יואל שילה כתב:היינו הך מה שהצעתי לו
אותה גברת באותה האדרת, אך אתה החלפת לסגנון ואני החלפתי לצבע, הטיה, וכל כיו"ב
ולשאלתו שזה יחליף הכל - הרי לאחר מכן תחליף בחזרה את כל הצבע אדום וכיו"ב לצבע שחור, ולא תצטרך לעבור אחד אחד
הרב יואל,
אל יחר אפך, אבל אין כאן אותה הגברת.
אתה הצעת להחליף לצבע, הטיה וכל כיו"ב.
ההחלפות הללו אינן נצרכות לשואל. ועל כן הוא חייב להחליף אותן חזרה.
אפוכי מטרתא - למה לי?
ועוד, אם יצטרך בעתיד להקטין או להגדיל את האותיות שבסוגריים.
לשיטתך, הוא יצטרך שוב להחליף לצבע, הטיה, וכל כיו"ב. ושוב להחליף חזרה.
אבל, אם הוא קובע סגנון תו. הקביעה נשארת עמו, ואין הוא צריך לבטל אותה.
ועוד, אם יצטרך בעתיד להקטין או להגדיל את האותיות שבסוגריים - הוא יוכל לעשות זאת בנקל,
שהרי הסגנון כבר קבוע ולא נותר לו אלא לשנות את העיצוב שלו.
ועוד, אם ירצה לחפש רק בתוך הסוגריים - הוא יוכל לעשות זאת בנקל. שהרי הסגנון קבוע ועומד.
על כן, תמיד תמיד כדאי לעבוד בסגנונות.
יש בהם רק יתרונות, ואין בהם חסרונות כלל וכלל.
וכל המרבה בסגנונות - ואינו משנה מאומה באופן ידני וזמני - הרי זה משובח.