שאלה על מנהג העולם - מעריב במוצאי צום

[אורי ש]

משנה ברורה סימן תעז ס"ק ה

(ה) ולא יברך עליו - שהוא רק לזכר וכנ"ל כתב של"ה ראיתי מבני עליה שהיו מנשקין המצות והמרור וכן הסוכה בכניסתו וביציאתו וכן ארבעה מינים שבלולב והכל לחבוב המצוה ואשרי מי שעובד ה' בשמחה:

ראיה לסתור?

מה''ת לסתור???
הן הן הדברים! רק שכתב שאשריו.
וכי בגלל שכתוב 'ותומכיה מאושר' ו'אשרי יושבי' וכו' וכו', ישתמע שאינו חיוב?
אתמהה!

[מה שנכון נכון]

בכל אופן מה הפשט במ"ב בסימן א' אצל יהיה מיצר ודואג - תרתי?

ראה מ"ב שם סק"י.

[שינדלהיים]

ר' מה שנכון.
בחול המועד האחרון דרשתי בעניין זה במקום מסויים בגדר הדין והמצווה לעשות מצווה בשמחה אם זה דין במצווה או שמא זה כמו זה קלי ואנווהו וכו' וראה רש"י ריטב"א תחילת לולב הגזול וכל האריכות גג על גג כאשר אני מסתמך על ספרי המוסר בעיקר עד שאחד מחוצף קטן קם מתוך הקהל וצעק לעברי אולי תוכל להצביע לי בשו"ע על המצווה שלך. לפני כל הפלפולים ונשארתי עם הלשון בחוץ.
הסבר לי פשט פשוט אם זה מקרא מלא תחת אשר לא עבדת מדוע אין זה מובא בשו"ע - אולי פעם ולתמיד צריך לדעת מהו העיקר ומהו הטפל.
--
כדאי גם לעיין במו"ז שם הוא כותב להקשות איך מותר לרקוד בשמ"ת שהרי אין מערבין שמחה בשמחה. ויש בידי עוד כמה הפניות.
אך קצת יש לי רושם שזה מצווה של בעלי המוסר והחסידים מבלי חלילה לזלזל במישהו, זה באמת מציק לי.
מה הפשט?

[אורי ש]

הרה''ג, אני חושב שכדאי לפתוח את השאלה בנושא חדש, כי הרבה לא יכנסו לשאלה הזו, כיון שאין להם נפ''מ עם מעריב במוצאי הצום [שהיה]...
אבל אם נפתח בנושא חדש עם כותרת של משהו כמו 'לעבוד את ה' בשמחה - מצווה/חובה?', זה יגרור הרבה משתמשים לקרוא, ואז גם נקבל יותר תגובות, ונחכים טובא.
מה דעתו הקדושה?

[שינדלהיים]

בהחלט זה נושא מאוד מעניין לדעתי ואולי ניתן לבקש ממנהלי האתר ה"ה הרבנים החשובים הרב אי"ס והרב אוצה"ח שליט"א שיעבירו את התגובות שלנו ושל ר' מה שנכון לאשכול החדש.
בהצלחה.
ויישר כוחך שעוררת את הנושא.

[אורי ש]

ואגב, התעוררתי עכשיו [מדברים שאמרה לי נוו''ב] שבעצם מי שלא עובד מתוך שמחה, לכאורה זו אינה עבודת ה', וכמו שאין שו''ע שחובה לנשום [...] - כך בנידו''ד. רעיון, לא?
ואגב, אפשר לשלוח בפרטי למנהלים עם הבקשה, אני מבין שאתה כבר עושה זאת, אם לא תודיע לי - ואעשה זאת בל''נ.]

[שינדלהיים]

לגופו של דבר עיין משך חכמה אצל תחת אשר לא עבדת וכמדומני שהוא מפרש את הפסוק באופן אחר. למה זה כמו לנשום, ישנו האומרים מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד גם זה כמו לנשום. אומרים בשם הגר"א זי"ע שהמצווה הקשה ביותר זה ושמחת בחגיך משמע שבכל המצוות אין צריך להיות בשמחה ואולי שמחה של מצווה הכוונה למשהו אחר ויש להאריך בזה הרבה.
ראיתי גם מי שרוצה לפרש ושמחת בחגיך עם חגיך ועוד כהנה.
---
לדעתי המנהלים משגיחים כל הזמן על הנעשה ואין צריך לשלוח להם כלום בפרטי.
יתכן שהם ישנו את כותרת האשכול ונסמוך על שיקול דעתם הרחבה.

[אספקלריא]

דרך אגב, יש ווארט בדרך צחות על הפסוק הזה, בספר "שארית יעקב" (להג"ר יעקב אלגאזי) פ' וזאת הברכה, (ד"ה ובשם), [והובא ב"לב דוד" להגאון חיד"א, פרק ט', בשם "הראשונים"], מביא בשם מהר"י שאראף, שהעונש החמור הוא בגלל שה"לא עבדת" היה בשמחה, היינו שח"ו שמחים שלא עובדים את ה' ועוברים על התורה רח"ל.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=169

[פולסברג]

לעצם נושא האשכול, גם אני הק' לא הבנתי מנהג העולם בזה, וברוך שכונתי להחכמים דפה.


אגב, עי' פה על מנהגו של הח''ח במעריב במוצאי יוהכ''פ, שהיה ממהר מאוד לעשותו
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 11&hilite=

[דרומי]

יש להוסיף בענין זה שבמוצאי צום יש נוהגים להקדים קצת תפלת מעריב עוד לפני צאת הכוכבים בחשבון הרגיל.

וזה עוד יותר צ"ע.

[בריה נמוכה]

לכאורה ההסבר למנהג זה
הוא פשוט נובע מכך שהולכים להתפלל בבית הכנסת הקהילתי מנחה אז מחכים ג"כ למעריב
אך כל יום מתפללים כל אחד לעצמו בזמנים שונים מנחה
ובפרט היכן שיש אח"כ מיני מזונות לשבור את הצום
ממילא לא לעניין בבית המדרש לעשות זאת לפני מעריב
אז מתפללים ערבית ואח"כ מגישים את המזונות וכו'.

[ברשילא]

ההנהגה ב"קלם" - מתוך הספר "יחיד ודורו" ח"א עמ' 163:

יחיד.JPG (36.29 KiB) נצפה 202 פעמים