''והדליקו נרות בחצרות קדשך''

אויצר_ניק · הודעהעל ידי **אויצר_ניק** » א' דצמבר 21, 2014 12:41 pm

איתא בגמ' שבת (כא' ע"ב): מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון [פי' שאין מספידין בהן ושאין מתענים בהם] שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
ולכאו' מדוע חיפשו החשמונאים דוקא אחר שמן טהור בכדי להדליק המנורה, מדוע לא בדקו אחר קרבנות כשרים או סממני הקטורת וכדו'? (ואולי באמת כן בדקו אחר שאר עבודות בבית המקדש, אך בחז"ל מודגש הענין שבדקו בדוקא על שמן זית ובו נעשה הנס).
וראיתי שכתוב ב'מגילת תענית' – היא מגילה הכוללת זכרון הימים שקבעום חז"ל בימי בית שני (ואף קודם לכן כ-פורים) לימים טובים שהיו אסורים בתענית מפני הניסים והתשועות שנעשו אז לישראל, ולאחמ"כ הוסיפו החכמים עליה גם על הניסים שאירעו אחר חורבן בית שני כדמוכח בפי"ב שם. בגמ' שבת (דף יג' ע"ב) מבואר שמגילת תענית נכתבה ע"י חנניה בן חזקיה בן גוריון וסייעתו (קודם חיבור המשנה זמן רב, ומוזכרת מגילה זו במסכת תענית פרק ב' משנה ח' וכן בברייתות בש"ס בבלי וירושלמי – והיא נקראית 'מגילה', מפני שהיא כתובה כמגילת ספר, ולא כהמשניות והברייתות שלא היו כתובין משום שהיה אסור לכותבם כמבוא' בגמ' גיטין (ס' ע"ב) 'דברים שנתתי לך בע"פ אין אתה רשאי לאומרן לישראל בכתב, ע"ש בראשונים. אלא מפני שאם לא היו כותבים התורה שבע"פ הייתה מישתכחת תורה מישראל ויש בכך משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, לכך כתבום. עי' ברש"י שם בע"א). איסור התענית בימים הללו נהג בזמן בית המקדש השני ומקצת גם אחרי חורבנו, אבל אח"כ שנתרבו הצרות 'בטלה מגילת תענית' ומותר לההתענות בימים אלו, (עי' בגמ' ר"ה יט' ע"ב) וכך פסק השו"ע (בסי' תקע"ג): הילכתא בטלה מגילת תענית [שם כתוב כמה ימים בשנה שנעשו בהם נסים לאבותינו ועשאום חכמים כיו"ט שלא להתענות בהם וגם לפניהם ולאחריהם אסרו בהם להתענות – מ"ב] וכל הימים הכתובים בה מותר להתענות בהם [מפני שבעונותינו ארעו בהם הרבה מאורעות ובטלום – מ"ב] וכל שכן לפניהם ולאחריהם חוץ מחנוכה ופורים [רצה לומר שהם גם כן מהימים הכתובים במגילת תענית ומפני הנסים הגדולים המפורסמים שנעשו בהם נשארו בחזקתם – מ"ב] שאסור להתענות בהם בעצמם אבל לפניהם ולאחריהם מותר. בסוף מגילת תענית נכתב 'מאמר אחרון' שבו מובאים ימים שמתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם, עי' שו"ע או"ח סי' תקפ'. וכך איתא במגילת תענית (עפ"י פירוש 'אשל אברהם, לרבי אברהם אליהו ב"ר יחיאל מיכל ב"ר זרח בורנשטיין – נדפס בירושלים שנת תרס"ח]: ומה ראו להדליק הנרות [של המערכה בהיכל טרם שכלכלה העבודה בבית המקדש ולא היה שום כלי שרת ולא מנורה נעשית עדיין ומה הועיל להם השמן שנמצא בפך] אלא בימי מלכות יון שנכנסו בני חשמונאי להיכל [מיד כשנכנסו להיכל] ושבעה שפודין של ברזל בידם, וחיפום בבעץ והדליקו בהם את המנורה [נזדמן להם דרך נס שבעה שפודין כנגד ז' נרות המערכה, וכך איתא להדיא בפסיקתא דרב כהנא (פרשה ב') שנזדמן להם בנס, הבינו שיש להדליק את הנרות באותו יום מיד וחנכו את ההיכל בעבודת המנורה, עוד לא נעשה שום עבודה זולתה כל שמונה שעסקו במזבח וכלי שרת], ע"ש. א"כ מבואר שמפני שנזדמן להם דרך נס ה-ז' שפודין הבינו שיש להדליק המנורה תחילה. (עי' בגמ' מנחות כח' ע"ב).
ואפשר עוד ליישב שאלה זו על פי דברי הפוסקים בהלכות חנוכה שכידוע שלא רק כתבו את ההלכות בענין חנוכה אלא אף הוסיפו פירושים ורמזים ועוד בענין חג החנוכה.
ידועה מחלוקת הפוסקים בענין מסיבות חנוכה הנהוגות בתפוצות ישראל. האם דינם הם סעודות מצוה, או דינם כסעודות רשות? והאם יש דין שמחה בחנוכה? [ברור הדבר, שאם בסעודה מדברים בדברי תורה, או אומרים שירות ותשבחות להקב"ה, ונותן שבח ומפרסם הניסים של הקב"ה לכו"ע סעודת מצוה היא גם בסעודות של שאר ימות השנה].
בשאלה זו נחלקו הפוסקים. דעת הר"מ מרוטנבורג (מובא בטור סי' תרע') והשו"ע (סי' תרע' סעי' ב') שהסעודות שמרבים בהם בחנוכה סעודות רשות הם. דמה שקבעו הוא להודות ולהלל דהיינו לומר הלל ועל הניסים בהודאה ולא למשתה ושמחה.
ולפי דעתם הקשו המפרשים, מאי שנא חנוכה מפורים (עי' שו"ע או"ח סי' תרצה') ששם יש מצוה לעשות סעודה? והרבה תירוצים נאמרו בזה הענין. הב"ח חילק בין חנוכה לפורים וכתב: ונראה דבפורים עיקר הגזירה היתה לפי שנהנו מסעודתו של אותו הרשע (מגילה יב' א') ועל כן נגזר עליהם להרוג ולאבד את הגופים שנהנו מאכילה ושתייה של איסור ושמחה ומשתה של איסור, וכשעשו תשובה עינו נפשותם וכמו שאמרה אסתר לך כנוס את כל היהודים וגו' ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים וגו' (אסתר ד' טז'), ולפיכך קבעום למשתה ויום טוב לזכור עיקר הנס, אבל בחנוכה עיקר הגזירה היתה על שהתרשלו בעבודה ועל כן היתה הגזירה לבטל מהם העבודה כדתניא בברייתא (מובא בספר אוצר מדרשים - אייזנשטיין עמ' 193 ד"ה דור) שגזר עליהן אותו הרשע לבטל התמיד ועוד אמר להם מצוה אחת יש בידם אם אתם מבטלין אותה מידם כבר הם אבודין ואיזה זה הדלקת מנורה שכתוב בה (שמות כז' כ') להעלות נר תמיד כל זמן שמדליקין אותן תמיד הם עומדין כו', עמדו וטימאו כל השמנים. וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה הושיעם ה' על ידי כהנים עובדי העבודה בבית ה' על כן נעשה הנס גם כן בנרות תחת אשר הערו נפשם למות על קיום העבודה ולפיכך לא קבעום אלא להלל ולהודות שהיא העבודה שבלב, עכ"ל. ולפי דבריו ברור מדוע חיפשו מיד אחר שמן.
בספר ערוך השולחן (סי' תע"ר) כתב: ביאור הדברים שכשטיהרו את המקדש והיו כולם טמאי מתים מהמלחמה (עי' בלבוש סי' תע"ר) וטמא מת לא יכול לטהר רק אחר ז' ימים בהזאת שלישי ושביעי (במדבר יט' – יב') ויום אחד להכנת שמן טהור (ב"י). ועוד שהיה שמן טהור בריחוק ד' ימים ועד שילכו ויבואו יעברו ח' ימים (ר"ן שם) ולא היה להם מה להדליק בהמנורה וכל הקרבנות של התמידים הקריבו דקרבן ציבור דוחה את הטומאה ולכן גם היו יכולין להדליק את הנרות שבמנורה מטעם זה, דגם הדלקת המנורה דוחה את הטומאה כדתניא בתורת כהנים פרשה אמור (ספי"ג) על הפסוק 'יערוך את הנרות לפני ד' תמיד' תמיד אף בשבת, תמיד אף בטומאה, ורק דשמן היה מוכרח להיות טהור דלא הותרה טומאה בציבור רק טומאת מת ולא שארי טומאות כמבואר בפסחים (ס"ז.) והשמנים נטמאו מטומאות אחרות ממגען וממשאן וכל הזיתים נטמאו עד שישיגו ממחוברים שאין מקבלין טומאה ויעברו הח' ימים ולכן כשמצאו זה הפך החתום בחותמו של כהן גדול והיה מונח בעומק באופן שגם לא הסיטו אותו דאל"כ היו מטמאין בהיסט (תוס' שבת שם כ"א ד"ה שהיה). ועוד דאלו היו רואים אותם בוודאי היו נוטלין אותו שהיו מדמין שיש שם אבנים טובות (ר"ן שם) והקב"ה עשה להם נס שאע"פ שלא היה רק ליום אחד הדליקו ממנו ח' ימים עד שעשו שמן טהור ולכן קבעו ח' ימים להלל והודאה, עכ"ד. א"כ בערוך השולחן מבוא' להדיא שהם עשו העבודות שיכלו בבית המקדש פרט להדלקת הנר מפני וכו'. ולכך חיפשו אחר שמן טהור.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ה' דצמבר 22, 2016 2:21 pm

האם באמת ניתן לומר שהשאירו את הנרות בחוץ, [כמו שיתכן שכתב חת"ס בחידושיו לשבת ואינו תח"י כעת], והלא מצות מנורה היא בהארת בית המקדש [וכמו שנראה במדרשים בפ' תצוה], ואם לא האם הביאור הנכון הוא כפשוטו שהכוונה לבית המקדש, מה ידוע לכם על כך?

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' דצמבר 22, 2016 5:12 pm

יש ביאור נוסף בזה, שבאמת נוסח ועל הנסים אינו עוסק כלל בנס פך השמן אלא רק בנצחון המלחמה וחנוכת המזבח, ו"הדליקו נרות בחצרות קדשך" יש לומר דקאי על המנורות שהיו בעזרה שהדליקו בזמן שמחה (עיין סוכה נא, סע"א), וכמו שמצינו שמהללים ומודים לה' ע"י הדלקת נרות, דמשבחין בניהור בוצין (עיין תרגום לירמיה כה, י), וכדכתיב באורים כבדו ה'. וזה היה בחצרות קדשך. ואינו שייך להדלקת המנורה שהיתה בפנים ואין נוסח ועל הנסים עוסק בה כלל.

כל זה מבואר בארוכה בלקוטי שיחות חכ"ה שיחה לחנוכה (ובמהדורה חדשה בלשון הקודש באוצר לקו"ש ח"ג).

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ה' דצמבר 22, 2016 5:34 pm

היה לעזרה דין בית הכנסת שהתפללו שם, וממילא בודאי קיימו דין השו"ע דיש להדליק בביהכ"נ, ומכאן מקור נאמן למנהג להדליק בביה"כ, ומנהג קדום הוא כמו הלל בר"ח, ולכן מברכים עליו. ושפיר דמי לישנא דחצרות קדשיך, דאילו נרות שבהיכלך אינם נראים לנו.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' דצמבר 22, 2016 9:25 pm

שמעתי ע"ז דברים נאים, כאן.

יין המשמח · הודעהעל ידי **יין המשמח** » ה' דצמבר 22, 2016 10:02 pm

אפשר כתב:היה לעזרה דין בית הכנסת שהתפללו שם, וממילא בודאי קיימו דין השו"ע דיש להדליק בביהכ"נ, ומכאן מקור נאמן למנהג להדליק בביה"כ, ומנהג קדום הוא כמו הלל בר"ח, ולכן מברכים עליו. ושפיר דמי לישנא דחצרות קדשיך, דאילו נרות שבהיכלך אינם נראים לנו.

לא תפסתי, בזמן שהנס התרחש הם ידעו שהוא ימשך לשמונה (שבעה) ימים?

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ה' דצמבר 22, 2016 10:08 pm

בזמן שהנס התרחש, היה להם שמן אחר בכלל להדליק נרות בחצרות קדשיך?

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ה' דצמבר 22, 2016 10:50 pm

עושה חדשות כתב:שמעתי ע"ז דברים נאים, כאן.

היום ראיתי ממנו בעלון "תורת הקרבנות", וכתב שם שהדליקו בחוץ כל עשר מנורות ושזה גופא היה הנס כפול ומכופל גם ביום הראשון, ושמעכב בית אבל לא ההנחה בתוך הבית שאינו רק לכתחילה משום כנגד השולחן ועוד האריך שם, בעיני זה לא מסתבר כלל, דפשיטא בעיני דבעי הנחה בתוך הבית, אבל איני יודע ראיה ברורה לזה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ו' דצמבר 23, 2016 12:10 am

אפשר כתב:בזמן שהנס התרחש, היה להם שמן אחר בכלל להדליק נרות בחצרות קדשיך?

בוודאי, שהרי היוונים לא שפכו השמנים אלא טימאו השמנים, ולא הוצרכו לשמן טהור דוקא. ומה עוד שהיו יכולים להדליק בשמנים אחרים ולא רק בשמן זית זך.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ו' דצמבר 23, 2016 12:18 am

שמן טמא לא הכניסו למקדש, ואם היה שם הוציאו, עי' רמב"ם ביאת מקדש סופ"ג, ויש להאריך.
ואכן שאר שמנים יכלו להדליק, וגם שעוה, אבל גם אם היה שמן, איני יודע למה מוכרח לומר שאם היה דין הדלקת ביהכ"נ במקדש שהדליקו כן בשנה הראשונה.
הרי אנו אומרים והדליקו נרות בחצרות קדשיך וקבעו שמונת ימי חנוכה וכו', ובגמ' שבת איתא דמה שקבעו שמונת ימי חנוכה היתה לשנה אחרת, וא"כ אפשר שגם הרישא דהדליקו נרות בחצרות קדשיך היה רק לשנה אחרת, אין הכרח שכל מה שאומרים היה באותה השנה, אלא הכוונה שכך עשו מזמן הנס ואילך כל אחד בעיתו ובזמנו.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ו' דצמבר 23, 2016 12:25 am

ובכלל לפי תי' השני בב"י תרע דמיד נתמלא הפך בשמן א"כ הכירו בנס על הרגע הראשון. וא"כ י"ל שהיה הדלקה מיידית בחצר המקדש להנציח הנס לרבים.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ו' דצמבר 23, 2016 4:20 am

אפשר כתב:שמן טמא לא הכניסו למקדש, ואם היה שם הוציאו, עי' רמב"ם ביאת מקדש סופ"ג, ויש להאריך.
ואכן שאר שמנים יכלו להדליק, וגם שעוה, אבל גם אם היה שמן, איני יודע למה מוכרח לומר שאם היה דין הדלקת ביהכ"נ במקדש שהדליקו כן בשנה הראשונה.
הרי אנו אומרים והדליקו נרות בחצרות קדשיך וקבעו שמונת ימי חנוכה וכו', ובגמ' שבת איתא דמה שקבעו שמונת ימי חנוכה היתה לשנה אחרת, וא"כ אפשר שגם הרישא דהדליקו נרות בחצרות קדשיך היה רק לשנה אחרת, אין הכרח שכל מה שאומרים היה באותה השנה, אלא הכוונה שכך עשו מזמן הנס ואילך כל אחד בעיתו ובזמנו.

אני הייתי אומר אם כבר יותר פשוט, שלא באו כלל לדבר כאן על הנס, אלא שהדליקו וכו', הולך על חינוך המקדש שהאירו את המקדש וכולם ראו שחזרה העבודה, וממילא יהיה "חצירות קדשיך" מה שיהיה אין זה הולך על הנס.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ו' דצמבר 23, 2016 6:50 am

כמדומה שיש אבן עזרא כעין רוח דבריך על הפסוק שתולים בבית ה' בחצרות אליקנו יפריחו, יש לבדוק.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' דצמבר 10, 2017 9:06 pm

פרי יהושע כתב:
עושה חדשות כתב:שמעתי ע"ז דברים נאים, כאן.

היום ראיתי ממנו בעלון "תורת הקרבנות", וכתב שם שהדליקו בחוץ כל עשר מנורות ושזה גופא היה הנס כפול ומכופל גם ביום הראשון, ושמעכב בית אבל לא ההנחה בתוך הבית שאינו רק לכתחילה משום כנגד השולחן ועוד האריך שם, בעיני זה לא מסתבר כלל, דפשיטא בעיני דבעי הנחה בתוך הבית, אבל איני יודע ראיה ברורה לזה.

הדברים נכתבו באריכות בירחון האוצר האחרון (גיליון י'). והדברים נפלאים

ירושלים · הודעהעל ידי **ירושלים** » א' דצמבר 10, 2017 9:45 pm

ביאור יקר ונחמד כתב הגרי"ח סופר שליט"א בס' חוקי רצונך ח"ג סי' ב. [נמצא באוצר].

יתברך מי שיוכל להעלות הדברים הנה.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » א' דצמבר 10, 2017 10:36 pm

פרי יהושע כתב:האם באמת ניתן לומר שהשאירו את הנרות בחוץ, [כמו שיתכן שכתב חת"ס בחידושיו לשבת ואינו תח"י כעת], והלא מצות מנורה היא בהארת בית המקדש [וכמו שנראה במדרשים בפ' תצוה], ואם לא האם הביאור הנכון הוא כפשוטו שהכוונה לבית המקדש, מה ידוע לכם על כך?

את החידושים על שבת שם לא ראיתי, אך ראיתיו בחת"ס התורה (דרוש לשבת חנוכה ד"ה לולי) ובדרשות חת"ס (דרשה לחנוכה תקצ"ב)

דברי הגרי"ח סופר שליט"א בספרו חוקי רצונך ח"ג ס"ב

: 11.GIF (49.75 KiB) נצפה 15444 פעמים

: 22.GIF (98.7 KiB) נצפה 15444 פעמים

: 33.GIF (96.48 KiB) נצפה 15444 פעמים

: 44.GIF (22.47 KiB) נצפה 15444 פעמים

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' נובמבר 15, 2018 2:58 pm

כבר קדמוהו בעיקר חידושו.

בבלי77 · הודעהעל ידי **בבלי77** » ה' דצמבר 20, 2018 10:58 am

ובעל פה שמעתי מהגריח"ס עצמו שליט"א שהביא עוד אסמכתא ש"חצרות קדשך" הכוונה לעיר ירושלים, מנוסח תפילת מודים דרבנן "ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך" וכו' , ושם הכוונה לעיר ירושלים, וכנוסח ברכת מעין שלש: ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימנו והעלנו לתוכה וכו' ודו"ק.

מה שכתב סגי נהור, הנה שם פירש חצרות קדשך על העזרה של המקדש, ולא כפירוש הנ"ל שהכוונה על העיר ירושלים, מ"מ שני הפירושים שווים שאין הכוונה על בית המקדש כמקובל ודו"ק

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' דצמבר 20, 2018 9:53 pm

בבלי77 כתב:מה שכתב סגי נהור, הנה שם פירש חצרות קדשך על העזרה של המקדש, ולא כפירוש הנ"ל שהכוונה על העיר ירושלים, מ"מ שני הפירושים שווים שאין הכוונה על בית המקדש כמקובל ודו"ק

בלקו"ש שם מציין תחילה המנורות של זהב שהיו דולקים בעזרה, ותכף מוסיף דחצרות קדשיך קאי על ירושלים כולה, הנקראת בישעיה "חצרות קדשי" - הכל כנמצא כאן לפנינו...

הא לחמא עניא

מחפש אני מקורות ברמב"ם ובשארי הראשונים או אפילו במשניות ובגמ'
א. איזה ברכה בירך הכהן בעת שהדליק את הנרות בבית המקדש?? [לפי הראב"ד בהשגות סוף הלכ' ברכות ברמב"ם מבואר שבירכו, עיי"ש].
ב. האם בירכו גם על ההטבה ברכה נפרדת? [הרי זו היתה עבודה] או שבירכו ברכה אחת על ההטבה וההדלקה?
בתודה מראש לכל חו"ר הפורום המסייעים להרבות אור התורה

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' דצמבר 01, 2020 1:08 pm

א. מפשטות לשון הראב"ד משמע שנסח ברכה זו שוה לדנ"ח.
ב'מכון המקדש' טוענים דצ"ל 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נרות במנורה' (ואילו כאן נכתב שא"י נוסחה).

הא לחמא עניא

לבי במערב כתב:א. מפשטות לשון הראב"ד משמע שנסח ברכה זו שוה לדנ"ח.
ב'מכון המקדש' טוענים דצ"ל 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נרות במנורה' (ואילו כאן נכתב שא"י נוסחה).

אני רואה שגם הם מלבד הראב"ד לא מצאו שיטה נוספת
אך מהיכ"ת שבירכו להדליק נרות במנורה? אולי בירכו להדליק נרות? אולי להדליק נרות המנורה? הרי אין להם הוכחה ברורה לנוסח זה.
גם למה הם לא מביאים שבירכו בנוסח 'בקדושתו של אהרן' כמו שאר ברכות שבמקדש?
ואת ההפניה השניה [בקישור של המילה כאן] לא נפתח לי חסום בנתיב. מה כתוב שם?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' דצמבר 02, 2020 12:38 pm

הא לחמא עניא כתב:ואת ההפניה השניה [בקישור של המילה כאן] לא נפתח לי חסום בנתיב. מה כתוב שם?

האם בירכו על הדלקת המנורה בבית המקדש?
י"ב סיון התשע"ז | 06.06.17 00:00
שאלה:
שלום רב, רציתי לדעת אם הכהן היה מברך לפני הדלקת המנורה בכל יום. מה נוסח הברכה. ומה המקור? תודה רבה

תשובה:
שלום וברכה,
לפי דעת הראב"ד (הלכות ברכות פרק יא' הלכה טו) בירכו על הדלקת המנורה בבית המקדש, וכמו שהוכיח מדבריו בספר צפנת פענח שם. אולם לא מצאתי מבואר נוסח הברכה.
בברכה,
הלל מאירס

עתניאל בן קנז

הא לחמא עניא כתב:
לבי במערב כתב:א. מפשטות לשון הראב"ד משמע שנסח ברכה זו שוה לדנ"ח.
ב'מכון המקדש' טוענים דצ"ל 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נרות במנורה' (ואילו כאן נכתב שא"י נוסחה).

גם למה הם לא מביאים שבירכו בנוסח 'בקדושתו של אהרן' כמו שאר ברכות שבמקדש?
ואת ההפניה השניה [בקישור של המילה כאן] לא נפתח לי חסום בנתיב. מה כתוב שם?

הדלקה אינה עבודה, ולכן אינה צריכה כהונה (הטבה כן), ולכן אין מתאים 'בקדושתו של אהרן'.

פי האתון · הודעהעל ידי **פי האתון** » ד' דצמבר 02, 2020 8:46 pm

הא לחמא עניא כתב:מחפש אני מקורות ברמב"ם ובשארי הראשונים או אפילו במשניות ובגמ'
[b]א. איזה ברכה בירך הכהן בעת שהדליק את הנרות בבית המקדש?? [לפי הראב"ד בהשגות סוף הלכ' ברכות ברמב"ם מבואר שבירכו, עיי"ש].

תשובת הגרח"ק (נדפס בספר 'עמק העיון').

: עמק העיון.jpg (29.7 KiB) נצפה 12210 פעמים

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' דצמבר 02, 2020 8:52 pm

א"כ, לפ"ד המברכים 'להדליק נר חנוכה' (בלא תיבת 'של'), יש לברך 'להדליק נר מקדש'?...

עושה חדשות

לגירסת האבודרהם בד' הראב"ד "שזאת הברכה הוקבעה על נס הנרות שבמקדש" לא שמעינן מיניה דבירכו אף במקדש. (ולא בדקתי בשנו"ס פרנקל).

עזריאל ברגר

לבי במערב כתב:א"כ, לפ"ד המברכים 'להדליק נר חנוכה' (בלא תיבת 'של'), יש לברך 'להדליק נר מקדש'?...

מכיון שגם אנו מברכים "להדליק נר של שבת (קודש)" - נראה שרק בחנוכה משמיטים את תיבת "של" (מפני רמזי ראשי התיבות).

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' דצמבר 02, 2020 11:34 pm

אה"נ (יושַׂם לב לג' הנקודות).

הא לחמא עניא

לבי במערב כתב:אה"נ (יושַׂם לב לג' הנקודות).

???

עזריאל ברגר

הא לחמא עניא כתב:
לבי במערב כתב:אה"נ (יושַׂם לב לג' הנקודות).

???

חוק פו

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' דצמבר 03, 2020 12:18 pm

אכן.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' דצמבר 03, 2020 12:56 pm

יש מי שאומר שבשבת "של" משום שמותר בהנאה ואילו בחנוכה הנר הוא מהות המצוה ואסור בהנאה ולכן בלי "של" ולפ"ז במקדש גם בלי "של".

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' דצמבר 03, 2020 12:57 pm

גוט.

מה שנכון נכון

אם מברכים 'להדליק' א"כ הדלקה עושה מצוה, ואם כבו נרות המנורה אי"צ להדליקם כבנ"ח ונרות שבת. ראה שבת כג, א ומ"ב ר"ס תרע"ה. אך הדין הוא שצריך להדליקם. מנחות פח, ב. אמנם בשבת שם ע"ב משמע שבמנורת המקדש הדלקה עושה מצוה.

נוטר הכרמים

בבלי77 כתב:ובעל פה שמעתי מהגריח"ס עצמו שליט"א שהביא עוד אסמכתא ש"חצרות קדשך" הכוונה לעיר ירושלים, מנוסח תפילת מודים דרבנן "ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך" וכו' , ושם הכוונה לעיר ירושלים, וכנוסח ברכת מעין שלש: ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימנו והעלנו לתוכה וכו' ודו"ק.

מה שכתב סגי נהור, הנה שם פירש חצרות קדשך על העזרה של המקדש, ולא כפירוש הנ"ל שהכוונה על העיר ירושלים, מ"מ שני הפירושים שווים שאין הכוונה על בית המקדש כמקובל ודו"ק

בסידור רש"י (סי' לה) איתא גירסה אחרת: ותקבצינו מארבע רוחות הארץ להודות לך בחצרות קדשך לשמור חקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך.
ומבואר היטב דירושלים היא מקום מיוחד להודאה.

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ו' דצמבר 18, 2020 12:10 am

נוטר הכרמים כתב:
בבלי77 כתב:ובעל פה שמעתי מהגריח"ס עצמו שליט"א שהביא עוד אסמכתא ש"חצרות קדשך" הכוונה לעיר ירושלים, מנוסח תפילת מודים דרבנן "ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך" וכו' , ושם הכוונה לעיר ירושלים, וכנוסח ברכת מעין שלש: ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימנו והעלנו לתוכה וכו' ודו"ק.

מה שכתב סגי נהור, הנה שם פירש חצרות קדשך על העזרה של המקדש, ולא כפירוש הנ"ל שהכוונה על העיר ירושלים, מ"מ שני הפירושים שווים שאין הכוונה על בית המקדש כמקובל ודו"ק

בסידור רש"י (סי' לה) איתא גירסה אחרת: ותקבצינו מארבע רוחות הארץ להודות לך בחצרות קדשך לשמור חקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך.
ומבואר היטב דירושלים היא מקום מיוחד להודאה.

שמעתי בשם החידושי הרי"ם דיש עניין מיוחד וקשר בין ירושלים לתהילים, דאמרינן במוסף דר"ח "בשירי דוד עבדך הנשמעים בעירך".

פורום אוצר החכמה

מי מחובר