נר חנוכה ומנורה - ליקוט

[נוטר הכרמים]

מצינו במקומות רבים בדברי הראשונים והפוסקים שלמדו את דיני ומנהגי הדלקת נר חנוכה מהדלקת המנורה, ומאידך גיסא, ברור כי לא את כל הפרטים למדים מהדלקת המנורה. להלן נשתדל בס"ד ללקט מן המובא בענין זה.

[נוטר הכרמים]

דין מדליקין מנר לנר

איתא בפסיקתא רבתי (פיסקא ח):

ילמדנו רבינו מהו שידליק אדם נר שישתמש בו מן הנר של חנוכה, תלמוד, למדונו רבותינו א"ר אחא בשם רב (אמר) אסור להדליק נר שישתמש בו מנר של חנוכה אבל נר של חנוכה מותר להדליק מנר של חנוכה, ומהיכן למדו שמותר להדליק מנר של חנוכה, א"ר יעקב בן אבא מן המנורה שהיתה בבית קדשי הקדשים למדו, ששנו רבותינו מצאם שכבו מדשנם ומדליקן מן הדולקין (תמיד פ"ג), מה אם המנורה שהיתה לפניי ולפנים אם מצאו נר שכבה היה מדליקין מן חבירו כ"ש נר של חנוכה מותר להדליק מנר של חנוכה.

[אמנם בלשון הגמ' (כב, ב) לא משמע שזה ילפותא ממנורה, אלא דימויא דמילתא בעלמא, ועי' לשון רש"י "אי הדלקה עושה מצוה - אי המצוה של חנוכה תלויה בהדלקה מדליקין, כדאשכחן במנורה". ובט"ז סי' תרעה ס"ק א נראה שפירש שזו ילפותא, וז"ל, פירש"י דומיא דמנורה וא"כ ל"ש כן בנר של שבת". ועי' בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' מ שהשיב על דבריו שכוונת רש"י, דאם ידוע לנו דהדלקה עושה מצוה בלא"ה, אזי נילף ממנורה דמדליקין מנר לנר, אבל ודאי עצם הדבר דהדלקה עושה מצוה, אי אפשר ללמוד ממנורה. וכן הקשה בפמ"ג משב"ז שם ס"ק א].

[נוטר הכרמים]

אסור להשתמש לאורה

הרבה ראשונים פירשו הטעם דנר חנוכה אסור להשתמש לאורה "דכיון שעל ידי נס שנעשה במנורה תקנוה עשאוה כמנורה שאין משתמשין בה כלל". לשון הר"ן, וכ"כ הרמב"ן והרשב"א והרא"ש ועוד.

[נוטר הכרמים]

הדלקה בבית הכנסת

בספר המנהיג (הלכות חנוכה סימן קמח): ו

יראה לי דאין חיובא בבית הכנסת להדליק נר חנוכה, כי אם בבית שאדם דר בו, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ובית כנסת פטור ממזוזה, כדאמרינן בפרק קמא דיומא, אלא אם כן יש בה בית דירה לחזן בית הכנסת. אלא נהגו כך שהנס בא במקדש, בית עולמים. ועושים כמו כן במקדש מעט בגולה לפרסם הנס שכולם מתקבצים בו.

ובארחות חיים, הלכות חנוכה:

ונהגו להדליק להוציא מי שאינו בקי ושאינו זריז בזאת המצוה. גם כי הוא הדור מצוה ופרסום הנס זכר למקדש.

(וכ"ה בכל בו סי' מד).

[נוטר הכרמים]

הדלקה בדרום

בטור סי' תרעא:

ובבית הכנסת מניחה לדרום זכר למנורה שהיתה בדרום.

(ומקורו בדברי הסמ"ק סי' רפ. ועי' בתרומת הדשן סי' קד וברמ"א שם סעיף ז).

ועי' משנ"ב שם ס"ק מב בסדר ההדלקה, ובס"ק מג "והמדליק עומד אחוריו לדרום ופניו לצפון ומתחיל מימינו שהוא הנר הסמוך לארון הקודש ושוב מוסיף והולך ומתחיל מהשמאלי ופונה לימינו [תשו' ח"ס סי' קפ"ו]", ובדברי החת"ס מבואר דארון הקודש הוא במקום ארון ברית ד', וכמו שבבית המקדש היה נר מערבי לצד ארון הברית, ה"ה נמי הכא.

[נוטר הכרמים]

חידוש הפתילות בכל לילה

כתב המאירי שבת כא, א:

ואף חידוש הפתילות בכל לילה אינו מן הדין אלא דרך הדור ומדמיון נרות של מקדש

(וכ"כ הכל בו, ובדרכי משה סי' תרעג ס"ק ו, וראה בשו"ע שם סעיף ד ובמשנ"ב ס"ק לא).

[נוטר הכרמים]

כלי הראוי לעמוד מאליו בלא סמיכה

בשו"ת אבני נזר (או"ח סי' תק):

בספר חסד לאברהם נהר נ"ח ממעין שני הנקרא עין הקורא אחר שמנה ט"ו כלים הראויים לנר חנוכה ובאחרונה מנה קליפת רימון קליפת אגוז קליפת האלון כתב ואלו קליפות צריך לעשותם כלי כמו כף מאזנים או שראוי למוד בהם פלפל וכיוצא. אבל קליפת בצלים וביצים וכיוצא אינם ראויים להדלקה. וכל הט"ו כלים הנזכרים שאין ראויים לעמוד מאליו בלא סמיכה אינם ראויים לנר חנוכה עד כאן לשונו. נראה דעתו דכל שאינו כלי לא נקרא נר.

ולהלן האריך הרבה ומסיים בה:

על כן נראה לדינא דהכלי מכלל נר. ואותן המדבקים נרות של שעוה או חֵלב ואין משימין אותם בכלי לא יצאו ידי חובתם לפי דברי ספר חסד לאברהם הנ"ל.

וכבר מצאו שמקור דברי החסל"א הוא ב"קונטרס סוד הדלקת נר חנוכה" המיוחס לרבי יצחק סגי נהור בנו של הראב"ד שנדפס בספר הזכרון פחד יצחק (הוטנר; עמ' תלו) וז"ל,

כל כלי... שאינו יכול לעמוד מאליו אלא שצריך לסומכו בדבר אחר אינו ראוי לנר חנוכה... שאנו למדין נר חנוכה מנרות מנורת בית המקדש שהיו כלי מכלי בית המקדש.

ועי' בשדי חמד (מערכת חנוכה אות ז).

[נוטר הכרמים]

תפילת מנחה קודם הדלקה

בשערי תשובה סי' תרעט:

וע' בברכי יוסף שכ' בשם מהר"ש אבוהב תשו' כת"י יש ליזהר להתפלל מנחה בע"ש של חנוכה ואח"כ להדליק נ"ח כי תפילת מנחה נגד תמיד של בין הערבים ונ"ח זכר לנס הנעשה בנרות המנורה הנדלקת אחר תמיד של בין הערבים.

[נוטר הכרמים]

מנהג הדלקת נר חנוכה שחרית בבית הכנסת

בשו"ת בנין שלמה (וילנא; סי' נג) כתב שזהו הטעם למנהג להדליק נר חנוכה בבית הכנסת גם בשחרית, וכ"כ בשו"ת שיח יצחק (וייס; סי' שמא).

[ועי' בהערות מהגרי"ש אלישיב זצוק"ל חגיגה כו, ב דלפי דברי הרמב"ם שהיו מדליקין את המנורה ביום, בנס חנוכה נעשה הנס ח' ימים גם בהדלקה שהדליקו ביום, והא דאין אנו מדליקין נר חנוכה גם ביום זכר לאותו נס, י"ל דמאחר שכל הדלקת נ"ח נתקנה לפרסם את הנס וביום א"א לפרסם בהדלקה דשרגא בטיהרא מאי אהני ע"כ אין מדליקין, יעו"ש, ומעתה יל"ע מפני מה במנהג ההדלקה בבית הכנסת דייקא לא חששו ל'שרגא בטיהרא מאי אהני'.

ולכאורה צ"ל דהדלקת נר חנוכה אינה רק 'זכר למנורה' אלא זכר לנס, וזכר לנס ליכא בהדלקה ביום משום דשרגא בטיהרא מאי אהני, אבל זכר למנורה גרידא איכא נמי בהדלקה כזו, והרי נתבאר לעיל בדברי המנהיג והארחות חיים שזה יסוד מנהג ההדלקה בבית הכנסת, ודוק. וראה עוד בספר כלי חמדה קונטרס המילואים פרשת מקץ.

שוב ראיתי במור וקציעה סי' תרעה, וז"ל, גם מה שנוהגים בק"ק שבארצות אשכנז עם שיורי הנרות שכבו מאתמול שחוזרין ומדליקין אותם בבה"כ בבוקר בעת התפילה, לא ישר בעיני כלל כי א"כ במה יוודע איפה שהוא נ"ח, מאחר שאין עכשיו שעת מצותו ואיננו עשוי אז אלא להאיר. נמצא שגם כשמדליקין אותן בכניסת הלילה אינן ניכרין עוד לנ"ח, ואינן חשובין אלא כשאר נרות דב"ה העשויים לאורה, וליכא פרסומי ניסא. ואולם אם היו מדליקין נ"ח בבה"כ בשמן אז היה נכון הדבר לנהוג כן במותר השמן, לחזור ולהדליקו בשחרית. והיה בזה ג"כ משום פרסומי ניסא טפי, יעו"ש.

אולם לפי האמור יש לומר דבאמת לא בעינן היכרא מנרות בית הכנסת של כל השנה שאף הדלקתן היא זכר למנורה כמבואר בפוסקים].

[נוטר הכרמים]

הנחתה למעלה מי' טפחים

הנה בשבת (כא, ב) איתא: אמר רבינא... נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה דנר חנוכה נצרך להניחה בתוך עשרה.

אולם בספר סדר היום כתב דמצותה מי' ולמעלה עד י"ח טפחים שכן גובה של מנורה היה י"ח טפחים. וכ"כ במקור חיים (מבעל חות יאיר) בשם אביו וז"ל, א"א הגז"ל היה מדליקן למעלה מי' טפחים ואמר דהוי טפי דוגמא לנס הנעשה במנורה. [ובאלי' רבה (סי' תרעא ס"ק יא) הביא דברי הסדר היום ותמה עליו שזה נגד משמעות כל הפוסקים דאף להרי"ף והרמב"ם שהשמיטו מימרא דרבינא אבל לומר להיפך דוקא להניחה למעלה מעשרה זה תמוה, ועי' בערך שי (סי' תרעא).

[נוטר הכרמים]

הדלקת מנורה במנורת חשמל או במנורה שפועלת ע"י גז

דנו הפוסקים ללא יוצאים בהדלקת מנורת חשמל או מנורה שפועלת ע"י גז ללא פתילה, כי אינה דומה להדלקת המנורה,
עי' בפתחי שערים שבת כא, ב ובשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' לא, ובשו"ת לבושי מרדכי תליתאי סי' נט ובשו"ת משנה שכיר או"ח סי' ש, ובשו"ת מנחת שלמה תניינא סי' נח.

[נוטר הכרמים]

חלק בשמן של ההדלקה

בספר מקראי קודש (להגרצ"פ פראנק; חנוכה, סי' כא). כתב, דבנרות חנוכה בעינן שיהיה לו חלק בשמן של ההדלקה, משום שעיקר הדלקת הנר היא בשביל הנס שנעשה בהדלקת המנורה שלא היה בה שמן אלא ליום אחד, ולכן התקנה היתה שיהא לו חלק בשמן של ההדלקה, דומיא דהמנורה שהשמן היה מתרומת הלשכה שהיה בזה חלק לכל ישראל.

[נוטר הכרמים]

מן המותר בפיך

בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סי' קמה) כתב שאין להדליק נרות חנוכה בחלב תערובות משומן חזיר, משא"כ בנרות שבת, משום דבעינן מן המותר בפיך דומיא דמנורה.
ועי' בשו"ת מנחת אלעזר ח"ב סי' עח.

[נוטר הכרמים]

שמן הראוי לאכילה [ולא מיועד רק למאור]

בקובץ מבקשי תורה (לו, תשס"ד, עמ' עא; קונטרס שלמי אליעזר) מביא בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל "שבודאי יש ענין להדר ולהדליק בשמן זית הראוי לאכילה כמו שהיה בהדלקת המנורה בבית המקדש".

[ובשו"ת אגרות משה או"ח ח"ו סי' מט: ונראה שהטעם הוא משום דשמן זית שהוכשר למנורה שהוא כתית כמעט שליכא עתה בזמננו שבנ"א אין משתמשין בזה, והיה זה עשיה מיוחדת למנורה לכן אין לנו השמן זית דהוכשר למנורה, ולכן סובר רבה דאין בסתם שמן זית חשיבות ומעלה לנר חנוכה. ועיין בעט"ז ריש סימן תרע"ג שכתב בשם מהר"ל מפראג דמאחר שהנס נעשה ע"י שמן צריך לקיים המצוה ע"י נרות של שמן, צריך לומר למה שבארתי שכוונתו מטעם זה הוא שוה לכל מיני שמן, ולמעט נרות של שעוה או חלב שהזכיר שם, ולא שמטעם זה יהיה דוקא בשמן זית, משום דגם בשמן זית המצוי אצלנו לא הדליקו במנורה שבמקדש כדכתבתי ושוה הוא לכל השמנים, וכמפורש בגמרא שליכא שום מעלה בשמן זית].

[נוטר הכרמים]

הדלקה בכלי אחד

בשו"ת רביד הזהב (לר' דוד משרקי מגדולי תימן ורבו של מהרי"ץ; סי' ה):

עוד שאלת נרות חנוכה מן הדין לעשותן כל נר בכלי בפני עצמו או כולן בכלי אחד שיש לו פיות הרבה: תשובה. מההיא דנר שיש לו שני פיות וכו' נראה שכל נר בכלי בפני עצמו והמנהג בכל אלו המקומות להדליק כל שמונת הנרות בכל אחד, ובשנת חמשת אלפים וחמש מאות ושתים עשרה ליצירה [ה' תקי"ב] עלה בדעתי להדליק כל נר בכלי בפני עצמו כי ראיתי שהיו לי כוסות זכוכית זכים, ואמרתי מה טוב כי אעשה כבוד למצוה הזאת להדרה בהדלקת כל נר בכוס אחד, ואעשה כן בליל ראשון ובליל שני הדלקתי שנים, והייתי שמח שמחה גדולה על שעלה בדעתי זאת העצה הטובה, ויהי בלילה וארא בחלומי והנה לפני יריעה אחת גויל יפה עד מאד מגוהצת ומשורטטת שרטוט נאה שלא ראיתי כמוה בהקיץ, והיה כתוב בה בדף אחד אל"ף אשורי ובדף השני למ"ד, ואחר הלמ"ד הפרש כשיעור בין שתי תיבות, ואח"כ שם אלהים כתב אשורי בתכלית היופי, ואשתומם על המראה ובתוך החלום עלה בדעתי כי הראו לי מן השמים ענין זה דרך רמז על המעשה שעשיתי בהדלקת הנרות כך, שיש בו פירוד ששני שמות אלו יש בהם שבע אותיות, והשבעה נרות של חנוכה כנגדם ומאז חדלתי והדלקתי בליל שלישי כמנהגי במנורה המיוחדת לי לנרות חנוכה, וכתבתי זה שהשומע ישמע והחדל יחדל, גם המנורה שנצטוינו בה מקשה היא.

[נוטר הכרמים]

מאידך גיסא, בכמה וכמה פרטים מצינו חילוקים בין נר חנוכה למנורה, והחילוק הגדול ביותר היינו דקיי"ל כבתה אין זקוק לה, ובמנורת ביהמ"ק איתא שכבתה זקוק לה (עי' מנחות פח, ב דנר שכבה כו' מטיבו ומדליקו).

ועי' בית הלוי בטעמא דמ"ד כבתה אין זקוק לה, וז"ל, וי"ל דהא עיקר נר חנוכה הוא זכר לנס נרות דמנורה והרי במסכת מנחות (דף פ"ח) איתא נר שכבתה נדשן השמן נדשנה הפתילה כיצד עושה מטיבה ונותן בו שמן כמידה ראשונה, ופירש"י דפתילה שכבתה אין לה תקנה שהרי הוא כדשן כיצד הוא עושה מטיבה שמשליך כל מה שבנר לחוץ כו', הרי דכיון שכבה נפסל השמן והפתילה למנורה ומש"ה ס"ל להך מ"ד דגם בחנוכה אם כבתה אין זקוק להדליקה שנית. דאע"ג דלענין פסול שמנים לא עשו חנוכה כמנורה דהרי במנורה צריך דוקא שמן זית ובחנוכה כל השמנים כשרים לה, וגם בהאי דינא גופה לא עשו חנוכה כמנורה וכדאמרינן לקמן (כג) עששית שהיתה דולקת למו"ש מכבה ומדליקה הרי דשרי להדליק בשמן ופתילה שכבר דלקו לחנוכה וכבו, מ"מ ס"ל דזהו רק לענין עיקר הפסול שנפסול שמן שכבר הודלק בזה לא החמירו בחנוכה ולא עשוהו כמנורה, יעו"ש.

[אִיךְ-מֶיְין]

חלק בשמן של ההדלקה

בספר מקראי קודש (להגרצ"פ פראנק; חנוכה, סי' כא). כתב, דבנרות חנוכה בעינן שיהיה לו חלק בשמן של ההדלקה, משום שעיקר הדלקת הנר היא בשביל הנס שנעשה בהדלקת המנורה שלא היה בה שמן אלא ליום אחד, ולכן התקנה היתה שיהא לו חלק בשמן של ההדלקה, דומיא דהמנורה שהשמן היה מתרומת הלשכה שהיה בזה חלק לכל ישראל.

יעויין שם שכתב זאת בדעת הר"ן פסחים ז. דבנר חנוכה בעינן שמן שלו, ואינו יוצא אלא בשל עצמו.

[נוטר הכרמים]

כמה הוספות שמצאתי היום בס"ד:

הדלקה בפתח שאין בו מזוזה - בימין

בכל בו סי' מד:

ומה שאמרנו שמניחין נר חנוכה משמאל יש אומרים דדוקא בפתח שיש בו מזוזה מדליקין בשמאל אבל אין בו מזוזה יניחנו בימין, וכן כתב הר"ף ז"ל, אך בבית הכנסת דליכא מזוזה מדליקין בימין עוד דומיא דמקדש שהיה מנורה בימין בדרום, ואנו לא חלקנו בין זה לזה שבכלן מדליקין אותה בשמאל

.
וכן הוא בארחות חיים הל' חנוכה אות ג ובהגהות רבינו פרץ על הסמ"ק (מצוה רפ אות ב).

[אלא שעיקר דבריהם תימה רבתא, שהרי אדרבה במקדש היתה המנורה בדרום משמאל הנכנס ולא מימין הנכנס,
וכן הקשה בשו"ת בצל החכמה ח"ב סי' נ והניח בצע"ג].

[נוטר הכרמים]

נר חנוכה משמאל

בחידושי רבי אליעזר משה הורוויץ שבת כב, א ביאר טעם 'נר חנוכה משמאל', "אולי טעמו כמנורה".

[נוטר הכרמים]

בביאור הלכה סי' תרעג סעיף ב ד"ה הדלקה עושה מצוה -

בתשובת מהר"י ברונא סי' ל"ט כתב דלא יסלק ידו אחר הברכה עד אשר ידליק רוב הפתילה היוצא מן השמן [פ"ת].

וביאר בתשובות והנהגות (ח"ב סי' שמב): ואף שבנ"ח העיקר פירסומי ניסא, נראה שתיקנו ההדלקה כעין מנורה במקדש וכמבואר ברש"י שבת (כב ב) דבמנורה במקדש מדליקין מנר לנר שהדלקה עושה מצוה, ולכן צריך בנ"ח הדלקה מעולה, שיחזיק הגפרור דוקא עד שרוב היוצא יהיה דלוק.

[נוטר הכרמים]

כתב בשו"ת אבני נזר (או"ח סי' תצט ס"ק ז):

אך נראה להביא ראי' דאפילו קידוש לא חשיב מקודש לגבי נר חנוכה כל שכן הבדלה מדאיבעיא להו בפרק במה מדליקין [כג ע"ב] נר חנוכה וקידוש היום הי מינייהו עדיף קידוש היום עדיפא משום דתדיר כו' ואמאי לא קאמר דקידוש עדיף משום דתדיר ומקודש. אלא ודאי דגם נר חנוכה חשיב מקודש משום דדומיא דמנורה תקנוהו.

[נוריאל עזרא]

כמה הוספות שמצאתי היום בס"ד:

הדלקה בפתח שאין בו מזוזה - בימין

בכל בו סי' מד:

ומה שאמרנו שמניחין נר חנוכה משמאל יש אומרים דדוקא בפתח שיש בו מזוזה מדליקין בשמאל אבל אין בו מזוזה יניחנו בימין, וכן כתב הר"ף ז"ל, אך בבית הכנסת דליכא מזוזה מדליקין בימין עוד דומיא דמקדש שהיה מנורה בימין בדרום, ואנו לא חלקנו בין זה לזה שבכלן מדליקין אותה בשמאל

.
וכן הוא בארחות חיים הל' חנוכה אות ג ובהגהות רבינו פרץ על הסמ"ק (מצוה רפ אות ב).

[אלא שעיקר דבריהם תימה רבתא, שהרי אדרבה במקדש היתה המנורה בדרום משמאל הנכנס ולא מימין הנכנס,
וכן הקשה בשו"ת בצל החכמה ח"ב סי' נ והניח בצע"ג].

בילקוט יוסף חנוכה עמ' קסד הביא גם כל זה וקושיית בצל החכמה.
וכתב על זה: "ויש ליישב דקאי כלפי שכינה שהיא שורה על הכפורת מצד מערב. ולשון הכתוב(שמות פרק כז): למאור להעלות נר תמיד. באהל מועד "מחוץ לפרכת אשר על העדת". יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני ה'. ודו"ק.
ושו"ר שעמד בקושיא זו בשו"ת בנין שלמה(הלכות חנוכה סי' נג) וכתב לשנות הגרסא בדברי ר' פרץ הנז'. ע"כ מהילקוט יוסף.

[יהושע100]

בתשובת רב פעלים חלק ד או"ח סימן ל כתב לבאר מנהג המדקדקים שהובא בט"ז ומ"א סי' תרעא סעיף ד בשם מהרש"ל שלא להדליק במנורה עגולה. וביאר הר"פ טעמם דיש הידור לעשות הנרות זכר למנורה והיא הייתה בשווה.

[אמנם ראיתי בשלחן ערוך המקוצר שכתב שיש שנהגו דווקא בעגולה כי י"א שכך היתה המנורה]

[פי האתון]

קיבלתי במייל...

[יושב בשער]

ראה עוד שו"ת דברי ישראל (וועלץ) סי' ה'

[שומע ומשמיע]

קיבלתי במייל...

קבלת רק את השער?

[פי האתון]

לא רציתי להעלותו כיון שלא קיבלתי רשות...
(פורסם ביתד שניתן לקבל הקונטרס במשלוח בקשה למייל: t8429433 וכו').

[איתן נוי]

הדלקת מנורה במנורת חשמל או במנורה שפועלת ע"י גז

דנו הפוסקים ללא יוצאים בהדלקת מנורת חשמל או מנורה שפועלת ע"י גז ללא פתילה, כי אינה דומה להדלקת המנורה,
עי' בפתחי שערים שבת כא, ב ובשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' לא, ובשו"ת לבושי מרדכי תליתאי סי' נט ובשו"ת משנה שכיר או"ח סי' ש, ובשו"ת מנחת שלמה תניינא סי' נח.

לדעת הגרש"ז והגריש"א ועוד... אם יש בפנס חוט להט מותר אף לברך. אלא שבזה ניתן להבין שעוד יש בו דומיא דמקדש-בחוט הלהט.
אך בגז מה הו"א של המתירים לברך? (שמעתי שכך פסק הגר"ש עמאר שליט"א להדליק ע"י גז בכותל המערבי בברכה כמובן).
מצורף הקטע מתוך גליון שמעתא עמיקתא - 544 חנוכה התשפ"ג.

‏‏לכידה.JPG (51.76 KiB) נצפה 5291 פעמים

[ORI929]

לא רציתי להעלותו כיון שלא קיבלתי רשות...
(פורסם ביתד שניתן לקבל הקונטרס במשלוח בקשה למייל: t8429433 וכו').

יצא כבר מהדורא יותר חדשה עם עוד דינים נוספים ביחד קל''ח.
עי' גם בספר זמנים ומועדים שהביא ואסף הרבה דינים בענין וציין שם לקונטרס הנ''ל ועוד קונטרסים

[עושה חדשות]

בהעלותך את הנרות.pdf

(365.51 KiB) הורד 137 פעמים

מבית מכון תורת הקרבנות

[ר_חיים_הקטן]

מתי התחילו לקרוא למה שמכונה בלשון חז"ל "נר חנוכה" (חנוכיה) בשם "מנורה"?