עיונים בדרשת הרב יצחק יוסף ויחסיהם של הרב הדאיה והרב עובדיה זצ"ל

[עובר ושב]

בני משפחת הגר"ע הדאיה זצ"ל הפנו את תשומת לבי לשיעורו של הרב יצחק יוסף שליט"א בפרשת "ויחי" תשפ"א המשודר בלוויין. בדקה 1:27:58 הוא החל לדבר בענין הנחת שני תפילין יחד למנהג המקובלים, ובהקשר לכך הוא הזכיר בדקה 1:33:30 את הגר"ע הדאיה זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים "בית אל" וחבר בית הדין הרבני העליון.

לטענתם, לפחות בארבעה פרטים לא דייק כלל (ההערות שלי בסוגריים עגולות):

א.

"הוא כתב הסכמה לאיזה ספר, ותקף את הרב [עובדיה] במילים חריפות" (לדבריהם, לא מדובר בהסכמה, אלא בתשובה שנכתבה לרב אברהם כהן, מחכמי ג'רבה, והוא לא תקף אותו סתם, ולא היתה דרכו לנצל במה כלשהי כדי לתקוף רב פלוני (...) אלא שהרב השואל הזכיר את דברי הגר"ע יוסף, ולכן הגר"ע הדאיה השיב על דבריו.

וההיפך הוא הנכון: הגר"ע הוא זה שתקף אותו בהסכמת הספר כרם דל, וכן הגר"ע עצמו סיפר את הדברים וטען שמדובר בתשובה הלכתית שנשלחה אליו ולא בהסכמה).

ב. (סופר גם ע"י הגר"ע יוסף עצמו)

"הרב הלך אליו, ואמר לו למה אתה תוקף אותי ככה בהסכמה... אמר לו ככה כתבתי ביביע אומר, הנה תראה מפורש... קרא את זה [ואמר לו] נכון, צודק, לא קראתי את כל התשובה, קראתי רק חלקה של התשובה ולכן כתבתי מה שכתבתי נגדך". "אבל למה? [דהיינו, הרב יצחק שואל] תקרא מה שכתבתי, ואחר כך תקשה מה שתקשה? אז הוא שתק, הרב עובדיה הדאיה, וקיבל" (לטענתם, לא מיניה ולא מקצתיה. הוא לא קיבל את דבריו כלל, וכל המעשה לא היה ולא נברא - וכך העיד בנו של הגר"ע הדאיה. כל הסיפור הזה, שכביכול הגר"ע הדאיה לא קרא מה כתב בשו"ת יביע אומר, ולכן תקף אותו - שמציג את הגר"ע הדאיה באור מאוד שלילי, לא התרחש כלל במציאות... אלא שהרב עובדיה הגיע וניסה להסביר את דעתו, והרב הדאיה לא הסכים עמו כלל).

ג.

"כשנפטר הרב עובדיה הדאיה, היה אז שנת תש"ל" (הוא נפטר בשנת תשכ"ט)

ד.

"מישהו בא ואמר לרב שיתקרב, שאולי הוא ירצה להספיד. [הרב עובדיה סירב, ואמר] "הוא היה כועס עלי בחיים שלו, שאני חולק עליו בהלכה". כי עד לפני שהרב [עובדיה] היה [=התפרסם], הוא היה המשיב של הדור, כל העולם כולו היו מריצים לו שאלות והיה עונה... הרב חלק עליו בהרבה דברים. אמר [הרב עובדיה] אולי הוא מקפיד שחלקתי עליו, ולכן נמנע ולא הספיד" (לטענתם, בנו של הרב לא הסכים בשום אופן שהרב עובדיה יספיד, ומנע זאת ממנו. ולא שהרב עובדיה מיוזמתו נמנע ולא הספיד...)

[אבני גזית]

לא הכרתי את המעשה ואת פרטיו.
אבל הכרתי את בנו של הרב הדאיה. היה יהודי רך ונעים הליכות בצורה יוצאת מן הכלל. הסיפור לא מתלבש עליו. אולי החלפת עם מישהו אחר, תקיף יותר?

לגבי אות ב'.
מאי אולמיה של בן הגר"ע הדאיה מהבן של הגר"ע יוסף?

כלומר, לפי מה הכרעת שאחד מספר מדויק יותר מזולתו?

[מה שנכון נכון]

כמדומני שהכוונה להסכמה לס' כרם ד"ל (דניאל לוי).

[נוריאל עזרא]

.

[נוריאל עזרא]

.

[יתר10]

כמדומני שהכוונה להסכמה לס' כרם ד"ל (דניאל לוי).

https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=142882
כנראה התחלף לו להרי"י בין הסכמתו של אביו להסכמת הר' הדאיה. ועיי"ש עוד תיאורו של הגרע"י את הדו שיח ביניהם.

[פרנצויז]

כרגיל, נהניתי מאוד מהרצאת הדברים במתק שפתיו, אבל צ"ע בדבריו שלא תואמים את המציאות, ונראים כשיכתוב ההיסטוריה...

זה לא דבר נדיר אצלו, וגם מפי השמועה שמעתי על כמה רבנים שמדייקים מאוד בעניני הלכה, אבל בעניני סיפורים פחות מדייקים (בלשון המעטה).
אם זכרוני אינו מטעה אותי, מישהו כתב כך פעם בפורום על הגר"ש וואזנר זצ"ל.

[מה שנכון נכון]

.

[נוריאל עזרא]

.

[וונדרבר]

א.
"הוא כתב הסכמה לאיזה ספר, ותקף את הרב [עובדיה] במילים חריפות" (לא מדובר בהסכמה, אלא בתשובה שנכתבה לרב אברהם כהן, מחכמי ג'רבה, והוא לא תקף אותו סתם, ולא היתה דרכו לנצל במה כלשהי כדי לתקוף רב פלוני (...) אלא שהרב השואל הזכיר את דברי הגר"ע יוסף, ולכן הגר"ע הדאיה השיב על דבריו).

ראה שו"ת ישכיל עבדי, חלק ח', יו"ד סי' ח', דברות שניות אות א' (ס"ק ד'), עמ' צ"ו.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=105385

[פולסברג]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=19904
viewtopic.php?t=44815

[עובר ושב]

הכרתי את בנו של הרב הדאיה. היה יהודי רך ונעים הליכות בצורה יוצאת מן הכלל. הסיפור לא מתלבש עליו. אולי החלפת עם מישהו אחר, תקיף יותר?

כנראה, היות וידע עד כמה אביו הקפיד על הגר"ע יוסף, לא הסכים שיספיד, למרות שהיה רך ונעים. ואני לא מספר הסיפור - העברתי מאחד מבני המשפחה ששמע ממנו אישית.

מאי אולמיה של בן הגר"ע הדאיה מהבן של הגר"ע יוסף?
כלומר, לפי מה הכרעת שאחד מספר מדויק יותר מזולתו?

אתה מניח הנחה ומקשה קושיה, כי לא הכרעתי מאומה (ואולי הטעיתי אותך בזה שלא הדגשתי שמדובר בגרסת המשפחה).

ולשאלתך, התשובה היא פשוטה: לא יתכן שהגר"ע הדאיה הסכים עם הגר"ע יוסף ואף התנצל שקרא רק חלק מהתשובה, ולאחר מכן תקף אותו. גם הצגת הדברים באופן זה, כביכול הוא קרא רק חלק מהתשובה ורץ לתקוף אותו במילים חריפות, זה זלזול עצום בגדול הדור, ואכמ"ל.

והנה, הגר"ע יוסף עצמו הקשה קושיה זו:

ועכ"פ אחר שהודה לנו, איך חזר להשיג על דברינו שלא בצדק

כי לא יתכן שיודה לו ויתנצל בפניו ואח"כ ישיג עליו בחריפות. ולכן גרסת בנו של הגר"ע הדאיה זצ"ל נשמעת הרבה יותר הגיונית (אבל שוב, לא באתי להכריע ביניהם אלא להציג את הצד השני של המטבע).

שוב קראתי בילקוט יוסף(הלכות תפילין וציצית ודיני סת"ם) סימן לד עמ' תקצא הביא מכתב ידו של אביו את הגברים הבאים: "....אכן הרה"ג המפורסם והמקובל כמוהר"ר עובדיה הדאיה זצ"ל, בעל ישכיל עבדי, הריץ אלי מכתב,

כבודו מחזק את דבריי שכתבתי לעיל בזה"ל: "לא מדובר בהסכמה, אלא בתשובה שנכתבה לרב אברהם כהן, מחכמי ג'רבה, והוא לא תקף אותו סתם, ולא היתה דרכו לנצל במה כלשהי כדי לתקוף רב פלוני (...) אלא שהרב השואל הזכיר את דברי הגר"ע יוסף, ולכן הגר"ע הדאיה השיב על דבריו.

וכנראה המכתב לאותו חכם, נשלח גם להגר"ע יוסף, אבל אין שום "הסכמה" שבה תקף הגר"ע הדאיה את הגר"ע יוסף, ואדרבה - יש להיפך (כמו שהביאו אחרים כאן) בספר "כרם דל".

לגבי שנת תש"ל ולא תשכ"ט זו אולי טעון אבל לא נסיון שכתוב ח"ו ובכלל בדרשה בע"פ מצוי שטועים בדברים כאלו בפרט שזה הבדל של שנה ותו לא.

כבודו יכול להבין לבד שעיקר טענת המשפחה היא על משהו אחר לגמרי, והתשכ"ט - תש"ל הוא שולי לחלוטין ואינו נכלל ב"שיכתוב ההיסטוריה"...

[עובר ושב]

אגב שיכתוב ההיסטוריה, בנד"ד יש אשכול בפני עצמו.

ויש הרבה מספרי סיפורים על ארגז ספרי קבלה מלאים בהגהות שהתגלה בפתע פתאום, ועל זה שלמד קבלה עשר שנים עם הרב שרעבי, ושהיה לו ידע רב בקבלה, וגם הרב יצחק יוסף מדבר על כך בכל הזדמנות, ומספר שהגר"ע יוסף למד קבלה, אבל לא מיניה ולא מקצתיה, לא למד קבלה אלא תקופה קצרה (וכמובן שזה הספיק לו להיות בקי בלשונות עץ חיים וכיו"ב), וראה שלא נמשך לזה, ועזב את זה, וספרי הקבלה אצלו ברובם ריקים מהגהות כפי שהעידו כאן רבים, אלא הערות בודדות שנוגעות להלכה.

ובספר "רבינו" שכתב הרב א.ש. כתב בעמ' קנ"ה, "רבנו סיפר שלמד שישה חודשים עם חמיו קבלה עץ חיים, ואפילו רצה להמשיך ללמוד קבלה ולא יצא לו, כי הוא כנראה צריך ללמוד הלכה. ורבי ישראל מאיר יונה שאל את רבנו אם לא למד קבלה עם הגאון רבי מרדכי שרעבי, ורבנו ענה שלא למד איתו וכו', והוסיף רבנו, "הספרדים אוהבים ללמוד קבלה. רק אני שכנראה לא מתאים לנשמה שלי ללמוד קבלה". גם סיפר רבנו שרצה ללמוד עם הגאון רבי יוסף עדס ולא אסתייעא מילתא".

והתבטא "עמי היתה ושלחתיה".

[תא חזי]

אגב שיכתוב ההיסטוריה, בנד"ד יש אשכול בפני עצמו.

ויש הרבה מספרי סיפורים על ארגז ספרי קבלה מלאים בהגהות שהתגלה בפתע פתאום, ועל זה שלמד קבלה עשר שנים עם הרב שרעבי, ושהיה לו ידע רב בקבלה, וגם הרב יצחק יוסף מדבר על כך בכל הזדמנות, ומספר שהגר"ע יוסף למד קבלה, אבל לא מיניה ולא מקצתיה, לא למד קבלה אלא תקופה קצרה (וכמובן שזה הספיק לו להיות בקי בלשונות עץ חיים וכיו"ב), וראה שלא נמשך לזה, ועזב את זה, וספרי הקבלה אצלו ברובם ריקים מהגהות כפי שהעידו כאן רבים, אלא הערות בודדות שנוגעות להלכה.

ובספר "רבינו" שכתב הרב א.ש. כתב בעמ' קנ"ה, "רבנו סיפר שלמד שישה חודשים עם חמיו קבלה עץ חיים, ואפילו רצה להמשיך ללמוד קבלה ולא יצא לו, כי הוא כנראה צריך ללמוד הלכה. ורבי ישראל מאיר יונה שאל את רבנו אם לא למד קבלה עם הגאון רבי מרדכי שרעבי, ורבנו ענה שלא למד איתו וכו', והוסיף רבנו, "הספרדים אוהבים ללמוד קבלה. רק אני שכנראה לא מתאים לנשמה שלי ללמוד קבלה". גם סיפר רבנו שרצה ללמוד עם הגאון רבי יוסף עדס ולא אסתייעא מילתא".

והתבטא "עמי היתה ושלחתיה".

תשוח"ח. מעולם לא הבנתי את התבהלה של אי-אלו אנשים כביכול "להוכיח" כי רב פלוני היה מקובל, הלא אף הרמב"ם (לרוב הדעות, וכן מסתברא מרוב דבריו) לא הכיר את חכמת הקבלה (אני יודע שנכתב על זה, בפורום ומחוצה לו), ואינו נטל"פ בכבודו. ומדוע לוחץ להם כ"כ לומר שפלוני ואלמוני היו מקובלים. אין זה מעלה ומוריד כהוא זה מגדלותם העצומה. ואת"ל שזה כדי להוכיח את הנוהגים ע"פ קבלה - שכביכול הנה רב פלוני היה "מקובל" ולא נהג/פסק ככה, אם בעל ספרים הוא - נייתי ספר ונחזי אם ראה וכתב או שלא, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אין צורך באגדות-עם כאלו.
(אין באמור כדי לערער על העדויות לגבי מרן הגרע"י (הגם שממה שביררתי עם כמה מקורביו, ונכב"ב, היה די רחוק מעולמה של של קבלה וכאמור לעיל) אלא לתמוה על הדחף הנ"ל)

[נוריאל עזרא]

.

[איש_ספר]

לא קראתי את האשכול, אבל פה ושם גבר עלי חולי הבטלה והצצתי בעלוני בית מרן. ובכן להעביר את סיפורי הראש"ל בכור מבחן היסטורי, הרי זה כקש לפני האש, כעצים יבשים לפני האור וגו'.ותל"צ

[נוריאל עזרא]

.

[מגדל]

אין לי מה להוסיף לגבי הדיונים והשכתובים ההיסטורים, אך רק אציין שלאחר העמקה רבה בסוגיא זו לפני שנים מספר, נוכחתי כי כאן רואים דוגמא חזקה ביותר לקידום אג'נדה כללית גם במחיר של ... .
אפשר להפוך את היבי"א וההליכות עולם מההתחלה ועד הסוף 8 פעמים ולא למצוא הוראה שלא להניח ב' זוגות קטנים יחד. ואעפ"כ בנו כתב בחלק ההלכות של ההליכות עולם אחרת מהמבואר (ויש עוד כמה טעויות כאלו, ואכמ"ל). ואעפ"כ מחבר ההליכות עולם עצמו נהג למעשה אחרת ממה שעלה לו לדינא.
והדברים עתיקים וחדשים.

[עובר ושב]

וא"כ זה לא דברי הרב יצחק יוסף כנגד המציאות ולא דברי הרב יצחק יוסף כנגד הבן אלא דברי הרב עובדיה יוסף זצ"ל כנגד שמועה שאומר אחד מבני המשפחה משם הבן וזה מרחק שנות אור ממה שהצגת בתשובתך ועדות הגר"ע שמעיד את שראו עיניו עדיפה עשרות מונים על איזה שמוע מהבן עם כל זה שזה לא מסתדר לך

הסברתי מדוע אני רואה עדיפות. כי יש לנו מצד אחד סיפור (שסופר ע"י הנוגע בדבר) שלפיו הגר"ע הדאיה התנצל וקיבל, ומצד שני יש לנו עובדה, שהגר"ע הדאיה כתב לאחר מכן לחלוק עליו במילים חריפות. ולכך מצטרפת עדותו של הבן, שנמסרה ע"י הנכד, שהוא רב חשוב, והוא אומר - לא היו דברים מעולם.

[עובר ושב]

והיוצא מדבריך שהגר"ע לא פחות ולא יותר שיקר! ובכן במקרה כזה אני מעדיף להבין שהגר"ע אמת דיבר כי יותר לא יסתדר לי שישקר

וכי לי מסתדר שישקר ח"ו?

אבל לאידך גיסא, וכי מסתבר שהגר"ע הדאיה התנצל ואחר כך תקף בחריפות כאילו לא היו דברים מעולם?

וכי יתכן שתקף את הגר"ע יוסף וחלק עליו מבלי לקרוא אפילו את תשובתו?

לכן הצגתי את עמדת שני הצדדים, והבוחר יבחר.

[יוסף חיים אוהב ציון]

לא קראתי את האשכול, אבל פה ושם גבר עלי חולי הבטלה והצצתי בעלוני בית מרן. ובכן להעביר את סיפורי הראש"ל בכור מבחן היסטורי, הרי זה כקש לפני האש, כעצים יבשים לפני האור וגו'.ותל"צ

ותל"צ? [אולי זה המיעוט שיחה של כב' ולא בטלה]

[מה שנכון נכון]

לא קראתי את האשכול, אבל פה ושם גבר עלי חולי הבטלה והצצתי בעלוני בית מרן. ובכן להעביר את סיפורי הראש"ל בכור מבחן היסטורי, הרי זה כקש לפני האש, כעצים יבשים לפני האור וגו'.ותל"צ

ותל"צ?

וכמו תבן לפני צאן.
או יאמר ולכן תמיהתך ללא צורך.
או יאמר וברכות תבאנה לראש צדיק.
או יאמר בדוק מה יש במקלדת משמאל לאות צ.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מה הכונה באופן ד'?

[לבי במערב]

ותל"צ?

ותו לא צריכת.

מה הכונה באופן ד'?

דצ"ל 'ותל"מ'.

[נוריאל עזרא]

הנה בתחילה הציג ידידנו הרב עובר ושב את הרב יצחק יוסף כסותר את המציאות ואחרי דין ודברים הסביר שזו לא כוונתו ושזו טענת המשפחה של הרב הדאיה זצוק"ל שהרשל"צ סותר המציאות.

ובקשתי ממנו לשנות הנוסח שיהיה כתוב במפורש שזו טענת המשפחה וכן שיוסיף שלמעשה גם הגר"ע זצ"ל עצמו סיפר כן ותיתי לו לרב עובר ושב שתיקן הנוסח.
ולכן גם מחקתי תגובותי על אף שהיה בהם כדי השיב על הדברים מכמה סיבות השמורות עמדי, וגם כי תשובותי התייחסו כאילו כלפי דבריו ושהוא טוען וכעת שהוא שינה הנוסח זה פחות רלוונטי.
ואתייחס בקצרה בתגובה/ות הבאה/ות בע"ה.

[ישראל אליהו]

באותה דרשה, מובא שכאשר הגרב"צ א"ש היה עם הגרע"י בפנמה, ובנו בא להניח לו את תפילין דרש"י ור"ת יחדיו כהרגלו, סירב באמרו שיש לו כבוד כלפי הגרע"י ולכן יניח בזה אחר זה.
......
העובדות שאני שמעתי מהרב טל דואר [וכן מופיע ב'רבינו האור לציון']:
כיון שהגרב"צ היה משותק בידו אחת, היה מישהו שעזר לו בהנחת התפילין במקומם המדוייק. ובאותה נסיעה אותו עוזר לא התלווה אליהם, ועל כן הצהיר בסתמות שבכל זמן הנסיעה הוא רוצה להניח בזאח"ז.
ר' דוד יוסף היה נוכח בשעת אמירה זו, והבין שטעמו משום כבודו של אביו הגר"ע, ושאל את הגרב"צ: והלא גם אבא מסכים שאם יש מקום מספיק בראש, מעיקר הדין אפשר להניחם יחד. והשיב לו הגרב"צ לפי הבנתו: שמ"מ יש לו כבוד לאביו.

והבוחר יבחר.

[מענה איש]

ונקוט בלשון המקובלים ששניהם (הטעמים) אמת...

[נוריאל עזרא]

באותה דרשה, מובא שכאשר הגרב"צ א"ש היה עם הגרע"י בפנמה, ובנו בא להניח לו את תפילין דרש"י ור"ת יחדיו כהרגלו, סירב באמרו שיש לו כבוד כלפי הגרע"י ולכן יניח בזה אחר זה.
......
העובדות שאני שמעתי מהרב טל דואר [וכן מופיע ב'רבינו האור לציון']:
כיון שהגרב"צ היה משותק בידו אחת, היה מישהו שעזר לו בהנחת התפילין במקומם המדוייק. ובאותה נסיעה אותו עוזר לא התלווה אליהם, ועל כן הצהיר בסתמות שבכל זמן הנסיעה הוא רוצה להניח בזאח"ז.
ר' דוד יוסף היה נוכח בשעת אמירה זו, והבין שטעמו משום כבודו של אביו הגר"ע, ושאל את הגרב"צ: והלא גם אבא מסכים שאם יש מקום מספיק בראש, מעיקר הדין אפשר להניחם יחד. והשיב לו הגרב"צ לפי הבנתו: שמ"מ יש לו כבוד לאביו.

והבוחר יבחר.

קודם כל ייש"כ על הבאת הדברים בצורה מכובדת כדרכה של תורה, ממך ילמדו וכן יעשו!

רק ליתר בירור מה ראית במה במה שכתבת- "והשיב לו..כפי הבנתו..".
כי על פניו אינני רואה שינוי משמעותי בין מה שסיפר הרשל"צ בלווין למה שהבאת כאן. שאע"פ שהיה נראה שעשה כן בסתם כששאלו הרב דוד יוסף שליט"א שהרי גם לשיטת אבא וכו' והשיב לו כן לא משמע שהשיב לו 'לשיטתו' כלומר להבנתו שזה מצד כבוד אביו. אלא שבאמת עשה כן מפני כבוד הגר"ע ז"ל.

או שאולי לזה התכוונת שכתבת והבוחר יבחר שהסיפור משתמע לתרי אנפי ולא מוכח שזה כדברי הרשל"צ.(כי בפשטות דבריך הבנתי שנראה להיפך ועל זה כתבת והבוחר יבחר בין דברי הרשל" לבין מה שהבאת).

[ישראל אליהו]

בני משפחתו הקרובים [אחיו ר' אברהם, אשר הוא זה שהיה מניח לו את ב' התפילין. ובנו הרב אליהו א"ש] כך הבינו,
שכוונת הגרב"צ המקורית היתה משום שאחיו ר' אברהם לא נסע אתו, ורק ענה לשואל לפי הבנתו.

וכן אמר לי עורך 'רבינו האור לציון' שאת הניסוח הזה שכתב, ניסח בנו הרב אליהו.

[נוריאל עזרא]

בני משפחת הגר"ע הדאיה זצ"ל הפנו את תשומת לבי לשיעורו של הרב יצחק יוסף שליט"א בפרשת "ויחי" תשפ"א המשודר בלוויין. בדקה 1:27:58 הוא החל לדבר בענין הנחת שני תפילין יחד למנהג המקובלים, ובהקשר לכך הוא הזכיר בדקה 1:33:30 את הגר"ע הדאיה זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים "בית אל" וחבר בית הדין הרבני העליון.

לטענתם, לפחות בארבעה פרטים לא דייק כלל (ההערות שלי בסוגריים עגולות):

א.

"הוא כתב הסכמה לאיזה ספר, ותקף את הרב [עובדיה] במילים חריפות" (לדבריהם, לא מדובר בהסכמה, אלא בתשובה שנכתבה לרב אברהם כהן, מחכמי ג'רבה, והוא לא תקף אותו סתם, ולא היתה דרכו לנצל במה כלשהי כדי לתקוף רב פלוני (...) אלא שהרב השואל הזכיר את דברי הגר"ע יוסף, ולכן הגר"ע הדאיה השיב על דבריו.

וההיפך הוא הנכון: הגר"ע הוא זה שתקף אותו בהסכמת הספר כרם דל, וכן הגר"ע עצמו סיפר את הדברים וטען שמדובר בתשובה הלכתית שנשלחה אליו ולא בהסכמה).

כוונת הרב יצחק יוסף בלי ספק למה שתקף אותו הרב הדאיה זצו"קל בשו"ת ישכיל עבדי וכמו שכתב הרב יתר10 שנתחלף לו לרשל"צ בין הסכמת הגר"ע עצמו לכרם ד"ל לבין ההדברים בישכיל עבדי.(ובילקוט יוסף בלכות תפילין הובא מכת"י הגר"ע שהכל התחיל ממכתב ששלח הרב הדאי לתמוהה על הרב עובדיה יוסף ואחר כך נפגשו וכל זה היה עוד לפני ההסכמה לכרם ד"ל והנכתב בשות ישכיל עבדי).
ובאמת שהרב ישכיל עבדי כתב על הגר"ע בצורה תקיפה מאוד(והרב עובר ושב הביא צילום להלן).
מה שכתב הרב עובר ושב שההיפך הוא הנכון ושהגר"ע ז"ל תקף אותו בהסכמה הנה המעיין שם לא ימצא שום התקפה רק דיבר בכבוד וכתב וז"ל: "ידידי הרב הגאון ר' עובדיה הדאיה שליט"א בתשובתו למר שיחיה(בעמוד תלז) על פתגם דנא יש לי להשיב על דבריו באורך וברוחב ובודאי שלא עיין יפה בכל מקורות ההלכה והפוסקים שהבאתי בספרי יביע אומר שם(וכאשר הוא אמר לי זאת פה אל פה בשיחתי עמו, שלא היה לו שהות לעיין בתשובתי רק ראה מה שכתבתי בכלל העולה שבסיום תשובתי) ואילו היה רואה דברי בישוב הדעת כראוי ודאי שהיה מודה על האמת ואכמ"ל. עכ"ל בהסכמתו לכרם ד"ל שם.
אגב. התוספת מהכרם ד"ל היא תוספת(בצדק) שעשה הרב עובר ושב ולא מדברי המשפחה(כך למיטב זכרוני זה לא הופיע לפני העריכה).

ב. (סופר גם ע"י הגר"ע יוסף עצמו)

"הרב הלך אליו, ואמר לו למה אתה תוקף אותי ככה בהסכמה... אמר לו ככה כתבתי ביביע אומר, הנה תראה מפורש... קרא את זה [ואמר לו] נכון, צודק, לא קראתי את כל התשובה, קראתי רק חלקה של התשובה ולכן כתבתי מה שכתבתי נגדך". "אבל למה? [דהיינו, הרב יצחק שואל] תקרא מה שכתבתי, ואחר כך תקשה מה שתקשה? אז הוא שתק, הרב עובדיה הדאיה, וקיבל" (לטענתם, לא מיניה ולא מקצתיה. הוא לא קיבל את דבריו כלל, וכל המעשה לא היה ולא נברא - וכך העיד בנו של הגר"ע הדאיה. כל הסיפור הזה, שכביכול הגר"ע הדאיה לא קרא מה כתב בשו"ת יביע אומר, ולכן תקף אותו - שמציג את הגר"ע הדאיה באור מאוד שלילי, לא התרחש כלל במציאות... אלא שהרב עובדיה הגיע וניסה להסביר את דעתו, והרב הדאיה לא הסכים עמו כלל).

חשוב לציין מה יש לנו כאן. יש לפנינו את דברי הרב עובדיה יוסף זצ"ל שסיפר כן עוד בחיים חיותו של הגאון הרב הדאיה זצ"ל ומנגד יש לנו הכחשה בני המשפחה בשם בנו זצ"ל של הרב הדאיה זצ"ל.(ולא עדות מבנו אלא הנאמר משמו של בנו).
(ואם בתחילה הכחישו שלא היה ולא נברא הנה בהמשך הודו במקצת וטענו שנפגשו אלא שהרב הדאיה חלק כבר בפגישה ההיא.

והבוחר יבחר(ובכלל יש להסתפק אם היה מי שהיה בכלל נוכח בפגישתם).

"כשנפטר הרב עובדיה הדאיה, היה אז שנת תש"ל" (הוא נפטר בשנת תשכ"ט)

זו אכן טעות אך לא נכון לכתוב על זה "לא דייק כלל" אלא לא דייק בסך הכל טעות של שנה וזה טעות מצויה.

"מישהו בא ואמר לרב שיתקרב, שאולי הוא ירצה להספיד. [הרב עובדיה סירב, ואמר] "הוא היה כועס עלי בחיים שלו, שאני חולק עליו בהלכה". כי עד לפני שהרב [עובדיה] היה [=התפרסם], הוא היה המשיב של הדור, כל העולם כולו היו מריצים לו שאלות והיה עונה... הרב חלק עליו בהרבה דברים. אמר [הרב עובדיה] אולי הוא מקפיד שחלקתי עליו, ולכן נמנע ולא הספיד" (לטענתם, בנו של הרב לא הסכים בשום אופן שהרב עובדיה יספיד, ומנע זאת ממנו. ולא שהרב עובדיה מיוזמתו נמנע ולא הספיד...)

כאן יש לנו מה שמספר בנו של הגר"ע ז"ל אל מול מה שמספרים בני המשפחה בשם בנו של הרב הדאיה. (ובנוסף יש לנו כנגד מה שכותבים בני המשפחה מה שכותב חברינו מהפורום הרב אבני גזית שמספר שהכיר באופן אישי את הבן של הרב הדאיה ושסיפור זה כלל לא מתאים לדרכו)
ועכ"פ לא מן הנמנע שב' הדברים התרחשו במקביל שהיה מי שפנה לרב עובדיה זצ"ל והרב סירב והיה מי ששאל את בנו של הרב הדאיה או אחד אחר מבני המשפחה והם התנגדו.

[נוריאל עזרא]

בני משפחתו הקרובים [אחיו ר' אברהם, אשר הוא זה שהיה מניח לו את ב' התפילין. ובנו הרב אליהו א"ש] כך הבינו,
שכוונת הגרב"צ המקורית היתה משום שאחיו ר' אברהם לא נסע אתו, ורק ענה לשואל לפי הבנתו.

וכן אמר לי עורך 'רבינו האור לציון' שאת הניסוח הזה שכתב, ניסח בנו הרב אליהו.

תודה על ההבהרה. אם כי אין זה שולל את הדברים אלא מציג הבנה אחרת וייש"כ.

[נוריאל עזרא]

וא"כ זה לא דברי הרב יצחק יוסף כנגד המציאות ולא דברי הרב יצחק יוסף כנגד הבן אלא דברי הרב עובדיה יוסף זצ"ל כנגד שמועה שאומר אחד מבני המשפחה משם הבן וזה מרחק שנות אור ממה שהצגת בתשובתך ועדות הגר"ע שמעיד את שראו עיניו עדיפה עשרות מונים על איזה שמוע מהבן עם כל זה שזה לא מסתדר לך

הסברתי מדוע אני רואה עדיפות. כי יש לנו מצד אחד סיפור (שסופר ע"י הנוגע בדבר) שלפיו הגר"ע הדאיה התנצל וקיבל, ומצד שני יש לנו עובדה, שהגר"ע הדאיה כתב לאחר מכן לחלוק עליו במילים חריפות. ולכך מצטרפת עדותו של הבן, שנמסרה ע"י הנכד, שהוא רב חשוב, והוא אומר - לא היו דברים מעולם.

הגע בעצמך, הגר"ע זצ"ל הוא נוגע בדבר ואילו הנכד שהוא רב חשוב אינו נוגע בדבר? אמור מיהא, יש לנו עדות של בעל המעשה בחיים חיותו של הרב הדאיה זצ"ל כנגד שמועה של הנכד של הרב הדאיה בשם הבן של הרב הדאיה והבוחר יבחר.

[נוריאל עזרא]

והיוצא מדבריך שהגר"ע לא פחות ולא יותר שיקר! ובכן במקרה כזה אני מעדיף להבין שהגר"ע אמת דיבר כי יותר לא יסתדר לי שישקר

וכי לי מסתדר שישקר ח"ו?

אבל לאידך גיסא, וכי מסתבר שהגר"ע הדאיה התנצל ואחר כך תקף בחריפות כאילו לא היו דברים מעולם?

וכי יתכן שתקף את הגר"ע יוסף וחלק עליו מבלי לקרוא אפילו את תשובתו?

לכן הצגתי את עמדת שני הצדדים, והבוחר יבחר.

הנה אע"פ שהגר"ע היה מופתע מזה אין בכך כל סתירה בהחלט ייתכן שהרב הדאיה כשהראה לו הגר"ע דבריו במקור הדברים ובתחילה חשב שחולק לגמרי על המקובלים וכעת ראה שאדרבא אומר לחוש להם ורק מי שיש לו תפילין גדולות יניח בזה אחר זה נחה דעתו אבל אחר כך ראה שרבים נמשכים בזה אחר הרב עובדיה יוסף בכל אופן וראה שיוצא מזה קלקול לפי דעתו מצא לנכון לדבר בתקיפות שחזרו העם לנהוג כהוגן כפי דעתו. או שהסכים עמו אך אחר כך שוב עיין בדברים והתרשם שהרב עובדיה זצ"ל באמת חולק בזה שמציע להניח בזה אחר זה ולא מציע כלל להניח תפילין קטנות יותר. וראה כדברי לעיל שנפיק מזה חורבא. או שבכלל לא הסכים עמו רק לא רצה להכנס איתו במחלוקת פנים בפנים והתנצל שלא קרא הכל אך החזיק בדעתו בליבו ואחר כך בספר כתב דעתו להדיא.
(ומה שכתבת שתקף מבלי לקרוא תשובתו בזה באמת כאמור לא דייק הרב יצחק יוסף כי כנראה דיבר מהזכרון וקיצר בהרצאה וסדר הדברים כך הוא: בתחילה שלח לגר"ע מכתב לתמוה(לא לתקוף) על הפסק שלו אחר כך נפגשו וכו' אחר כך בכרם ד"ל הובאה תשובה מהרב הדאיה שהחזיק בדעתו הראשונה ובהסכמה שם הגר"ע העיר עליו כפי שהזכרתי לעיל אחר כך בישכיל עבדי תקף בחריפות את הגר"ע. אחר כך כתב הגר"ע (כת"י מובא בילקוט יוסף)לתמוה איך חזר לחלוק עליו(בספר כרם ד"ל)אחרי שבפגישתם הודהלו פנים אל פנים. ובאותו כתב יד ציין שאחר כך ראה שבספר הישכיל עבדי כתב בזה בכל תוקף בדברים בוטים וכו' וסיים ש"האמת תורה דרכה ואני על משמרתי אעמודה".)

ואיך שלא יהיה בילקוט יוסף בא על נכון. וד"ב.

[אבני גזית]

באותה דרשה, מובא שכאשר הגרב"צ א"ש היה עם הגרע"י בפנמה, ובנו בא להניח לו את תפילין דרש"י ור"ת יחדיו כהרגלו, סירב באמרו שיש לו כבוד כלפי הגרע"י ולכן יניח בזה אחר זה.
......
העובדות שאני שמעתי מהרב טל דואר [וכן מופיע ב'רבינו האור לציון']:
כיון שהגרב"צ היה משותק בידו אחת, היה מישהו שעזר לו בהנחת התפילין במקומם המדוייק. ובאותה נסיעה אותו עוזר לא התלווה אליהם, ועל כן הצהיר בסתמות שבכל זמן הנסיעה הוא רוצה להניח בזאח"ז.
ר' דוד יוסף היה נוכח בשעת אמירה זו, והבין שטעמו משום כבודו של אביו הגר"ע, ושאל את הגרב"צ: והלא גם אבא מסכים שאם יש מקום מספיק בראש, מעיקר הדין אפשר להניחם יחד. והשיב לו הגרב"צ לפי הבנתו: שמ"מ יש לו כבוד לאביו.

והבוחר יבחר.

האמנם זו אומנות כל כך מיוחדת, עד שלא נמצא מי שיניח שתי תפילין לשר התורה, ומשום כך יחליף הנהגותיו?

קצת קשה לעיכול.

בכל אופן, יש כאן שתי הבנות במה שנהג. הרב טל דואר הוא תלמיד קרוב ששמע את המעשה (אולי ממרן עצמו). הרב דוד יוסף גם תלמיד למחצה, שראה בעיניו.

הבוחר יבחר.

נ.ב. להקל על הבחירה, אעתיק כאן מה שסיפר לי בזמנו הרב נתן בן סניור, והבנתו את הסיפור ההוא.

שמע נא סיפור, די מוכר. מה שלא מוכר זה העומק שלו, מה עומד מאחורי ההנהגה הזו: לפני כמה עשרות שנים הוא נסע בצוותא חדא עם מרן רבינו חכם עובדיה זי"ע לפנמה, לקהילה שבנה ידידם מנוער הגאון רבי ציון לוי.
באותם ימים, חרג חכם בן ציון מהנהגתו, ובמקום להניח שתי זוגות תפילין ביחד, רש"י ורבינו תם, כמנהגו הקבוע בכל בוקר, שינה והניחן אחד אחרי השני כדעתו של רעו מרן רבינו זי"ע. אז כמו שאמרתי, הסיפור מוכר ואנשים ראו בו התחשבות והתבטלות בפניו של מרן.
מי שיש לו עיניים רואה יותר מזה. מה היה בפנמה באותם שנים? שממה רוחנית של דור שלם שהתנתק כמעט ממורשת בית אבא. הגיע חכם ציון לוי וחימם את הלבבות, הזכיר את העבר המפואר ואנשים החלו להתחבר מחדש לחיי תורה ורוח.
ופתאום מופיע ה'גראנד ראביי', הרבי הגדול מארץ ישראל. בעיני אנשים כאלה אין מקום לשתי שיטות, אין מקום לשתי דעות. יש את הרבי הגדול עם הגלימה המוזהבת בלבד.
כעת עושה חכימא דיהודאי חשבון. אם הוא ישב לפניהם בתפילת שחרית עם שתי תפילין על ראשו, והראשון לציון ישב עם תפילה אחת על ראשו, עלולים לחשוב שמא אין הוא באמת גדול כל כך, והראיה – החכם השני מירושלים, הוא מניח שתי תפילין, כנראה יש החכם הזה גדול יותר.
ורבינו הקדוש והטהור, האיש שכל צעד שלו מחושב בד' חלקי השולחן ערוך ותבונת הנהגת הדור, מחליט שבימים אלו יניח את התפילין אחד אחרי השני, כדי שלא תגרם כל שהיא חולשה להשפעתו של חכם עובדיה בפנמה, איזו דקות מחשבה, נורא למתבונן!

[נוריאל עזרא]

כרגיל, נהניתי מאוד מהרצאת הדברים במתק שפתיו, אבל צ"ע בדבריו שלא תואמים את המציאות, ונראים כשיכתוב ההיסטוריה...

זה לא דבר נדיר אצלו, וגם מפי השמועה שמעתי על כמה רבנים שמדייקים מאוד בעניני הלכה, אבל בעניני סיפורים פחות מדייקים (בלשון המעטה).

תגובה זו אינה ראויה(בלשון המעטה)
**רק אציין שפניתי לרב פרנצויז בפרטי ולא קיבלתי כל מענה ועל כן אני רואה צורך למחות.(אחר אלף המחילות שלא בכוונה לפגוע ח"ו)

[ישראל אליהו]

האמנם זו אומנות כל כך מיוחדת, עד שלא נמצא מי שיניח שתי תפילין לשר התורה, ומשום כך יחליף הנהגותיו?

כן.
לא כל אחד יודע לפי הקפדתו של שר התורה.
וכן לא כל גודל ראש מתאים בשופי וכדו' [ידוע המעשה שהגרב"צ זצ"ל מדד ב' תפילין לרב גדעון בן משה, ואמר לו שהוא לא יכול להניח ב' תפילין יחד].
....
הרב בן סניור לא היה בנסיעה ההיא, ושמע רק צד אחד.
אני בטוח שאם תחזור אליו ותראה לו את מה שנכתב ב'רבינו האור לציון', הוא ישנה את דעתו [לגמרי, או חלקית].

...
כעת הרב דואר ענה לי, שכל אותה נסיעה הגרב"צ לא הניח יחד, אלא בזה אחר זה. גם כשלא היה יחד עם הרב עובדיה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אני דיברתי עם בנו של ר' אברהם אבא שאול ואמר לי כדברי רבי ישראל אליהו.
אבל אין נפק"מ כי תמיד ........ צודק ודו"ק.

[נוריאל עזרא]

אני דיברתי עם בנו של ר' אברהם אבא שאול ואמר לי כדברי רבי ישראל אליהו.
אבל אין נפק"מ כי תמיד ........ צודק ודו"ק.

במקרא הנזכר בראש האשכול נראה שגם שכש...צודק הוא ראוי ל"ציונים לשבח". וחבל שדנים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.

[עובר ושב]

כוונת הרב יצחק יוסף בלי ספק למה שתקף אותו הרב הדאיה זצו"קל בשו"ת ישכיל עבדי וכמו שכתב הרב יתר10 שנתחלף לו לרשל"צ בין הסכמת הגר"ע עצמו לכרם ד"ל לבין ההדברים בישכיל עבדי.(ובילקוט יוסף בלכות תפילין הובא מכת"י הגר"ע שהכל התחיל ממכתב ששלח הרב הדאי לתמוהה על הרב עובדיה יוסף ואחר כך נפגשו וכל זה היה עוד לפני ההסכמה לכרם ד"ל והנכתב בשות ישכיל עבדי).

אתה סותר עצמך מיניה וביה... וזה לא נכון עובדתית, כי הישכיל עבדי נכתב כמה וכמה שנים אחר כך.

ובשורה התחתונה, לדברי הגר"ע יוסף מדובר במכתב שנשלח אליו אישית, ולכן יש הבדל ענק בין זה לבין מה שהמציא הרב יצחק יוסף שתקף אותו בהסכמה לספר, שכביכול בלי שום קשר להגר"ע יוסף, ניצל את הבמה לתקןף אותו.

ועל זה קשה לומר סתם "נתחלף לו" בלשון סלחנית.

[עובר ושב]

הגע בעצמך, הגר"ע זצ"ל הוא נוגע בדבר ואילו הנכד שהוא רב חשוב אינו נוגע בדבר? אמור מיהא, יש לנו עדות של בעל המעשה בחיים חיותו של הרב הדאיה זצ"ל כנגד שמועה של הנכד של הרב הדאיה בשם הבן של הרב הדאיה והבוחר יבחר.

העדות של הגר"ע יוסף סותרת בצורה חזיתית למעשיו של הגר"ע הדאיה, שבפועל הלך ותקף אותו במילים חריפות (היינו הצילום שהבאתי לעיל).

ועדות נכדו מסתדרת היטב עם מעשיו.

ולכן ציינתי על מה שמעיד הגר"ע יוסף שהוא נוגע בדבר, אבל הנכד בסך הכל מתאים למה שעשה הגר"ע הדאיה בעצמו.

וזה בדיוק כמו שיעמוד לפנינו הגר"ע הדאיה ויזעק שלא חזר בו מעולם ולא הסכים ולא התנצל, האם גם אז תאמר שהוא "נוגע בדבר" כשהוא מבהיר את דעתו?

הרי אם היה בא לפניך רב שאוסר דוד שמש בשבת, ומעיד לך "הגר"ע יוסף אמר לי שאני צודק, והוא פשוט קרא את דבריי ברפרוף ולא עיין בהם כמו שצריך", אזי היית טוען בלהט שהוא נוגע בדבר, וגם היית כותב שיש כאן זלזול גדול בגר"ע, כביכול פוסק הלכות בלי לשים לב ובלי לעיין.