סגי נהור כתב:דומה שעירוב לכל הדעות הוא די נדיר. רוב העירובין המצויים נופלים באחד לכל הפחות משלושת הענינים הבאים, ורובא דרובא - בכל השלושה: א) רוחב ט"ז אמה. ב) פרוץ מרובה על העומד, או מרחק של יותר מי' אמות בין עמוד לעמוד בצוה"פ. ג) דיירים מחללי שבת / גויים (להבדיל).
א - ליתר דיוק: הסתמכות על כך שאין לנו רה"ר (אם מחמת העדרם של ששים רבוא, ואם מחמת שאין פתחי העיר מכוונים זה כנגד זה, וטעמים נוספים כפי שנתבארו בארוכה בדברי רבותינו).
ויש להוסיף:
ד. מקומות הזרועים המבטלים את רה"י והופכים אותה לכרמלית, ואכמ"ל.
ה. פקפוקים רבים בפרטים הקטנים של עשיית העירוב, שבקיצור אפשר לומר שהרבה פעמים עירוב בהכשר הרבנות שקול לכשרות בהכשר הרבנות (ויכול להיות טוב יותר, ויכול להיות וכו').
ולמעשה, המקומות העיקריים בהם מותר לטלטל לכו"ע הם ביישובים המוקפים גדר (ולכן אינם רה"ר כלל), ואשר יש בהם מי שממונה על פרטי דיני העירוב כהלכתו ועושה זאת כראוי (כמדומני שיש כאלו שהולכים לכל גוי ושוכרים ממנו רשות. במקומות קטנים - זה אפשרי באם מוכנים להתאמץ בשביל המצווה).