המחאה שניתנה בטעות ללא חתימה

[דרומי]

ראובן הגיע להשתתף בשמחת חתונתו של ידידו שמעון והשאיר המחאה דחויה על סך 500 ש"ח.

לאחר זמן כשבא שמעון להכניס את ההמחאה לבנק גילה שראובן שכח לחתום.

הוא חוזר לראובן ומספר לו על מה שקרה, וראובן מצידו מגלה שמצבו הכלכלי קשה ואולי הוא שמח על כך שבטעות לא חתם...

האמנם חייב ראובן לחתום עכשיו על ההמחאה, או להביא המחאה חדשה?

או שהוא יכול להתחרט ולומר 'הכל משמים'?...

[למען הסר ספק, ברור ומוסכם מכל הצדדים שראובן באמת התכוון לתת את ההמחאה והעדר החתימה נובע מטעות בלבד]

[עזריאל ברגר]

לפענ"ד אין כאן התחייבות גמורה, אלא כמי שאמר לחברו לתת לו מתנה, שאם המקבל עני - ה"ה חייב מדין נדר (ובנדרי צדקה יש חיוב אפילו כשגמר בלבו ולא הוציא בשפתיו), ואם לאו - אז במתנה קטנה יש בו משום מחוסר אמנה ובגדולה אפילו זה אינו, אלא שראוי ליהודי לעמוד תמיד בדיבורו - "שיהיה הן שלך צדק ולאו שלך צדק".

[דרומי]

מקופיא אין זה כך, כי מעשה הכתיבה - כתיבת הצ'ק - הוא מעשה ממש ולא רק התחייבות בעלמא.

[עזריאל ברגר]

הוא מעשה שאין לו שום תוקף.
אפילו החתימה על הצ׳יק איננה התחייבות גמורה. ואפילו אחרי מסירתו עדיין יש אפשרות (טכנית) לבטל אותו...

[נוריאל עזרא]

אפילו החתימה על הצ׳יק איננה התחייבות גמורה. ואפילו אחרי מסירתו עדיין יש אפשרות (טכנית) לבטל אותו...

אף כי אפשר לבטלו יש קנס על זה. חיוב קטן כלשהו בחשבון.
והצ'יק נספר במידה ויפקידו אותו ויחזור בתוך ה10 צ'קים החוזרים(הנספרים לצורך הגבלת החשבון)
וכמדומה שמקבל הצ'ק יכול לתבוע על סמך הצ'ק וגם יזכה בתביעה.
כך שלכאורה יש בזה התחייבות גמורה.(אולי..)

[עזריאל ברגר]

נכון.

[הוה אמינא]

ההתחיבות הגמורה [שיש הרבה לדון ע"ז מכל הבחינות ההלכתיות שממלאים כבר ספרים שלמים בגדרו ההלכתי של הצ'ק] חלה לדעתכם בכתיבת התאריך? בכתיבת הסכום? או שמא רק כשחותם?
והרי עדיין לא חתם, וזה בכלל לא צ'ק לפי משמעו התוכני. למה יהיה חייב?

[עזריאל ברגר]

ההתחיבות הגמורה [שיש הרבה לדון ע"ז מכל הבחינות ההלכתיות שממלאים כבר ספרים שלמים בגדרו ההלכתי של הצ'ק] חלה לדעתכם בכתיבת התאריך? בכתיבת הסכום? או שמא רק כשחותם?
והרי עדיין לא חתם, וזה בכלל לא צ'ק לפי משמעו התוכני. למה יהיה חייב?

לכאורה רק בנתינת הצ׳יק חלה התחייבות. כי לפעמים "כתב ללוות ולא לווה".

[הוה אמינא]

ההתחיבות הגמורה [שיש הרבה לדון ע"ז מכל הבחינות ההלכתיות שממלאים כבר ספרים שלמים בגדרו ההלכתי של הצ'ק] חלה לדעתכם בכתיבת התאריך? בכתיבת הסכום? או שמא רק כשחותם?
והרי עדיין לא חתם, וזה בכלל לא צ'ק לפי משמעו התוכני. למה יהיה חייב?

לכאורה רק בנתינת הצ׳יק חלה התחייבות. כי לפעמים "כתב ללוות ולא לווה".

לחדד את דבר כ"ת:
האם נתינה של צ'ק לא חתום בכלל ההתחייבות? או שגם כב' מודה לאמור שלפני חתימה זה כלום, ורק אח"כ הנתינה היא מחייבת?
לכאו' הלב הפועם של כל שטר / ממרני / כתב חיוב / חילוף - זה החתימה של המתחייב שנמסרה ולא מסירה בלי חתימה.

[עזריאל ברגר]

נתינת צ'יק חתום - בעיני היא התחייבות (הוראה למישהו אחר לשלם - זו התחייבות).
נתינת צ'יק לא חתום - זה לא יותר מ"קנין בטעות" שאינו כלום. אבל הבטחה - יש כאן.

[הוה אמינא]

איני יודע איפה מבוארים גדרי הבטחה [בכתב, בלי לשון אני מבטיח].
הכי קרוב לזה דין התחייבות אתן [בלשון מפורשת!] שג"כ לא חלה במתנה מרובה, אלא במתנה מועטת בלבד, או באמירה לעני.