יוסף חיים אוהב ציון כתב:בלי להתכוון מבזים גאון וקדוש אוי לנו אמר לי נכדו הגריח"ס שבכל ס"ק בכה"ח מושקע עמל נורא.
אתה חושב שהכה"ח ישב כמוך עם אוצר החכמה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ידענו מדברי הגר"י ידיד בענין וכבר השיב על זה הגר"ע יוסף זצ"ל.
משוש דורים כתב:רוב חכמי הספרדים מתוך טבעם הענוותני, תמיד נתלו בספרי הקודמים להם, ולכן נפוצו שם רוב הספרים שיש בהם בקיאות רבה, ופחות חידושי דינים.
בר מן דין, הצלחה של ספר היא בראש ובראשונה מחמת סייעתא דשמיא שהיה למחבר, וזה מה שאומר שכביכול קוב"ה רוצה שהמחבר פב"פ יהיה חוליה בשלשלת מסירת התוה"ק, וקדושתו ופרישותו ועמלו של הגה"ק הכה"ח זיכוהו לכך.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ראית תשובות הכה"ח? ראית ספרו חיים עד העולם?
אבני גזית כתב:גם רש"י על התורה לא מביא כמעט חידושים מדיליה.
גם השולחן ערוך. וכמותם עוד אלפי מחברים.
אלא מאי, לעתים הסדר גדול מהחיבור. והחכמה לדעת מה לשבץ ומה לחסר היא הגדלות.
בר מן דין, מאה שנה אנשים ניאותים לאור החיבור. אז מצאת בחור אשכנזי שלא מצא עניין.
מילא.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:חפש באוצר. זה מפוזר בקבצים.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש תשובה בענין פתיחת קופסאות שימורים.
עני בן פחמא כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש תשובה בענין פתיחת קופסאות שימורים.
מצאתי כאן עמוד 15
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=15&book=106325
תודה.
יש עוד?
עני בן פחמא כתב:נודע בשערים ספרו הנפלא של רבינו 'כף החיים', המכיל אסופות דברים על סדר השו"ע באו"ח ואף תחילת יו"ד עד בישולי עכו"ם (את הסוף ערך הגר"ע יוסף זצ"ל), הספר נחשב כאחד מגדולי הפוסקים הספרדים, ורבים סרים לדעתו. עד כאן העובדות.
אלא, שפעם אחת, שמעתי התבטאות של בחור ישיבה (אשכנזי) "מה אתם (הספרדים) מתלהבים ממנו? מה כבר יש בספר הזה" עכ"ל, ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ברם ספר כף החיים 99% ממנו הוא ליקוטים של דברי האחרונים, אמנם בהיקף גדול יותר בהרבה מהמ"ב (בעיקר ספרי הספרדים וספרי קבלה), אך אין בו (כמעט) חידושי דינים מעצמו מהגמרא או מהראשונים.
ובעצם אנסח את שאלתי כך, למה כל אברך ת"ח שבקיא בשו"ע יכול לכתוב ספר כמו כף החיים? איפה ניתן לראות את גדלותו של כף החיים? [אני יודע שלעתים מנסים לפרש שאלה כזו כזלזול, לכן אדגיש שהשאלה מבוססת על הנחת יסוד שלא כל אחד יכול והשאלה היא רק 'למה']
הבהרה חשובה: אין באמור חלילה וחס זום נימת זלזול ברבינו יעקב חיים, לא בגדלותו בתורה ולא בקדושתו וחסידותו הידועה בתעניות דיבור וכו', אלא רק רצון לראות את גדולתו. [מקווה להבנה].
עני בן פחמא כתב:
ג. ודאי שאם מאה שנים נאותים זה טוב, השאלה רק איפה רואים את גדלותו של הרב?
אבני גזית כתב:גדולי ישראל לא עומדים למבחן שלנו, כן?
פולסברג כתב:כיון שעלה, מה עם ספר חלומותיו, שאומרים שהיה בידי ר''ע יוסף?
איש גבעות כתב:שמעתי פעם מאברך יקר מבני עדות המזרח שאחד מהגדולים התבטא על ספר זה "כיף החיים", לגודל הנאתו מלימוד בו.
הנכונה השמועה?
עני בן פחמא כתב:.......
ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ........
רציני כתב:עני בן פחמא כתב:.......
ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ........
האם השאלה היא גם לגבי המשנה ברורה, לא בביאור הלכה אלא במשנה ברורה? וכבר דנו בזה האם המשנה ברורה מלקט או לא. ואותם סברות שם אפשר לומר על הכף החיים.
עני בן פחמא כתב:נודע בשערים ספרו הנפלא של רבינו 'כף החיים', המכיל אסופות דברים על סדר השו"ע באו"ח ואף תחילת יו"ד עד בישולי עכו"ם (את הסוף ערך הגר"ע יוסף זצ"ל), הספר נחשב כאחד מגדולי הפוסקים הספרדים, ורבים סרים לדעתו. עד כאן העובדות.
אלא, שפעם אחת, שמעתי התבטאות של בחור ישיבה (אשכנזי) "מה אתם (הספרדים) מתלהבים ממנו? מה כבר יש בספר הזה" עכ"ל, ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ברם ספר כף החיים 99% ממנו הוא ליקוטים של דברי האחרונים, אמנם בהיקף גדול יותר בהרבה מהמ"ב (בעיקר ספרי הספרדים וספרי קבלה), אך אין בו (כמעט) חידושי דינים מעצמו מהגמרא או מהראשונים.
ובעצם אנסח את שאלתי כך, למה כל אברך ת"ח שבקיא בשו"ע יכול לכתוב ספר כמו כף החיים? איפה ניתן לראות את גדלותו של כף החיים? [אני יודע שלעתים מנסים לפרש שאלה כזו כזלזול, לכן אדגיש שהשאלה מבוססת על הנחת יסוד שלא כל אחד יכול והשאלה היא רק 'למה']
הבהרה חשובה: אין באמור חלילה וחס זום נימת זלזול ברבינו יעקב חיים, לא בגדלותו בתורה ולא בקדושתו וחסידותו הידועה בתעניות דיבור וכו', אלא רק רצון לראות את גדולתו. [מקווה להבנה].
עני בן פחמא כתב:משוש דורים כתב:רוב חכמי הספרדים מתוך טבעם הענוותני, תמיד נתלו בספרי הקודמים להם, ולכן נפוצו שם רוב הספרים שיש בהם בקיאות רבה, ופחות חידושי דינים.
בר מן דין, הצלחה של ספר היא בראש ובראשונה מחמת סייעתא דשמיא שהיה למחבר, וזה מה שאומר שכביכול קוב"ה רוצה שהמחבר פב"פ יהיה חוליה בשלשלת מסירת התוה"ק, וקדושתו ופרישותו ועמלו של הגה"ק הכה"ח זיכוהו לכך.
לא בהכרח, בחיד"א יש חידושים רבים, בבא"ח יש שו"ת רב פעלים ועוד חידושי ש"ס רבים מלבד דברי האדה הרבים, וגם ר' חיים פלאג'י יש לו כמה ספרי שו"ת וחידושים, פעמים גם זה לא חידושי דינים מהגמ', אבל עצם חידושי מנהגים ועניינים מראה שידם גדולה לחדש עניינים ושאר דברים.
עתניאל בן קנז כתב:עני בן פחמא כתב:נודע בשערים ספרו הנפלא של רבינו 'כף החיים', המכיל אסופות דברים על סדר השו"ע באו"ח ואף תחילת יו"ד עד בישולי עכו"ם (את הסוף ערך הגר"ע יוסף זצ"ל), הספר נחשב כאחד מגדולי הפוסקים הספרדים, ורבים סרים לדעתו. עד כאן העובדות.
אלא, שפעם אחת, שמעתי התבטאות של בחור ישיבה (אשכנזי) "מה אתם (הספרדים) מתלהבים ממנו? מה כבר יש בספר הזה" עכ"ל, ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ברם ספר כף החיים 99% ממנו הוא ליקוטים של דברי האחרונים, אמנם בהיקף גדול יותר בהרבה מהמ"ב (בעיקר ספרי הספרדים וספרי קבלה), אך אין בו (כמעט) חידושי דינים מעצמו מהגמרא או מהראשונים.
ובעצם אנסח את שאלתי כך, למה כל אברך ת"ח שבקיא בשו"ע יכול לכתוב ספר כמו כף החיים? איפה ניתן לראות את גדלותו של כף החיים? [אני יודע שלעתים מנסים לפרש שאלה כזו כזלזול, לכן אדגיש שהשאלה מבוססת על הנחת יסוד שלא כל אחד יכול והשאלה היא רק 'למה']
הבהרה חשובה: אין באמור חלילה וחס זום נימת זלזול ברבינו יעקב חיים, לא בגדלותו בתורה ולא בקדושתו וחסידותו הידועה בתעניות דיבור וכו', אלא רק רצון לראות את גדולתו. [מקווה להבנה].
הגדלות הוא בלדעת מה להביא ומה לא להביא. וזה לא מתוך ניחוש, אלא מתוך קו מסוים בהלכה מסוימת.
לפעמים אפשר לראות איזה הבנה יסודית מסוימת בהלכה, והוא הולך לשיטתו בכל מקום שהוזכר הלכה זו, ותמיד משמיט את השיטות שאין מתאימות, ומביא את השיטות המתאימות. (לאחרונה עסקתי בסוגיא ד'איטר' והבחנתי בזה)
מי ש לא מכיר את הסוגיא, או את לקט שיטות האחרונים, עלול לראות איזה ליקוט בלבד (כפי שיש שבקשו גם לראות במשנה ברורה). מי שמכיר את הנושא לעומק, יוכל להבחין איזה שיטתיות. למרות שמדובר בעיקר בציטוטים.
ברור שדרך הלימוד של בני עדות המזרח, שונה משל האשכנזים, מכל מקום לא מדובר באיזה ליקוט שטחי רדוד, אלא בשיטה לימודית.
חבל להסתכל בשטחיות, ומאוד ראוי להתבונן לעומק.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ראית תשובות הכה"ח? ראית ספרו חיים עד העולם?
שומר-הגחלת כתב:פולסברג כתב:כיון שעלה, מה עם ספר חלומותיו, שאומרים שהיה בידי ר''ע יוסף?
נמצא בידי צאצאיו, ראיתי חלקים ממנו
עני בן פחמא כתב:ולאחר חשיבה עלה בידי ליישב באופן נפלא, שגם לספרדים אסור לבשל כחל ששהה בלא מליחה, אך לא מטעם כחל שאסור לבשלו, אלא הואיל ויש בו חלב בפנים הוי כבשר שנכבש במים כ"ד שעות שפסק השו"ע שאסור לבשלו אלא רק לצלותו, וכבר עמד בכך היד אברהם (סו"ס צ) ששיך כבוש בכחל באופן שכזה שאוסר את הכחל מצד בשר שנכבש קודם מליחה.
אלא שעתה קשה על החמודי דניאל איך כתב שמותר לצלותו והלא בשר ששהה ג"י בלי מליחה לפסק הרמ"א אסור אף בצלי, וצ"ל דאיירי שהוציא מהכחל את כל החלב ושוב לא שייך בו כבוש (לא ראיתי את החמודי דניאל בפנים, וצ"ע אם זה במשמע שם). ומעתה דברי רבינו כה"ח באו על מקומם בשלום.
כמעיין המתגבר כתב:אם כך, למה לא חילק הכף החיים שכבר אחר שעבר מעת לעת, אסור למלוח אלא רק לצלות?
עני בן פחמא כתב:כמעיין המתגבר כתב:אם כך, למה לא חילק הכף החיים שכבר אחר שעבר מעת לעת, אסור למלוח אלא רק לצלות?
הכה"ח שם לא איירי בהלכות כחל, אלא הוא בסימן סט לגבי השהיית הבשר ג' ימים בלא מליחה, וקמ"ל דמותר להשהות כחל, ואה"נ שאם שהה יום אחד אסור לבשלו.
כמעיין המתגבר כתב:זה חידוש שאם היה סובר כך, היה צריך לכתוב אותו.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 366 אורחים