הודעהעל ידי ש. ספראי » ו' נובמבר 06, 2020 2:13 pm
הרב הגאון רבי רפאל אליהו אליעזר בלט זצ"ל
בברכפלד נפטר ביום שלישי האברך החשוב והמופלג הרב הגאון רבי רפאל אליהו אליעזר בלט זצ"ל, שנלב"ע בדמי ימיו, בשנת ל"ט לחייו, מותיר אחריו אלמנה וששה יתומים ה"י.
המנוח נולד בג' אדר תשמ"א לאביו הגאון רבי צבי שיבדלחט"א ראש ישיבת קרן אורה בכרמיאל. היה הראשון שנקרא על שם הגאון הגדול רבי רא"א משקובסקי זצ"ל ראש ישיבת כפר חסידים שנפטר בסוף חודש טבת באותה השנה. אביו שליט"א היה מתלמידיו הקרובים של הרב זצ"ל ודבק בו כבן לאב, ובו בחר הרב לר"מ כשפתח את הישיבה קטנה. בביתם חיו את רוח הישיבה ראשיה ומנהלה הרוחני הגה"צ רבי דב יפה זצ"ל ובבית גדול וחשוב זה קבל את היסודות המיוחדים שליוו אותו כל ימי חייו.
את ראשית תורתו קנה בתשב"ר הרב, הר"מ שלו בכיתה ח' הרה"ג ר' משה פרידמן שליט"א אמר במשך כל השנים לאביו ולמשפחתו, "מאז שלימדתי את אלי יש לי דמות אליה אני שואף להביא את הילדים שלומדים אצלי, מאור הפנים שלו עם הלימוד וההבנה הברורה הם דוגמא מעולה למוכנות לישיב"ק".
לאחר מכן למד אצל אביו בישיבת קרן אורה בכרמיאל, שם ניצל את מעמדו כבנו של הראש ישיבה לחזק בחורים, הוא היה ניגש לבחורים חדשים ועם ה'תואר' של 'הבן של' היה מחזק ומקרב. היה מיוחד ב'מצב' שהשרה בישיבה, כשאירגן חיזוקים רבים וכדו'. היה נאה דורש ונאה מקיים והכל עשה עם דוגמא אישית מיוחדת. לאחר השלמת לימודיו בישי"ק גלה למקום תורה וקבע את לימודו בישיבת חברון, בשיחה של אחד מבני המשפחה עם הגאון הגדול ר' דוד כהן שליט"א לאחר שנתגלתה המחלה, אמר הגה"ג שאף שעברו כמעט שתי עשורים מאז שעזב ר' אלי' את הישיבה הוא זוכר אותו היטב,באומרו: "הוא היה עובד ה', בנה בנפשו אבן על גבי לבינה נדבך בנוי ומסודר של צורת בן ישיבה".
בהגיעו לפירקו בנה את ביתו עם בת הרה"ג ר' בן ציון נורדמן שליט"א מחשובי אנשי החינוך במודיעין עילית, כשנישא שוחח חמיו עם הגה"ג רנ"צ פינקל זצ"ל שיקבלו לכולל שבישיבת מיר ברכפלד, הגה"ג אמר לו שאינו מקבל אברכים חדשים, המנוח הגיע לגרנ"צ כדי להתקבל לכולל של ישיבת מיר בירושלים, לאחר ששוחח עם המנוח בלימוד, אמר הגרנ"צ לחמיו: "אני חוזר בי, עם כאלה אברכים אני רוצה לבנות את הכולל והישיבה בברכפלד". ואכן, כאברך צעיר לאחר החתונה למד שם במשך כמה שנים ונתן את הטון והאוירה שרוממו את ראשית יסוד הישיבה.
כשפתח הגרש"ב סורוצקין שליט"א ראש ישיבות עטרת שלמה את הכולל בקריית ספר היה מהראשונים שלמדו בו, והיה אחד ממעמידי בית המדרש, ממהר לבוא ואחר לצאת. הגרש"ב סורוצקין שליווה את המשפחה לאורך כל תקופת המחלה אמר מספר פעמים "יש לי מחוייבות מיוחדת לר' אלי', הוא מהאברכים המיוחדים שברשת הכולל, עושה ומעשה להוספת חיזוקים להוספת מחייבים לאברכים, וכל זאת ללא פגיעה בלימודיו". אכן הזמן שלמד בכולל הייתה תקופת עליה נוספת גבוה מעל גבוה בלימודיו בהספקיו ובבניית האדם השלם עליה עמל כל ימיו.
היה יושב בימי שישי מתפילת שחרית ועד סמוך להדלקת נרות והעמיק בסוגיות שלמד בכולל במשך השבוע, מסדרם ומעלם על הכתב. ניחן בכושר ריכוז נפלא, וכך היה לומד בבית בשבתות כשילדיו משחקים לידו והוא ראשו לא נע. במשך שעות על גבי שעות היה שוקד על תלמודו בניגון ובנעימה. היה זה שם דבר במשפחה וכשהיה מתארח אצל חמיו בשבתות היו בני המשפחה נעמדים סמוך לסלון לשמוע אותו לומד בנעימה ברציפות.
פרק מיוחד בחייו הוא פרק לימוד הדף היומי, כשהרב דוד הופשטטר שליט"א התחיל עם מבחני הדף היומי במסכת חולין היה מהנחשונים שקפצו על המחייב כמוצאי שלל רב. למד את הדף היומי ונבחן עליו מחזור וחצי כשכל ציוניו מעל תשעים וחמש, כמו כן נבחן כסדר על מאה וחמישים דף במסגרת שינון הדף עד התקופה האחרונה. את לימוד הדף היומי היה מחוץ לסדרי הכולל, ועל אף השקעתו העצומה בלימוד הדף היומי, לימודו העיוני לא נפגע, הוא הוסיף התמדה על התמדתו, השכים לותיקין, ואף פתח כולל ערב על מנת לסייע לאברכים נוספים לעלות, הוא הרגיש שלימוד הדף והמחייב שבזה נותנים מענה לזמנים קצרים שקשה להכנס בהם לעומק העיון, מלבד התועלת העצומה של שליטה בכל הש"ס, המסירות האחריות והאבהיות שהיה לו לכארבעים אברכי הכולל היא פרשה בפני עצמה. הוא חש שיש לו חיוב לתת להם את הטעם שבלימוד הדף היומי, על מנת שיהיו שמחים בחלקם ויעלו בתורה, הוא דאג להם למענקי חג ועוד, על מנת שירגישו את חשיבותם הגדולה כעמלי תורה.
לפני כחמש שנים החל למסור שיעור הדף היומי, בשיעור זה התגלה ר' אלי' חדש, הוא שכנע בעלי בתים שישכימו בבוקר על מנת להתחיל את היום בלימוד, הוא הכין הדק היטב את הדף על מנת לתת טעם וגישמעק בלימוד, ואכן כמה וכמה מהשיעור עלו ונתעלו הם וביתם, הם הוסיפו שעות לימוד בערב על מנת להיות מוכנים לשיעור, בהמשך הוסיפו לימודים נוספים, לומדי השיעור ראו בו רב ומורה דרך, ואף הוא השיב להם שבעתיים דאגה ומסירות.
עד החודשים האחרונים מסר את השיעור, גם לאחר לילה במיון ב MRI או לילה של בחילות והקאות כתוצאה מהטיפולים, הוא היה מגיע רענן ושליו, וחברי השיעור ליבם שמח על הזכות ועיניהם דמעות על הסבל שעובר על ראש החבורה.
תיקון נוסף שעשה ר' אלי' למען התורה ולומדיה, היה מניין ותיקין שנפתח ביוזמתו בבית הכנסת, וסדר לימודארוך לאחר מכן, הוא היה מביא כיבוד שאשתו שתבלחט"א היתה מכינה כל שבת על מנת לתת לאברכים משכימי הקום ולילדיהם, במשך שנים היה מכין את הכיבוד בערב שבת וראה בזה זכות עצומה שלא הסכים להעביר לאחרים.
אהב את התורה אהבה עזה, עד יומו האחרון לא הסיח דעתו מלימוד. כשכבר לא אכל לא שתה לא הגיב לכלום, החולשה והכאבים היו איומים, אבל כשדברו איתו בלימוד פקח את עיניו, ולעיתים אף אומר משפט שתיים בנושא, זה היה מראה מדהים, נר אלוקים טרם יכבה, הכל כבר לא מתפקד, אבל משהו של לימוד והוא מתעורר.
אור ליום שלישי נכנסו כל בני המשפחה ליציאת נשמה, במשך כמה שעות היו עליות וירידות, כמה וכמה פעמים היה נראה שהנורא מכל קורה, ושוב חזר לחיות, בשלב מסויים ישבו ולמדו לידו את הדף היומי, ברגע שידידו הרב נפתלי ברונר שיבדלחט"א גמר ללמוד ולהסביר את הדף ירדו המדדים והרוח שבה אל האלוקים אשר נתנה.
היה מיוחד בתיקון המידות, קרב כל אחד, בביתו היו מתארחים כסדר אנשים מכל הסוגים והרמות, והוא תקשר אתם לפי מה שהם, מעניין שפעם אחד הגיסים הגיע אליו לאחר סעודת שבת וראה אותו יושב ומדבר עם אחד האורחים שלא היה .. הגיס שלא היה רגיל לראות את ר' אלי' מבזבז זמן על דיבורים ושיחות, אמר לו לאחר מכן ממתי אתה מאריך בדיבורים, ענה לו ר' אלי' הוא בן של הרבש"ע, ומכיון שקשה לראות את זה עליו, אני מדבר אתו עד שאני מגלה בו את הקשר לרבש"ע. הוא חיפש את האנשים שבשולי החברה, את אלה שנגזר עליהם סבל גופני או נפשי, פעם כששאל אותו חבר היכן הוא מוצא את כל האנשים הללו, ענה לו ר' אלי' אם תרצה אני ילמד אותך, זה היה צריך לימוד, זה לא בא דרך אגב, הוא ושתבדלט"א רעייתו תחי' חפשו ומצאו למי לסייע ולמי לעזור, תקצר היריעה לספר על בתים שנבנו, על קרעים שאוחו במלאכת מחשבת, על בחורים שמצאו בו מפלט מתהפוכותיהם, על בית ששבורי לב ראו בו את ביתם, על דאגה לרווחת השני ללא שום עניין אישי.
במסע ההלוויה שיצא מכולל עטרת שלמה ביכו אותו תמרורים מאות רבני הכולל, בני קהילת שדרות יחזקאל, ידידים ובני משפחה.
הרב סורוצקין בהספדו הביא את דברי הגמרא בשבת דף פ"ג ע"ב 'לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפי' בשעת מיתה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל אפי' בשעת מיתה תהא עוסק בתורה' זכה ועסק בה עד שעת מיתה ועד בכלל.
אביו שליט"א האריך בהספדו על ההקפדה של ר' אלי' על כל תג בכיבוד אב ואם, כשידע שיש דבר שהוא יכול לסייע להם לא היה חס על זמנו ועל סדר יומו העמוס, והיה נוסע לרכסים – פעמים רבות ללא הודעה מוקדמת – ומסייע בכל מה שנדרש, האחים מהם תושבי רכסים אמרו לו לא פעם, למה אתה טורח כל כך הרי אנחנו גרים קרוב, הוא לא הבין את השאלה, ואם אתם קרובים לד' מינים אז אתם תטלו במקומי?
מעולם לא ציער את הוריו ולא סיפר להם דברים שיכלו לצער אותם, הוא עלה ונתעלה בשנה האחרונה, גם כשהיה מלופף ביסורים נוראים הקפיד להתקשר להוריו להתעניין בשלומם, ולומר שהיום יותר טוב.
הגר"י זיכרמן שליט"א ספד בבכי, זכינו לפני שנה להיות פעם שניה בסיום הש"ס של ר' אלי', הוא אמר הדרן עלך כולא תלמוד בבלי, חשבנו שהוא יעשה את ההדרן איתנו, לא זכינו, אבל הוא זכה, הוא יעשה את ההדרן עם רבינא ורב אשי. היום אנחנו נמצאים בסיום אחר של ר' אלי', בסיום מסכת יסורים, ומה מתאים על ר' אלי' יותר מדברי הגמרא בברכות י"ז, רבי יוחנן כי הוה מסיים ספרא דאיוב אמר הכי, סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים, אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם, ועליו אמר שלמה טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו.
בנו הבה"ח מנחם הי"ו ביכה את האבא המחנך שחינך אותם במעשיו, חינך אותם בעצם הווייתו, מעולם לא עזבה אותו השלווה.
חמיו הרה"ג ר' בו ציון נורדמן שליט"א בכה על חתן, על חברותא של שנים, על איש אשכולות שנטל כל חמודות שבעולם והלך לו, הוא בקש בבכי שיזכור לאלמנה שתחי' את המסירות שלה כל השנים לתורתו, את הויתורים שעשתה על מנת שיוכל ללמוד בשלוות הנפש, את הערכה המיוחדת שלה לעלייתו, את השנה וחצי האחרונים שביטלה את כל אשר לה למענו ולמען ביתה, שיזכור את ששת היתומים הרכים שנשארו ללא משען, שישמיע זעקתם לפני שומע זעקה.
בבית החיים סגולה הספידוהו בני המשפחה, כולם עמדו על גדלותו העצומה בתורה, על הייותו ענוותן ושפל ברך, מאיר פנים לכל, טוב ומטיב ללא חשבונות, את קבלת היסורים באהבה, כמו כן הזכירו את הזכות הגדולה שזכה לה ביציאת נשמתו עם מניין בני תורה, מתוך לימוד תורה וקבלת עול מלכות שמים.