תאריך עברי ולועזי

[תלמוד_ישן]

זכורני שנתפרסם שכשהיה הגר"ח קנייבסקי בניחום אבלים אצל משפחה ששני ההורים נפטרו באותו תאריך לועזי שאלו אותו אם יש בזה משמעות.
והשיב שכן, משום שמצינו אצל המלאך שאמר כעת חיה ודרשו חז"ל ששרט שריטה בכותל ואמר כשתגיע השמש למקום זה בשעה זו, וא"כ היה זה לפי שנת חמה ואעפ"כ זה נקרא כעת חיה.

והעירו בזה שאפשר שהמלאך לא שרט באותה נקודה שהיתה השמש באותה שעה אלא לפי חשבון שיתאים לשנת חמה, ואף שזה דוחק קצת אבל מוכח כן מהמדרשים שיצחק נולד בפסח ושהמלאכים הגיעו בפסח ודו"ק.

אולי דברי התוס' (ר"ה דף יא. ד"ה אלא) יעזרו.

[דרומי]

לא קראתי בעיון ואני מקווה שאיני מכפיל דברים לחינם.

ראשית, בפטום הקטורת רואים שהיו עושים שס"ה סממנים כנגד שנת החמה, אף שהיה גורם לשאריות וכו'.

שנית, עד היום הזה מתחילים לומר טל ומטר בחו"ל לפי התאריך הלועזי.

[סגי נהור]

לא קראתי בעיון ואני מקווה שאיני מכפיל דברים לחינם.

ראשית, בפטום הקטורת רואים שהיו עושים שס"ה סממנים כנגד שנת החמה, אף שהיה גורם לשאריות וכו'.

שנית, עד היום הזה מתחילים לומר טל ומטר בחו"ל לפי התאריך הלועזי.

שני דברים אלה אינם ענין לא לספירת החודשים ולא לספירת השנים הלועזית, אלא למציאות של שנת החמה והתקופות. גם שאילת מטר אינה ע"פ התאריך אלא ע"פ זמן תקופת תשרי.

[יואל שילה]

ראיתי בשם הספר 'תורת משה' (למרן החת"ם סופר זצ"ל, אולם לא מצאתי זאת בספר) שהביא את דברי רש"י (בראשית כ"א ב') 'שרט לו שריטה בכותל, ואמר לו כשתגיע חמה לשריטה זו בשנה אחרת - תלד' - שהבשורה על לידת יצחק היתה בפסח, וכן לידתו, וקשה שהשריטה בכותל מעידה על שנת החמה - והיא יתירה י"א יום על שנת הלבנה, וביאר שלא שרט במיקום החמה הנוכחי, אלא בהפרש י"א יום.
שמעתי מהרב מרדכי גנוט שליט"א לבאר שאברהם נימול שלשה ימים לפני פסח, ובפסח בישרוהו ששרה תלד כעבור שנה, וממילא בריתו של יצחק היתה שמונה ימים לאחר הפסח - שהוא אחד עשר יום לאחר מילת אברהם, ונמצא שבעת מילת יצחק השמש הגיעה בדיוק לאותו יום שהיתה בו בעת מילת אברהם, וממילא יש לבאר את כוונת הפסוק 'וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת' - שמועד בריתו של יצחק יהיה במועד בריתו של אברהם, כפי סימן השריטה בכותל.

[סגי נהור]

שמעתי מהרב מרדכי גנוט שליט"א לבאר שאברהם נימול שלשה ימים לפני פסח, ובפסח בישרוהו ששרה תלד כעבור שנה, וממילא בריתו של יצחק היתה שמונה ימים לאחר הפסח - שהוא אחד עשר יום לאחר מילת אברהם, ונמצא שבעת מילת יצחק השמש הגיעה בדיוק לאותו יום שהיתה בו בעת מילת אברהם, וממילא יש לבאר את כוונת הפסוק 'וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת' - שמועד בריתו של יצחק יהיה במועד בריתו של אברהם, כפי סימן השריטה בכותל.

פנינה נאה מאוד. מעניין למצוא את מקורה הראשון.

[הים הגדול]

וז"ל הרמב"ן אצל החודש הזה לכם.
אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיה טז יד - טו) ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו השם יתברך. כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל (זכריה א ז, עזרא ו טו, נחמיה א א) ובמגילת אסתר (ג ז). ולכן אמר הכתוב בחדש הראשון הוא חדש ניסן, כמו הפיל פור הוא הגורל (שם).

קרא דירמי' לא מיירי בגאולה העתידה?! האם כ"ע מפרשי כהרמב"ן ורק אנכי לא ידעתי?!

[בן ראובן]

שמעתי מהרב מרדכי גנוט שליט"א לבאר שאברהם נימול שלשה ימים לפני פסח, ובפסח בישרוהו ששרה תלד כעבור שנה, וממילא בריתו של יצחק היתה שמונה ימים לאחר הפסח - שהוא אחד עשר יום לאחר מילת אברהם, ונמצא שבעת מילת יצחק השמש הגיעה בדיוק לאותו יום שהיתה בו בעת מילת אברהם, וממילא יש לבאר את כוונת הפסוק 'וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת' - שמועד בריתו של יצחק יהיה במועד בריתו של אברהם, כפי סימן השריטה בכותל.

צע"ק, שהרי הבשורה היתה ביום השלישי, דהיינו שני ימים לאחר מילת אברהם, ומילת יצחק היתה ביום השמיני, דהיינו אחר שבעה ימים ללידתו, סה"כ תשעה ולא אחד עשר.

[לבי במערב]

ושמא שנה 'חסרה' היתה...

[סגי נהור]

ושמא שנה 'חסרה' היתה...

אם שנה חסרה היתה חסרו י"ב יום ולא י"א. וכנראה כוונתך שהיתה שנה שלימה, ואז חסרו רק י' ימים.

[לבי במערב]

ייש"כ.
אכן, פליטת הקולמוס הי' זה.