נשאלתי: האם המושג 'מידה' במובן 'מידות טובות' מופיע כבר בחז"ל, או שכוונתם רק למידה במובן 'מידות ומשקלות' דהיינו: מידת גאווה כדוגמה, יש לה שיעור, שיש מי שיש לו 50 אחוז גאווה ויש שיש לו יותר.
ומסופקני אם ניתן להוכיח מרש"י:
רש"י מסכת ראש השנה דף יז.
המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו, ומניח מדותיו והולך לו, כמו אין מעבירין על המצות (יומא לג, א) אין מעבירין על האוכלין (עירובין סד, ב) - מניחן והולך לו.
מה אומרים חו"ר?
השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
Re: השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
הרמב"ם מכנה אותן תמיד: דעות.
והוא מלשון חז"ל, ראה אבות ה, יא: ארבע מדות בדעות, נוח לכעוס וכו'.
והוא מלשון חז"ל, ראה אבות ה, יא: ארבע מדות בדעות, נוח לכעוס וכו'.
Re: השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
הרבינו יונה במסכת אבות, חוזר ושונה פעמים רבות, את ענין זה, ולדוגמא בלבד:
פירוש רבינו יונה על אבות [ב, ט]:
פירוש רבינו יונה על אבות [ב, ט]:
איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם - בכל המדות טובות והישרות יש לאדם להדבק בהם ר"ל להדבק במדה אחת להיות שלם בה כי טוב לאדם לאחוז במדה אחת בשלמות ונקל אליו להשיג ממנה אל כל המדות החשובות מהיותו בן כמה מדות ואיננו שלם באחת מהן.
Re: השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
האם יתכן שהמקור הוא מהערבית?
Re: השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
בספרות הקבלה (והחסידות) המושג 'מדות' מיוחס תמיד לענין ה'רגשות': מדת החסד, מדת הגבורה וכו'.
Re: השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
פי האתון כתב:נשאלתי: האם המושג 'מידה' במובן 'מידות טובות' מופיע כבר בחז"ל, או שכוונתם רק למידה במובן 'מידות ומשקלות' דהיינו: מידת גאווה כדוגמה, יש לה שיעור, שיש מי שיש לו 50 אחוז גאווה ויש שיש לו יותר.
ומסופקני אם ניתן להוכיח מרש"י:
רש"י מסכת ראש השנה דף יז.
המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו, ומניח מדותיו והולך לו, כמו אין מעבירין על המצות (יומא לג, א) אין מעבירין על האוכלין (עירובין סד, ב) - מניחן והולך לו.
מה אומרים חו"ר?
מדות בלשון חז"ל הוא מושג רחב מאוד, שהמשמעות הנפוצה מדות = תכונות נובעת ממנה באופן ישיר.
מדה - דפוס פעולה או דפוס התייחסות, כמו י"ג מדות הרחמים, מדות שהתורה נדרשת בהן, ועוד. מזה מדות של מעלה, ומזה גם מדות במובן תכונות של האדם.
אינני בקי בלשון ערבי אבל כיון שהקשר הלשוני ברור נראה לי מיותר להניח שיד הערבית באמצע.
דרומי כתב: בספרות הקבלה (והחסידות) המושג 'מדות' מיוחס תמיד לענין ה'רגשות': מדת החסד, מדת הגבורה וכו'.
"רגשות" הוא תרגום לא שלם ולא מדויק כלל.
Re: השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר יג, לב). ותרגם המיוחס ליונתן "וכל עמה דגוה גבריא מרי מיכלן בישין" בעלי מדות רעות.
Re: השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
יתר10 כתב:וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר יג, לב). ותרגם המיוחס ליונתן "וכל עמה דגוה גבריא מרי מיכלן בישין" בעלי מדות רעות.
יפה!
אם כן יש לנו ראיה שכבר בתורה המילה 'מידות' מתפרשת 'מדות רעות', לדברי המיוחס ליב"ע...
Re: השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
מצאתי. ויל"ע.
- מיכלן בישין.PNG (45.57 KiB) נצפה 2372 פעמים
Re: השימוש הראשוני במושג 'מידות' במובן 'מִידֵעְס'.
סגי נהור כתב:מצאתי. ויל"ע.
מהיכן זה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: א. חיים, ישבב הסופר ו־ 379 אורחים