[/quote]נוטר הכרמים כתב:בחול המועד הגיע לידי ספר חדש 'רשפי אש' ממשנת רבינו זצוק"ל, לקט אמרים שנשמעו מפיו ונכתבו קרוב מאוד לצורת אמירתם. קרוב לחמש מאות עמודים.
הכותב הוא תלמיד מקורב מאוד שיצק מים ושימש טובא יותר מעשר שנים. הרבה דברים כבר באו בדפוס בספרים השונים, הן מן השיחות והן מן העובדות שלוקטו בסוף כל מדור בשם 'תחת השיחים', אבל בין הבתרים יש גם הרבה דברי חפץ חדשים.
בעמ' רנז:היה רגיל לתמוה, שבשמחת תורה עורכים הריקודים והשמחה קודם שמסיימים התורה בפועל, גם בלילה וגם ביום, ואילו לאחר שסיימו כבר כמעט אין עורכים הקפות וריקודים כלל, רק מעט נוהגים להקיף בשנית אף אחר קריאת התורה.
בענין זה שמעתי מת"ח ששאל זאת להגרי"י קלמנוביץ שליט"א ברפו"ש, וצידד בדרך צחות שאולי השמחה היא על הקריאת שמו"ת...
נוטר הכרמים כתב:כידוע הגר"ש זצ"ל לא אמר בכלל לא ברכוני לשלום ולא צאתכם לשלום.
אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?
איש פלוני כתב:אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?
יש משהו מעין זה והוא ספר אליבא דשמואל ג"כ.
מחולת המחנים כתב:נוטר הכרמים כתב:בעמ' קפז:היה תמה שבשבת מברכים אין אומרים אב הרחמים, וכולי עלמא מודו בזה, והגר"א אף מחמיר בזה ביותר גם בשאר שבתות שלדעת אחרים אומרים, והלא מה שמברכין החודש אינו אלא זכר לקידוש החודש, אבל השבת קודש קדושתה גבוה מעל גבוה שאין למעלה ממנה, היום המקודש ביותר, וקדושתה לבד אינה מועילה שלא לומר אב הרחמים רק ברכת החודש היא שגורמת לזה, אתמהה.
נתקן להזכיר נשמות ביום השבת, וכמו שכתב בשבלי הלקט (סי' פא) "ואחר קריאת ההפטרה נהגו להזכיר נשמות וכו', וכתב אחי ר' בנימין נר"ו לפי שהשבת הוא יום מנוחה דוגמה לעתיד לבא ויום שגם המתים נוחים בו ואינן נידונין ראוי להזכירן למנוחה ולברכה ולהתפלל עליהן".
וכתב הרמ"א (או"ח סוף סי' רפד) שאין אומרים אותו כשאין אומרים צו"ץ במנחה שהוא גם כן ענין הזכרת נשמות.
אור עולם כתב:איש פלוני כתב:אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?
יש משהו מעין זה והוא ספר אליבא דשמואל ג"כ.
"אליבא דשמואל" הוא בסגנון מערכות וסימנים, או בסגנון סעיפים קצרים עם הנהגות (כעין הליכו"ש, דרך ישרה, ועוד)?
לייטנר כתב:הד' היא כמו th באנגלית.
אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?
בימי בחרותי אכלתי פעם בליל שבת קודש בביתו של הרב יעקב, אחי הרב שמואל. והוא התלוצץ מכל אלו הספרים שיצאו לאור על הנהגות אביו זצ"ל. "דער טאטע איז געווען א פשוט'ער איד, ער האט נישט געהאט קיין הנהגות" (האבא היה איש פשוט, לא היו לו הנהגות). אני מקוה שאני לא חייב להסתייג ולהסביר את הדברים.
נוטר הכרמים כתב:היום התקשר אלי תלמיד נכבד, ששמע מתלמיד אחר בישיבה, משנותיה הראשונות ממש,
כי רבינו זצוק"ל באותם שנים "עשה עסק" שלם מהיום החמישי של חנוכה,
והיה זה ידוע בישיבה, וניכר מאוד על רבינו בתפילות ארוכות בסערת הנפש.
וגם סופר שאמר כי שמונת השבחים שבסוף ברכת יוצר אור, "כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות וכו'",
מכוונים כנגד ימי החנוכה, ו'מצמיח ישועות' כנגד יום זה, ועל כן הוא מסוגל ביותר.
בחפשי אחר מקור הדברים, מצאתי בלי סוף אזכורים בספרי חסידות מאוחרים,
וכולם בשם 'ספרים הקדושים'.
מה הם המקורות הקדומים לכך?
נוטר הכרמים כתב:היום התקשר אלי תלמיד נכבד, ששמע מתלמיד אחר בישיבה, משנותיה הראשונות ממש,
כי רבינו זצוק"ל באותם שנים "עשה עסק" שלם מהיום החמישי של חנוכה,
והיה זה ידוע בישיבה, וניכר מאוד על רבינו בתפילות ארוכות בסערת הנפש.
וגם סופר שאמר כי שמונת השבחים שבסוף ברכת יוצר אור, "כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות וכו'",
מכוונים כנגד ימי החנוכה, ו'מצמיח ישועות' כנגד יום זה, ועל כן הוא מסוגל ביותר.
בחפשי אחר מקור הדברים, מצאתי בלי סוף אזכורים בספרי חסידות מאוחרים,
וכולם בשם 'ספרים הקדושים'.
מה הם המקורות הקדומים לכך?
נוטר הכרמים כתב:היום התקשר אלי תלמיד נכבד, ששמע מתלמיד אחר בישיבה, משנותיה הראשונות ממש,
כי רבינו זצוק"ל באותם שנים "עשה עסק" שלם מהיום החמישי של חנוכה,
והיה זה ידוע בישיבה, וניכר מאוד על רבינו בתפילות ארוכות בסערת הנפש.
וגם סופר שאמר כי שמונת השבחים שבסוף ברכת יוצר אור, "כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות וכו'",
מכוונים כנגד ימי החנוכה, ו'מצמיח ישועות' כנגד יום זה, ועל כן הוא מסוגל ביותר.
בחפשי אחר מקור הדברים, מצאתי בלי סוף אזכורים בספרי חסידות מאוחרים,
וכולם בשם 'ספרים הקדושים'.
מה הם המקורות הקדומים לכך?
פולסברג כתב:קצת מרבותינו היו נותנים דמי חנוכה ביום חמישי, שמעולם לא חל בשבת.
נוטר הכרמים כתב:היום התקשר אלי תלמיד נכבד, ששמע מתלמיד אחר בישיבה, משנותיה הראשונות ממש,
כי רבינו זצוק"ל באותם שנים "עשה עסק" שלם מהיום החמישי של חנוכה,
והיה זה ידוע בישיבה, וניכר מאוד על רבינו בתפילות ארוכות בסערת הנפש.
וגם סופר שאמר כי שמונת השבחים שבסוף ברכת יוצר אור, "כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות וכו'",
מכוונים כנגד ימי החנוכה, ו'מצמיח ישועות' כנגד יום זה, ועל כן הוא מסוגל ביותר.
בחפשי אחר מקור הדברים, מצאתי בלי סוף אזכורים בספרי חסידות מאוחרים,
וכולם בשם 'ספרים הקדושים'.
מה הם המקורות הקדומים לכך?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 276 אורחים