נאשער כתב:יש עוד ענין שלא ראיתי באשכול הזה לדון בו.
א. אם אומרים 'ניטל' והיינו שאז ניטל ומת מן העולם וי"א דבעצם נולד רק אומרים כבלשון סג"נ ניטל, או אומרים 'ניתל', והיינו מחמת שתלוהו.
נאשער כתב:יש עוד ענין שלא ראיתי באשכול הזה לדון בו.
א. אם אומרים 'ניטל' והיינו שאז ניטל ומת מן העולם וי"א דבעצם נולד רק אומרים כבלשון סג"נ ניטל, או אומרים 'ניתל', והיינו מחמת שתלוהו.
ב.איזה ספר דן בהסבר החילוק בין הרוסישע לפולישע אם הניטל הוא בין ה6 ל7 או בין ה5 ל6?
ג.יש דו"ד בין הבעלזער רב זי"ע שהסביר למה הם אוחזים ניטל ב5, דהוא זוכר שכן היה בחו"ל רק היום הגויים הם השתבשו? היש ביד מי להרחיב בזה?
וזאת לדעת, כי בשנת שמ"ג לאלף השישי קם האפיפיור בעיר רומי עם חברת חכמים ידועים אשר היו בזמנו, וצוה לשנות סדר חשבון השנים. וביום ד' לחדש אקטאבער משנת שמ"ג ניתן צו שביום המחרת שהיה לפי חשבון הישן ה' ימים בחודש אקטאבער, לחשוב אותו ט"ו לחודש אקטאבער ולדלג בחשבון עשרה ימים. ועל הימים הבאים גזרו להיות כל שנה במדה פחותה מעט, היינו לפחות (להחסיר) ג' ימים בכל ד' מאות שנה. שבתשלום המאה עצמה, הראויה להיות מעוברת (לפי שכל מאה מתחלקת לד' בשוה), יגרעו יום העיבור ההוא ולעשותה פשוטה, היינו שחודש פעברואר יהיה גם כן רק כ"ח ימים. רק אם המאות גם הם יתחלקו לד' וד', היינו ארבע מאות, שמונה מאות שנים עשר, ששה עשר מאות כו', אז לעבר אותה שנה, שחודש פעברואר יהיה אז כ"ט ימים
נאשער כתב:ג.יש דו"ד בין הבעלזער רב זי"ע שהסביר למה הם אוחזים ניטל ב5, דהוא זוכר שכן היה בחו"ל רק היום הגויים הם השתבשו? היש ביד מי להרחיב בזה?
לב יודע מרת נפשו...ידידיה כתב:...בבועה אטומה אני חי.
כותב כתב:ראוי להביא מה שסיפר הג"ר שמואל פירר ז"ל אבד"ק קראָס בעמח"ס הר שפר עמ"ס הוריות, שכשהיה אברך צעיר לימים נזדמן לו להיות בליל ניטל אצל אחד מרבותיו, שהיה גאון מפורסם שלא היה נמנה על עדת חסידים, ומצאו יושב אצל הגמרא ולומד בהתמדה, והיה הגאב"ד קראס עומד ומתמה, היתכן שלומדים תורה בליל זה.
ענה הגאון ואמר, שהיה ברצונו לראות הגיהנם עבור לימוד גמרא ותוספות בליל ניטל.
והמשיך הגאון מקראס לספר, כי הכאיב לו מאוד כששמע דברי ביטול הללו על מנהג ישראל קדושים, והרהיב עוז לומר לרבו, שבענין הגיהנם שמקבלים על מה שלומדים בליל התקופה, אין הכי נמי שעדיין יכולים להיות כמסתפק בזה, אמנם מהו עם הגיהנם בעד מי שלועג על דברי חכמים, הלא הראשונים כמלאכים נמנעו מלימוד התורה בליל זה. ויהי כשמוע הגאון את דבריו, מיד סגר את הגמרא והפסיק ממשנתו, ע"כ.
הבונה כתב:כך שיש שני תאריכים ל25 בדצמבר, הרגיל, בו החגא של הקטולים וביניהם הפולנים, והיוליאני בו החגא של הפרובוסלאבים וביניהם הרוסים, החל בזמננו (מלאחר שנת 1900), ב-7 לינואר בתאריך האזרחי. (בשנת 2000 לא גדל הפער בין הלוחות ביום כי היא מתחלקת ל-400)
מדוע חסידי בעלז לא עברו ב-1900 בו גדל הפער ביום לתאריך החדש, אין לי מושג, ובודאי הרה"ק מהר"א מבעלזא, טעמו ונימוקו עמו.
שבטיישראל כתב:נאשער כתב:ג.יש דו"ד בין הבעלזער רב זי"ע שהסביר למה הם אוחזים ניטל ב5, דהוא זוכר שכן היה בחו"ל רק היום הגויים הם השתבשו? היש ביד מי להרחיב בזה?
בחו"ל הרי גם בבעלזא החזיקו ניטל ב6 וכמו"כ גם בשנים הראשונים בא"י
כפי שהבנתי הם שינו את זה ל5 אחר שביררו אצל גלחים בי-ם
מ"מ כפיה"נ מדובר בטעות מאחר שכל לפי הלוח היוליאני מאבדים יום כל מאה שנה, כך דבמאה שלנו זה כבר עומד ב6 ואפ' שבעבר זה עמד ב5
שמח כתב:עד כדי כך שהיו כאלה שנמנעו מלהשתדך עם משפחות ש"שמרו" על תאריך אחר של ניטל...
הוא היה אומר כתב:הקפצה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 509 אורחים