, אני מסכים שזו האשמה לא נכונה כלל וכלל!

[המהדיר]

רבותי,
חושבני שעדיין לא קם אחד בכל מרחבי האשכול הזה, וקרא בקול צלול: הספר הזה הוא מחקר מונומנטלי על החזו"א ומשנתו, ואין הקטעים השנויים במחלוקת מורידים מערכו של ספר ענק זה. העיסוק האובססיבי ב"קווים הביוגרפיים", ואך ורק בהם, אינו מוצדק כלל.

וסתם לקינוח, דברים של טעם כ'צידה לדרך':

בראון - תגובה.PNG (45.42 KiB) נצפה 15168 פעמים

[ס''ק]

הרב יהושע הלוי לוין טוען שכתב והשיג גם החלק ה"הלכתי" והמחקר בשיטתו של החז"א.
אולי יוריד לנו אותו לתועלת הציבור?
[אולי כוונתו למה שיש בתחילת העמ' 1, אך אין בו מהלך שיטתי על חלק זה שלספר, הגם שמתו"ד יכול אתה ללמוד על הכל]

[חוצפא יסגא]

רבותי,
חושבני שעדיין לא קם אחד בכל מרחבי האשכול הזה, וקרא בקול צלול: הספר הזה הוא מחקר מונומנטלי על החזו"א ומשנתו, ואין הקטעים השנויים במחלוקת מורידים מערכו של ספר ענק זה. העיסוק האובססיבי ב"קווים הביוגרפיים", ואך ורק בהם, אינו מוצדק כלל.

אילו אחד היה טורח וקורא את רובו של הספר, ולא את המבוא בלבד, מסתבר שהיינו שומעים אותו קורא בקול צלול כנ"ל. ומכאן בקשה שטוחה לאור דבריו של הרב יהושע לוין שהוא העלה על הכתב כפליים ביקורת נגד החלק הלמדני שבספר, אבל חלק זה הושמט בידי העורך: "הוציאה אותם ונדעם". מי שיכול לסייע בדבר זה, תבוא עליו ברכה.
---
מסופר על יהודי שהגיע לבית דין של מעלה ויצא זכאי בדין. הכניסוהו לגן עדן ובמסדרון לגן עדן ראה דלתות הרבה שעליהם רשום "אולם הרצאה". התברר לו שבהם מתקיימות הרצאות על גן העדן וטיבו. שאל למלאך הממונה עליו אם יכול הוא להשתתף בהרצאה אחת, שהרי יהודי מלומד היה, וניתנה לו הרשות. ועד היום עודנו יושב שם ומתמוגג מהמחקרים המפליאים על גן העדן...

[חבקבוק]

זה כל מה שכתב הרב לוין על הספר של בראון. מה שנדפס בהמעיין ומה שלא. וכאן גם החלק "ההלכתי".

[חוצפא יסגא]

זה כל מה שכתב הרב לוין על הספר של בראון. מה שנדפס בהמעיין ומה שלא. וכאן גם החלק "ההלכתי".

תודה רבה.
לפום ריהטא מדובר באחיזת עיניים. חלק הביקורת על ההלכה מחזיק 5 עמודים בלבד, ושני העמודים הראשונים חוזרים שוב לחלקים הקודמים, והדיונים על חלק ההלכה אינם עוסקים בגופן של סוגיות, אלא בהיאחזות בשולי היריעות פה ושם, דיוקיימ'לך בלע"ז. הכצעקתה?
עכ"פ, אם נכונה העובדה שהחלק הראשון של אותה חוברת הוא "מאמר ההשגות הראשוני (שחלקו נדפס בהמעין)", כלשון שער החוברת, דהיינו זהו המאמר שהוגש למערכת המעיין וממנו - לטענתו - הושמט החלק העוסק בביקורת ההלכתית, הרי מתבררת הטענה כשקרית, כי לא מופיעה שם התייחסות לחלק ההלכתי כלל ועיקר.

[צh33]

כל עוד דנו על החלק הביוגרפי החרשתי אבל לפאר את החלק ההלכתי?!
כל מי שקצת יודע איך נעשה דוקטורט יכול לשער מי השותפים לחלק ההלכתי (כמה נשים כמה קוריאנים ושאר 'פרחים' במקרה הטוב.) וכי בראון סובר באמת שעל זה יבוא מישהו להגיב??
וידוע פירושו של המנחת אלעזר בברכות י'. וק"ל.

[חוצפא יסגא]

לא קראתי את הספר כלל (לא את החלק ההלכתי ולא את החלק הלא הלכתי). אבל קראתי את דברי הביקורת של לוין, ועליהם אני אומר שמדובר באחיזת עיניים, כביכול יש שם ביקורת בעוד אין שם דבר שיש בו ממש בחלק ההלכתי, כמחוור לכל מעיין שיטרח ויוריד את הקובץ דלעיל ויקדיש לזה עשר דקות.

[צh33]

במחילה אבל התייחסתי לדברי מהדיר אלו: [quote="המהדיר"]רבותי,
חושבני שעדיין לא קם אחד בכל מרחבי האשכול הזה, וקרא בקול צלול: הספר הזה הוא מחקר מונומנטלי על החזו"א ומשנתו, ואין הקטעים השנויים במחלוקת מורידים מערכו של ספר ענק זה. העיסוק האובססיבי ב"קווים הביוגרפיים", ואך ורק בהם, אינו מוצדק כלל.
אם גם הוא בתכוין בחלק הביוגרפי עצמו גם עמו הסליחה
בכל מקרה כבר כתבתי בזה גם תשובה לסוף מאמרו של בראון בו התרעם על חוסר יחס לחלק ה"תורני". ודי בזה.

[אורח_נטה]

וידוע פירושו של המנחת אלעזר בברכות י'. וק"ל.

ומה עם מי שלא יודע? אם לא ציטוט לפחות הפניה ואם לא הפניה לפחות מר"מ

[צh33]

צודק אם איני טועה דברי תורה אות מב. מקוה שדייקתי

[יוסי 10]

ברור לכל בר דעת שקרא את "ראיותיו" של בראון, שאינם בגדר "ראיה".

כבר ידוע,שלא כל מה שחושבים אומרים,ולא כל מה שאומרים כותבים,וניתן להוסיף,לא כל מה שכותבים מדפיסים,ולא כל מה שמדפיסים במסגרת כלשהיא מדפיסים בספר.

אלא מאי, ברור שיש כאן תערובת של כמה דברים לא נכונים שלכן הרגיש בני בראון שאיןלו בעיה בפרסום זה.

ראשית,אין שום מגבלות בנושא שנקרא כבוד ת"ח, הכל מותר,ולא רק מותר,אלא גם מצוה, הוא עוד מביא כאסמכתא את דבריו של החזו"א שראוי למחזיקי תורת ה' לדעת את אופי גדוליו,דבר שאין לו כל קשר לסיפור שלו.
שנית, החברה מהאקדמיה מאוד יהנו מהתאוריה הזו,כי הרי ככל שמתארים עד כמה נמשכו להשכלה וכו', זה נותן להם הרגשה של חשיבות של ההשכלה וכו'.
שלישית, זה משהו רכילותי שיכול להביא הרבה דיון סביב הספר.
רביעית, האינטרס של החוקר,להרגיש שהוא מחדש דברים חדשים ובלתי ידועים.
חמישית,כיון שעיקר מחקרו אינו על תולדות חייו של החזו"א, אלא על משנתו,אז בנושא שקשור לתולדות חייו של החזו"א, הוא מרגיש יותר חפשי בהעלאת השערות.

אני מסכים,שגם אם זה נכון, זה לא מוריד מאומה מגדלות החזו"א,וטוב היו עושים אם בכלל לא היו מתיחסים לסיפור הזה בכזה רעש. אבל מפריע לי הנימה של בני בראון,כאילו יש לו ראיות גמורות, אם הוא היה נותן את המקום הראוי להשערות שלו,כהשערה,מילא,אבל המשקל המוגזם שהוא נותן לכך אינו נכון.

[אורח_נטה]

מי השותפים לחלק ההלכתי (כמה נשים כמה קוריאנים ושאר 'פרחים' במקרה הטוב.) וידוע פירושו של המנחת אלעזר בברכות י'. וק"ל.

אם איני טועה דברי תורה אות מב. מקוה שדייקתי

בצירוף דבריך אלו לאלו מצאתי שכוונתך לד"ת תנינא אות מו. ואם טעיתי אתך תלון משוגתי
http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager. ... 7&pgnum=56

[חוצפא יסגא]

ואחרי כל ההצטדקויות וההשתלחויות וההפניות למנחת אלעזר, זו עובדה מביכה מאוד שבני ישיבות שתורתם אמנותם, הבוחרים להשיב לדברי הספר, מתעסקים רק בקווים הביוגרפיים ולא בסוגיות הש"ס שבספר, ושום התחמקות מחוכמת לא תועיל למחות מבוכה זו.

[לייטנר]

כל עוד דנו על החלק הביוגרפי החרשתי אבל לפאר את החלק ההלכתי?!
כל מי שקצת יודע איך נעשה דוקטורט יכול לשער מי השותפים לחלק ההלכתי (כמה נשים כמה קוריאנים ושאר 'פרחים' במקרה הטוב.) וכי בראון סובר באמת שעל זה יבוא מישהו להגיב??

אין דין כל דוקטורט שווה, והוא תלוי הרבה במנחה ובכותב.
כל התייחסות אחרת ומכלילה כזו שמצוטטת כאן, היא היא אחיזת עיניים, ואכמ"ל.

[נויירא]

בזמנו התפרסם ביתד נאמן מאמר ארוך ארוך של ברגמן נגד הספר, האם זה שרד אצל מישהו ויואיל לסרוק ולהעלות לכאן [או למקום שאפשר להעלות קבצים יותר גדולים]
זה היה באלול האחרון, במוסף של יום שישי פר' כי תבא

יש למישהו?

[נוטר הכרמים]

ואחרי כל ההצטדקויות וההשתלחויות וההפניות למנחת אלעזר, זו עובדה מביכה מאוד שבני ישיבות שתורתם אמנותם, הבוחרים להשיב לדברי הספר, מתעסקים רק בקווים הביוגרפיים ולא בסוגיות הש"ס שבספר, ושום התחמקות מחוכמת לא תועיל למחות מבוכה זו.

לענ"ד זו אינה עובדה מביכה כלל, שכן לא כל בן תורה שתורתו אומנתו בקי ורגיל במשנתו של החזו"א בהיקפה הראוי ובעיון מספיק ע"מ להגיב על קוי מתאר כאלו ואחרים שעלו במחקרו של מישהו, כמו ש'שטיקל תורה' מסוים לא כל צורבא מרבנן יכול לבקר כראוי.

היה מעניין מה חושבים תלמידיו של החזו"א ונוחלי ומנחילי שמועותיו החיים עמנו לאוי"ט, הגאונים הגדולים ה' שנותיהם יאריך, כמו ר' חיים גריינימן ואחיו ר' מאיר, ר' דב לנדו, ר' חיים קנייבסקי, ר' ניסים קרליץ, ר' חצק'ל ברטלר, ר' יוד'ל בויאר, ר' דוד שמידל, ר' דב וווינטרויב, ועוד רבים, ואף הת"ח הרבים בניהם ותלמידיהם הצעירים מהם ההוגים בתורתו תדיר, אבל מהם לא נצפה שיחוננו את מחקריו המלומדים של בראון ביותר מהצצה חטופה, זמנם יקר יותר, מה לעשות?

לא נראה לי שהרב לוין אמון על החלק התורני וההלכתי במורשת החזו"א, הוא למד במסלול ישיבתי רגיל (אור ישראל), ומה מנו יהלוך ללמוד עכשיו את כל החזו"א בשביל להשיג על בראון...

[הבונה]

אינני מכיר את הנושא, לא קראתי את ספרו של בראון,
אבל ידידי המתמצא טוב בעניין, קרא חלק מן הספר וטען שבאותו חלק מצא כ-40 שגיאות חלקן מהותיות.
הוא לא פירט לי, רק נתן דוגמה, הסופר כותב שהחזו"א מזכיר את שו"ע הרב, פעם אחת בלבד, ואינו מתחשב שם בדעתו.
אך כנראה בראון ביצע חיפוש לפי הגר"ז, נעלם ממנו שגם בענין השיעורים הוא מביא אותו, אלא ששם מכנהו הגרש"ז לכן לא עלה בחיפוש שלו, שם מביא החזו"א את דעתו בצורה מכובדת ודן בה, אם שייך לומר שחזר בו מבלי שיכתוב כך במפורש.
לא בדקתי את הדברים, כתבתי כפי שסופר לי.

[תוכן]

מכיון שאני מכיר את בראון אני חייב לומר שהוא אדם ישר והוגן שומר תורה ומצוות ובעל מדות טובות. הבעיה בספר זה היא שהוא נכתב עם גישה אקדמית שכידוע אין שם מעצור מלבנות מגדל הפורח באויר אבני בוהו מיוסדות על אדני תוהו. חבל מאד שבראון לא מסר את הספר לעורך חרדי מקצועי שהיה יכול לשפר את הספר בצורה מובהקת ועל ידי כך לגרום שיצא סוף סוף ספר אחד על גדול בישראל בצורה מושלמת. יש לקוות מאד שחוקרים אחרים שהם שומרי תורה ומצוות ילמדו מהטעות של בראון ויקחו לעצמם עורך חרדי מקצועי שמכיר את התחום באופן מעמיק, ולמסור לו את הספר בכדי שיעבור עליו ויבור כל הדברים שאינם עומדים במבחן הביקורת.

[לייטנר]

מכיון שאני מכיר את בראון אני חייב לומר שהוא אדם ישר והוגן שומר תורה ומצוות ובעל מדות טובות. הבעיה בספר זה היא שהוא נכתב עם גישה אקדמית שכידוע אין שם מעצור מלבנות מגדל הפורח באויר אבני בוהו מיוסדות על אדני תוהו. חבל מאד שבראון לא מסר את הספר לעורך חרדי מקצועי שהיה יכול לשפר את הספר בצורה מובהקת ועל ידי כך לגרום שיצא סוף סוף ספר אחד על גדול בישראל בצורה מושלמת. יש לקוות מאד שחוקרים אחרים שהם שומרי תורה ומצוות ילמדו מהטעות של בראון ויקחו לעצמם עורך חרדי מקצועי שמכיר את התחום באופן מעמיק, ולמסור לו את הספר בכדי שיעבור עליו ויבור כל הדברים שאינם עומדים במבחן הביקורת.

כוונתך שבראון היה צריך ללמוד לכתוב מספרים בעלי יסוד עובדתי כמו 'מרא דארעא ישראל'?!

[אפרקסתא דעניא]

כאן יש מאמר תגובה נפלא של ר' יהושע ענבל כנגד הספר ושיטותיו:

http://www.upf.co.il/file/795904615.html

[הבונה]

כאן יש מאמר תגובה נפלא של ר' יהושע ענבל כנגד הספר ושיטותיו:

http://www.upf.co.il/file/795904615.html

ומי יוריד לחסומים?

[מאיר סובל]

הורדתי מכאן היום אחרי הצהריים קובץ PDF שם ביקורת של שלמה טיקוצינסקי [הדוקטור] ושל בראון, ושתי ביקורות של לוין.
כעת אני רוצה להגיב על הנאמר שם, ואין פה בכלל את התגובה ההיא עם הקובץ המצורף.
למה זה "ברח"?

[אוצר החכמה]

כאן יש מאמר תגובה נפלא של ר' יהושע ענבל כנגד הספר ושיטותיו:

http://www.upf.co.il/file/795904615.html

ומי יוריד לחסומים?

הנה

[עשוי לנחת]

כאן יש מאמר תגובה נפלא של ר' יהושע ענבל כנגד הספר ושיטותיו:
http://www.upf.co.il/file/795904615.html

ומי יוריד לחסומים?

הנה

ע-נ-ק ביותר!!!
מי הוא ר' יהושע ענבל זה?
האם יש תגובה מבראון?
[לא שזה כ"כ מעניין, אבל בכל זאת...]

[בברכה המשולשת]

קראתי.
מעניין מאוד, וייש"כ על הביקורת המדוייקת והמוערת, בניגוד להתלהמות של חלק מהמבקרים האחרים.
ניכרם דברי אמת (וברוך שכיוונתי להרבה מהערותיו של מחבר המאמר שליט"א, אלא שלי לא היתה את הסבלנות להמשיך לקרוא את כל הספר).
אמנם, לי הקטן צרם מאוד הזלזול בכל החוקרים, בכל מדעי היהדות, בכל האקדמיה. זה לא רציני, ולא הגון.לגזור מדומיו של י' כ"ץ לכלל החוקרים עושה עוול לחוקרים יראי שמים ותלמידי חכמים.
יש באקדמיה סוגים שונים של אנשים, וביניהם רבים הראויים בהחלט לביקורת שמאמר זה. אבל, וכפי שאני הקטן רגיל לומר: ע"ה נשאר ע"ה גם אם הוא דוקטור, ות"ח נשאר ת"ח גם אם הוא דוקטור.