דאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה למד תורה מאי דרוש ולמדתם אותם ולמדתם אתם התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים מאי דרוש כי מציון תצא תורה ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.
ע"מ להבין את התקנה ומה היה עד אז, אולי יש לברר מה היו עושים אומות העולם באותם הזמנים, האם התקיימו לימודים במסגרת של בתי ספר ומלמדים כלליים, או שהאב היה מלמד את בניו כל הנצרך, כמלאכת החרישה או חכמת המסחר וכו', ומי שאין לו אב לא היה למד.
דבר נוסף יש להבין במציאות של קודם התקנה. מה עושה אב שיש לו כמה בנים, אם ילמד עם כל אחד מהם כפי גילו, תורתו ומלאכתו מתי נעשים?