מה שנכון נכון כתב:כמדומני שהכוונה להסכמה לס' כרם ד"ל (דניאל לוי).
עובר ושב כתב:כרגיל, נהניתי מאוד מהרצאת הדברים במתק שפתיו, אבל צ"ע בדבריו שלא תואמים את המציאות, ונראים כשיכתוב ההיסטוריה...
עובר ושב כתב:א.
"הוא כתב הסכמה לאיזה ספר, ותקף את הרב [עובדיה] במילים חריפות" (לא מדובר בהסכמה, אלא בתשובה שנכתבה לרב אברהם כהן, מחכמי ג'רבה, והוא לא תקף אותו סתם, ולא היתה דרכו לנצל במה כלשהי כדי לתקוף רב פלוני (...) אלא שהרב השואל הזכיר את דברי הגר"ע יוסף, ולכן הגר"ע הדאיה השיב על דבריו).
אבני גזית כתב:הכרתי את בנו של הרב הדאיה. היה יהודי רך ונעים הליכות בצורה יוצאת מן הכלל. הסיפור לא מתלבש עליו. אולי החלפת עם מישהו אחר, תקיף יותר?
אבני גזית כתב:מאי אולמיה של בן הגר"ע הדאיה מהבן של הגר"ע יוסף?
כלומר, לפי מה הכרעת שאחד מספר מדויק יותר מזולתו?
נוריאל עזרא כתב:ועכ"פ אחר שהודה לנו, איך חזר להשיג על דברינו שלא בצדק
נוריאל עזרא כתב:שוב קראתי בילקוט יוסף(הלכות תפילין וציצית ודיני סת"ם) סימן לד עמ' תקצא הביא מכתב ידו של אביו את הגברים הבאים: "....אכן הרה"ג המפורסם והמקובל כמוהר"ר עובדיה הדאיה זצ"ל, בעל ישכיל עבדי, הריץ אלי מכתב,
נוריאל עזרא כתב:לגבי שנת תש"ל ולא תשכ"ט זו אולי טעון אבל לא נסיון שכתוב ח"ו ובכלל בדרשה בע"פ מצוי שטועים בדברים כאלו בפרט שזה הבדל של שנה ותו לא.
עובר ושב כתב:אגב שיכתוב ההיסטוריה, בנד"ד יש אשכול בפני עצמו.
ויש הרבה מספרי סיפורים על ארגז ספרי קבלה מלאים בהגהות שהתגלה בפתע פתאום, ועל זה שלמד קבלה עשר שנים עם הרב שרעבי, ושהיה לו ידע רב בקבלה, וגם הרב יצחק יוסף מדבר על כך בכל הזדמנות, ומספר שהגר"ע יוסף למד קבלה, אבל לא מיניה ולא מקצתיה, לא למד קבלה אלא תקופה קצרה (וכמובן שזה הספיק לו להיות בקי בלשונות עץ חיים וכיו"ב), וראה שלא נמשך לזה, ועזב את זה, וספרי הקבלה אצלו ברובם ריקים מהגהות כפי שהעידו כאן רבים, אלא הערות בודדות שנוגעות להלכה.
ובספר "רבינו" שכתב הרב א.ש. כתב בעמ' קנ"ה, "רבנו סיפר שלמד שישה חודשים עם חמיו קבלה עץ חיים, ואפילו רצה להמשיך ללמוד קבלה ולא יצא לו, כי הוא כנראה צריך ללמוד הלכה. ורבי ישראל מאיר יונה שאל את רבנו אם לא למד קבלה עם הגאון רבי מרדכי שרעבי, ורבנו ענה שלא למד איתו וכו', והוסיף רבנו, "הספרדים אוהבים ללמוד קבלה. רק אני שכנראה לא מתאים לנשמה שלי ללמוד קבלה". גם סיפר רבנו שרצה ללמוד עם הגאון רבי יוסף עדס ולא אסתייעא מילתא".
והתבטא "עמי היתה ושלחתיה".
נוריאל עזרא כתב:וא"כ זה לא דברי הרב יצחק יוסף כנגד המציאות ולא דברי הרב יצחק יוסף כנגד הבן אלא דברי הרב עובדיה יוסף זצ"ל כנגד שמועה שאומר אחד מבני המשפחה משם הבן וזה מרחק שנות אור ממה שהצגת בתשובתך ועדות הגר"ע שמעיד את שראו עיניו עדיפה עשרות מונים על איזה שמוע מהבן עם כל זה שזה לא מסתדר לך
נוריאל עזרא כתב: והיוצא מדבריך שהגר"ע לא פחות ולא יותר שיקר! ובכן במקרה כזה אני מעדיף להבין שהגר"ע אמת דיבר כי יותר לא יסתדר לי שישקר
איש_ספר כתב:לא קראתי את האשכול, אבל פה ושם גבר עלי חולי הבטלה והצצתי בעלוני בית מרן. ובכן להעביר את סיפורי הראש"ל בכור מבחן היסטורי, הרי זה כקש לפני האש, כעצים יבשים לפני האור וגו'.ותל"צ
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איש_ספר כתב:לא קראתי את האשכול, אבל פה ושם גבר עלי חולי הבטלה והצצתי בעלוני בית מרן. ובכן להעביר את סיפורי הראש"ל בכור מבחן היסטורי, הרי זה כקש לפני האש, כעצים יבשים לפני האור וגו'.ותל"צ
ותל"צ?
ותו לא צריכת.יוסף חיים אוהב ציון כתב:ותל"צ?
דצ"ל 'ותל"מ'.יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה הכונה באופן ד'?
ישראל אליהו כתב:באותה דרשה, מובא שכאשר הגרב"צ א"ש היה עם הגרע"י בפנמה, ובנו בא להניח לו את תפילין דרש"י ור"ת יחדיו כהרגלו, סירב באמרו שיש לו כבוד כלפי הגרע"י ולכן יניח בזה אחר זה.
......
העובדות שאני שמעתי מהרב טל דואר [וכן מופיע ב'רבינו האור לציון']:
כיון שהגרב"צ היה משותק בידו אחת, היה מישהו שעזר לו בהנחת התפילין במקומם המדוייק. ובאותה נסיעה אותו עוזר לא התלווה אליהם, ועל כן הצהיר בסתמות שבכל זמן הנסיעה הוא רוצה להניח בזאח"ז.
ר' דוד יוסף היה נוכח בשעת אמירה זו, והבין שטעמו משום כבודו של אביו הגר"ע, ושאל את הגרב"צ: והלא גם אבא מסכים שאם יש מקום מספיק בראש, מעיקר הדין אפשר להניחם יחד. והשיב לו הגרב"צ לפי הבנתו: שמ"מ יש לו כבוד לאביו.
והבוחר יבחר.
עובר ושב כתב:בני משפחת הגר"ע הדאיה זצ"ל הפנו את תשומת לבי לשיעורו של הרב יצחק יוסף שליט"א בפרשת "ויחי" תשפ"א המשודר בלוויין. בדקה 1:27:58 הוא החל לדבר בענין הנחת שני תפילין יחד למנהג המקובלים, ובהקשר לכך הוא הזכיר בדקה 1:33:30 את הגר"ע הדאיה זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים "בית אל" וחבר בית הדין הרבני העליון.
לטענתם, לפחות בארבעה פרטים לא דייק כלל (ההערות שלי בסוגריים עגולות):
א.
"הוא כתב הסכמה לאיזה ספר, ותקף את הרב [עובדיה] במילים חריפות" (לדבריהם, לא מדובר בהסכמה, אלא בתשובה שנכתבה לרב אברהם כהן, מחכמי ג'רבה, והוא לא תקף אותו סתם, ולא היתה דרכו לנצל במה כלשהי כדי לתקוף רב פלוני (...) אלא שהרב השואל הזכיר את דברי הגר"ע יוסף, ולכן הגר"ע הדאיה השיב על דבריו.
וההיפך הוא הנכון: הגר"ע הוא זה שתקף אותו בהסכמת הספר כרם דל, וכן הגר"ע עצמו סיפר את הדברים וטען שמדובר בתשובה הלכתית שנשלחה אליו ולא בהסכמה).
עובר ושב כתב:ב. (סופר גם ע"י הגר"ע יוסף עצמו)
"הרב הלך אליו, ואמר לו למה אתה תוקף אותי ככה בהסכמה... אמר לו ככה כתבתי ביביע אומר, הנה תראה מפורש... קרא את זה [ואמר לו] נכון, צודק, לא קראתי את כל התשובה, קראתי רק חלקה של התשובה ולכן כתבתי מה שכתבתי נגדך". "אבל למה? [דהיינו, הרב יצחק שואל] תקרא מה שכתבתי, ואחר כך תקשה מה שתקשה? אז הוא שתק, הרב עובדיה הדאיה, וקיבל" (לטענתם, לא מיניה ולא מקצתיה. הוא לא קיבל את דבריו כלל, וכל המעשה לא היה ולא נברא - וכך העיד בנו של הגר"ע הדאיה. כל הסיפור הזה, שכביכול הגר"ע הדאיה לא קרא מה כתב בשו"ת יביע אומר, ולכן תקף אותו - שמציג את הגר"ע הדאיה באור מאוד שלילי, לא התרחש כלל במציאות... אלא שהרב עובדיה הגיע וניסה להסביר את דעתו, והרב הדאיה לא הסכים עמו כלל).
עובר ושב כתב:"כשנפטר הרב עובדיה הדאיה, היה אז שנת תש"ל" (הוא נפטר בשנת תשכ"ט)
עובר ושב כתב:"מישהו בא ואמר לרב שיתקרב, שאולי הוא ירצה להספיד. [הרב עובדיה סירב, ואמר] "הוא היה כועס עלי בחיים שלו, שאני חולק עליו בהלכה". כי עד לפני שהרב [עובדיה] היה [=התפרסם], הוא היה המשיב של הדור, כל העולם כולו היו מריצים לו שאלות והיה עונה... הרב חלק עליו בהרבה דברים. אמר [הרב עובדיה] אולי הוא מקפיד שחלקתי עליו, ולכן נמנע ולא הספיד" (לטענתם, בנו של הרב לא הסכים בשום אופן שהרב עובדיה יספיד, ומנע זאת ממנו. ולא שהרב עובדיה מיוזמתו נמנע ולא הספיד...)
ישראל אליהו כתב:בני משפחתו הקרובים [אחיו ר' אברהם, אשר הוא זה שהיה מניח לו את ב' התפילין. ובנו הרב אליהו א"ש] כך הבינו,
שכוונת הגרב"צ המקורית היתה משום שאחיו ר' אברהם לא נסע אתו, ורק ענה לשואל לפי הבנתו.
וכן אמר לי עורך 'רבינו האור לציון' שאת הניסוח הזה שכתב, ניסח בנו הרב אליהו.
עובר ושב כתב:נוריאל עזרא כתב:וא"כ זה לא דברי הרב יצחק יוסף כנגד המציאות ולא דברי הרב יצחק יוסף כנגד הבן אלא דברי הרב עובדיה יוסף זצ"ל כנגד שמועה שאומר אחד מבני המשפחה משם הבן וזה מרחק שנות אור ממה שהצגת בתשובתך ועדות הגר"ע שמעיד את שראו עיניו עדיפה עשרות מונים על איזה שמוע מהבן עם כל זה שזה לא מסתדר לך
הסברתי מדוע אני רואה עדיפות. כי יש לנו מצד אחד סיפור (שסופר ע"י הנוגע בדבר) שלפיו הגר"ע הדאיה התנצל וקיבל, ומצד שני יש לנו עובדה, שהגר"ע הדאיה כתב לאחר מכן לחלוק עליו במילים חריפות. ולכך מצטרפת עדותו של הבן, שנמסרה ע"י הנכד, שהוא רב חשוב, והוא אומר - לא היו דברים מעולם.
עובר ושב כתב:נוריאל עזרא כתב: והיוצא מדבריך שהגר"ע לא פחות ולא יותר שיקר! ובכן במקרה כזה אני מעדיף להבין שהגר"ע אמת דיבר כי יותר לא יסתדר לי שישקר
וכי לי מסתדר שישקר ח"ו?
אבל לאידך גיסא, וכי מסתבר שהגר"ע הדאיה התנצל ואחר כך תקף בחריפות כאילו לא היו דברים מעולם?
וכי יתכן שתקף את הגר"ע יוסף וחלק עליו מבלי לקרוא אפילו את תשובתו?
לכן הצגתי את עמדת שני הצדדים, והבוחר יבחר.
ישראל אליהו כתב:באותה דרשה, מובא שכאשר הגרב"צ א"ש היה עם הגרע"י בפנמה, ובנו בא להניח לו את תפילין דרש"י ור"ת יחדיו כהרגלו, סירב באמרו שיש לו כבוד כלפי הגרע"י ולכן יניח בזה אחר זה.
......
העובדות שאני שמעתי מהרב טל דואר [וכן מופיע ב'רבינו האור לציון']:
כיון שהגרב"צ היה משותק בידו אחת, היה מישהו שעזר לו בהנחת התפילין במקומם המדוייק. ובאותה נסיעה אותו עוזר לא התלווה אליהם, ועל כן הצהיר בסתמות שבכל זמן הנסיעה הוא רוצה להניח בזאח"ז.
ר' דוד יוסף היה נוכח בשעת אמירה זו, והבין שטעמו משום כבודו של אביו הגר"ע, ושאל את הגרב"צ: והלא גם אבא מסכים שאם יש מקום מספיק בראש, מעיקר הדין אפשר להניחם יחד. והשיב לו הגרב"צ לפי הבנתו: שמ"מ יש לו כבוד לאביו.
והבוחר יבחר.
שמע נא סיפור, די מוכר. מה שלא מוכר זה העומק שלו, מה עומד מאחורי ההנהגה הזו: לפני כמה עשרות שנים הוא נסע בצוותא חדא עם מרן רבינו חכם עובדיה זי"ע לפנמה, לקהילה שבנה ידידם מנוער הגאון רבי ציון לוי.
באותם ימים, חרג חכם בן ציון מהנהגתו, ובמקום להניח שתי זוגות תפילין ביחד, רש"י ורבינו תם, כמנהגו הקבוע בכל בוקר, שינה והניחן אחד אחרי השני כדעתו של רעו מרן רבינו זי"ע. אז כמו שאמרתי, הסיפור מוכר ואנשים ראו בו התחשבות והתבטלות בפניו של מרן.
מי שיש לו עיניים רואה יותר מזה. מה היה בפנמה באותם שנים? שממה רוחנית של דור שלם שהתנתק כמעט ממורשת בית אבא. הגיע חכם ציון לוי וחימם את הלבבות, הזכיר את העבר המפואר ואנשים החלו להתחבר מחדש לחיי תורה ורוח.
ופתאום מופיע ה'גראנד ראביי', הרבי הגדול מארץ ישראל. בעיני אנשים כאלה אין מקום לשתי שיטות, אין מקום לשתי דעות. יש את הרבי הגדול עם הגלימה המוזהבת בלבד.
כעת עושה חכימא דיהודאי חשבון. אם הוא ישב לפניהם בתפילת שחרית עם שתי תפילין על ראשו, והראשון לציון ישב עם תפילה אחת על ראשו, עלולים לחשוב שמא אין הוא באמת גדול כל כך, והראיה – החכם השני מירושלים, הוא מניח שתי תפילין, כנראה יש החכם הזה גדול יותר.
ורבינו הקדוש והטהור, האיש שכל צעד שלו מחושב בד' חלקי השולחן ערוך ותבונת הנהגת הדור, מחליט שבימים אלו יניח את התפילין אחד אחרי השני, כדי שלא תגרם כל שהיא חולשה להשפעתו של חכם עובדיה בפנמה, איזו דקות מחשבה, נורא למתבונן!
פרנצויז כתב:עובר ושב כתב:כרגיל, נהניתי מאוד מהרצאת הדברים במתק שפתיו, אבל צ"ע בדבריו שלא תואמים את המציאות, ונראים כשיכתוב ההיסטוריה...
זה לא דבר נדיר אצלו, וגם מפי השמועה שמעתי על כמה רבנים שמדייקים מאוד בעניני הלכה, אבל בעניני סיפורים פחות מדייקים (בלשון המעטה).
אבני גזית כתב:
האמנם זו אומנות כל כך מיוחדת, עד שלא נמצא מי שיניח שתי תפילין לשר התורה, ומשום כך יחליף הנהגותיו?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אני דיברתי עם בנו של ר' אברהם אבא שאול ואמר לי כדברי רבי ישראל אליהו.
אבל אין נפק"מ כי תמיד ........ צודק ודו"ק.
נוריאל עזרא כתב:כוונת הרב יצחק יוסף בלי ספק למה שתקף אותו הרב הדאיה זצו"קל בשו"ת ישכיל עבדי וכמו שכתב הרב יתר10 שנתחלף לו לרשל"צ בין הסכמת הגר"ע עצמו לכרם ד"ל לבין ההדברים בישכיל עבדי.(ובילקוט יוסף בלכות תפילין הובא מכת"י הגר"ע שהכל התחיל ממכתב ששלח הרב הדאי לתמוהה על הרב עובדיה יוסף ואחר כך נפגשו וכל זה היה עוד לפני ההסכמה לכרם ד"ל והנכתב בשות ישכיל עבדי).
נוריאל עזרא כתב:הגע בעצמך, הגר"ע זצ"ל הוא נוגע בדבר ואילו הנכד שהוא רב חשוב אינו נוגע בדבר? אמור מיהא, יש לנו עדות של בעל המעשה בחיים חיותו של הרב הדאיה זצ"ל כנגד שמועה של הנכד של הרב הדאיה בשם הבן של הרב הדאיה והבוחר יבחר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 263 אורחים