בשיטוטי הרבים בפורום נתקלתי אי פה ואי שם בדיונים על מנהגים שונים ובעיקר משונים הנהוגים בתפוצות ישראל, לצד התמיה מה מקורם.
לאחרונה נתקלתי במספר מנהגים בסביבתי הקרובה (חלקם מרוקאים, אבל לא רק) ועלה בדעתי אולי יהיה רעיון טוב לערוך אשכול אחד, שיאגד את כלל המנהגים אשר הם ספק הלכה, ספק בורות ואמונות תפלות, מקורם וטעמם.
ולהלן כמה דוגמאות: בחלקים מהעדה המרוקאית נהגו שבניו של האבל שותפים למקצת מנהגי אבלות גם אם אינם בעירו אינם אוכלים בשר כל השלושים, גם בשבת, ואינם שומעים מוסיקה כל השנה.
וכמו"כ שלא להכניס לבית אבלים שום דבר ובפרט לא אוכל (ואם יגוועו ברעב יתקיים מה שנא' אחד מבני חבורה...)וכמו"כ לא אוכלים בבית אבלים כלום. ודבר זה קצת תמוה דהלא יש להקפיד דווקא בהפך להרבות ברכות לע"נ.
אין להכניס בעלי חיים טמאים לבית. (בעיקר לא במוצאי שבת) בגמ' נא' על כלב רע אך לא על עצם הבע"ח טמא.
הקפדה יתירה על הגשת כל דבר ביד ימין.
אין לתפור בגד על האדם היינו כשהוא לבוש בו, לכאורה מפני שכך עושים למת, ברם אם הוא מחזיק חוט בפיו או בגרסא אחרת אוכל משהו באותו הזמן שרי וצ"ע מה הקשר.
אצל כלל עדות הספרדים האב מניח את ידיו על ראש ילדיו בברכת כהנים (עם הטלית), המנהג גורף וכמדומני נמצא בכל העדות. ואילו האשכנזים אפי' לא שמעו עליו.
ישנו מנהג בעדות שונות לשטוף את הבית בצהרי תשעה באב כהכנה לבואו של המשיח מאיפה מקורו?
אצל המרוקאים מקפידים שלא להוציא דברים המסמלים שפע מן הבית במוצאי שבת כגון קמח סוכר שמן וכו' דבר שיוצר לעיתים אי נעימות משכנים המבקשים האם יש לדברים שחר?
במשפחה אחת ממכריי מקפידים לא לאכול אורז בשבת שלפני ראש חודש (פעם כששאלו את הסבא מה המקור הוא רק סיפר שסבא רבא שלו אכל פעם בטעות, באמת בטעות, אורז בשבת שלפני ר"ח וביום ראשון בעט בו החמור.....) יש סיכוי שיש לזה מקור??
באופן כללי ישנם מנהגים רווחים בקהילות שונות, חלקם ישרים וחלקם שיבושים, לפעמים סרי טעם ולפעמים אף נגד ההלכה אשר חוסים אף הם תחת ההגנה של מנהג ישראל תורה הוא.
וודאי שלא הקפתי כאן את כלל המנהגים אלא מעט מתוך מה שאני מכיר. אשמח אם יש בידי אי מי להוסיף על אלו עוד מנהגים הטעונים בירור או אם ישנם טעמים ומקורות להעמיד או לשלול כל אחד ממנהגים אלו.