הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

[אחד הרבנים]

מיזם חדש משובב נפש המקטלג את כל שיעורי ליל השישי של הרב זצ"ל, לנושאים ותתי נושאים, מביא את כל המובאות שציטט הרב בשיעור, תוך כדי שמיעת השיעור.
https://lehavin.org

מה קרה לאתר הנ''ל

[סופר-סתם]

מיזם חדש משובב נפש המקטלג את כל שיעורי ליל השישי של הרב זצ"ל, לנושאים ותתי נושאים, מביא את כל המובאות שציטט הרב בשיעור, תוך כדי שמיעת השיעור.
https://lehavin.org

מה קרה לאתר הנ''ל

כרגע פעיל, אולי קשור למתקפת הסייבר האיראנית.

[עושה חדשות]

קראתי היכן שהוא, גם אם לא דברים כהוויתם מ"מ נשמע אופייני.

רמז לבאות קבלנו כאשר הוחזרו לנו סיכומי הסוגיות שערכנו, מידי נשיא הכולל, רבי משה שפירא, כמות שהם כי אינם ראויים לתגובה. בשיחה החודשית מסר רבי משה משא על המושג של 'פסק הלכה' ועל – היותה שלב האחרון של השתלשלות התורה השמימית לפני שהיא מגיעה לקיומה המעשית בעולם הזה. אם הבנתי אותו נכון הוא הסביר בהתאם לכך כי 'הפוסק' אינו מושג אישי של בעל הידע הבוחן שאלות ופוסק על פי ידיעותיו וסברותיו, לדברי רבי משה 'הפוסק' מאבד את אישיותו ונהפך לכלי הממיר את התורה ממצב דעת עליון לתבנית היוצרת דפוסי פעולה לכלל ישראל. לכן טען רבי משה, על הפוסק להיצמד לחלוטין לקודמיו ואל לו לחדש דברים מתוך לבו. כל זה היה הקדמה למתקפה על כך שבכל הסיכומים שכתבנו בכולל, אימצנו את התפיסה של החזון איש כהלכה למשה מסיני, שהמציאות המוזכרת בגמרא ששני נקבים יש בגיד אחד למי רגלים ואחד לש"ז, הוא מהדברים המשתנים לפי הזמן והמקום ואינו שייך לזמננו כי השתנו הטבעיים. על כך הרים רבי משה את קולו: "נשתנו הפוסקים! וכי הראשונים וגדולי האחרונים לא הכירו את המציאות הנגלית לעיין? "שני שבילין" הם לדברי רבי משה תיאור מהותי בצורת האדם השלם שאינו בר שינוי וחס מלעלות במחשבה פסק הלכה שאינה המשך רצוף מדברי חז"ל על צורת האדם. רבי משה טען שיש קשר בין התפיסה של נשתנו הטבעיים לבין הקביעה שיש להחמיר במידות שיעורים של תורה בניגוד למסורת הקבועה בעם ישראל.

[לענין]

ידידי הרה"ג ר' אהרון גינוער שליט"א נסע פעם במונית עם מורו ורבו הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. המונית עצרה לפני הרמזור ומאן-דהוא הקיש על חלון הרכב והושיט את ידו לנדבה. חזותו של ההלך העידה עליו שהוא אדם מפוקפק, שמשתמש ב"חומרים מסוכנים" ומזיק לגופו. הגר"מ שפירא זצ"ל שלף את ארנקו והעניק לו שטר של עשרים שקל. הרב גינוער לא התאפק ושאל "הרב הרי יודע שהכסף לא ילך לאוכל אלא לדברים גרועים. אם כן, מדוע הרב נתן לו נדבה הגונה?".

הביט בו רבי משה שפירא בעיניו החודרות ואמר: "אם יהודי מושיט לי יד ומבקש עזרה ואני לא עושה חשבונות, גם הקב"ה לא יעשה איתי חשבונות. כדרך שאדם נוהג באחרים, ינהג איתו הקב"ה!".

https://www.dirshu.co.il/%D7%A0%D7%A1%D ... %A8%D7%90/

[דרופתקי דאורייתא]

ידידי הרה"ג ר' אהרון גינוער שליט"א נסע פעם במונית עם מורו ורבו הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. המונית עצרה לפני הרמזור ומאן-דהוא הקיש על חלון הרכב והושיט את ידו לנדבה. חזותו של ההלך העידה עליו שהוא אדם מפוקפק, שמשתמש ב"חומרים מסוכנים" ומזיק לגופו. הגר"מ שפירא זצ"ל שלף את ארנקו והעניק לו שטר של עשרים שקל. הרב גינוער לא התאפק ושאל "הרב הרי יודע שהכסף לא ילך לאוכל אלא לדברים גרועים. אם כן, מדוע הרב נתן לו נדבה הגונה?".

הביט בו רבי משה שפירא בעיניו החודרות ואמר: "אם יהודי מושיט לי יד ומבקש עזרה ואני לא עושה חשבונות, גם הקב"ה לא יעשה איתי חשבונות. כדרך שאדם נוהג באחרים, ינהג איתו הקב"ה!".

https://www.dirshu.co.il/%D7%A0%D7%A1%D ... %A8%D7%90/

ועיין ב"ק טז סע"ב. וצ"ע.

[יצחק אלחנן]

ועוד קשה מב"ב ט"ו ב' דאיוב לא עשה חשבון רק לגבי העודף וכמש"ש המפרשים דבסתם ממון ודאי יש לשים לב לא לתת סתם, כמו שאמרו סוטה י"ב א' חביב עליהם יותר מגופם, ואמרו ב"מ ע"ח ב' בפורים דוקא כל הפושט יד משמע בשאר השנה לא. אבל לא קשה בכלל, דודאי מיירי שהיה צד טוב שיקנה בזה אוכל או משהו מועיל, וממילא ודאי שאי"צ לדקדק יתר על המידה כאילו הוא ב"ד ופשוט.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ידידי הרה"ג ר' אהרון גינוער שליט"א נסע פעם במונית עם מורו ורבו הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. המונית עצרה לפני הרמזור ומאן-דהוא הקיש על חלון הרכב והושיט את ידו לנדבה. חזותו של ההלך העידה עליו שהוא אדם מפוקפק, שמשתמש ב"חומרים מסוכנים" ומזיק לגופו. הגר"מ שפירא זצ"ל שלף את ארנקו והעניק לו שטר של עשרים שקל. הרב גינוער לא התאפק ושאל "הרב הרי יודע שהכסף לא ילך לאוכל אלא לדברים גרועים. אם כן, מדוע הרב נתן לו נדבה הגונה?".

הביט בו רבי משה שפירא בעיניו החודרות ואמר: "אם יהודי מושיט לי יד ומבקש עזרה ואני לא עושה חשבונות, גם הקב"ה לא יעשה איתי חשבונות. כדרך שאדם נוהג באחרים, ינהג איתו הקב"ה!".

https://www.dirshu.co.il/%D7%A0%D7%A1%D ... %A8%D7%90/

ועיין ב"ק טז סע"ב. וצ"ע.

רב מוישה ידע את הצ"ע שלך.

[חיים שאול]

ידידי הרה"ג ר' אהרון גינוער שליט"א נסע פעם במונית עם מורו ורבו הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. המונית עצרה לפני הרמזור ומאן-דהוא הקיש על חלון הרכב והושיט את ידו לנדבה. חזותו של ההלך העידה עליו שהוא אדם מפוקפק, שמשתמש ב"חומרים מסוכנים" ומזיק לגופו. הגר"מ שפירא זצ"ל שלף את ארנקו והעניק לו שטר של עשרים שקל. הרב גינוער לא התאפק ושאל "הרב הרי יודע שהכסף לא ילך לאוכל אלא לדברים גרועים. אם כן, מדוע הרב נתן לו נדבה הגונה?".

הביט בו רבי משה שפירא בעיניו החודרות ואמר: "אם יהודי מושיט לי יד ומבקש עזרה ואני לא עושה חשבונות, גם הקב"ה לא יעשה איתי חשבונות. כדרך שאדם נוהג באחרים, ינהג איתו הקב"ה!".

https://www.dirshu.co.il/%D7%A0%D7%A1%D ... %A8%D7%90/

ועיין ב"ק טז סע"ב. וצ"ע.

רב מוישה ידע את הצ"ע שלך.

זה השאלה, מה הוא ענה על כך

[אבני גזית]

ידידי הרה"ג ר' אהרון גינוער שליט"א נסע פעם במונית עם מורו ורבו הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. המונית עצרה לפני הרמזור ומאן-דהוא הקיש על חלון הרכב והושיט את ידו לנדבה. חזותו של ההלך העידה עליו שהוא אדם מפוקפק, שמשתמש ב"חומרים מסוכנים" ומזיק לגופו. הגר"מ שפירא זצ"ל שלף את ארנקו והעניק לו שטר של עשרים שקל. הרב גינוער לא התאפק ושאל "הרב הרי יודע שהכסף לא ילך לאוכל אלא לדברים גרועים. אם כן, מדוע הרב נתן לו נדבה הגונה?".

הביט בו רבי משה שפירא בעיניו החודרות ואמר: "אם יהודי מושיט לי יד ומבקש עזרה ואני לא עושה חשבונות, גם הקב"ה לא יעשה איתי חשבונות. כדרך שאדם נוהג באחרים, ינהג איתו הקב"ה!".

https://www.dirshu.co.il/%D7%A0%D7%A1%D ... %A8%D7%90/

ועיין ב"ק טז סע"ב. וצ"ע.

רב מוישה ידע את הצ"ע שלך.

זה השאלה, מה הוא ענה על כך

א.
ניחא ליה לרבי משה לא לקבל שכר על הנדבה כתפילת ירמיהו, ובלבד שבשמים לא יעשו איתו חשבונות. זה בהחלט שווה.

ב.
מי אמר שתפילת ירמיהו התקבלה?

[סגי נהור]

"אם יהודי מושיט לי יד ומבקש עזרה ואני לא עושה חשבונות, גם הקב"ה לא יעשה איתי חשבונות. כדרך שאדם נוהג באחרים, ינהג איתו הקב"ה!".

זה רעיון ידוע ונפוץ. מקורו הראשון אינני יודע.

[תבא]

"אם יהודי מושיט לי יד ומבקש עזרה ואני לא עושה חשבונות, גם הקב"ה לא יעשה איתי חשבונות. כדרך שאדם נוהג באחרים, ינהג איתו הקב"ה!".

זה רעיון ידוע ונפוץ. מקורו הראשון אינני יודע.

כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו.

[ר_חיים_הקטן]

כמדומני זכור לי שר' משה שפירא זצ"ל דיבר על הקשר בין המלים עץ\עצם\עצל אבל איננו זוכר בדיוק את הדברים שיצאו מפה קדשו. האם מישהו יכול לשלוח לי תמלול או הקלטה משיעור שבו הוא דיבר בנושא הזה? חיפשתי באתר "להבין" וזה לא עזר לי.

[פרנקל תאומים]

"אם יהודי מושיט לי יד ומבקש עזרה ואני לא עושה חשבונות, גם הקב"ה לא יעשה איתי חשבונות. כדרך שאדם נוהג באחרים, ינהג איתו הקב"ה!".

זה רעיון ידוע ונפוץ. מקורו הראשון אינני יודע.

כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו.

הלא זה מפורש בחז''ל: "במידה שאדם מודד, מודדין לו".

[סגי נהור]

"אם יהודי מושיט לי יד ומבקש עזרה ואני לא עושה חשבונות, גם הקב"ה לא יעשה איתי חשבונות. כדרך שאדם נוהג באחרים, ינהג איתו הקב"ה!".

זה רעיון ידוע ונפוץ. מקורו הראשון אינני יודע.

כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו.

הלא זה מפורש בחז''ל: "במידה שאדם מודד, מודדין לו".

כוונתי לשימוש ברעיון זה לענין נתינת צדקה לאנשים שאינם מהוגנים.

[דורשי יחודך]

המרמ"י לפקוביץ זצ"ל סיפר "ששמע מהג"ר מאיר שפירא זצ"ל שהיה מתגורר בבני ברק ועוד זכה לשמוע שיחות מהסבא מסלבודקא"
האם זהו הגר"מ אביו של הג"ר משה זצ"ל? הבנתי שהוא למד בקלם, האם יתכן שהוא גם שמע שיחות מהסבא מסלבודקא?

[מחולת המחנים]

viewtopic.php?p=327557#p327557

[ידידיה]

המרמ"י לפקוביץ זצ"ל סיפר "ששמע מהג"ר מאיר שפירא זצ"ל שהיה מתגורר בבני ברק ועוד זכה לשמוע שיחות מהסבא מסלבודקא"
האם זהו הגר"מ אביו של הג"ר משה זצ"ל? הבנתי שהוא למד בקלם, האם יתכן שהוא גם שמע שיחות מהסבא מסלבודקא?

הרב מאיר שפירא זצ"ל למד בטלז וחי עד יומו האחרון כבחור ישיבה טלזאי.
אמנם אחרי טלז, הוא היה בסלבודקה אצל האלטער זצ"ל איני יודע אם בליטא או בחברון.
יחד עמו היו עוד טלזאים

[ארופאי]

יהיה לתועלת אם יש מי שיכול להעלות ממוסף י"נ של שבת-ר"ה,
שם נדפסה שיחתו על הימים הנוראים כפי שנכתבה ע"י ר' אליהו קינרייך ז"ל [כותב השיעורים על משלי- 'זה השער'].

[עושה חדשות]

ראיתי בחנות ספר חדש מתורתו, "רעה דעה",
משיעוריו בעניני דעות ומידות, יו"ל ע"י הרב שלנגר שליט"א
(במתכונתו של רעה אמונה).

[יוסף חיים אוהב ציון]

יצא גם משיעוריו על ר"ה.

[איש בער]

ראיתי פעם דברים בכתב מהגר"מ זצ"ל בענין שחיטה בבע"ח ואסיפה בדגים וכו',
נדמה שהיה בקובץ על מס' חולין או משהו כזה,
היש מי שיודע לאתר את הדברים ולהעלותם הנה?

[פייביש אופטובסקי]

נשוא האשכול זצ"ל היה חוזר על ווארט שעשר המכות במצרים מכוונים כנגד חדשי השנה, ופירט בכל א' מהחדשים.
אודה למי מן החברים אשר ידע להנחות אותי היכן ניתן למצוא הווארט הזה במלואו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

נשוא האשכול זצ"ל היה חוזר על ווארט שעשר המכות במצרים מכוונים כנגד חדשי השנה, ופירט בכל א' מהחדשים.
אודה למי מן החברים אשר ידע להנחות אותי היכן ניתן למצוא הווארט הזה במלואו.

viewtopic.php?f=7&t=4582&p=35591&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D#p35589
עיין כאן היטב ותרו"צ.

[עושה חדשות]

נשוא האשכול זצ"ל היה חוזר על ווארט שעשר המכות במצרים מכוונים כנגד חדשי השנה, ופירט בכל א' מהחדשים.
אודה למי מן החברים אשר ידע להנחות אותי היכן ניתן למצוא הווארט הזה במלואו.

viewtopic.php?f=7&t=4582&p=35591&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D#p35589
עיין כאן היטב ותרו"צ.

וע"ע - viewtopic.php?t=25456#p257052

[פייביש אופטובסקי]

יישר כח הרב אוהב ציון והרב עושה חדשות!!

הרב עושה חדשות, חכם א' המוזכר שם הוא נשוא האשכול דכאן?

[נתן123456789]

האם אפשר לקבל את הכתובת מייל ששולח כל שבוע שיעורים של הרב
תודה רבה

[שבע]

[email protected]

[פולסברג]

שמעתי פעם קו' משמו, למה אנו מכבדים את המת, הרי לפני כמה שעות לא היינו מכבדים אותו כלל, ועכשיו עושים לפניו כל הסדר הזה, ולא הספקתי לשמוע התי'.

מישהו יודע?

[פולסברג]

שמעתי בהספד מא' מגדולי תלמידיו שליט''א על גודל מידת האמת שלו, שאף שכל דרכו נפשו ומאודו היה קשור לדרך הגר''א וכו', מ''מ בתקופה אחת היכיר יהודי במונסי [מהמלאכים?] והיה כ''כ מתפעל ממנו, עד שבאמת חשב לעזוב את כל דרכו אשר בנה במשך כל ימי חייו, ולהתאבק בעפר רגליו!

מי האיש הלזה?

[שבע]

שמעתי פעם קו' משמו, למה אנו מכבדים את המת, הרי לפני כמה שעות לא היינו מכבדים אותו כלל, ועכשיו עושים לפניו כל הסדר הזה, ולא הספקתי לשמוע התי'.

מישהו יודע?

הנשמה נקראת כבוד (הקדמת בעל המאור)

[שאראש-פאטאק]

שמעתי בהספד מא' מגדולי תלמידיו שליט''א על גודל מידת האמת שלו, שאף שכל דרכו נפשו ומאודו היה קשור לדרך הגר''א וכו', מ''מ בתקופה אחת היכיר יהודי במונסי [מהמלאכים?] והיה כ''כ מתפעל ממנו, עד שבאמת חשב לעזוב את כל דרכו אשר בנה במשך כל ימי חייו, ולהתאבק בעפר רגליו!

מי האיש הלזה?

לפי ידיעתי יש במאנסי משפחה אחת ששיך למלאכים ובעיקר הם שני אחים רבי חיים ורבי אלימלך פלאהר שניהם הם בעלי מחשבות עמיקות בתורת חבד
רבי חיים יכול להיות בדביקות בעת פסוק ראשון בקריאת שמע 15 שניות

[שומע ומשמיע]

שמעתי פעם קו' משמו, למה אנו מכבדים את המת, הרי לפני כמה שעות לא היינו מכבדים אותו כלל, ועכשיו עושים לפניו כל הסדר הזה, ולא הספקתי לשמוע התי'.

מישהו יודע?

כאן:
http://beinenu.com/lessons/%D7%94%D7%A1 ... A6%D7%9C-2

[פולסברג]

שמעתי בהספד מא' מגדולי תלמידיו שליט''א על גודל מידת האמת שלו, שאף שכל דרכו נפשו ומאודו היה קשור לדרך הגר''א וכו', מ''מ בתקופה אחת היכיר יהודי במונסי [מהמלאכים?] והיה כ''כ מתפעל ממנו, עד שבאמת חשב לעזוב את כל דרכו אשר בנה במשך כל ימי חייו, ולהתאבק בעפר רגליו!

מי האיש הלזה?

לפי ידיעתי יש במאנסי משפחה אחת ששיך למלאכים ובעיקר הם שני אחים רבי חיים ורבי אלימלך פלאהר שניהם הם בעלי מחשבות עמיקות בתורת חבד
רבי חיים יכול להיות בדביקות בעת פסוק ראשון בקריאת שמע 15 שניות

אאל''ט הוא אמר שם אחר לא פלאר [אגב. על הנ''ל אפשר להרחיב הרבה...]

[אמיר כרמי]

שמעתי בהספד מא' מגדולי תלמידיו שליט''א על גודל מידת האמת שלו, שאף שכל דרכו נפשו ומאודו היה קשור לדרך הגר''א וכו', מ''מ בתקופה אחת היכיר יהודי במונסי [מהמלאכים?] והיה כ''כ מתפעל ממנו, עד שבאמת חשב לעזוב את כל דרכו אשר בנה במשך כל ימי חייו, ולהתאבק בעפר רגליו!

מי האיש הלזה?

לפי ידיעתי יש במאנסי משפחה אחת ששיך למלאכים ובעיקר הם שני אחים רבי חיים ורבי אלימלך פלאהר שניהם הם בעלי מחשבות עמיקות בתורת חבד
רבי חיים יכול להיות בדביקות בעת פסוק ראשון בקריאת שמע 15 שניות

אאל''ט הוא אמר שם אחר לא פלאר [אגב. על הנ''ל אפשר להרחיב הרבה...]

מה זה משפחה ששייכת המלאכים?

[בברכה המשולשת]

שמעתי בהספד מא' מגדולי תלמידיו שליט''א על גודל מידת האמת שלו, שאף שכל דרכו נפשו ומאודו היה קשור לדרך הגר''א וכו', מ''מ בתקופה אחת היכיר יהודי במונסי [מהמלאכים?] והיה כ''כ מתפעל ממנו, עד שבאמת חשב לעזוב את כל דרכו אשר בנה במשך כל ימי חייו, ולהתאבק בעפר רגליו!

מי האיש הלזה?

לפי ידיעתי יש במאנסי משפחה אחת ששיך למלאכים ובעיקר הם שני אחים רבי חיים ורבי אלימלך פלאהר שניהם הם בעלי מחשבות עמיקות בתורת חבד
רבי חיים יכול להיות בדביקות בעת פסוק ראשון בקריאת שמע 15 שניות

אאל''ט הוא אמר שם אחר לא פלאר [אגב. על הנ''ל אפשר להרחיב הרבה...]

מה זה משפחה ששייכת המלאכים?

viewtopic.php?f=19&t=4723&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9A#p36989

[דעת_האברך]

שמעתי פעם קו' משמו, למה אנו מכבדים את המת, הרי לפני כמה שעות לא היינו מכבדים אותו כלל, ועכשיו עושים לפניו כל הסדר הזה, ולא הספקתי לשמוע התי'.

מישהו יודע?

לא הבנתי את השאלה, מה הכוונה שלפני כמה שעות לא היינו מכבדים אותו, הלוא מצוה לנהוג כבוד בכל אדם?

[לענין]

האם אפשר לקבל את הכתובת מייל ששולח כל שבוע שיעורים של הרב
תודה רבה

[email protected]

[מראה כהנים]

התפרסם שי"ל 'שובי ונחזה' (ענתבי, ליקוואד) ה"כ על התורה.
מישהו ראה?

[שבע]

היה ב"גירסה" (מול 'זכרון משה' בי-ם) לפני פסח

[יהודה לוין]

מתוך צמא וגעגוע עז למעמדות המרוממים של שיעורי מורינו הרב זצ"ל נתאחדו בעצה אחת כמה מתלמידי הרב זצ"ל לייסד קבוצה מצומצמת למסירת שיעורים/וועדים על פי דרכו.

המטרה העיקרית איננה הקמת "במה" נוספת למסירת חידושים ב"מחשבה", אלא דווקא לנסות לשחזר לכה"פ במקצת מן הרוממות שבמעמדות שיעורי הרב זצ"ל, וכן לנסות להעמיק ולהבין עוד ועוד בדברי מורנו הרב זצ"ל מתוך דיבוק חברים.

בוועד שיוקם בעזהי"ת ישולבו שיעורים/וועדים מתורתו ועפ"י דרכו, שיימסרו ע"י כאו"א מבני החבורה עצמם וגם ע"י מעתיקי שמועתו.

כל מי שמרגיש עצמו מתאים להצטרף לחבורה ייחודית ומצומצמת זו, מוזמן בחפץ לב ובכבוד רב לשלוח אלי באופן פרטי את פרטיו האישיים, גילו, תפקידו ו/או מקום לימודיו, והשיעור בו השתתף בעבר, וכן באור חדש באיזשהו ענין המיוסד עפ"י תורתו של מורינו הרב זצ"ל - בעמוד אחד בלבד.

שמעתי הרבה את הרב זצ"ל וגם הייתי מדבר איתו קצת, ולא ראיתי שהוא חידש איזו דרך משלו. מה שראיתי בעיקר הוא את הבהירות והחיות המופלאה שלא ראיתי דומה לה, שבה חי את דברי התורה הקדושה.
אשמח לשמוע דעה אחרת.

אינני רואה את עצמי ראוי כלל וכלל לדבר על "שיטתו" של רבנו זצ"ל, אך כדי שלא יאמרו מ"דשתקו שמע מינה וכו' " אני מוכרח להביע כאן התנגדות רבתי לקביעה שרבנו לא חידש דרך משלו. קשה לקבל מה שכתבת ששמעת הרבה את הרב בכפיפה אחת למה שכתבת שלא חידש דרך משלו.
אודה על האמת שגם אני הקטן ניסיתי לברר לעצמי מה בדיוק מהות שיטתו ודרכו על מנת שאוכל לנסות ולשחזר אותה, ועדיין לא זכיתי ללמוד ממנה מספיק עד כדי שאוכל לעמוד עליה בבירור. בוודאי משולבות בדרכו דרכים רבות משל קדושי עליון הקודמים הן הקרובים בזמן והן הרחוקים יותר, המשפיעים ביותר הם כמובן המהר"ל והגר"א אך יש במקורותיו רבים רבים נוספים מכל עולמות המחשבה היהודית הקבלית והחסידית [וכבר התייחסו לכך באשכול זה בעבר שכנראה בכוונה תחילה העלים מקורות רבים בשיעוריו ולא ציינם בפירוש].
תחילת דרכו קיבל הרבה מהרב דסלר, ואחר כך גם מהרב הוטנר, אולם עיקר עלייתו היתה משלו. הוא יצר מכל מה שקיבל סינתזה חדשה וגאונית המצליחה להרכיב בתוכה דרכים רבות למין אמת אחת ברורה ומאירה, שעיקר כוחה ותוקפה הוא בהיקף העצום שלה ובקישורים בין כל מקורות חז"ל באגדתא זה לזה על ידי הבנה פנימית שלהם ושל היסודות והסודות המונחים בתוכם, באופן שהבהיר מחדש לחלוטין בצורה שונה לגמרי מאמרי חז"ל באגדתא שנראים פשוטים או שדומים כביכול למין אקסיומות שלא ברור מהיכן מוצאם, והוא הרים את המסך מעליהם והאיר אותם באור גדול ומופלא. מתוך כך יצא ובא גם לבירור מושגים עמוקים באמונה ובמחשבה יהודית. מרכיב מרכזי בשיעוריו היה גם ההעמקה בלשון הקודש, ואת יסודותיו קישר כמעט תמיד ל"משחקי לשון" בלשון הקודש חלקם ידועים ומקובלים מהקודמים לו, וחלקם שחידש בעצמו.
כפי שכתב הרב פייבלזון במאמרו שהובא כאן לאחרונה, בכל מאמר חז"ל ניסה להגיע לחקר השאלה "מה חז"ל באו לומר במאמר זה לנו ועבורנו, איפה יש בזה נפקא מינה בשבילנו, במחשבה בדיבור או במעשים?". בכל אופן, גם אם עיקרי השיטה נמצאים פה ושם בספרים אלו או אחרים במידה זו או אחרת, השילוב שהוא עשה בין כל הנ"ל הוא ייחודי.
האווירה בה יצאו מהשיעורים שלו בדרך קבע היתה מעין ' "וואוו" מעולם לא הבנתי את הדברים בצורה כזו. איזה מדהים שזה!'.
אולי הסיבה מחמתה קשה להגדיר את השיטה שלו כשיטה, ולנסות לשחזר אותה, היא מפני שהיא מצריכה ידע עמוק ורחב כל כך עד שהיא בגדר 'אילו ידעתיו הייתיו'.

עיקר הענין שהגאון ר' משה זצ"ל חידש דרך משלו. הדבר מופקע למי שבא בסודם של רבותינו בעלי המחשבה. שנוכח לראות, שהתורה אחת היא. אין הבדל בין דרך לימודו של ר' יונתן דיויד, לר' משה. הנידון היה על מה להתמקד בלימוד הרבים. וברור שיש לכל אחד את הבתי גוואי שלו, שעליהם לא דיבר. ניתן לראות זאת גם במאמריו של ר' אהרן שכטר שליט"א. ושל ר'חיים יצחק קפלן שליט"א, שמתמקד בנושאים אחרים לגמרי מרבותיו. וכן ר' אהרן. אף שכולם יונקים מאותו מקור. ללמדך,שאין הבדל בדרך הלימוד. אלא בלימוד לרבים. שבזה תלוי כל אחד לפי יעודו , מקום הרבצת התורה שלו.