נרצחים על קידוש השם-אם מרגישים את יסורי המיתה

[נאשער]

ראיתי פעם שהנרצחים עק"ה הקב"ה עושה להם נס והם אינם מרגישים את ייסורי המיתה היל"ת,מה המקור לכך?
כמו"כ נדמה לי ששם גם כתוב שהקב"ה לובש כביכול סינר עם דם הנהרגים עק"ה, משהו כעי"ז , האם מישהו ראה פעם מעניו הזה? שנשמע ונתבשר אך ורק בשורות טובות ומהחודש הזה יושפע לנו ולכל עם בית ישראל רק ששון ושמחה לאורך ימים ושנים טובות אמן ואמן.

[גוראריה]

בספר עמוד העבודה מובא על קדוש א' בזמנו שלא הרגיש, מחמת דביקותו. כפי המקובל היה זה רבי משה מסווירש אבי זקנו של המגיד מזלאטשוב. מכאן ראי' לכאורה שבדר"כ מרגישים.

על הסינר ה"ה דברי חז"ל על פורפירא דילי'.
הי"ד ויאמר לצרותינו די.

[כותב]

מהו המ"מ המדויק בעמוד העבודה לזה?
אני מצאתי בדרוש המחשבה שם אות ו' בזה"ל: והנה ארשום מה שהבנתי ענין אחד נכבד מאוד, והוא כשאדם נהרג על קידוש השם שלא ירגיש שום צער וכאב כלל ועיקר, עכ"ל ועיי"ש ביאור הענין.

ובדפו"ח ציינו לשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ח"ד סי' תקי"ז

untitled.JPG (57.06 KiB) נצפה 7991 פעמים

[איש_ספר]

המקור הוא כנראה דברי מהר"ם שהובאו בכמה מקומות ובינהם ע"י תלמידו בתשב"ץ קטן.
בירור רחב ע"כ התפרסם בקובץ עץ חים באבוב ח' אחרי השחיטה במובמבי שבהודו.
וה' יאמר לצרותינו די וינקום לעינינו בימינו נקמת דם עבדיו השפוך.
--------------------
עתה ראיתי ד'ברי כותב. מה המקור שמהר"ם נשאר שלם בגופו?
מהר"ם ודאי לא התכון על נהרגים סתם אלא על מוסר נפשו עקד"ה ופשוט.
וכבר הבאתי במקו"א (מה שהראה לי הגרד"ל), כדברי נבואה, שנזרקה מפי מהר"ם בפירושו למשניות סו"פ מגדל שבאהלות. והרואה ישתומם.

[נאשער]

שו"ר בספר 'כרם אהרן' עמ"ס ברכות עמ' 56 על הגמ' דר"ע כשהיו סורקין בשרו במסרקות של ברזל היו תלמידיו אומרים לו רבי עד כאן וכו' וביאר, דכידוע שהנהרגין עק"ה אין מרגישין בצער המיתה וטעם הדבר הוא שהם מתעלים בדביקות ה' למעלה כה גדולה עד שאין הם מרגישים כלל את צער גופם עיי"ש, ותלמידי ר"ע כשראו עינוויו הנוראים של ר"ע שאלו אותו רבי עד כאן, כלומר, שהם הבינו שסיבת סבלו הגדולה הוא מחמת שאין הדבר משפיע עליו מחמת היותו דבוק בק"ש ומתעלה למעלה למעלה ולכן רצו שירפה קצת מדביקותו וכך יזכה לגמר מסירות נפשו עק"ה וע"ז השיב להם ר"ע שכל ימיו היה מצטער על פסוק זה וכו' עיי"ש דברים נוראים, וכפי שכתבנו כבר, שה' יעזור שלא נדע מצרות ואך טוב וחסד ירדפונו כל הימים בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן.

[גוראריה]

מהו המ"מ המדויק בעמוד העבודה לזה?
אני מצאתי בדרוש המחשבה שם אות ו' בזה"ל: והנה ארשום מה שהבנתי ענין אחד נכבד מאוד, והוא כשאדם נהרג על קידוש השם שלא ירגיש שום צער וכאב כלל ועיקר, עכ"ל ועיי"ש ביאור הענין.

ובדפו"ח ציינו לשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ח"ד סי' תקי"ז

untitled.JPG

כוונתי למקור זה.
וצ"ע אכן אי תליא בדביקות כר' משה מסווירש וכפי שהביאו כאן עוד ממק"א, או שזה ענין קבוע.

[כותב]

נאשער,
בכרם אהרן הביאו בשם הגאון רבי יהושע מקוטנא ז"ל בספרו ישועות מלכו, וכבר קדמו הגה"ק בעל עמוד עבודה בספרו נחמד ונעים עה"ת [בדפו"י נקרא בטעות: יסוד האמונה] (פ' לך)
ראה כאן טור ב' 15 שורות מלמעלה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?486&BOOKS&page=15


גור אריה,
דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר
ראה בהקישור, שהעמוד העבודה עצמו סובר שזהו ענין של דביקות.

אגב, האם נדפס באיזה מקום מה שהבאת: "כפי המקובל היה זה רבי משה מסווירש אבי זקנו של המגיד מזלאטשוב"?

[גוראריה]

גור אריה,
דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר
ראה בהקישור, שהעמוד העבודה עצמו סובר שזהו ענין של דביקות.

וזה דלא כמהרם מרוטנבורג שהביאו כאן? ואולי גם בדבריו יש צדדין לכאן ולכאן.

אגב, האם נדפס באיזה מקום מה שהבאת: "כפי המקובל היה זה רבי משה מסווירש אבי זקנו של המגיד מזלאטשוב"?

מים רבים עמ' ריג.

[כותב]

א. מדברי הר"מ מרוטנבורג והתשב"ץ משמע שצריך לגמור בדעתו למסור נפשו על קידוש ה', ואז אינו מרגיש היסורים,
אבל לא נראה שמדובר באם לא גמר בדעתו לזה. - הרי כדברי העמוד העבודה שזהו מחמת דביקות.

ב. תודה על המ"מ.

[כותב]

מה המקור שמהר"ם נשאר שלם בגופו?

לא מצאתי מקור קדום.
אבל כן כתוב בהגהות מנחם ציון על שם הגדולים להחיד"א (מערכת גדולים ערך מהר"ם מרוטנבורג אות י"ז):

untitled.JPG (6.68 KiB) נצפה 7787 פעמים

[יגאל10]

ראיתי בעבר בא' השו"תים כותב בפשטות שהמתים על ק"ה אינם מריגשים צער בעת מיתתם,
המקור על זה?

[בברכה המשולשת]

היה על כך מאמר בהמעין של מע"כ הרה"צ עמיחי ישראל כנרתי שליט"א

[היימישער]

דומני שזה המקור:
[הועתק מפרויקט השו"ת כולל ההערה]
שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג) סימן תקיז
1 וכן אמר מהר"ם מאחר שגמר אדם בדעתו למסור את נפשו על קידוש השם מכאן ואילך כל מיתה שעושי' לו אינו מרגיש כלל וראי' מן המסורה הכוני ב' הכוני בל חליתי וחד הכוני פצעוני כלומר כשהכוני ופצעוני לא הי' לי כאב הכוני בל חליתי ומביא ראי' מספר היכלות שר' חנני' בן תרדיון הי' במקום קיסר ששה חדשים והרג שיתא אלפין דוכסין והגמונים לסוף ו' חדשים נלקח למעלה ושרפו רק אחד במקומו כדמותו. ותדע שכך הוא שאין לך אדם בעולם שאם הי' נוגע באש באבר קטן שלא הי' צועק אפי' אם יעלה בדעתו לעכב עצמו מלצעוק אינו יכול לעשות ואנו רואים קדושים שאינם צועקים כלום.

1 תשב"ץ סי' תט"ו וכת"י מינכען סי' קס"א.

[מאיר סובל]

זכורני שזה מהתשב"ץ.

[חכם באשי]

כבר צויין בסוף ההודאה שמעליך.

[שיף]

viewtopic.php?f=17&t=18928&p=183701&hilit=%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9+%D7%94%D7%A9%D7%9D+%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%92#p183519

[עדיאל ברויאר]

ראו גם במאמר המצ"ב.

[אשי ישראל]

לזכרוני עסק בזה בספר 'בינה ודעת' [לפחות במהדורה החדשה שיצאה לזכרוני לפני כשנתיים)

[גאולה בקרוב]

איך אפשר לראות את המאמר בקובץ עץ חיים שצויין לעיל?

[שרוליק]

בדיוק אתמול למדתי: ערוך השולחן סימן ס"א ס"א:

(וכתב בתשובה מהר"מ מרוטנבורג סימן תקי"ז: מאחר שגמר אדם בדעתו למסור את נפשו על קריאת ה"שמע", כל מיתה שעושים לו אינו מרגיש כלל. וראיה... ועוד ראיה מספר היכלות... ותדע שכך הוא, שאין לך אדם בעולם שאם היה נוגע באש שלא היה צועק... ואנו רואים קדושים שאינם צועקים כלום. עד כאן לשונו.).

[שבע]

ראיתי פעם שהנרצחים עק"ה הקב"ה עושה להם נס והם אינם מרגישים את ייסורי המיתה היל"ת,מה המקור לכך?

בכ"י ספר יסוד עולם (מוסקבה-גינצבורג 607) - שנכתב באמצע המאה הראשונה לאלף השישי - חלק ג', שער ראשון, רמון יד,
[ראה אשכול 'ספר הפעמונים' http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=24347&p=279713#p279337],

כותב המחבר - ממקובלי ספרד - בן דורו של מהר''ם מרוטנבורג (מחכמי אשכנז):

"וזהו שהנהרג על קדושת השם לא ירגיש במוסריו, דכתי' (= משלי כג, לה) הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי, שהיא נקשרת למעלה ואין לה חשש מגוף.
"מה לנו עוד מופת ראות הקדושים בפטירתם: בכה וחייך, ועולמך תראה בחייך, כי מה העולם הבא אין חשש מצרכי הגוף, כך רואה עצמו מתענג בהשיג לעשות רצון קונו - ואין לו חשש מייסורי הגוף.
"מה לו לר' אלעזר בן פדת ורבה בר נחמני ור' שמעון ור' אלעזר האומר לייסורין: באו אחי, באו רעי - להיותם מצרף יתענג על רב שלום לעולמי עד".

[לייטנר]

אמר רבי חייא בר אבא אם יאמר לי אדם תן נפשך על קדושת שמו של הקדוש ברוך הוא אני נותן ובלבד שיהרגוני מיד, אבל בדורו של שמד איני יכול לסבול, ומה היו עושים בדורו של שמד, היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באור ונותנין אותן תחת שיחיהן ומשיאין נפשותיהן מהן.

שיר השירים רבה ב ז, והביאו הרמב"ן בפירושו לבראשית לב, והוסיף:

ויש דורות אחרים שעשו עמנו כזה ויותר רע מזה, והכל סבלנו ועבר עלינו

[לבי במערב]

הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי זצ"ל, אב"ד קריניק, מקורבם של הח"ח והאחיעזר, וחתנו של הגה"צ רבי יצחק באלזר זצ"ל

במכתב חיזוק שפרסם בערב פסח אחרי השואה, עם היוודע דבר החורבן הנורא שעברה אז על יהדות אירופה,

וזכורני אשר שמעתי מפי מו"ר חותני הגאון וצדיק רבי יצחק בלאזר זצ"ל, שישנה קבלה - דומני שאמר לי את המקור - מגדולי הראשונים, כי המוסרים את נפשם על קידוש השם, אינם מרגישים שום יסורים במותם.
אני אוכל לבאר לי זאת באופן טבעי, כי הרגשת העונג הגדול של קידוש השם משתקת את כאבי הגוף, כמו שכל רגש משתק את הרגש הקטן ממנו.

(מתוך: 'וידעתם כי אני ה' ', מוסף נושא אני מאמין, פסח תש"פ, עמוד 3)

[אמת קנה]

אמר רבי חייא בר אבא אם יאמר לי אדם תן נפשך על קדושת שמו של הקדוש ברוך הוא אני נותן ובלבד שיהרגוני מיד, אבל בדורו של שמד איני יכול לסבול, ומה היו עושים בדורו של שמד, היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באור ונותנין אותן תחת שיחיהן ומשיאין נפשותיהן מהן.

שיר השירים רבה ב ז, והביאו הרמב"ן בפירושו לבראשית לב, והוסיף:

ויש דורות אחרים שעשו עמנו כזה ויותר רע מזה, והכל סבלנו ועבר עלינו

הגריח"ס שליט"א בהגהותיו לספר תשב"ץ מהדורת תשל"ג נמצא באוצר [סי' תט"ו עמ' פא טור ב] כבר העיר מדברי המדרש והרמב"ן הנ"ל, וראה שם באריכות בנ"ד, וגם בענין ברכה על קידוש ה'

[אור החכמה]

דברי מו"א הגאון שליט"א מהגהותיו לספר תשב"ץ (שנת תשל"ג)

11.PNG (59.02 KiB) נצפה 5389 פעמים

22.PNG (53.21 KiB) נצפה 5389 פעמים

[נוטר הכרמים]

יעויין בגליון המצו"ב מדור רוממות ההלכה עמ' 2 ו4.