פירוש רס"ג לספר לדניאל

[אשי ישראל]

פירושו של הרס"ג לספר דניאל התפרסם ע"י הגר"י קאפח בשנת תשמ"א, והספר נמצא באוצר.
אולם, במקראות גדולות נחמד למראה, ולהפתעתי גם במקר"ג הכתר, מופיע פירוש אחר תחת שמו של הרס"ג.
מה פשר הדבר?

לדוגמא: בפירוש שבמקראות גדולות נאמר ש"אשפנז" (דניאל א, ב) הוא נוטריקון "איש פניו זועפים" וש"פתבג המלך" (דניאל א, ה) כוונתו שבאתב"ש "בג" הוא "בר". ואם כן פתבג הוא 'פת-בר' דהיינו לחם. לעומת זאת בפירוש הרס"ג שנדפס ע"י הרב קפאח לא כתב כלום מכל זה.

[י. אברהם]

מתוך שרי האלף

רסג דניאל.PNG (83.24 KiB) נצפה 3290 פעמים

[אשי ישראל]

מתוך שרי האלף

רסג דניאל.PNG

לא הבנתי מה רצית לומר? [הרי שאלתי הייתה מי מחבר פירוש זה? ומדוע הוא מופיע במהדורת הכתר תחת שמו של הרס"ג, ואילו פירוש הרס"ג של הרב קאפח אינו מופיע שם]?

[יבנה]

להאמור כאן הפירוש שבמקראות גדולות מיוחס בטעות לרס"ג.

[מה שנכון נכון]

יש ע"ז ערך בפ"ע.

מאמרו של חגי בן שמאי המצויין בויקיפדיה נדפס מתחילה בספונות כג. ישנו בג'סטור.

[אשי ישראל]

תודה רבה על עזרתכם. משום מה לא חשבתי להסתכל בויקיפדיה.

נשאר רק להבין מדוע במהדורת הכתר הפירוש עדיין נדפס תחת שמו של רס"ג? [השתמשתי במהדורה המקוונת שלהם, ושמא במהדורה הנדפסת הם מסבירים את סברתם. שלחתי שאלה לפרופ' כהן ואם הוא ישיב לי אעלה כאן]

[י. אברהם]

שלחתי שאלה לפרופ' כהן ואם הוא ישיב לי אעלה כאן]

לא ישיב.

[הוגה ומעיין]

פרופ' אליעזר שלוסברג, הנחשב מומחה בתחום, אמר לי כמה פעמים שלדעתו הפירוש שבמק"ג התחבר על ידי קראי בביזנטיון. במאמריו הוא לא פרסם את דעתו הזו, אבל הוא ממש משוכנע בה.

(מחוג זה יש את הפירוש לאיכה המבוסס על רס"ג, ממנו פרסמתי את ההקדמה).

[עושה חדשות]

https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/ ... D=96151689

[הוגה ומעיין]

פרופ' אליעזר שלוסברג, הנחשב מומחה בתחום, אמר לי כמה פעמים שלדעתו הפירוש שבמק"ג התחבר על ידי קראי בביזנטיון. במאמריו הוא לא פרסם את דעתו הזו, אבל הוא ממש משוכנע בה.

(מחוג זה יש את הפירוש לאיכה המבוסס על רס"ג, ממנו פרסמתי את ההקדמה).

https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/ ... D=96151689

ראית שם משהו בקשר לביזנטיון?

[אשי ישראל]

מה אומר ומה אדבר, מדהים כמה חכמה וידע יש לכם. החכמתם אותי.

[הכל בכתב]

מענין לענין:
בפי' המודפס ע"ש הרס"ג, מוזכר הסיפור כשהושלך דניאל בגוב האריות, בא אליו הנביא חבקוק מארץ יהודה, על פי מלאך, והיה עמו יחדיו כל הלילה.
עובדא זו מוזכר בספר יוסיפון, והאברבנאל (שהרבה להעתיק מהיוסיפון) קורא תגר על זה (בריש ספר חבקוק), כי הנביא חבקוק היה כ150 שנה מקודם לכן.
האברבנאל אינו מציין כי בפי' הרס"ג כתוב כן, אולי בדורו טרם נתפרסם פירוש זה המודפס ע"ש הרס"ג.

[אשי ישראל]

נשאר רק להבין מדוע במהדורת הכתר הפירוש עדיין נדפס תחת שמו של רס"ג? [השתמשתי במהדורה המקוונת שלהם, ושמא במהדורה הנדפסת הם מסבירים את סברתם. שלחתי שאלה לפרופ' כהן ואם הוא ישיב לי אעלה כאן]

הגיעה לידי המהדורה הנדפסת ובה הפירוש מוזכר כ"רב סעדיה פרשן מאשכנז" [מכל מקום לא ראיתי שם איזה מקום בו מסבירים על הפירוש ומחברו].

[תלמיד-חכמים]

viewtopic.php?t=542

[אלון בן שמרי]

פרופ' אליעזר שלוסברג, הנחשב מומחה בתחום, אמר לי כמה פעמים שלדעתו הפירוש שבמק"ג התחבר על ידי קראי בביזנטיון. במאמריו הוא לא פרסם את דעתו הזו, אבל הוא ממש משוכנע בה.

(מחוג זה יש את הפירוש לאיכה המבוסס על רס"ג, ממנו פרסמתי את ההקדמה).

בשבת ציטט לי אחד דברי הרס"ג על הפסוק בדניאל י' על ובשר לא בא אל פי, ודברי האבן עזרא בפרשת שחוטי חוץ שכ' נגד פירוש זה, וניחשתי שאולי יש לפירוש הרס"ג קשר לפי' קראי אז בדקתי עתה באוצר ושמחתי למצוא דברים אלו.
האם יש לך קצת יותר מדע על הנושא?