בימים אלו-שב דנחמתא, ראיתי לנכון להביא בפני הקהל תמיהה עצומה בדברי אוה"ח הק'.
בפרשת במדבר (ג,מה) כתיב: והיו לי הלוים אני ה'.
כתב האוה"ח הק': הכונה במאמר אני ה' לומר שהגם שאמרו ז"ל עתידה עבודה שתחזור לבכורות, לא ירדו הלוים מהיות לה', והוא אומרו והיו לי אני ה', כשם ששמי לעולם ועד כמו כן יהיו לי הלוים, עכ"ל. משמעות דבריו, דאמנם לעתיד לבא שתחזור עבודה לבכורים עיקר העבודה בהן, עד שהוצרך לאשמועינן דמ"מ יעבדו גם הלוים.
ויל"ע דהא מקור הדבר דלעתיד לבא תחזור עבודה לבכורים הוא במדרשי חז"ל, ראה ספרי בהעלותך, ילקו"ש שסד, במ"ר טו,יז, ויק"ר ב,ב. והילפותא היא מהא דכל מקום שנאמר 'לי' הרי זה קיים לעולם ולעולמי עולמים. ושם נזכר כן גם על הכהנים, וא"כ מילתא דפשיטא היא שגם הם יעבדו לעולם.
ובאמת בעבודת הכהנים מקרא מלא דבר הכתוב בדה"י א כג,יז: ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם. וראה רש"י יומא עב,ב שהכהונה ניתנה לאהרן ברית מלח. וע"ע ברמב"ם הל' תלמוד תורה ג,א, אדר"נ פר' מא, ב"ר ע,טו. ועי' חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה ריש פר' פינחס.
{ועי' סנהדרין כד,ב דלרבנן אסור לשתות יין בזמן הזה משום דמהרה יבנה בית המקדש וצריך להיות ראוי לעבודה. והנה לא מצינו איסור כזה לבכורים, אף כי גם הם יעבדו לעתיד לבא. ובקידושין עא,א דהקב"ה יטהר תחילה שבט לוי, ומשמע משום שזקוקים להם לעבודה, ועי' מועדים וזמנים ז,קסט}.