הסכמות; פן ירבה?

[פולסברג]

מלפני הרבה זמן, עשיתי סיבוב אחר סיבוב בבית גדולי ישראל מכל העדות והחוגים וכו', לקבל הסכמות, כדי שספרי יהיה דבר נאה ומתקבל.

אבל אחרי שובי נחמתי, שהספר נראה חשוב ומקצועי הרבה יותר, אם יש לו רק הסכמה א' או שתים-חשובים ואיכותים כמובן, והם יתנוססו לתפארה בראש הספר.

מה דעת חכמי וסופרי הפורום, באיזה דרך אלך להצליח דרכי?

[גל של אגוזים]

אני אישית מעדיף מיעוט ההסכמות אבל לכאו' אחרי לקיחת ההסכמות יש משום זלזול להשמיטן [זולת אם משמיט כל ההסכמות כולן].

בכהאי גוונא הייתי ממליץ להדפיס כמה יחד בעמוד אחד כמו שעשו בספרים ישנים.

[ישא ברכה]

בדרך כלל מעט הסכמות מעידות שהמחבר לא ביקש סתם לאסוף הסכמות שנועדו לעידוד המחבר, אלא אלו הסכמות שבאמת אומרות משהו.

[מענה איש]

תלוי בנושא הספר
אם הוא בענייני הלכה עדיף הסכמה אחת 'שווה' מרב שעוסק בתחום
מאשר עשר הסכמות של 'תפוחי זהב במשכיות כסף'

ויש כאלו שבספר ראשון לוקחים הרבה הסכמות.

[בית צדיקים]

מלפני הרבה זמן, עשיתי סיבוב אחר סיבוב בבית גדולי ישראל מכל העדות והחוגים וכו', לקבל הסכמות, כדי שספרי יהיה דבר נאה ומתקבל.

אבל אחרי שובי נחמתי, שהספר נראה חשוב ומקצועי הרבה יותר, אם יש לו רק הסכמה א' או שתים-חשובים ואיכותים כמובן, והם יתנוססו לתפארה בראש הספר.

מה דעת חכמי וסופרי הפורום, באיזה דרך אלך להצליח דרכי?

תלוי איזה סופר אם אתה מוציא ספר של הלכות ומנהגים למשל תלך לכמה גדולים לדגומא ר' יצחק זילברשטין ר' יצחק יוסף ואדמור מבעלזא כלומר מכל העדות
באם זה ספר של חידושים שלך עדיף להכניס כמה שיותר הסכמות שזה מראה על חשיבות הספר (כגון ספר אוצר פלאות התורה)

[נוריאל עזרא]

ראיתי בספר אחד דבר פלא. הוא מציין בהערה על אמצע ההסכמה בזה הלשון: "כאן הוסיף הגאון הרב המסכים שליט"א כידו הרחבה בפלפולין דאורייתא אודות כמה מילי שנכתבו בספרי הקטן, וגדול חשקי לפלפל בדבריו הנחמדים אך בהיות והמדפיסים אומרים כלו מעשיכם, ובמקום שאמרו לקצר איני רשאי להאריך, ואמרתי אשנה פרק זה בל"נ ביישוב הדעת ועוד חזון למועד".

ומאוד התפלאתי שלמעשה השמיט את ההערות שנכתבו לו מההסכמה ומעולם לא ראיתי כזאת וגם אחרי ההסבר שלא היה לו זמן לפלפל בהם מוזר הדבר להשמיטם.

[חד ברנש]

ההסכמות הן בדיחה אחת גדולה.
רוב הרבנים לא מעיינים בעצמם בספר אלא נותנים את התפקיד לאחד משמשיהם, ויש להם נוסח קבוע פחות או יותר.
בקיצור, ההסכמות לא אומרות כלום על הספר, אלא רק שהמחבר הוא מאנ"ש. משהו כזה.
באחד מספריי הראשונים ניגשתי לקבל הסכמה מאחד מרבני ה'קנאים' בירושלים, לא היה לו זמן לעיין בספר והוא שאל אותי: יש כאן ציונות וכדומה? עניתי בשלילה, והוא הוציא מתחת ידו הסכמה מפוארת...
בפעם אחרת, הרב היה כן 'מבין', אבל חכם להרע, והוא ניסה להתערב לי בספר, להשמיט קטע זה וכו', ומדובר היה בספר של אחד מגדולי הראשונים. ממש התעצבנתי עליו: אני עובד על הספר שנה ושנתיים ובא רב בישראל, שעם כל הכבוד (ויש כבוד) הוא לא מכיר את התחום, ומייעץ לי מה לעשות.
מאז פסקתי ליטול הסכמות.
ואני מייעץ לכל אחד לנהוג כמוני...

[לארץ ולדרים]

כשאני פוגש ספר ורוצה לדעת על רמתו ואין לי זמן לבדוק לגופו אני מסתכל את מי המחבר מעריך (א' ע"י לראות ממי לקח הסכמה כשרואים כמובן למה לקח ממנו שאינו קרובו או שכנו וב' ויותר מכריע איזה סדר סידר ההסכמות ואיזה תארים נתן למסכימים) ולפי"ז מבין בד"כ נכון.

[פולסברג]

כשאני פוגש ספר ורוצה לדעת על רמתו ואין לי זמן לבדוק לגופו אני מסתכל את מי המחבר מעריך (א' ע"י לראות ממי לקח הסכמה כשרואים כמובן למה לקח ממנו שאינו קרובו או שכנו וב' ויותר מכריע איזה סדר סידר ההסכמות ואיזה תארים נתן למסכימים) ולפי"ז מבין בד"כ נכון.

זה מעבודות הקשות שבמקדש.

כגון אני, שברצוני שיהגו בספרי בקרית ספר וקרית יואל חלק כחלק, קשה לרקוד על כל החתונות...

[ישראליק]

הסכמה.PNG (88.15 KiB) נצפה 9030 פעמים

[לענין]

קרדיט:
מעמקים בפרשה, העומק שבפשט, הרב ניר אריאל.

(אגב, שם הספר הוא 'העומק שבפשט'. באוצר החכמה נקרא הספר 'מעמקים בפרשה', וזאת מפני שבעותק שבאוצר החכמה נראה שנוסף בכתב יד 'מעמקים בפרשה'. מתבקש שבאוצה"ח יקרא הספר לפחות בשתי השמות, אם לא רק בשמו המקורי והעיקרי).

[כדכד]

ההסכמות הן בדיחה אחת גדולה.
רוב הרבנים לא מעיינים בעצמם בספר אלא נותנים את התפקיד לאחד משמשיהם, ויש להם נוסח קבוע פחות או יותר.
בקיצור, ההסכמות לא אומרות כלום על הספר, אלא רק שהמחבר הוא מאנ"ש. משהו כזה.
באחד מספריי הראשונים ניגשתי לקבל הסכמה מאחד מרבני ה'קנאים' בירושלים, לא היה לו זמן לעיין בספר והוא שאל אותי: יש כאן ציונות וכדומה? עניתי בשלילה, והוא הוציא מתחת ידו הסכמה מפוארת...
בפעם אחרת, הרב היה כן 'מבין', אבל חכם להרע, והוא ניסה להתערב לי בספר, להשמיט קטע זה וכו', ומדובר היה בספר של אחד מגדולי הראשונים. ממש התעצבנתי עליו: אני עובד על הספר שנה ושנתיים ובא רב בישראל, שעם כל הכבוד (ויש כבוד) הוא לא מכיר את התחום, ומייעץ לי מה לעשות.
מאז פסקתי ליטול הסכמות.
ואני מייעץ לכל אחד לנהוג כמוני...

אני מכיר מקרוב מקרים שאינם כאלה.
הגרזנ"ג זצ"ל שנתן הסכמה כמעט לכל מבקש היה קורא את הספר קודם לכן.
רב אחר שליט"א מחזיר את העותק עם הערות.
אולי לת"ח כותיה דמר דפקיע שמיה טובא אין צורך בהסכמות אך סתם מחבר צריך

[נחומצ'ה]

בדר"כ ספר ראשון שהרב המחבר דֵי נעלם מן הציבור, ההסכמות נותנות לו חיזוק ו'תנא דמסייע'.
לעומת זאת רב שכבר פקע שמיה, אי"צ להסכמות אלא רק ליוקרתו של הספר, ובזה סגי הסכמה אחת ושתיים.

אגב סיפורי החד ברנש, סיפר לי ידיד, שהלך לבקש הסכמות על ספר דֵי מקורי בנושאים טעונים,
ואחד הרבים קצת פקפק בידיו ליתן הסכמה.
אמר לו הרב המחבר בצחות: הרי כתוב 'לא תגורו'?
ענה לו הרב: ומה אעשה שאני כן פוחד...

[לבי במערב]

ויש שהמליצו על־כך את מאמר הזה"ק גבי 'לא תגנֹב' דפסיק טעמא בגוי', ודרשו 'לא' 'לא' לגז"ש...

[פולסברג]

ההסכמות הן בדיחה אחת גדולה.
רוב הרבנים לא מעיינים בעצמם בספר אלא נותנים את התפקיד לאחד משמשיהם, ויש להם נוסח קבוע פחות או יותר.
בקיצור, ההסכמות לא אומרות כלום על הספר, אלא רק שהמחבר הוא מאנ"ש. משהו כזה.
באחד מספריי הראשונים ניגשתי לקבל הסכמה מאחד מרבני ה'קנאים' בירושלים, לא היה לו זמן לעיין בספר והוא שאל אותי: יש כאן ציונות וכדומה? עניתי בשלילה, והוא הוציא מתחת ידו הסכמה מפוארת...
בפעם אחרת, הרב היה כן 'מבין', אבל חכם להרע, והוא ניסה להתערב לי בספר, להשמיט קטע זה וכו', ומדובר היה בספר של אחד מגדולי הראשונים. ממש התעצבנתי עליו: אני עובד על הספר שנה ושנתיים ובא רב בישראל, שעם כל הכבוד (ויש כבוד) הוא לא מכיר את התחום, ומייעץ לי מה לעשות.
מאז פסקתי ליטול הסכמות.
ואני מייעץ לכל אחד לנהוג כמוני...

אני מכיר מקרוב מקרים שאינם כאלה.
הגרזנ"ג זצ"ל שנתן הסכמה כמעט לכל מבקש היה קורא את הספר קודם לכן.
רב אחר שליט"א מחזיר את העותק עם הערות.
אולי לת"ח כותיה דמר דפקיע שמיה טובא אין צורך בהסכמות אך סתם מחבר צריך

אני הק' הלכתי להגרזנ''ג לקבל הסכמה, ונתן לי בלי שהסתכל כלום, שאל אותי שאלה אחת או שתים על מה ענין הספר וכו', וזה הכל.

[כדכד]

אז כנראה שלא היתה לו הנהגה אחידה בענינים אלו
יתכן שבמקרה שהבאתי אני ביקש המחבר מהרב לקרוא את הספר ולהעיר הערות אם יש ואז ביקש את ההסכמה ואם לא התבקש הרב לא היה קורא.
או אולי את כת"ר הוא הכיר באופן אישי וזההספיקלו בשביל השאלה וההסכמה

[בברכה המשולשת]

גם אצלי הגאון רב זלמן נחמיה זצ"ל לא קרא, והתנצל על כך שפשוט אין לו זמן, ודבר איתי פשוט בלימוד.
ואילו הגאון הרב יעקב אריאל יבחלט"א נתן מכתב ברכה, אחרי שקרא את הכל הספר, ואף העיר הערות (כדרכו בכל ספר שהוא כותב לו הסכמה או מכתב ברכה)
ומכיוון שהספר יצא לאור במסגרת מכון כת"ר, לא היו יותר הסכמות, כי זו הייתה המדיניות של המכון לא להוסיף על הגרז"ן ועל הגרי"א, מצד כבודם.
אני בקשתי רשות מיוחדת להוסיף את הסכמת מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל, וקבלתי (כי זה וודאי לא פחיתות כבוד מבחינתם, כמובן), אבל לא זכיתי לקבל ממנו הסכמה.

ומת"ח מחברי ספרים שליט"א שמעתי כבר על התלבטות בשאלת הרב פותח האשכול שליט"א, ויש בזה באמת דעות לכאן ולכאן.

[בתוך הגולה]

אודות הגאון רמ"א פריינד זצ"ל מתוך הקובץ נועם שיח לרש"ז פרידמן מליקווד כי תבוא תש"פ

[נוריאל עזרא]

חבר שלי נסע לרב יעקב שכנזי שליט"א לבקש הסכמה והרב ביקש שישאיר את הספר לשבוע כדי שיעבור עליו. כשהוא ראה שחבר שלי קצת לחוץ בזמן(דפוס מרחק וכדו') הציע לו להשאיר את הספר לשעה שיוכל לעבור עליו. ובאמת עבר ושבח שכך וכך והציע כך וכך.
בזכרוני שבספר אוצר הידיעות של הרב יחיאל מיכל שטרן שליט"א כתב בזה האם צריך להביא הסכמות על הספרים והביא דעות בזה אינני זוכר במדויק.

[נוריאל עזרא]

נזכרתי עכשיו מה שסיפר לי בן דוד שלי לפני כמה שנים, הוא סיפר שראה ספר אחד ללא הסכמות והתעניין על תוכו, למד בו וראה הדברים מאירים ויפים. ובכל זאת עניין אותו מדוע המחבר לא לקח הסכמות לספריו. התקשר ושאל את המחבר על כך, הרב המחבר השיבו נו ואם היו הסכמות היית מתעניין בספר וקורא? בן דוד שלי השיב את האמת לא...
ובכן זו הסיבה השיב המחבר...

[כדכד]

גם אצלי הגאון רב זלמן נחמיה זצ"ל לא קרא, והתנצל על כך שפשוט אין לו זמן, ודבר איתי פשוט בלימוד.

לפי זה יש להוסיף תירוץ שלישי לשנים שכתבתי קודם
והוא שתלוי באיזה חלק מחייו של הרב הוא היה
יתכן שבשנותיו האחרונות היה לו פחות זמן וכח לעבור על ספרים

[פולסברג]

אגב, יש לציין לשתי חכמי ישראל בדורנו, שמלבד זאת שמעניקים הסכמות ביד רחבה לצאן מרעיתם - עד כי חדל לספר כי אין מספר, דרכם בקודש לכתוב בו דברי תורה, זה בהלכה וזה באגדה.

ואלו הן: רבי יצחק יוסף ורבי מלכיאל קוטלר.

אני הק' זכיתי לקבל משתיהם.

אך על הראשון ראה כאן בהודעת הרב שייף נפיק שליט''א
viewtopic.php?f=7&t=46115

[פרנקל תאומים]

גם אצלי הגאון רב זלמן נחמיה זצ"ל לא קרא, והתנצל על כך שפשוט אין לו זמן, ודבר איתי פשוט בלימוד.
ואילו הגאון הרב יעקב אריאל יבחלט"א נתן מכתב ברכה, אחרי שקרא את הכל הספר, ואף העיר הערות (כדרכו בכל ספר שהוא כותב לו הסכמה או מכתב ברכה)
ומכיוון שהספר יצא לאור במסגרת מכון כת"ר, לא היו יותר הסכמות, כי זו הייתה המדיניות של המכון לא להוסיף על הגרז"ן ועל הגרי"א, מצד כבודם.
אני בקשתי רשות מיוחדת להוסיף את הסכמת מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל, וקבלתי (כי זה וודאי לא פחיתות כבוד מבחינתם, כמובן), אבל לא זכיתי לקבל ממנו הסכמה.

למה?

[אהרן תאומים]

שלחתי את אבי שליט"א לגדול בישראל שבשרשרת המסכימים הוא חשוב מאוד ומי שרואה את ההסכמה שלו כבר נותן אוטומטית הסכמה, אותו גדול למד עם אבי בישיבה וועד מעליו ואבי שליט"א היה אתו בידידות מסוימת בעבר הרחוק, אבי בא אליו ונתן לו כמה קונטרסים שהוצאתי בצורה מצומצמת למשפחה, אותו גדול קרא את ההקדמה ששם כתבתי ש.... זה לבד גרם לו לפסול אף שאבי אמר שאני לא קשור לאותו ענין שהפריע לו והוא ידבר אתי שאמחוק זאת , בכל אופן שורה תחתונה הסכמה לא קיבלתי, אמנם זה הפריע לי מאוד כי היה נחוץ לי הסכמה בשביל להשיג תורם שאוכל לתת את החומר לעריכה מקצועית ולא הצלחתי,
מצורף החוברת
לאחר זמן פגשתי ידיד שהדפיס כבר כמה ספרים ואמר לי שהייתה לי טעות בגישה לענין ההסכמה, שחיפשתי הסכמה אמיתית לאחר קריאה ועיון, ומה שהייתי צריך לעשות זה לפנות לנהג של אותו גדול, ואף נתן לי את מספר הטלפון של הנהג , תשלם לו בקשיש 500 ש"ח ולמחרת יש לך הסכמה, כמובן לא עשיתי זאת כי זה הוציא לי כבר את החשק מכל ענין ההסכמות המוכרות, ואני חושב שספר הלכה צריך הסכמה כדי שלא יטעו הפוסקים מתוך הספר , אבל ספרים של וורטים חידושים וכדומה הקהל ישפטם ומי שרוצה יקחם

[כמעיין המתגבר]

היה חכם אחד שביקשתי ממנו הסכמה, ואמר לי, אתה תכתוב ואני אחתום.

[נוריאל עזרא]

היה חכם אחד שביקשתי ממנו הסכמה, ואמר לי, אתה תכתוב ואני אחתום.

ומה היה עם זה?

[כדכד]

ולי היה חכם שביקש ממני גם לכתוב בשמו הסכמה וגם לחתום בשמו
אבל הוא הכתיב לי בטלפון את נוסח ההסכמה
והוא גם קרא לפחות חלק מהדפים קודם לכן

[פולסברג]

לכבוד אלו המקבלים ברכת קודש מכ''ק מרן אדמו''ר שליט''א:

אני יודע שאתה קשור לרבינו שליט''א בלו''נ, וכל רואיך יכיר שאתה חסידו במלוא מובן המילה. אבל אני איני מכירך רק מדפדף בספרך.

אנא, כתוב איזה רמז לאיזה מהקדושים אתה מכוון!

[או אולי זה בדוקא, בבחי' כ''א ידמה לו כאומתו?!].

[נוריאל עזרא]

לכבוד אלו המקבלים ברכת קודש מכ''ק מרן אדמו''ר שליט''א:

אני יודע שאתה קשור לרבינו שליט''א בלו''נ, וכל רואיך יכיר שאתה חסידו במלוא מובן המילה. אבל אני איני מכירך רק מדפדף בספרך.

אנא, כתוב איזה רמז לאיזה מהקדושים אתה מכוון!

[או אולי זה בדוקא, בבחי' כ''א ידמה לו כאומתו?!].

שזה בהסכמה יחסית ניחא כי זכורני שראיתי ספר חידושי ש"ס והמחבר כנראה כלל בפנים גם סיכומי שיעורים שלמד ונזכר כל הזמן הרב אמר בשיעור ומי יודע על מי הוא מתכוון הרי הוא(המחבר) לא מוכר, וגם אם נדע מאיזה ישיבה, מאין נדע מי הרב המלמד שלו? מי מכיר? וגם אם, אולי כל סיכום בכלל משיעור אחר?

[ישראליק]

הסכמות אמריקה.PNG (28.76 KiB) נצפה 6844 פעמים

(מקראי קודש, רבי צבי הירש גראדזינסקי, ניו יארק תש"א)

[דרומי]

היה רב אחד שהיה אומר שיכתבו הסכמה או הסמכה ויביאו לו לחתום, והיה נוהג לחתום ברחוק קצת מן הנכתב, באומרו 'מדבר שקר תרחק'...

[Chortkov]

שוחחתי היום(!) עם א' מהרבנים החשובים בארה"ב אודות ספר שאני עומד להו"ל בימים הקרובים בעה"י, וסיפרתי לו שהייתי היום אצל אדמו"ר פלוני ולא רצה ליתן הסכמה באמרו "איך שרייב נישט קיין הסכמות" (אינני כותב הסכמות), ושאלני הרב למה אצטריך להסכמה, הרי אין זה ספר בהלכה רק בחסידות ופנימיות התורה... וכל ענין ההסכמות אינו אלא שלפני שנים רבות היו המשכילים וכו', אבל היום אין צורך. ושוב אמר שיכולין לבקש עבור "דברי ברכה" - אבל הסכמה מאן דכר שמיה.

[כדכד]

אני כתבתי פעם סיכומים של סוגיות בגמרא וראש ישיבה שבקשתי ממנו הסכמה אמר לי שאין צורך בהסכמה אם זה לא להלכה אבל בעניני חסידות ופנימיות איני מבין כלל מ דוע לא צריך הסכמה הלא אם אין מכירים את המחבר בקל עלולים לטעות אולי בטעיות חמורות יותר מבהלכהולכן אם הרבי שלו או כל אדמו"ר אחר שהוא מוכר יכתוב הסכמה על הספר או על המחבר שפיר אבל אם לא מאן לימא לן שהוא ספר טוב?

[עניו כמשה]

גם אצלי הגאון רב זלמן נחמיה זצ"ל לא קרא, והתנצל על כך שפשוט אין לו זמן, ודבר איתי פשוט בלימוד.
ואילו הגאון הרב יעקב אריאל יבחלט"א נתן מכתב ברכה, אחרי שקרא את הכל הספר, ואף העיר הערות (כדרכו בכל ספר שהוא כותב לו הסכמה או מכתב ברכה)
ומכיוון שהספר יצא לאור במסגרת מכון כת"ר, לא היו יותר הסכמות, כי זו הייתה המדיניות של המכון לא להוסיף על הגרז"ן ועל הגרי"א, מצד כבודם.
אני בקשתי רשות מיוחדת להוסיף את הסכמת מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל, וקבלתי (כי זה וודאי לא פחיתות כבוד מבחינתם, כמובן), אבל לא זכיתי לקבל ממנו הסכמה.

ומת"ח מחברי ספרים שליט"א שמעתי כבר על התלבטות בשאלת הרב פותח האשכול שליט"א, ויש בזה באמת דעות לכאן ולכאן.

סתם סקרנות מה הסיבה שלא נתן הסכמה
מחמת טעמים דעמו או משהו אחר

[בברכה המשולשת]

גם אצלי הגאון רב זלמן נחמיה זצ"ל לא קרא, והתנצל על כך שפשוט אין לו זמן, ודבר איתי פשוט בלימוד.
ואילו הגאון הרב יעקב אריאל יבחלט"א נתן מכתב ברכה, אחרי שקרא את הכל הספר, ואף העיר הערות (כדרכו בכל ספר שהוא כותב לו הסכמה או מכתב ברכה)
ומכיוון שהספר יצא לאור במסגרת מכון כת"ר, לא היו יותר הסכמות, כי זו הייתה המדיניות של המכון לא להוסיף על הגרז"ן ועל הגרי"א, מצד כבודם.
אני בקשתי רשות מיוחדת להוסיף את הסכמת מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל, וקבלתי (כי זה וודאי לא פחיתות כבוד מבחינתם, כמובן), אבל לא זכיתי לקבל ממנו הסכמה.

ומת"ח מחברי ספרים שליט"א שמעתי כבר על התלבטות בשאלת הרב פותח האשכול שליט"א, ויש בזה באמת דעות לכאן ולכאן.

סתם סקרנות מה הסיבה שלא נתן הסכמה
מחמת טעמים דעמו או משהו אחר

אינני יודע
לא העזתי לשאול

[לב חכם]

שוחחתי היום(!) עם א' מהרבנים החשובים בארה"ב אודות ספר שאני עומד להו"ל בימים הקרובים בעה"י, וסיפרתי לו שהייתי היום אצל אדמו"ר פלוני ולא רצה ליתן הסכמה באמרו "איך שרייב נישט קיין הסכמות" (אינני כותב הסכמות), ושאלני הרב למה אצטריך להסכמה, הרי אין זה ספר בהלכה רק בחסידות ופנימיות התורה... וכל ענין ההסכמות אינו אלא שלפני שנים רבות היו המשכילים וכו', אבל היום אין צורך. ושוב אמר שיכולין לבקש עבור "דברי ברכה" - אבל הסכמה מאן דכר שמיה.

סברא הפוכה כתב הגה"ק מסאטמאר זי"ע (שו"ת דברי יואל או"ח סי' ג'), שכהיום לא מועיל ההסכמות...
(והוא בעצמו לא קיבל הסכמה לספריו, וגם מנע א"ע מליתן הסכמות)

דבר''י ג.PNG (85.45 KiB) נצפה 6189 פעמים

[כדרכה של תורה]

סברא הפוכה כתב הגה"ק מסאטמאר זי"ע (שו"ת דברי יואל או"ח סי' ג'), שכהיום לא מועיל ההסכמות...

דבר''י ג.PNG

"אין ללמוד בספר שאין לו הסכמות"
לא מצאתי

[תא חזי]

אגב, לא ראיתי שהביאו את דברי הפלא יועץ (ערך גאוה) וז"ל: "(והן בכלל אומר אני, שהחובר ספר לא טוב לבקש הסכמות, שהרי זה כאומר כבדוני נא שידוע הוא, שההסכמות הם לפאר ולרומם את המחבר, ומה יתן אם יאמרו כי גדול שמי, מה יתן ומה יוסיף)" עכ"ל.
היינו לא רק שלא מועיל, אלא גורע.
ואגב, שמעתי תחת אחד השיחי'ם מאחד מצדיקי הדור (ומפאת כבודם של רבים שקיבלו ממנו הסכמות, לא אכתוב את שמו), שאמר שכשכותב הסכמה, משתדל תמיד להיאחז בכבודו של מחבר הספר שעליו נכתב החיבור החדש, או שעל יסודו מיוסד הספר וכדו' (כגון אם מישהו (סתם דוגמא בעלמא) מביא לו ספר פירוש על התניא, הוא לא ממש יכתוב הסכמה על הפירוש, אלא יכתוב בשבח ומעלת התניא, והלימוד בו בעיון ובבקיאות וכדו'), וכמעט לא יגע בשבח המגיע לכתבי'ם עצמם, כיון שרבים הצובאים לפתחו, ולא תמיד יש לו זמן לעבור על הספר כראוי, ולא יכול להרשות לעצמו לכתוב בפירוט על המחבר שליט"א, ונראה שכך נוהגים גם חכמים אחרים.

[תא חזי]

וכל ענין ההסכמות אינו אלא שלפני שנים רבות היו המשכילים וכו'

מהו הוכו'? תוכל לפרט לשאינם בקיאים?

[יואל שילה]

ראיתי הסכמה נלהבת של אחד המפורסמים שבדור על ספר אחד, והתרעמתי על המסכים, שכן, ספר זה כולו מבולבל ומשנתו לא סדורה, בבחינת מסך עשן ללא אש, וגם מלא הבלים ושקרים.
את התרעמותי אמרתי לחברותא של אותו גדול, והוא השיב לי שאותו גדול קיבל לפני כמה חודשים את הספר, ושלח אותו לאותו חברותא כדי שיעיר הערות
החברותא כלל לא קיבל את הספר, ואותו גדול הניח שאם לא היו הערות - כנראה שהספר מוצלח
ולכן נתן הסכמה יפה למחבר ולמשנתו...