עד היום הזה - איזה יום?

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » א' יולי 18, 2010 12:31 am

לשון הכתוב בפרשתינו (ג, יד) 'יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגוב.. ויקרא אותם על שמו חוות יאיר עד היום הזה'. ומעודי תמהתי, הלא משה עומד באותו זמן בזמן סמוך מאד לכיבוש עבר הירדן [פחות משנה לאחר מכן], ומהו הלשון 'עד היום הזה'.

אכן יש לציין לדברי רש"י לבראשית כב יד 'כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו'. ולפי"ז אפשר שלשוה"כ כאן 'עד היום הזה' הוא ע"ש העתיד.
אך דברי רש"י הללו צריכים ביאור אצלי,דאם לשון 'עד היום הזה' הוא דרך נבואה על הדורות העתידים, א"כ איך יתכן שלא נתקיימה נבואה זו ובימינו לא נתקיים שם 'חוות יאיר'. וצע"ג.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יולי 18, 2010 9:23 am

גם אני (ובמיוחד אני) מצפה לשמוע תשובה בנושא..אך אולי צ"ל דהתורה לא חילקה בין שנה ליותר וחוק הוא דתמיד נכתב "עד היום הזה"..

סמ''ק · הודעהעל ידי **סמ''ק** » א' יולי 18, 2010 11:20 am

אילת השחר עה"ת:

: 1.JPG (15.55 KiB) נצפה 10202 פעמים

: 2.JPG (35.25 KiB) נצפה 10204 פעמים

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יולי 18, 2010 6:34 pm

עכשיו אני נזכר שראיתי משהו בדומה לזה בזמן האחרון..

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ב' יולי 19, 2010 12:15 am

יישר כח, מעניין מאד!

אבל עדיין לא תורצו דברי רש"י שכתב שהדורות הבאים הקוראים את לשון הכתוב אומרים 'עד היום הזה', והלא כבר בדורו של רש"י לא היה זכר לשם 'חוות יאיר'?

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ב' יולי 19, 2010 12:22 am

האגדה אומרת, שכ"מ שנכתב עד היום הזה, כך הדבר ובאמת עד היום הזה נקרא כך.

מישהו יודע אם יש לזה מקור או שהדבר הוכח מדעית?

zsg · הודעהעל ידי **zsg** » ב' יולי 19, 2010 1:53 am

הנני מראה מקום

: הזה 2.jpg (137.89 KiB) נצפה 10084 פעמים

והנה המובא בספר זכרון יוסף הנזכר למעלה

: הזה.jpg (334.49 KiB) נצפה 10084 פעמים

ובקצרה דיש שני אפשרויות לעד היום הזה או לקורא או לכותב ומתפרש לפי הענין.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' יולי 19, 2010 2:11 am

יאיר כתב:עכשיו אני נזכר שראיתי משהו בדומה לזה בזמן האחרון..

כן כותב רש"י בספר במדבר לב פס' מב בשם ר' משה הדרשן..

zsg · הודעהעל ידי **zsg** » ב' יולי 19, 2010 2:48 am

ולא ראה יאיר נרו יאיר את אשר העיר הסמ"ק בענין חוות יאיר...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' יולי 19, 2010 2:57 am

היכן העיר?..זה הרש"ר הירש לא רש"י..

(אני הבאתי את ציטוט הסמ"ק..ראה מתחת לתמונה ורק אמרתי דהוא גם ברש"י).

zsg · הודעהעל ידי **zsg** » ב' יולי 19, 2010 3:04 am

להבא את דבריך אמור מתחת לציטוט למען ירוץ בו הקורא

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' יולי 19, 2010 3:12 am

צודק..אך לא היה לי דרך לעשות זאת משום שה"ציטוט" פה היה "צירוף קובץ" שכבר הובא למעלה

ובמקרה כזה אין אפשרות לשלוט על סדר התצוגה..

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ב' יולי 19, 2010 10:12 am

יאיר כתב:צודק..אך לא היה לי דרך לעשות זאת משום שה"ציטוט" פה היה "צירוף קובץ" שכבר הובא למעלה

ובמקרה כזה אין אפשרות לשלוט על סדר התצוגה..

יש גם יש,
בשביל זה נעשה ליד צירוף קובץ לחצן "הכנס שורה" בו אתה ממקם את הקובץ בדיוק איפוא שאתה חפץ.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ב' יולי 19, 2010 10:15 am

ר' יאיר, רש"י בבמדבר כתב ששם נובח לא נתקיים, אבל לא כתב דלפיכך הדגישה התורה גבי 'חוות יאיר' - עד היום הזה, למימר שאותו שם כן נתקיים. זהו ביאורו של הרש"ר.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' יולי 19, 2010 4:45 pm

גלילי כתב:
יאיר כתב:צודק..אך לא היה לי דרך לעשות זאת משום שה"ציטוט" פה היה "צירוף קובץ" שכבר הובא למעלה

ובמקרה כזה אין אפשרות לשלוט על סדר התצוגה..

יש גם יש,
בשביל זה נעשה ליד צירוף קובץ לחצן "הכנס שורה" בו אתה ממקם את הקובץ בדיוק איפוא שאתה חפץ.

תודה!..באמת לא הבנתי מה זה..

אברהם כתב:ר' יאיר, רש"י בבמדבר כתב ששם נובח לא נתקיים, אבל לא כתב דלפיכך הדגישה התורה גבי 'חוות יאיר' - עד היום הזה, למימר שאותו שם כן נתקיים. זהו ביאורו של הרש"ר.

אכן..זו היתה כוונתי..

דן בקרקע · הודעהעל ידי **דן בקרקע** » ש' דצמבר 31, 2011 10:02 pm

אולי יחכימונו רבני בית המדרש במה שהנני מתחבט זה זמן, ולא מצאתי דברים בזה, אם מה שכתוב בתורה כו"כ פעמים 'עד היום הזה' או 'עד עצם היום הזה' אימתי הוא היום הזה המדובר עליו, ולכאורה פשוט שאין הכוונה עד ימינו אנו כיון שהמציאות תכחיש.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' דצמבר 31, 2011 10:17 pm

וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

דן בקרקע · הודעהעל ידי **דן בקרקע** » ש' דצמבר 31, 2011 10:31 pm

אם כך, איזה נפק"מ יש בזה שהוצרך הכתוב להשמיענו?
בכל מקרה אשמח לשמוע אם לאי מי יש מקורות בעניין.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ש' דצמבר 31, 2011 10:45 pm

דן בקרקע כתב:אולי יחכימונו רבני בית המדרש במה שהנני מתחבט זה זמן, ולא מצאתי דברים בזה, אם מה שכתוב בתורה כו"כ פעמים 'עד היום הזה' או 'עד עצם היום הזה' אימתי הוא היום הזה המדובר עליו, ולכאורה פשוט שאין הכוונה עד ימינו אנו כיון שהמציאות תכחיש.

קודם כל נעלמו ממך דברי רש"י מפורשים בפרשת וירא כב, יד ד"ה היום - הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו.
ועי' רש"י סוטה מו ע"ב ד"ה ויקרא שמה לוז - סיפיה דקרא היא שמה עד היום הזה ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים. ובעצם אני רואה כעת במסוה"ש שזה גמ' ביומא נד ע"א עיי"ש.

פרוזבול · הודעהעל ידי **פרוזבול** » ש' דצמבר 31, 2011 10:51 pm

וחלופיהן בגולם.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ש' דצמבר 31, 2011 11:01 pm

פרוזבול כתב:וחלופיהן בגולם.

???
[חכם וכו' שואל כענין וכו' וחילופיהן בגולם. אנא החכמנו מה מציק לך]

ארי שבחבורה

עשוי לנחת כתב:
דן בקרקע כתב:אולי יחכימונו רבני בית המדרש במה שהנני מתחבט זה זמן, ולא מצאתי דברים בזה, אם מה שכתוב בתורה כו"כ פעמים 'עד היום הזה' או 'עד עצם היום הזה' אימתי הוא היום הזה המדובר עליו, ולכאורה פשוט שאין הכוונה עד ימינו אנו כיון שהמציאות תכחיש.

קודם כל נעלמו ממך דברי רש"י מפורשים בפרשת וירא כב, יד ד"ה היום - הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו.
ועי' רש"י סוטה מו ע"ב ד"ה ויקרא שמה לוז - סיפיה דקרא היא שמה עד היום הזה ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים. ובעצם אני רואה כעת במסוה"ש שזה גמ' ביומא נד ע"א עיי"ש.

וממך נעלמו דברי נכדו רשב"ם באותה פרשה (שם יט,לז) החולק על כך, וז"ל: "...כל 'עד היום' - עד ימי הסופר שכתב את הדבר, עכ"ל.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » א' ינואר 01, 2012 1:45 pm

אין הכי נמי, נעלמו גם נעלמו.
אם כי יש לחלק בין 'נעלמו' דברי הרשב"ם, לבין אם באים לשאול שאלה שכבר דנו בה בחז"ל. ורש"י בתחילת החומש כבר מדבר מזה.
ואגב, דברי הרשב"ם לכאו' קשים מדברי הגמ' ביומא נד ע"א.

ארי שבחבורה

עשוי לנחת כתב:אין הכי נמי, נעלמו גם נעלמו.
אם כי יש לחלק בין 'נעלמו' דברי הרשב"ם, לבין אם באים לשאול שאלה שכבר דנו בה בחז"ל. ורש"י בתחילת החומש כבר מדבר מזה.
ואגב, דברי הרשב"ם לכאו' קשים מדברי הגמ' ביומא נד ע"א.

פעמים רבות נוקט הרשב"ם בפירושו שלא כדעת חז"ל (ראה לדוגמא פירושו לויקרא יט,יג ולבמדבר ל,יא) כך שלא ברור לי כל כך מה קשה לך דווקא כאן.

איסתרא בלגינא

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

דן בקרקע · הודעהעל ידי **דן בקרקע** » א' ינואר 01, 2012 8:37 pm

קודם כל נעלמו ממך דברי רש"י מפורשים בפרשת וירא כב, יד ד"ה היום - הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו.
ועי' רש"י סוטה מו ע"ב ד"ה ויקרא שמה לוז - סיפיה דקרא היא שמה עד היום הזה ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים. ובעצם אני רואה כעת במסוה"ש שזה גמ' ביומא נד ע"א עיי"ש.

ומה נעשה עם 'וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש', איך שייך לפרש שהכוונה עד ימינו אנו? וכן עוד הרבה מקראות כגון דא.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' ינואר 01, 2012 8:53 pm

איסתרא בלגינא כתב:
יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

לא ברורה לי כוונתך. אשמח אם תבאר יותר.
[בזמן כתיבת פס' קבורת משה היה ידוע היכן קבור?!?]

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' ינואר 02, 2012 5:17 pm

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

והם הם סוד השנים עשר של ראב"ע.

ארי שבחבורה

יאיר כתב:
איסתרא בלגינא כתב:
יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

לא ברורה לי כוונתך. אשמח אם תבאר יותר.
[בזמן כתיבת פס' קבורת משה היה ידוע היכן קבור?!?]

כוונת הרב א"ב להקשות - מה בא הכתוב להשמיענו בכך? אמנם, יעוין בראב"ע גבי "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" (דברים לד,ו) שנראה שהרגיש בקושי זה, וז"ל: "עד היום הזה" - דברי יהושע, ויתכן שכתב זה באחרית ימיו, עכ"ל.

ארי שבחבורה

לייטנר כתב:
יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

והם הם סוד השנים עשר של ראב"ע.

אשמח מאוד אם יואיל כבודו לפרש את שיחתו.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' ינואר 02, 2012 8:22 pm

ארי שבחבורה כתב:
לייטנר כתב:
יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

והם הם סוד השנים עשר של ראב"ע.

אשמח מאוד אם יואיל כבודו לפרש את שיחתו.

נראה שהבנת היכן לעיין, אלא שבהודעתך (שאביא) להלן הדגשת את שאינו צריך להדגשה, ולהפך:

ארי שבחבורה כתב:
יאיר כתב:
איסתרא בלגינא כתב:
ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

לא ברורה לי כוונתך. אשמח אם תבאר יותר.
[בזמן כתיבת פס' קבורת משה היה ידוע היכן קבור?!?]

כוונת הרב א"ב להקשות - מה בא הכתוב להשמיענו בכך? אמנם, יעוין בראב"ע גבי "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" (דברים לד,ו) שנראה שהרגיש בקושי זה, וז"ל: "עד היום הזה" - דברי יהושע, ויתכן שכתב זה באחרית ימיו, עכ"ל.

בשולי הדברים: מיהו 'הרב א"ב'? והמבין יבין.

ארי שבחבורה

חוששני שכבודו מייחס לי הרבה יותר תחכום מן הראוי לי.
לא הבנתי מדבריך כלל וכלל היכן לעיין, ועוד יותר לא מובן לי מה בדברי גרם לך לחשוב שאני הבנתי מדבריך היכן לעיין (מזה שציינתי אבן-עזרא? נו באמת... תאמין לי שיש עוד אנשים שפותחים אבן-עזרא בזמננו חוץ ממך), אך מחיפוש בפרויקט השו"ת עולה שכוונתך לדברי ראב"ע בריש פרשת דברים, וז"ל: ואם תבין סוד השנים עשר - גם "ויכתוב משה" (להלן לא,כב), "והכנעני אז בארץ" (בראשית יב,ו), "בהר ה' יראה" (שם כב,יד), גם "הנה ערשו ערש ברזל" (להלן ג,יא) תכיר האמת, עכ"ל, ולא הבנתי את דבריו כלל וכלל ומה זה שייך לעניננו.
כמו כן לא הבנתי את טענת כבודו עלי לגבי הודעתי הקודמת.
ובשולי הדברים - לא הבנתי כלל וכלל, אבל אולי 'והמבין' לא מתייחס לאנשים פשוטים שכמוני.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' ינואר 02, 2012 9:18 pm

בקצרה:

לטענת ראב"ע, אכן אין משמעות לביטוי כמו 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה', אם לא שנאמר שזו הערה שהוספה תקופת זמן אחר שנכתב עצם הסיפור. במילים פשוטות יותר, לטענת ראב"ע, היה מישהו שהוסיף דברים לאחר שמשה כתב את התורה!

ישיבישקייט

עד כדי כך?!
פירושים שלא כחז"ל, מילא, אחשיבו כבעלי מקרא.
אבל לא לקבל את נתינת התורה כדבר גמור?
יש עוד שסברו כך או הרחיבו בנושא?

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ב' ינואר 02, 2012 10:30 pm

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2436165
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... um_id=1364

ארי שבחבורה

תודה מרחביה.
האם ישנו מאמר מקיף בנושא שמביא הכל בצורה מסודרת?

ההוא תלמידא · הודעהעל ידי **ההוא תלמידא** » ד' מרץ 14, 2012 7:17 pm

אישתמיטיתייהו תשובה מפורשת של ר' אברהם בן הרמב"ם בעניין זה. ועי' שו"ת נוב"י מהדו"ת (חאו"ח בס"ס פז ובסי' פח). ואין הפנאי מסכים להאריך.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 14, 2012 11:04 pm

ההוא תלמידא כתב:אישתמיטיתייהו תשובה מפורשת של ר' אברהם בן הרמב"ם בעניין זה. ועי' שו"ת נוב"י מהדו"ת (חאו"ח בס"ס פז ובסי' פח). ואין הפנאי מסכים להאריך.

שו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם על מנין המצוות

ב. שאלה ילמדנו רבנו מה שאמרה התורה במספר מקומות עד היום הזה מהו הגבול הקצוב בכתוב זה. יורנו אדוננו.
התשובה מה שאמר עד היום הזה רומז אל זמן מתן תורה או כתיבת אותה הנבואה. אלא שלפעמים ענין שנאמר בו עד היום הזה הוא חובה אחרי היום ההוא שנרמז אליו, כדבר שנאמר בגיד הנשה על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה וכו' וזאת היא מצוה לדורות (ספר המצות שורש ג', ומל"ת קפ"ג) כמבואר בקבלה (חולין פט ב). וכתב אברהם ביר' משה זצו"ל.

שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - אורח חיים סימן פז

מה שהקשה על רש"י בסוטה דף מ"ו בד"ה ויקרא שמה כו' כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה כו' עכ"ל רש"י. ועל זה הקשה מר והרי במס' יומא דף נ"ד קאי בתיובתא כו'. נלע"ד ליישב דמאי טעמא מסיק בתיובתא משום שנאמר ואסיר גבולות עמים. והרי סוגיא זו דסוטה קאמר בפירוש סנחריב לא בלבלה וא"כ לפי סוגי' זו ואסיר לאו דוקא ולא על כל העמים קאי וממילא נסתר התיובתא שם. ולפי הסוגיא דיומא בלא"ה ליתא לברייתא זו דלוז ורש"י בסוטה פי' לפי הסוגיא דכאן דסנחריב בלבל הכל א"כ יליף מעד היום הזה, ואף דהיכא דלא כתיב שם בלא"ה הקשה שם ביומא מחמשים ושתים שנה שלא עבר בה איש כו'. אין הפירוש דהיכא דלא כתיב שם אין משמעותו לעולם אבל הכוונה דביבוסי לא כתיב שישב שם עד היום הזה אבל כתיב וישב היבוסי בקרב בני בנימן עד היום הזה ומשמעותו שלעולם ישב היבוסי בקרב בני בנימן ואף שבודאי בחמשים ושתים שנה שלא עבר בה איש לא היו שם בארץ ישראל לא בני בנימן ולא היבוסי מ"מ לא זזו בני בנימן מקרב היבוסי וכל מקום שגלו גלה היבוסי עמהם וישב בקרבם לעולם. דברי הד"ש.

שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - אורח חיים סימן פח

בלתי תשובתו אשר השיב לדחות דברי הנ"ל שכתבתי דביבוסי לא כתיב רק וישב היבוסי בקרב בני בנימן עד היום הזה. וכתב שבאמת שבגמרא הועתק הפסוק הזה בטעות כי בקרא כתיב ואת היבוסי יושב ירושלים לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלים עד היום הזה והוא קרא דשופטים א' הרי דכתיב בירושלים עד היום הזה. וגם אגב הודיע מה שתמה על הגמ' דלמה הביאו קרא המאוחר דשופטים ולא הביאו קרא המוקדם ביהושע ט"ו גבי בני יהודה דכתיב לא יכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלים עד היום הזה. הנה אף על פי שזה אמת שהפסוק הועתק בש"ס בטעות אעפ"כ אני נשאר בתירוצי ועד היום הזה לא אדסמיך לי' קאי על בירושלים רק אשלפניו שישב היבוסי את בני בנימן עד היום הזה וגם כשגלו ישבו יחד במקום גלותם. ואל תתמה דהרי מצינו בתורה בפ' ראה ולקחת את המרצע וגו' ואף לאמתך תעשה כן ובאמת אף לאמתך לא קאי כלל ארציעה דכתיב סמוך לו רק על העניק תעניק דכתיב שלשה פסוקים קודם:

ובזה מתורץ גם קושייתו דגם המקשן ידע דמצינו מקרא נדרש רק לפני פניו וא"כ גבי בני יהודה ידע לתרץ עד היום הזה קאי על תחלת המקרא שלא יכלו להורישם דהיינו עבור שבועת אברהם לאבימלך ולעולם השבועה קיימת ולכן לא יכלו להורישם עד היום הזה ואף שחרבה ירושלים ולא עבר בה איש מ"מ הם לא יכלו להורישם ואם יחזרו ויבואו לירושלים לעולם לא יוכלו להורישם. אבל גבי בני בנימן לא כתיב לא יכלו להורישם רק כתיב שלא הורישו וסיפר מעשה ועל זה לא שייך עד היום הזה שהרי נ"ד שנה לא הי' שם איש ואם יחזרו ויבואו לא שייך לומר שלא הורישום ולכן הי' סובר דקאי שישבו בתוכם בירושלים. והתרצן משני לי' דלא כתיב שם ולכן אף דקאי על וישבו בתוכם מ"מ לא קאי על בירושלים. ואמנם בילקוט סוף דברי הימים מביא סוגי' זו דיומא ומביא באמת פסוק דיהושע שהרי העתיק לא יכלו להוריש. דברי ד"ש.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 14, 2012 11:06 pm

מדי התענינותי וחפושיי בנושא זה מצאתי עוד כמה מרגניתות בענין זה, והרי הם בהעתקה מפרויקט השו"ת.

תפארת ישראל - בועז מסכת אהלות פרק טו

.אמנם תמהני. הרי בעכן כתיב (יהושע ג' פנ"ז) ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה. ואף על גב דכל עד היום הזה אין משמעותו לעולם ממש. דהרי בבני עשו כתיב וישבו שם עד היום הזה (דברים ב' פנ"ב) והרי סנחריב בלבל כל האומות (כידים פ"ד מ"ד). עכ"פ משמע זמן ארוך מאד. וא"כ איך כתב רבינו [הרא"ש] שגל עכן לא היה רק עד אחר שקברוהו.

חזון איש אהלות - סימן יג אות טז ד"ה שם אפי' כגלו

שם אפי' כגלו של עכן כ' הרא"ש דלא היה אלא לפי שעה עד שקברוהו, והאחרונים ז"ל הקשו דכתיב עד היום הזה, ונראה דהגל נשאר עד היום הזה, אבל הוציאוהו וקברוהו כיון דיש לו חלק לעוה"ב כדתנן בסנהדרין מ"ג ב', חייבין בקבורתו, ומה שהוכיח בס' תפא"י מכאן דביטול לזמן חשיב ביטול, לא נראה דבבית שמלאוהו תבן ודאי בעינן ביטול לעולם אלא הכא כיון שאין כאן אהל קבוע על הגל חשיב רצוצה בכל ענין וכמש"כ לעיל, ובלא"ה למש"כ דהגל קבוע רק שלא בטלו הטומאה בתוכו הוא ענין אחר, מיהו צריך טעם מאי רבותא יש בזה.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 14, 2012 11:07 pm

שער הציון או"ח סימן קכח

ודע דנשיאת כפים בחוץ לארץ הוא גם כן מדאורייתא, וכן העתיקו כל הפוסקים מימרא דר' יהושע בן לוי והובא לעיל בסעיף ב, ודלא כמור וקציעה שמצדד דמדאורייתא הוא דוקא במקדש, ששגה בזה, ואישתמטתיה ספרא פרשת שמיני פסקא ט"ז, וספרי פרשת שפטים פסקא נ"א. עיין שם [ואברכה קאי, וכבסוטה ל"ח, עיין שם], וירושלמי נזיר, הובא בסוטה ל"ח ע"ב תוספות דיבור המתחיל כל. והעירני א' מחכמי הזמן שהוא גם כן נגד בבלי חולין קל"ג, עיין שם. וגם פשטא דקרא (דברים י) ולברך בשמו עד היום הזה, משמע שנוהג תמיד:

פורום אוצר החכמה

מי מחובר