כף החיים

[עני בן פחמא]

נודע בשערים ספרו הנפלא של רבינו 'כף החיים', המכיל אסופות דברים על סדר השו"ע באו"ח ואף תחילת יו"ד עד בישולי עכו"ם (את הסוף ערך הגר"ע יוסף זצ"ל), הספר נחשב כאחד מגדולי הפוסקים הספרדים, ורבים סרים לדעתו. עד כאן העובדות.

אלא, שפעם אחת, שמעתי התבטאות של בחור ישיבה (אשכנזי) "מה אתם (הספרדים) מתלהבים ממנו? מה כבר יש בספר הזה" עכ"ל, ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ברם ספר כף החיים 99% ממנו הוא ליקוטים של דברי האחרונים, אמנם בהיקף גדול יותר בהרבה מהמ"ב (בעיקר ספרי הספרדים וספרי קבלה), אך אין בו (כמעט) חידושי דינים מעצמו מהגמרא או מהראשונים.

ובעצם אנסח את שאלתי כך, למה כל אברך ת"ח שבקיא בשו"ע יכול לכתוב ספר כמו כף החיים? איפה ניתן לראות את גדלותו של כף החיים? [אני יודע שלעתים מנסים לפרש שאלה כזו כזלזול, לכן אדגיש שהשאלה מבוססת על הנחת יסוד שלא כל אחד יכול והשאלה היא רק 'למה']

הבהרה חשובה: אין באמור חלילה וחס זום נימת זלזול ברבינו יעקב חיים, לא בגדלותו בתורה ולא בקדושתו וחסידותו הידועה בתעניות דיבור וכו', אלא רק רצון לראות את גדולתו. [מקווה להבנה].

[יוסף חיים אוהב ציון]

בלי להתכוון מבזים גאון וקדוש אוי לנו אמר לי נכדו הגריח"ס שבכל ס"ק בכה"ח מושקע עמל נורא.
אתה חושב שהכה"ח ישב כמוך עם אוצר החכמה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

ידענו מדברי הגר"י ידיד בענין וכבר השיב על זה הגר"ע יוסף זצ"ל.

[עני בן פחמא]

בלי להתכוון מבזים גאון וקדוש אוי לנו אמר לי נכדו הגריח"ס שבכל ס"ק בכה"ח מושקע עמל נורא.
אתה חושב שהכה"ח ישב כמוך עם אוצר החכמה?

לא מזלזלים ולא מתכוונים לזלזל, הדברים מודגשים היטב, ואם ימשיכו להבין שהתכוונתי לזלזל אני אבקש למחוק את האשכול.

אחזור, כה"ח הוא מגדולי הפוסקים שבדור הקודם.

השאלה היא רק היכן ניתן לראות את העמל הנורא שיש בספר, בד"כ מקורות הכה"ח הם בנושאי כלים של השו"ע באותו סימן.

מישהו פעם אמר לי [אין אחריות] שהגר"ש כהן פעם בשיעור חלק על כה"ח, ומישהו שאל אותו בשיעור "ומה הכה"ח הבין?", והגר"ש כהן בצקיפות ענה שהוא פשוט טעה פה (יתכן והנוסח היה חריף יותר, אינני זוכר.

[עני בן פחמא]

ידענו מדברי הגר"י ידיד בענין וכבר השיב על זה הגר"ע יוסף זצ"ל.

מה כוונתך?

[משוש דורים]

רוב חכמי הספרדים מתוך טבעם הענוותני, תמיד נתלו בספרי הקודמים להם, ולכן נפוצו שם רוב הספרים שיש בהם בקיאות רבה, ופחות חידושי דינים.
בר מן דין, הצלחה של ספר היא בראש ובראשונה מחמת סייעתא דשמיא שהיה למחבר, וזה מה שאומר שכביכול קוב"ה רוצה שהמחבר פב"פ יהיה חוליה בשלשלת מסירת התוה"ק, וקדושתו ופרישותו ועמלו של הגה"ק הכה"ח זיכוהו לכך.

[עני בן פחמא]

רוב חכמי הספרדים מתוך טבעם הענוותני, תמיד נתלו בספרי הקודמים להם, ולכן נפוצו שם רוב הספרים שיש בהם בקיאות רבה, ופחות חידושי דינים.
בר מן דין, הצלחה של ספר היא בראש ובראשונה מחמת סייעתא דשמיא שהיה למחבר, וזה מה שאומר שכביכול קוב"ה רוצה שהמחבר פב"פ יהיה חוליה בשלשלת מסירת התוה"ק, וקדושתו ופרישותו ועמלו של הגה"ק הכה"ח זיכוהו לכך.

לא בהכרח, בחיד"א יש חידושים רבים, בבא"ח יש שו"ת רב פעלים ועוד חידושי ש"ס רבים מלבד דברי האדה הרבים, וגם ר' חיים פלאג'י יש לו כמה ספרי שו"ת וחידושים, פעמים גם זה לא חידושי דינים מהגמ', אבל עצם חידושי מנהגים ועניינים מראה שידם גדולה לחדש עניינים ושאר דברים.

[אבני גזית]

גם רש"י על התורה לא מביא כמעט חידושים מדיליה.

גם השולחן ערוך. וכמותם עוד אלפי מחברים.

אלא מאי, לעתים הסדר גדול מהחיבור. והחכמה לדעת מה לשבץ ומה לחסר היא הגדלות.

בר מן דין, מאה שנה אנשים ניאותים לאור החיבור. אז מצאת בחור אשכנזי שלא מצא עניין.
מילא.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ראית תשובות הכה"ח? ראית ספרו חיים עד העולם?

[עני בן פחמא]

ראית תשובות הכה"ח? ראית ספרו חיים עד העולם?

יישר כח, ראיתי עכשיו חיים עד העולם, ואכן זה נראה ספר חידושים נפלא. ובעצם ענית על שאלתי.
מה זה תשובות כה"ח?

[יוסף חיים אוהב ציון]

חפש באוצר. זה מפוזר בקבצים.

[עני בן פחמא]

גם רש"י על התורה לא מביא כמעט חידושים מדיליה.

גם השולחן ערוך. וכמותם עוד אלפי מחברים.

אלא מאי, לעתים הסדר גדול מהחיבור. והחכמה לדעת מה לשבץ ומה לחסר היא הגדלות.

בר מן דין, מאה שנה אנשים ניאותים לאור החיבור. אז מצאת בחור אשכנזי שלא מצא עניין.
מילא.

א. רש"י תפו"ל מרש"י על הש"ס (ואגב החיד"א אמר שר"ת אמר שרש"י על הש"ס יכל לחבר ועל התורה לא]
ב. לשו"ע יש ב"י וכס"מ. והערכה נחרצת מכל גדולי הדור דאז ועד היום.
ג. ודאי שאם מאה שנים נאותים זה טוב, השאלה רק איפה רואים את גדלותו של הרב?

[עני בן פחמא]

חפש באוצר. זה מפוזר בקבצים.

לא מצאתי.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש תשובה בענין פתיחת קופסאות שימורים.

[עני בן פחמא]

יש תשובה בענין פתיחת קופסאות שימורים.

מצאתי כאן עמוד 15
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=15&book=106325
תודה.

יש עוד?

[לבי במערב]

אגב, כדי להסיר את רושם 'הזלזול האשכנזי':
מכיר אני כמה מחכמי האשכנזים ההוגים בספריו תדיר, הדבר אשר יקשה מהם יקרבון אליו - שם ימצאו חפצם, ושבח מרא דחיטי על לשונם תמיד.

[נוריאל עזרא]

יש תשובה בענין פתיחת קופסאות שימורים.

מצאתי כאן עמוד 15
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=15&book=106325
תודה.

יש עוד?

ראה בקובץ שיח שושנים חלק ד':
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=152322

יש שם 4 תשובות שהשיב הבן איש חי לשאלותיו ועוד 4 שאלות שהשיב עליהם הכף החיים עצמו.

[דרופתקי דאורייתא]

נודע בשערים ספרו הנפלא של רבינו 'כף החיים', המכיל אסופות דברים על סדר השו"ע באו"ח ואף תחילת יו"ד עד בישולי עכו"ם (את הסוף ערך הגר"ע יוסף זצ"ל), הספר נחשב כאחד מגדולי הפוסקים הספרדים, ורבים סרים לדעתו. עד כאן העובדות.

אלא, שפעם אחת, שמעתי התבטאות של בחור ישיבה (אשכנזי) "מה אתם (הספרדים) מתלהבים ממנו? מה כבר יש בספר הזה" עכ"ל, ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ברם ספר כף החיים 99% ממנו הוא ליקוטים של דברי האחרונים, אמנם בהיקף גדול יותר בהרבה מהמ"ב (בעיקר ספרי הספרדים וספרי קבלה), אך אין בו (כמעט) חידושי דינים מעצמו מהגמרא או מהראשונים.

ובעצם אנסח את שאלתי כך, למה כל אברך ת"ח שבקיא בשו"ע יכול לכתוב ספר כמו כף החיים? איפה ניתן לראות את גדלותו של כף החיים? [אני יודע שלעתים מנסים לפרש שאלה כזו כזלזול, לכן אדגיש שהשאלה מבוססת על הנחת יסוד שלא כל אחד יכול והשאלה היא רק 'למה']

הבהרה חשובה: אין באמור חלילה וחס זום נימת זלזול ברבינו יעקב חיים, לא בגדלותו בתורה ולא בקדושתו וחסידותו הידועה בתעניות דיבור וכו', אלא רק רצון לראות את גדולתו. [מקווה להבנה].

הכף החיים יש לו כלל, שבגללו לא ניכרת גדולתו אלא ללומדים.
הוא לא מזכיר את הדעות שחולק עליהם.
בשונה ממחברים אחרים, הוא לא יביא מג"א, ויכתוב שדבריו אינם נכונים.
אלא הוא פשוט "ישמיט" ולא יביא למג"א.
ועיין בדברי הגרב"צ א"ש זצ"ל באור לציון מוסר עמוד סט, ואכמ"ל.

[אבני גזית]

ג. ודאי שאם מאה שנים נאותים זה טוב, השאלה רק איפה רואים את גדלותו של הרב?

איפה שראית את גדולתם של הגראי"ל שטיינמן ורבי אהרן מבעלזא.
תוכל לפתוח אשכולות למכביר בנושא.

גדולי ישראל לא עומדים למבחן שלנו, כן?

[פולסברג]

כיון שעלה, מה עם ספר חלומותיו, שאומרים שהיה בידי ר''ע יוסף?

[שש ושמח]

גדולי ישראל לא עומדים למבחן שלנו, כן?

בהחלט עומדים למבחן. מי שלא מפעיל את שכלו ומתייחס לאנשים כגדולים רק משום שכך מתייחסים אליהם ברחוב זו זכותו, אבל שלא יבוא בטענות למי שכן משתמש בשכל שלו.

[שומר-הגחלת]

כיון שעלה, מה עם ספר חלומותיו, שאומרים שהיה בידי ר''ע יוסף?

נמצא בידי צאצאיו, ראיתי חלקים ממנו

[איש גבעות]

שמעתי פעם מאברך יקר מבני עדות המזרח שאחד מהגדולים התבטא על ספר זה "כיף החיים", לגודל הנאתו מלימוד בו.
הנכונה השמועה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

שמעתי פעם מאברך יקר מבני עדות המזרח שאחד מהגדולים התבטא על ספר זה "כיף החיים", לגודל הנאתו מלימוד בו.
הנכונה השמועה?

כך נוהג לתבטות ר' יצחק יוסף שליט"א.

[פלוריש]

אשכול הסכמות ותשובות הכף החיים: viewtopic.php?t=45662

[רציני]

.......
ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ........

האם השאלה היא גם לגבי המשנה ברורה, לא בביאור הלכה אלא במשנה ברורה? וכבר דנו בזה האם המשנה ברורה מלקט או לא. ואותם סברות שם אפשר לומר על הכף החיים.

[סופר-סתם]

.......
ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ........

האם השאלה היא גם לגבי המשנה ברורה, לא בביאור הלכה אלא במשנה ברורה? וכבר דנו בזה האם המשנה ברורה מלקט או לא. ואותם סברות שם אפשר לומר על הכף החיים.

אינני בקיא בספר כף החיים, אבל מניח שכשם שהלומד שו"ע עם נושאי כלים מבין לאחר מכן את גדולתו של המשנ"ב, הוא הדין בכף החיים.

[עתניאל בן קנז]

נודע בשערים ספרו הנפלא של רבינו 'כף החיים', המכיל אסופות דברים על סדר השו"ע באו"ח ואף תחילת יו"ד עד בישולי עכו"ם (את הסוף ערך הגר"ע יוסף זצ"ל), הספר נחשב כאחד מגדולי הפוסקים הספרדים, ורבים סרים לדעתו. עד כאן העובדות.

אלא, שפעם אחת, שמעתי התבטאות של בחור ישיבה (אשכנזי) "מה אתם (הספרדים) מתלהבים ממנו? מה כבר יש בספר הזה" עכ"ל, ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ברם ספר כף החיים 99% ממנו הוא ליקוטים של דברי האחרונים, אמנם בהיקף גדול יותר בהרבה מהמ"ב (בעיקר ספרי הספרדים וספרי קבלה), אך אין בו (כמעט) חידושי דינים מעצמו מהגמרא או מהראשונים.

ובעצם אנסח את שאלתי כך, למה כל אברך ת"ח שבקיא בשו"ע יכול לכתוב ספר כמו כף החיים? איפה ניתן לראות את גדלותו של כף החיים? [אני יודע שלעתים מנסים לפרש שאלה כזו כזלזול, לכן אדגיש שהשאלה מבוססת על הנחת יסוד שלא כל אחד יכול והשאלה היא רק 'למה']

הבהרה חשובה: אין באמור חלילה וחס זום נימת זלזול ברבינו יעקב חיים, לא בגדלותו בתורה ולא בקדושתו וחסידותו הידועה בתעניות דיבור וכו', אלא רק רצון לראות את גדולתו. [מקווה להבנה].

הגדלות הוא בלדעת מה להביא ומה לא להביא. וזה לא מתוך ניחוש, אלא מתוך קו מסוים בהלכה מסוימת.
לפעמים אפשר לראות איזה הבנה יסודית מסוימת בהלכה, והוא הולך לשיטתו בכל מקום שהוזכר הלכה זו, ותמיד משמיט את השיטות שאין מתאימות, ומביא את השיטות המתאימות. (לאחרונה עסקתי בסוגיא ד'איטר' והבחנתי בזה)
מי ש לא מכיר את הסוגיא, או את לקט שיטות האחרונים, עלול לראות איזה ליקוט בלבד (כפי שיש שבקשו גם לראות במשנה ברורה). מי שמכיר את הנושא לעומק, יוכל להבחין איזה שיטתיות. למרות שמדובר בעיקר בציטוטים.

ברור שדרך הלימוד של בני עדות המזרח, שונה משל האשכנזים, מכל מקום לא מדובר באיזה ליקוט שטחי רדוד, אלא בשיטה לימודית.

חבל להסתכל בשטחיות, ומאוד ראוי להתבונן לעומק.

[מוטוש]

רוב חכמי הספרדים מתוך טבעם הענוותני, תמיד נתלו בספרי הקודמים להם, ולכן נפוצו שם רוב הספרים שיש בהם בקיאות רבה, ופחות חידושי דינים.
בר מן דין, הצלחה של ספר היא בראש ובראשונה מחמת סייעתא דשמיא שהיה למחבר, וזה מה שאומר שכביכול קוב"ה רוצה שהמחבר פב"פ יהיה חוליה בשלשלת מסירת התוה"ק, וקדושתו ופרישותו ועמלו של הגה"ק הכה"ח זיכוהו לכך.

לא בהכרח, בחיד"א יש חידושים רבים, בבא"ח יש שו"ת רב פעלים ועוד חידושי ש"ס רבים מלבד דברי האדה הרבים, וגם ר' חיים פלאג'י יש לו כמה ספרי שו"ת וחידושים, פעמים גם זה לא חידושי דינים מהגמ', אבל עצם חידושי מנהגים ועניינים מראה שידם גדולה לחדש עניינים ושאר דברים.

ר' חיים פלאג'י, חיבר אף הוא ספר בשם כף החיים!
ולכן היה כדאי לכתוב את זה בכותרת!

[ישראל אליהו]

נודע בשערים ספרו הנפלא של רבינו 'כף החיים', המכיל אסופות דברים על סדר השו"ע באו"ח ואף תחילת יו"ד עד בישולי עכו"ם (את הסוף ערך הגר"ע יוסף זצ"ל), הספר נחשב כאחד מגדולי הפוסקים הספרדים, ורבים סרים לדעתו. עד כאן העובדות.

אלא, שפעם אחת, שמעתי התבטאות של בחור ישיבה (אשכנזי) "מה אתם (הספרדים) מתלהבים ממנו? מה כבר יש בספר הזה" עכ"ל, ובאמת בניגוד לספר משנה ברורה אשר יש בו הרבה חידושי דינים כידוע לכל מי שרגיל בספרו, ובפרט בביאור הלכה, ניכר היטב עומק עיונו וחידושו של הח"ח בכל סימן וסימן, ברם ספר כף החיים 99% ממנו הוא ליקוטים של דברי האחרונים, אמנם בהיקף גדול יותר בהרבה מהמ"ב (בעיקר ספרי הספרדים וספרי קבלה), אך אין בו (כמעט) חידושי דינים מעצמו מהגמרא או מהראשונים.

ובעצם אנסח את שאלתי כך, למה כל אברך ת"ח שבקיא בשו"ע יכול לכתוב ספר כמו כף החיים? איפה ניתן לראות את גדלותו של כף החיים? [אני יודע שלעתים מנסים לפרש שאלה כזו כזלזול, לכן אדגיש שהשאלה מבוססת על הנחת יסוד שלא כל אחד יכול והשאלה היא רק 'למה']

הבהרה חשובה: אין באמור חלילה וחס זום נימת זלזול ברבינו יעקב חיים, לא בגדלותו בתורה ולא בקדושתו וחסידותו הידועה בתעניות דיבור וכו', אלא רק רצון לראות את גדולתו. [מקווה להבנה].

הגדלות הוא בלדעת מה להביא ומה לא להביא. וזה לא מתוך ניחוש, אלא מתוך קו מסוים בהלכה מסוימת.
לפעמים אפשר לראות איזה הבנה יסודית מסוימת בהלכה, והוא הולך לשיטתו בכל מקום שהוזכר הלכה זו, ותמיד משמיט את השיטות שאין מתאימות, ומביא את השיטות המתאימות. (לאחרונה עסקתי בסוגיא ד'איטר' והבחנתי בזה)
מי ש לא מכיר את הסוגיא, או את לקט שיטות האחרונים, עלול לראות איזה ליקוט בלבד (כפי שיש שבקשו גם לראות במשנה ברורה). מי שמכיר את הנושא לעומק, יוכל להבחין איזה שיטתיות. למרות שמדובר בעיקר בציטוטים.

ברור שדרך הלימוד של בני עדות המזרח, שונה משל האשכנזים, מכל מקום לא מדובר באיזה ליקוט שטחי רדוד, אלא בשיטה לימודית.

חבל להסתכל בשטחיות, ומאוד ראוי להתבונן לעומק.

הדברים ברורים. יש כאן שיטה, מה להביא ומה לא.
ואדרבה שינסה מישהו לכתוב ברמה כזו ונראה...

ואגב, גם המשנ"ב הוא כביכול ספר ליקוטים, וכמעט כל משפט ודין יש לו מקור בשעה"צ [אלא שהמשנ"ב עיבד את הלשון, והכה"ח מצטט].
אולם המתבונן בעיון רואה שיש כאן שיטה ובירור יוצאים מגדר הרגיל.

[מגדל]

ראית תשובות הכה"ח? ראית ספרו חיים עד העולם?

האם כוונתך לתשובות שהיו עד עתה בכת"י? כשעסקתי בנושא (לפני כשנתיים) שמעתי שמועות שהצאצאים נתנו כתב היד לחכם עובדיה (לעיון או למשמרת) כשניסו לשכנעו להשלים את החלק האחרון על יו"ד.

מישהו יודע האם הדברים התגלגלו ו/או נדפסו?

[יוסף חיים אוהב ציון]

חלק נדפס.

[שאראש-פאטאק]

כיון שעלה, מה עם ספר חלומותיו, שאומרים שהיה בידי ר''ע יוסף?

נמצא בידי צאצאיו, ראיתי חלקים ממנו

האם יהיה נדפס פעם? או יהיה נשאר בכתב יד?

[עני בן פחמא]

כדרך אגב אציין קושיה עצומה שהיתה לי בכף החיים:

בסימן צ' נחלקו השו"ע והרמ"א, דעת השו"ע שמותר לבשל כחל ואין חיוב לצלותו, ודעת הרמ"א שאין לבשלו כלל אלא רק לצלותו (משום חשש שמא יבואו לבשלו עם בשר אחר ואכמ"ל)
בסימן ס"ט סע' יד כתב השו"ע שאסור למלוח בשר ששהה ג' ימים בלי מליחה ומקורו בגאונים, והוסיף הרמ"א שגם אסור להשהות בשר ג' ימים בלי מליחה שמא יבואו לבשלו ע"י מליחה. והביא שם הפת"ש בשם החמודי דניאל שבשר כבד וכחל מותר להשהות כיון שבלא"ה אסור לבשלם וליכא למיחש. עד כאן הכל טוב, אלא שהכף החיים ג"כ מביא את ההלכה הזו, והלא לספרדים מותר לבשל כחל כפסק השו"ע (ואף כה"ח לא חלק שם), וכי תימא שכבר על הזבחי צדק שהוא מקור דברי כף החיים קשה קושיה זו, לא היא שהזבחי צדק העתיק את החמודי דניאל אך ורק לגבי כבד ולא הזכיר מילה על כחל, ובודאי שהלך לשיטתו, אך על הכף החיים צ"ע גדול.

ולאחר חשיבה עלה בידי ליישב באופן נפלא, שגם לספרדים אסור לבשל כחל ששהה בלא מליחה, אך לא מטעם כחל שאסור לבשלו, אלא הואיל ויש בו חלב בפנים הוי כבשר שנכבש במים כ"ד שעות שפסק השו"ע שאסור לבשלו אלא רק לצלותו, וכבר עמד בכך היד אברהם (סו"ס צ) ששיך כבוש בכחל באופן שכזה שאוסר את הכחל מצד בשר שנכבש קודם מליחה.
אלא שעתה קשה על החמודי דניאל איך כתב שמותר לצלותו והלא בשר ששהה ג"י בלי מליחה לפסק הרמ"א אסור אף בצלי, וצ"ל דאיירי שהוציא מהכחל את כל החלב ושוב לא שייך בו כבוש (לא ראיתי את החמודי דניאל בפנים, וצ"ע אם זה במשמע שם). ומעתה דברי רבינו כה"ח באו על מקומם בשלום.

[כמעיין המתגבר]

ולאחר חשיבה עלה בידי ליישב באופן נפלא, שגם לספרדים אסור לבשל כחל ששהה בלא מליחה, אך לא מטעם כחל שאסור לבשלו, אלא הואיל ויש בו חלב בפנים הוי כבשר שנכבש במים כ"ד שעות שפסק השו"ע שאסור לבשלו אלא רק לצלותו, וכבר עמד בכך היד אברהם (סו"ס צ) ששיך כבוש בכחל באופן שכזה שאוסר את הכחל מצד בשר שנכבש קודם מליחה.
אלא שעתה קשה על החמודי דניאל איך כתב שמותר לצלותו והלא בשר ששהה ג"י בלי מליחה לפסק הרמ"א אסור אף בצלי, וצ"ל דאיירי שהוציא מהכחל את כל החלב ושוב לא שייך בו כבוש (לא ראיתי את החמודי דניאל בפנים, וצ"ע אם זה במשמע שם). ומעתה דברי רבינו כה"ח באו על מקומם בשלום.

אם כך, למה לא חילק הכף החיים שכבר אחר שעבר מעת לעת, אסור למלוח אלא רק לצלות?

[עני בן פחמא]

אם כך, למה לא חילק הכף החיים שכבר אחר שעבר מעת לעת, אסור למלוח אלא רק לצלות?

הכה"ח שם לא איירי בהלכות כחל, אלא הוא בסימן סט לגבי השהיית הבשר ג' ימים בלא מליחה, וקמ"ל דמותר להשהות כחל, ואה"נ שאם שהה יום אחד אסור לבשלו.

[כמעיין המתגבר]

אם כך, למה לא חילק הכף החיים שכבר אחר שעבר מעת לעת, אסור למלוח אלא רק לצלות?

הכה"ח שם לא איירי בהלכות כחל, אלא הוא בסימן סט לגבי השהיית הבשר ג' ימים בלא מליחה, וקמ"ל דמותר להשהות כחל, ואה"נ שאם שהה יום אחד אסור לבשלו.

זה חידוש שאם היה סובר כך, היה צריך לכתוב אותו.

[עני בן פחמא]

זה חידוש שאם היה סובר כך, היה צריך לכתוב אותו.

אתה צודק, מסופקני אם כה"ח חשב על כך, אבל אם לא כך הקושיה חמורה מאוד.
ובעצם זה תלוי בדברים דלעיל, אדם גדול כמו שמקובל להתייחס לכה"ח לא טועה בדבר שכזה, ואם כך כך צריך לומר בדעתו.
אגב אציין שהיד יהודה (סי' עב) מסתפק לומר בלב שיש בו דין כבוש בדם שבתוכו, ואם לאחר כ"ד שעות לא יפתחו אותו יאסר מדין כבוש.

[גביר]

מאור לציון חכמה ומוסר עמ' ע' משתמע שבמבט ראשון עלולים לחשוב כאילו כף החייים הוא ליקוט בעלמא ובאמת אינו כן אלא הוא 'חיבור המחייב טרחה ועיון רב'.

[גביר]

הרב שמעון ויסברג מספר שר"ח קניבסקי אמר לו שיש להחזיק בבית 'כף החיים' ומציין שהוא מביא דברים מהאריז"ל והמקובלים שאינם במשנה ברורה -

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ang=Hebrew

דקה 18 בערך.