למה לא?! 'וכל אדם' כולל, לפו"ר, גם את בעלי־הבטחון הגדולים ביותר.אליהו בן עמרם כתב:(ואין ליישב לכאורה, שכוונת רבינו הרמב"ן, שמצווה להציל עצמו, כי אם כך, הווי ליה לבאר כה"ג, שברח כי מצווה להציל את עצמו)
יאיר1 כתב:לכאורה הדברים עתיקים ופשוטים.
מה שנכון נכון כתב:יאיר1 כתב:לכאורה הדברים עתיקים ופשוטים.
לא בטוח שהם עתיקים. אדרבה, ככל שאתה חוזר בזמן לספרות קדמונינו אתה ניצב יותר על הקרקע. ובטח שאינם פשוטים.
HaimL כתב:היה לי ויכוח עם אנשים מפורום אחר, והואשמתי כמעט בכפירה בעיקר, כי הבנתי בתמימות שרב אהב לאכול גוזלות ושמואל אהב לאכול פטריות וכמהין, כמובא בגמרא ברכות מז, א. אם למישהו יש הסבר מניח את הדעת, אשמח לקרוא.
אליהו בן עמרם כתב:בעיון נוסף בדברים דלעייל:
שמות פ"ד פס' ג': וזה טעם וינס משה מפניו -
כי פחד שמא ייענש וינשכו הנחש. וכל אדם מתרחק מן המזיק לו אע"פ שידע שאם יהיה כן בחפץ השם אין מציל מידו.
(כלומר, למרות שחשש משה רבינו ע"ה מפני העונש, ואז אין מציל מידו של נחש, ואם לא מגיעו עונש, לא יזיקנו, מ"מ נס מפניו ככל אדם שנס מפני המזיק לו)
האם יתכן לומר לגבי משה רבינו ע"ה, שכבר היה "אב בחכמה גדול במעלת הנבואה", שיברח מהנחש כדרך אנשים רגילים?
הלא מסתבר, שישנם גם בדורנו בעלי דרגה, שדרגת בטחונם כה גבוהה, עד כדי שלא ינוסו כה"ג, באמרם: מה שמגיע אקבל על כל פנים.
ואם "אזובי הקיר" כך, מה נאמר אודות ה"ארזים"?
(ואין ליישב לכאורה, שכוונת רבינו הרמב"ן, שמצווה להציל עצמו, כי אם כך, הווי ליה לבאר כה"ג, שברח כי מצווה להציל את עצמו)
הפצת המעיינות כתב:יש שפירשו שהיה בזה ענין של תיקונים כלומר שרצו לתקן את המאכלים ההם
עובר ושב כתב:היות ואין לנו השגה בהם, אסור להסתכל עליהם מנקודת המבט השפלה שלנו, היות ואנו כחמורים והם כמלאכים.
ולדוגמא אפשר לפרש "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ" שיעקב רצה להרשים את רחל בכוחו הרב, ולכן מיד כשראה אותה ניגש להעיף את האבן "כמי שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית". או אם נסתכל על זה בצורה עוד יותר מגושמת, נפרש ש"ראה אותה וקיבל כח".
אבל עצם הגישה הזאת היא פסולה וגורמת זלזול באבותינו הקדושים שכביכול היו אנשים מגושמים כמונו, כאשר בעצם אין לנו השגה בהם ובמעשיהם. ולמרות שאין מקרא יוצא מידי פשוטו.
עובר ושב כתב:הפצת המעיינות כתב:יש שפירשו שהיה בזה ענין של תיקונים כלומר שרצו לתקן את המאכלים ההם
זו הגזמה לאידך גיסא, לקחת כל דבר פשוט ולעקם אותו ולהכריח בו איזה משהו רוחני, גם אם דחוק בעליל.
יאיר1 כתב:מה שנכון נכון כתב:יאיר1 כתב:לכאורה הדברים עתיקים ופשוטים.
לא בטוח שהם עתיקים. אדרבה, ככל שאתה חוזר בזמן לספרות קדמונינו אתה ניצב יותר על הקרקע. ובטח שאינם פשוטים.
יעקב אבינו מת או לא מת???
מכיר ת'גמרא הזו??
דוד המלך חטא או לא??
מכיר??
אז מה לא עתיק בזה?
איזו קרקע :) קרקע של 'ביקורת המקרא' סטייל האוניברסיטה העיברית??
HaimL כתב:היה לי ויכוח עם אנשים מפורום אחר, והואשמתי כמעט בכפירה בעיקר, כי הבנתי בתמימות שרב אהב לאכול גוזלות ושמואל אהב לאכול פטריות וכמהין, כמובא בגמרא ברכות מז, א. אם למישהו יש הסבר מניח את הדעת, אשמח לקרוא.
חבר פורום אוצר החכמה כתב:יאיר1 כתב:מה שנכון נכון כתב:יאיר1 כתב:לכאורה הדברים עתיקים ופשוטים.
לא בטוח שהם עתיקים. אדרבה, ככל שאתה חוזר בזמן לספרות קדמונינו אתה ניצב יותר על הקרקע. ובטח שאינם פשוטים.
יעקב אבינו מת או לא מת???
מכיר ת'גמרא הזו??
דוד המלך חטא או לא??
מכיר??
אז מה לא עתיק בזה?
איזו קרקע :) קרקע של 'ביקורת המקרא' סטייל האוניברסיטה העיברית??
ביזוי תלמיד חכם!
הזהר מגחלתן!
חזור בך!
יאיר1 כתב:יעקב אבינו מת או לא מת???
מכיר ת'גמרא הזו??
דוד המלך חטא או לא??
מכיר??
יאיר1 כתב:ובקשר למחאה הנמרצת על דבריי קודם שלא הבנתי במה חטאתי, הרי אני מצטרף למחאה... ומתנצל... אך לא חוזר מגופם של דברים כמובן.
יאיר1 כתב:שלא חטא בא"א על אף שבמקראות כתוב שכן חטא בא"א!
וזהו בדיוק הענין של הבנת המקראות על פי גובה עצמנו או כגובהם הרם.
בן מיכאל כתב:אגב, עיין רלב"ג בפרשת וישב (קיבתי, ומן הסתם קיבת שאר חברי הפורום ממש מתקשה לעיכול לשונות כאלו):
את שני בני תמית: הנה אמר בזה ראובן דבר שגעון ולזה לא השיב יעקב על דבריו דבר, ואמנם ספר זה להורות כי ראובן לא היה חכם ולזה נתגאל במשגל המגונה אשר זכרה התורה והוא ששכב את פילגש אביו כי החכם לא יפותה לבו לכמו אלו הפעולות המגונות.
בן מיכאל כתב:יאיר1 כתב:שלא חטא בא"א על אף שבמקראות כתוב שכן חטא בא"א!
וזהו בדיוק הענין של הבנת המקראות על פי גובה עצמנו או כגובהם הרם.
ובקשר למחאה הנמרצת על דבריי קודם שלא הבנתי במה חטאתי, הרי אני מצטרף למחאה... ומתנצל... אך לא חוזר מגופם של דברים כמובן.
חטאת בכך שהאשמת את אחד מחשובי הת"ח של הפורום ב"סטייל ביקורת המקרא" לא פחות, בגלל שציין לך עובדה היסטורית פשוטה שככל שחוזרים אחורה נתקלים יותר בגישה הרואה את חז"ל והאבות [לצד גדולתם שכמובן הם לא פקפקו בה], גם עם רצונות ומאויים אנושיים.
הבאתי שני דוגמאות המראות אחרת, מצויין, אתה מפרה את הפורום, אבל מה אתה נזעק להאשים בחריפות כזאת?
אגב, עיין רלב"ג בפרשת וישב (קיבתי, ומן הסתם קיבת שאר חברי הפורום ממש מתקשה לעיכול לשונות כאלו):
את שני בני תמית: הנה אמר בזה ראובן דבר שגעון ולזה לא השיב יעקב על דבריו דבר, ואמנם ספר זה להורות כי ראובן לא היה חכם ולזה נתגאל במשגל המגונה אשר זכרה התורה והוא ששכב את פילגש אביו כי החכם לא יפותה לבו לכמו אלו הפעולות המגונות.
יאיר1 כתב:מי שיתעקש לומר שאכן יש דעה אחת בחז"ל או בקדמונים שסבורים שראובן עשה מה שהכתוב אומר שעשה, יצטרף לבאר הרבה דברים נוספים.
ואחד מהם מה שאמרו שבני יעקב שנים עשר.
דורשי יחודך כתב:כשחז"ל תיקנו את הדין שחביב קודם לברכה, האם זה רק לאנשים בעלי תאוות שיש להם עניין בזה? ואילו לחז"ל עצמם זיע"א זה כלל לא נוגע, וכקושיית הגר"א גנחובסקי זצ"ל שהתקשה טובא בדינא דחביב?
או שמא נאמר ש"חביב" אצל חז"ל מתפרש על חביבות רוחנית שקשורה לשורש נשמתו של האדם?
דורשי יחודך כתב:כשחז"ל תיקנו את הדין שחביב קודם לברכה, האם זה רק לאנשים בעלי תאוות שיש להם עניין בזה? ואילו לחז"ל עצמם זיע"א זה כלל לא נוגע, וכקושיית הגר"א גנחובסקי זצ"ל שהתקשה טובא בדינא דחביב?
או שמא נאמר ש"חביב" אצל חז"ל מתפרש על חביבות רוחנית שקשורה לשורש נשמתו של האדם?
יאיר1 כתב:דורשי יחודך כתב:כשחז"ל תיקנו את הדין שחביב קודם לברכה, האם זה רק לאנשים בעלי תאוות שיש להם עניין בזה? ואילו לחז"ל עצמם זיע"א זה כלל לא נוגע, וכקושיית הגר"א גנחובסקי זצ"ל שהתקשה טובא בדינא דחביב?
או שמא נאמר ש"חביב" אצל חז"ל מתפרש על חביבות רוחנית שקשורה לשורש נשמתו של האדם?
היטבת לשאול ולהגדיר.
חז"ל היו אניני טעם עוד יותר מאיתנו. היו מסוגלים לטעום את טעם הבשר בבצל שנחתך בסכין בשרית, וכדו'.
מן הסתם היו כאלו שהיה חביב עליהם מאכל זה ואחרים מאכל אחר.
כוחות הגוף שלהם היו עוד יותר חדים משלנו, ואף משה רבנו לא נס ליחו עד יום מותו.
אבל!!!!
האם יכול להיות שהרב שטינמן/אוירבך/אדלשטין/לובביץ'/עובדיה... וכל אחד ייקח את הרב שלו..... טעם מאכל כל שהוא יהווה שוחד לשבש דעתו?
מקווה שכולם מבינים שלא.
ק"ו לא יצחק אבינו.
וזה בדיוק מה שיש להבחין בכל הדיונים הללו. בין הרגשות העדינים והמחודדים שהיו להם.
לבין מה שהניע את מעשיהם.
עקביה כתב:בן מיכאל כתב:אגב, עיין רלב"ג בפרשת וישב (קיבתי, ומן הסתם קיבת שאר חברי הפורום ממש מתקשה לעיכול לשונות כאלו):
את שני בני תמית: הנה אמר בזה ראובן דבר שגעון ולזה לא השיב יעקב על דבריו דבר, ואמנם ספר זה להורות כי ראובן לא היה חכם ולזה נתגאל במשגל המגונה אשר זכרה התורה והוא ששכב את פילגש אביו כי החכם לא יפותה לבו לכמו אלו הפעולות המגונות.
השאלה היא על מי דברים אלה מלמדים, על ראובן או על הרלב"ג.
כמדומני שהרלב"ג חריג מאד בגישתו גם בין הראשונים.
עובר ושב כתב:יש לשים לב גם (כהערה בעלמא, כי אין לנו באמת השגה בזה) שלא מצינו בחז"ל ובראשונים הערות על יעקב, כמו במאי דכתיב (בראשית פרק כט) "וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה... וַיַּ֤רְא ה֙' כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה" ואף אחד לא ציפה ממנו להיות מלאך ושרף ושלא ירגיש בלבו אהבה או שנאה למאן דהו.
ועוד במדרש שכל טוב / פסיקתא זוטרתא הסביר מדוע, כי "מתחלה היה אוהב את לאה משבא אליה וכשמצאה ברמיות וקראה רמאית בת רמאי [ומקור הדברים במדרש רבה!] והיא לא שתקה אלא התריסה כנגדו, ואמרה גם אתה רמאי כמוני, שהרי אביך היה קוראך עשו ואתה עונה, לכך לא אהבה כל כך..." דהיינו ויכוח קל ביניהם והחלפת כינויי גנאי כבר בלילה הראשון, גרם לו לשנוא אותה... (וע"פ האלשיך, אהבת רחל גרמה לו לשנוא את לאה, "שאחר הכנס רחל היה הולך וממעט באהבת לאה, עד בא אל גדר שנאה").
ודברים כהנ"ל, אם היינו שומעים אותם על גדולי הדור של ימינו, היינו מתפלאים, קל וחומר על גדולי הדור הקודם, וכו'.
עקביה כתב:בן מיכאל כתב:השאלה היא על מי דברים אלה מלמדים, על ראובן או על הרלב"ג.
כמדומני שהרלב"ג חריג מאד בגישתו גם בין הראשונים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים