חינוך קטן-הדלקת נרות

[איתן נוי]

1. האם דין חינוך קטן שייך גם במצוות דרבנן או דווקא בדאורייתא?
2. האם יש דין חינוך בקטן בנרות חנוכה באופן שיתן לבנו שאינו בגיל מצוות להדליק נרות ההידור, אך יפסיד מצוה בו יותר מבשלוחו, בו בזמן שהקטן יתחייב במצוה זו רק כשיתחתן.
3. ועוד: שמא ניתן לחנכו ע"י שיראה לו מה הוא עושה שכן לא מצינו "שקטן היודע להדליק אביו קונה לו חנוכיה"?

[עליך עיננו]

סימן תרצ' מ"ב ס"ק סג' כ' שיש דין חינוך על קטנים במגילה.

[ביליצר]

רמ"א תרעה ס"ג ,ולדידן דכל אחד מבני הבית מדליק בפ"ע, קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג"כ". במשנה ברורה (ס"ק יד) נ"ל דלקטן א"צ להחמיר כולי האי ודי שידליק בכל לילה רק נר אחד לכו"ע.

[איתן נוי]

האם יש עניין שיתן לו להדליק בחנוכיה שלו את נרות ההידור או שרק יראה לו בחנוכיה שלו (של הקטן) כיצד מדליקין?

[כדכד]

לא ברור מה זה "שיתן לו בחנוכיה שלו" מי יתן למי בחנוכיה של מי.
אחר כך מביא כת"ר שיראה בחנוכיה של הקטן משמע שיש לקטן חנוכיה לחוד.
הנה, למנהג האשכנזים שנהגו שכל אחד מדליק גם הקטנים מדליקים ולפי הידוע לי נהגו דלא כהמשנ"ב שהובא כאן אלא שכולם מדליקים כל הנרות.
למנהג הספרדים שרק בעל הבית מדליק יש מקום לדון האם יכול ורצוי ליתן לקטן שאינו מדליק בפני עצמו חלק מהנרות בחנוכיה היחידה שבבית וחשבתי שזאת היתה השאלה בפתיחת האשכול האם לעשות כן או שאז האב מפסיד את הדלקת נרות ההידור. נראה לי שזה לא רק שמפסיד "מצוה בו יותר מבשלוחו" אלא שמפסיד את עצם המצוה כי קטן אינו בר שליחות והוא גם לא שליח.
לעצם הענין- שמעתי שיעור בש"ק שעברה שהרב אמר שיש בזה מחלוקת בין האור לציון לבין הגאון הרב עובדיה יוסף אם ליתן לקטן להדליק חלק מהנרות.
ראיתי עכשו בחזון עובדיה שהוא סובר שמעיקר הדין מותר לתת לקטן שהגיע לחינוך להדליק אפילו הנר העיקרי וכ"ש את נרות ההידור ומשמע שהוא חולק בזה על הבן איש חי

[יוסף חיים אוהב ציון]

מרן הגרע"י היה אוחז ביד בניו הקטנים ומדליק איתם נרות ההידור.

[איתן נוי]

לא ברור מה זה "שיתן לו בחנוכיה שלו" מי יתן למי בחנוכיה של מי.
אחר כך מביא כת"ר שיראה בחנוכיה של הקטן משמע שיש לקטן חנוכיה לחוד.
הנה, למנהג האשכנזים שנהגו שכל אחד מדליק גם הקטנים מדליקים ולפי הידוע לי נהגו דלא כהמשנ"ב שהובא כאן אלא שכולם מדליקים כל הנרות.
-למנהג הספרדים שרק בעל הבית מדליק יש מקום לדון האם יכול ורצוי ליתן לקטן שאינו מדליק בפני עצמו חלק מהנרות בחנוכיה היחידה שבבית וחשבתי שזאת היתה השאלה בפתיחת האשכול האם לעשות כן או שאז האב מפסיד את הדלקת נרות ההידור. נראה לי שזה לא רק שמפסיד "מצוה בו יותר מבשלוחו" אלא שמפסיד את עצם המצוה כי קטן אינו בר שליחות והוא גם לא שליח.
1. נכון מאוד זו היתה השאלה.
לעצם הענין- שמעתי שיעור בש"ק שעברה שהרב אמר שיש בזה מחלוקת בין האור לציון לבין הגאון הרב עובדיה יוסף אם ליתן לקטן להדליק חלק מהנרות.
ראיתי עכשו בחזון עובדיה שהוא סובר שמעיקר הדין מותר לתת לקטן שהגיע לחינוך להדליק אפילו הנר העיקרי וכ"ש את נרות ההידור ומשמע שהוא חולק בזה על הבן איש חי

2. לפי"ז צריך להבין מדוע לא נומר שמצוה בו יותר מבשלוחו. אא"כ נומר שמאחר ויש כאן מצות חינוך שהיא דאורייתא, תגבר על דין בו יותר מבשלוחו.
3. הדגשתי ע"י הסוגריים בחנוכיה של הקטן.

[כדכד]

ראיתי שכת"ר כתב חנוכיה של הקטן אך לא הבנתי מנין לקטן זה חנוכיה אם הוא ספרדי ואביו מדליק חנוכיה אחרת

[איתן נוי]

ראיתי שכת"ר כתב חנוכיה של הקטן אך לא הבנתי מנין לקטן זה חנוכיה אם הוא ספרדי ואביו מדליק חנוכיה אחרת

3. הביא מהגן וכדו'. אגב שאלתי למו"ח שיחי' (חכם משה נקי שליט"א) ואמר לי שכשהיו ילדיו בגן וכה"ג היה נותן להם להדליק בשופי את החנוכיות וכן היה נותן להם להדליק את השמש.
וכ"כ הרבא"ח (ש"ר וישב יח) "טוב ליתן לאחד מבניו הקטנים להדליק בידם נר הנוסף, כדי לחנכם במצות, שגם בזה הנר הנוסף יש קצת מצוה, וכן אני נוהג, וראוי לעשות כך, אבל לא יתן להם להדליק מנרות של חיוב, ודלא כמאן דהתיר בזה". עכ"ל. כלומר נרות המהדרין כן יתן להם להדליק אך לא את החיוב.
וכן הביא הגרב"צ מוצפי שליט"א מדיליה (חנוכה בציון פ"ט הערה א עמ' רכו): אגב שם העתיק את הרבא"ח שיתן לבניו להדליק השמש ולא כן הוא וכנ"ל. "אך לפי דרכנו יש לומר שיש בזה רמז להנהגת הדלקת הנרות שיש לגדולים המדליקים לשתף את הקטנים בהדלקה, שהרי הכהן הגדול הוא שדאג להשארת טהרת ישראל וכו'". עיי"ש.
ושמעתי שיש מהחסידים שמקפידים שדווקא את השמש לא לתת לילדים שמעלתו גבוהה עד מאוד.

[מה שנכון נכון]

וכ"כ הרבא"ח (ש"ר וישב יח) "טוב ליתן לאחד מבניו הקטנים להדליק בידם נר הנוסף, כדי לחנכם במצות, שגם בזה הנר הנוסף יש קצת מצוה, וכן אני נוהג, וראוי לעשות כך, אבל לא יתן להם להדליק מנרות של חיוב, ודלא כמאן דהתיר בזה". עכ"ל. כלומר נרות המהדרין כן יתן להם להדליק אך לא את החיוב.

אי"ז כוונתו, אלא לשמש שהוא הנר הנוסף (ראה סעיפים יג יד), ולא לנרות (ל' רבים) של חיוב שהן תוספת המהדרין. ולאפוקי ממי שהתיר, כנר' המועד לכל חי כז, לו.

[איתן נוי]

צודק, ולזה כיון הגרב"צ הנ"ל.
יוצא שהרבא"ח קורא גם לנרות המהדרין "נרות חיוב" למרות שאינן אלא המהדרין והחיוב הוא רק הנר החד של אותו היום.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ראיתי שכת"ר כתב חנוכיה של הקטן אך לא הבנתי מנין לקטן זה חנוכיה אם הוא ספרדי ואביו מדליק חנוכיה אחרת

3. הביא מהגן וכדו'. אגב שאלתי למו"ח שיחי' (חכם משה נקי שליט"א) ואמר לי שכשהיו ילדיו בגן וכה"ג היה נותן להם להדליק בשופי את החנוכיות וכן היה נותן להם להדליק את השמש.
וכ"כ הרבא"ח (ש"ר וישב יח) "טוב ליתן לאחד מבניו הקטנים להדליק בידם נר הנוסף, כדי לחנכם במצות, שגם בזה הנר הנוסף יש קצת מצוה, וכן אני נוהג, וראוי לעשות כך, אבל לא יתן להם להדליק מנרות של חיוב, ודלא כמאן דהתיר בזה". עכ"ל. כלומר נרות המהדרין כן יתן להם להדליק אך לא את החיוב.
וכן הביא הגרב"צ מוצפי שליט"א מדיליה (חנוכה בציון פ"ט הערה א עמ' רכו): אגב שם העתיק את הרבא"ח שיתן לבניו להדליק השמש ולא כן הוא וכנ"ל. "אך לפי דרכנו יש לומר שיש בזה רמז להנהגת הדלקת הנרות שיש לגדולים המדליקים לשתף את הקטנים בהדלקה, שהרי הכהן הגדול הוא שדאג להשארת טהרת ישראל וכו'". עיי"ש.
ושמעתי שיש מהחסידים שמקפידים שדווקא את השמש לא לתת לילדים שמעלתו גבוהה עד מאוד.

למה החסידים הבא"ח עצמו מדבר על מעלת השמש.

[איתן נוי]

למה החסידים הבא"ח עצמו מדבר על מעלת השמש.

אמת ויציב, הדגש היה ע"כ שהחסידים לא נותנים לילדים מחמת מעלתו הרבה של השמש. ברבא"ח רואים שנותנים לילדים דווקא את השמש וכדבריו "טוב ליתן לאחד מבניו הקטנים להדליק בידם נר הנוסף, כדי לחנכם במצות". וכפי שהאיר לי הרב "הנכון" הנ"ל מהסעיפים הקודמים שם שמדובר בנר השמש ואמת הוא.

[כדכד]

גם בחזון עובדיה שהבאתי לעיל הבין את הבן איש חי שהוא מדבר על לתת לילדים להדליק את השמש ולא את נרות ההידור אך בחזון עובדיה חולק על הבא"ח בזה וכנ"ל.
בענין אם לתת לילד ספרדי להדליק בחנוכיה שהביא מהגן שמעתי שגם בזה יש דעות

[עזריאל ברגר]

להבדיל, מקובל בכמה מקומות בחו"ל שכאשר עושים הדלקה ציבורית, ויש שם גוי נכבד שרוצים לתת לו חלק בהדלקת החנוכיה - מכבדים אותו להדליק את השמש.

[איתן נוי]

להבדיל, מקובל בכמה מקומות בחו"ל שכאשר עושים הדלקה ציבורית, ויש שם גוי נכבד שרוצים לתת לו חלק בהדלקת החנוכיה - מכבדים אותו להדליק את השמש.

נכון כי שם הם אוחזים כשיטת הפשט שנר השמש הוא הפשוט ביותר ברמת הקדושה, שלאורו יהיה ניתן להשתמש.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר קב הישר - פרק צו
והנה מספר הנרות של חנוכה הן ל"ו ושמונה שמשים ומנהגן של ישראל תורה הוא שהמנהג ליתן את השמש המדליק למעלה מהנרות של חנוכה ורמז לדבר "שרפים עומדים ממעל ל"ו". (מצאתי כתוב בספר מהרי"ל) וא"כ לפי זה יש קדושה גדולה גם כן בנרות של השמשים אשר הן יותר קצת גדולים מן הנר של חנוכה, שהנר השמש הוא דוגמת הכהן שהיה מדליק נרות בבית המקדש ודוגמת שרפי מעלה המדליקין בוצינין קדישין שיאירו פני כסא כבודו יתברך. ומכאן תראה הפגם הגדול הזה שראיתי בעו"ה שרוב העם נוהגים שלוקחים נר השמש מן הנרות ועושין לאורו עסקי חול, ומכל שכן עתידין ליתן את הדין מהעון פלילי שמשחקין באור השמש בקלפים שקורין קארטי"ן או בקבייאו"ת שקורין ווערפיל, ואינם יודעים שהשמשים הם קדושה יתירה יותר מנר חנוכה כמ"ש הרב הגאון מהרי"ל ז"ל הרמז "שרפים עומדים ממעל ל"ו" ר"ל שהשמשים עומדים ממעל להל"ו נרות של חנוכה, על כן המזלזל במצוה זו בוודאי עונשו יהיה קשה מאוד, וכל מי שמדקדק במצוה זו ואינו מזיז את השמש ממקומו יזכה לראות נרות העתידין להדליק בבית קדשינו במהרה בימינו אמן

[איתן נוי]

אמת ויציב אך דעות רבות מכנגד פוק חזי מאי דכתב במקורות מרן מלכא זיע"א בחזו"ע על דין זה.
מראשונים ואחרונים. וככל מח'.
אגב הקארטי"ן הנ"ל. כ"כ רשכבה"ג ברב פעלים שו"ת רב פעלים חלק ב - יורה דעה סימן ל "בענין מין שחוק שמשחקים בו אנשי ג'ינה".
כמה חמור הוא.

[רון]

ספר קב הישר - פרק צו
והנה מספר הנרות של חנוכה הן ל"ו ושמונה שמשים ומנהגן של ישראל תורה הוא שהמנהג ליתן את השמש המדליק למעלה מהנרות של חנוכה ורמז לדבר "שרפים עומדים ממעל ל"ו". (מצאתי כתוב בספר מהרי"ל) וא"כ לפי זה יש קדושה גדולה גם כן בנרות של השמשים אשר הן יותר קצת גדולים מן הנר של חנוכה, שהנר השמש הוא דוגמת הכהן שהיה מדליק נרות בבית המקדש ודוגמת שרפי מעלה המדליקין בוצינין קדישין שיאירו פני כסא כבודו יתברך. ומכאן תראה הפגם הגדול הזה שראיתי בעו"ה שרוב העם נוהגים שלוקחים נר השמש מן הנרות ועושין לאורו עסקי חול, ומכל שכן עתידין ליתן את הדין מהעון פלילי שמשחקין באור השמש בקלפים שקורין קארטי"ן או בקבייאו"ת שקורין ווערפיל, ואינם יודעים שהשמשים הם קדושה יתירה יותר מנר חנוכה כמ"ש הרב הגאון מהרי"ל ז"ל הרמז "שרפים עומדים ממעל ל"ו" ר"ל שהשמשים עומדים ממעל להל"ו נרות של חנוכה, על כן המזלזל במצוה זו בוודאי עונשו יהיה קשה מאוד, וכל מי שמדקדק במצוה זו ואינו מזיז את השמש ממקומו יזכה לראות נרות העתידין להדליק בבית קדשינו במהרה בימינו אמן

מעודי תמהתי ואולי יאות מאן דהוא לבאר לי את מה שמובא כאן מספר קב הישר,
איך יתכן לומר על מה שעושים כדין וכפי הראוי שמשתמשים לאורו של השמש לצורך חולין, שבשביל זה הוא נועד כידוע,
וא"כ איך יתכן לומר שאסור להשתמש לאורו, ומי שלא עושה את השמש כלל עונשו גדול! עד כדי כך! ולקרא לזה מצוה????
אמנם יודע אני בנפשי שלא זכיתי לנשמה של חסיד, אבל האם רק חסיד יכול להבין פשר השורות בסה"ק קב הישר הנ"ל????

[לבי במערב]

שמא שייך הוא למנהג הקדום להדליק ב' שמשים.

[עזריאל ברגר]

אמנם יודע אני בנפשי שלא זכיתי לנשמה של חסיד, אבל האם רק חסיד יכול להבין פשר השורות בסה"ק קב הישר הנ"ל????

אולי גם אני לא זכיתי לנשמה של חסיד?
כמוני כמוך בתמיהותיך בענין זה.

[איתן נוי]

למה החסידים הבא"ח עצמו מדבר על מעלת השמש.

אמת ויציב, הדגש היה ע"כ שהחסידים לא נותנים לילדים מחמת מעלתו הרבה של השמש. ברבא"ח רואים שנותנים לילדים דווקא את השמש וכדבריו "טוב ליתן לאחד מבניו הקטנים להדליק בידם נר הנוסף, כדי לחנכם במצות". וכפי שהאיר לי הרב "הנכון" הנ"ל מהסעיפים הקודמים שם שמדובר בנר השמש ואמת הוא.

שו"ר נפלא מועד לכל חי.

מועד לכל חי-הדלקת נרות לילדים.PDF

(138.74 KiB) הורד 139 פעמים

[איתן נוי]

הקפצה:
הביאו כאן לפני מס' ימים תמונות של חנוכיות ישנות עם שני שמשים אינני מוצא אשמח לעזרה.

[לבי במערב]

'חנוכי' עם שני שמשים - למה היא באה?'; 'חנוכי' בעלת תשעה בזיכים!'.

נז' בהודעה זו; עכ"פ, שייך הוא לאשכול הייעודי.

[איתן נוי]

'חנוכי' עם שני שמשים - למה היא באה?'; 'חנוכי' בעלת תשעה בזיכים!'.

נז' בהודעה זו; עכ"פ, שייך הוא לאשכול הייעודי.

תודה רבה ברוך תהיה.

[החתן סופר]

1. האם דין חינוך קטן שייך גם במצוות דרבנן או דווקא בדאורייתא?
2. האם יש דין חינוך בקטן בנרות חנוכה באופן שיתן לבנו שאינו בגיל מצוות להדליק נרות ההידור, אך יפסיד מצוה בו יותר מבשלוחו, בו בזמן שהקטן יתחייב במצוה זו רק כשיתחתן.
3. ועוד: שמא ניתן לחנכו ע"י שיראה לו מה הוא עושה שכן לא מצינו "שקטן היודע להדליק אביו קונה לו חנוכיה"?

בשאלה אם יש חינוך לקטן במצוות דרבנן הסוגיא מתחילה מהגמרא חגיגה ו. וכל היכא ד(גדול)פטור מדאורייתא, קטן נמי פטור (מלחנך אותו להמצווה) ונשא ונתן בזה (וכדרכו העלה הרבה מראי מקום) מרן הגרע"י זצ"ל במאור ישראל חגיגה ו. ובחזו"ע שבת א עמ' שה ד"ה והנה.

[איתן נוי]

1. האם דין חינוך קטן שייך גם במצוות דרבנן או דווקא בדאורייתא?
2. האם יש דין חינוך בקטן בנרות חנוכה באופן שיתן לבנו שאינו בגיל מצוות להדליק נרות ההידור, אך יפסיד מצוה בו יותר מבשלוחו, בו בזמן שהקטן יתחייב במצוה זו רק כשיתחתן.
3. ועוד: שמא ניתן לחנכו ע"י שיראה לו מה הוא עושה שכן לא מצינו "שקטן היודע להדליק אביו קונה לו חנוכיה"?

בשאלה אם יש חינוך לקטן במצוות דרבנן הסוגיא מתחילה מהגמרא חגיגה ו. וכל היכא ד(גדול)פטור מדאורייתא, קטן נמי פטור (מלחנך אותו להמצווה) ונשא ונתן בזה (וכדרכו העלה הרבה מראי מקום) מרן הגרע"י זצ"ל במאור ישראל חגיגה ו. ובחזו"ע שבת א עמ' שה ד"ה והנה.

יישר כח.