רבי עזרא אלטשולר זצ"ל וחיבוריו

[בן אליהו]

אגב לימודי במסכת מעילה נתוודעתי לספר המופלא תקנת עזרא לגאון רבי עזרא אלטשולר האם מישהו מחכמי הפורום יכול להעשיר אותנו בפרטים עליו ועל צאצאיו? האם יש מספריו שעדיין לא קיים באוצר? האם יש מכתביו שלא יצא לאור?

[יאיר]

http://beit-ezra.mykehila.com/ims/websi ... do?cid=707
""בית עזרא"- בית כנסת ומרכז קהילתי דתי כפר סבא
מאחורי סיפור בניית בית הכנסת מסתתר סיפור מיוחד שהתחיל בשנת תרצ"ח 1938.
הכול החל כאשר הרב עזרא אלטשולר ששימש רב בקובנה עלה בשנה זו לארץ לכפר סבא.
לאחר מספר חודשים הוא נפגע בתאונת דרכים על ידי סוחר קרקעות ערבי ממנו קנו היהודים קרקעות רבים באזור, הערבי יצא מבית מרזח שהיה ממוקם ברח' ויצמן פינת רוטשילד. הרב נפגע ונותר משותק בשתי רגליו, וכדי שיוכל להתפלל החליטה המשפחה לפנות חדר בביתם ברחוב הדר ולהפכו לבית הכנסת לא חלפו מספר חודשים והרב נפטר, עם השנים הרחיבו את המקום והמניין הקטן נהפך לבית כנסת מוכר.
עם הקמת שכונת "משהב" בתחילת שנות השמונים גדלה אוכלוסיית בית הכנסת שהיה צר מלהכיל את יושביו ולפיכך הוקמה עמותת "בית עזרא" על מנת להקים מרכז קהילתי דתי ובית כנסת שישא את שמו של הרב עזרא אלטשולר זצ"ל.
עריית כפר סבא הקצתה קרקע לבנייה והעמותה החלה להתקשר עם אדריכל, מהנדסים שונים הוכנו תוכניות שהוגשו לאישור בעירייה עד לקבלת היתר בנייה, עבודות הבנייה החלו מכספי חברי העמותה ותרומת משפחת אלטשולר.
טקס הנחת אבן הפינה התקיים ביום חמישי ה' תמוז תשנ"ז 10.7.1997 .
בשנת 1998 נעצרה עבודת הבנייה לאחר שאזל התקציב.
בפסח של שנת 1999 התארחו אצל אחת ממשפחות העמותה מנפרד קוריטובסקי ז"ל ואשתו טיטה מגרמניה, מנפרד במאי סרטים התלהב מהפרויקט ותרם סכום נכבד שסייע להשלמת המבנה.
בימים הנוראים בשנת 1999 הושלם המבנה וחברי העמותה החלו להתפלל ב"בית עזרא".
מאז הקמת המבנה ועד היום משמש "בית עזרא" כמרכז משיכה למשפחות רבות הגרות באזור וכן לתושבים רבים שאינם שומרי מצוות, ב"בית עזרא" ישנה פעילות תורנית רבה מלבד תפילות ימי החול שבתות וחגים: במהלך השבוע מתקיימים שיעורי תורה מגוונים למבוגרים , נוער וילדים. בנוסף ישנה פעילות תרבות כגון: ערבי שירה, טיולים ואירועים שונים.
ב"בית עזרא" חברות כ - 110 משפחות."

[לייבל]

בס' כתבי הגאון ר' עזרא אלטשולר (נמצא באוצר) ישנם פרטים רבים עליו ועל ספריו הן אלו שנדפסו והן אלו שעדיין בכת"י.

[מבקש חכמה]

בבית מדרש אחד (לא אציין שמו שלא יבואו ויחתכו) ראיתי שולחן ערוך אה"ע שהיה שייך לו ובו גם הגהות בודדות בכת"י.

[איש_ספר]

בבית מדרש אחד (לא אציין שמו שלא יבואו ויחתכו) ראיתי שולחן ערוך אה"ע שהיה שייך לו ובו גם הגהות בודדות בכת"י.

יש אברך חשוב בבני ברק בשם ר' צבי מרגלי, שנטל על עצמו לפרסם את כתביו של ר' עזרא. וכדאי להודיעו על כך.
בידי צאצאיו של ר' עזרא מצויים כתבים רבים. בינהם תקנת עזרא על הרבה מסכתות (לא בהיקף של מעילה אבל דברים יפים ומתוקים) והנ"ל משתדל בהוצאתם.
הכרך שהוזכר פה (תקנת ארצות - הכותרת כל כתבי וכו') הוא ממעשה ידיו.
--------
האם מישהו מכיר תמונה שלו?

[בן אליהו]

מדוע ספרו תיקון דרך חיים לא נמצא באוצר? אגב אורחא גם לא כל ספרי בעל נתיבות הקודש נמצאים באוצר

[איש_ספר]

מדוע ספרו תיקון דרך חיים לא נמצא באוצר? אגב אורחא גם לא כל ספרי בעל נתיבות הקודש נמצאים באוצר

בדוק נא במקוון

[איש_ספר]

מצבת קדשו

אלטשולר.JPG (398.32 KiB) נצפה 8003 פעמים

[כרם]

האמנם, יש על המצבה אותיות בולטות?

[יצא מפי]

בקובץ 'צהר' (אהל ברוך) הודפסו ממנו חידושים עמ"ס שבת. כאשר עסקתי באחד מן החידושים (שבת קי. אודות הסימן סיסאני) גיליתי שהקטע מועתק ממש מילה במילה משו"ת דברי מלכיאל (ח"א יו"ד סוף סי' סח). כנראה שחידושים אלו נלקחו מפנקסיו הפרטיים שדרכו היה להעתיק בהם גם חידושים שראה בספרים אחרים. לא בדקתי מקומות נוספים, אך מעניין יהיה לבדוק ולמצוא את המקורות (אם יש).
כמו כן בספר 'הציבי ציונים' שע"י ישיבת בית מאיר עמ"ס ברכות נדפסו חידושיו על מסכת הנ"ל. [אייך שהוא הגיעו רבים מכתביו לרשות ישיבת בית מאיר].

[ישבב הסופר]

תח"י יש עותק של קונטרס אחד מחידושיו של הגר"ע אלטשוהלר, ואכן יש בו קטעים גדולים שקודם להם כתוב שם אומרם.

[איש_ספר]

האותיות שקועות ולא בולטות, אבל באמת המנהג פעם היה לעשות בולטות ולכן אמרו הזהירו את הקורא (ולא הזהירו את עושי המצבות)
ר' צבי מרגלי שנזכר למעלה, הוא מרבני ישיבת בית מאיר
אכן לר"ע יש חיבור על הש"ס שהוא רובו ככולו אוסף של דברי אחרונים שנשאו חן לפניו.

[כרם]

האותיות שקועות ולא בולטות,

לפי התמונה, מלים אחדות, של שמו, בולטות, והשאר (מה ששחור) שקועות, אאל"ט.

[צולניק]

כתבה נרחבת על חייו פועליו וחיבוריו של הגאון נשוא האשכול, מתוך מוסף 'לקראת שבת'

[איש_ספר]

הכתבה התפרסמה לרגלי צאת ספר חדש מתורתו הכולל הרבה תשובות מגאוני ליטא. ובסמיכות ליום פטירתו בח' אייר.
(שמו של חז"ב השתרבב בטעות לכתבה).
והנה תמונה יפה של הגאון ר' עזרא (שפורסמה אף היא שם)

תמונת הגר''ע.jpg (117.23 KiB) נצפה 7721 פעמים

[איש_ספר]

והנה מודעה על סילוקו הטרגי. (לא נכללה בכתבה)

מודעה.jpg (277.58 KiB) נצפה 7717 פעמים

[מיללער]

מודעה בעיתון 'דבר' ממחרת התאונה

[מיללער]

כתבה נרחבת על חייו פועליו וחיבוריו של הגאון נשוא האשכול, מתוך מוסף 'לקראת שבת'

בסוף הכתבה נמסר על מספד שקשרו עליו ככלות השבעה בכפר סבא וצוטט "מאחד מכתבי העת" דו"ח על ההספד. הנה הכתבה מהעיתון 'הצפה, יום רביעי, מאי 18, 1938; עמוד 3' לא יודע למה נשמטה הקטע של דברי הרב מעיני ממגדיאל בה "המספיד דיבר בהתמרמרות שאנשי כפר סבא, בייחוד אלו מהמקורבים של הנפטר, לא ידעו לשמור עליו ואפילו מדרכות היה עליהם לעשות בשבילו"

[אפרקסתא דעניא]

שמות כב כה-כו – אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ – יש להקשות, מדוע בתחילה מדברת התורה על "שלמת רעך", ואח"כ היא כותבת "שמלתו לעורו", מדוע שינתה משלמה לשמלה? עוד קשה, מדוע נכתב כאן כסותה, וקוראים כסותו? מדוע לא נכתב מראש "כסותו"?
מבאר הג"ר עזרא אלטשולר זצ"ל, מחבר הספר "תקנת עזרא", ע"פ המסופר בגמרא במסכת נדרים, שרבי יהודה היה עני מרוד, עד כדי כך שלא היה לו ולאשתו אלא גלימה אחת. כאשר הייתה אשתו יוצאת לשוק לקניות, הייתה לובשת את הגלימה, וכשהייתה חוזרת הביתה היה רבי יהודה לובש את אותה גלימה ויוצא לבית הכנסת להתפלל. רבי יהודה כה שמח בגלימה זו, עד כדי כך שברך עליה "ברוך שעטני מעיל"!
והנה, ישנו הבדל בין שלמה לשמלה. שלמה היא פשוטה, בלה ומרוטה. כך מצינו אצל הגבעונים: "וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם". לעומת זאת, שמלה היא חשובה, נאה ומכובדת, וכך מצינו ביוסף, שנתן לאחיו "חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת".
מעתה מובן שינוי הלשון כאן. התורה דנה כאן באדם עני, דוגמת רבי יהודה, שממשכן אצל בעל חובו את גלימתו – "אם חבול תחבול שלמת רעך" – גלימתו הדלה והבלה. מדוע עליך להשיב לו את הגלימה? כי היא כסותה / כסותו לבדה. מרוב עניותם אין להם אלא גלימה אחת, והיא משמשת אותם בתור כסות גם לה וגם לו. לכן נכתב כסותה ונקרא כסותו. ומדוע להשיב? כי היא שמלתו לעורו. בעניותו הוא כל כך מעריך ומחשיב בגד יחידי זה, שהיא בעיניו כשמלה מכובדת, והוא אף מברך עליו בשמחה, כגביר שמברך על שמלתו ההדורה. לכן אל תזלזל בבגד זה ותחשוב שאין עליך לטרוח בהשבתו, אלא עשה כנאמר בפרשת כי תצא, "השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש, ושכב בשלמתו וברכך", שלמתו - מבחינתך, אך שמלתו - מבחינתו!

[קו ירוק]

viewtopic.php?f=7&t=38342&start=80#p483779

למי שעקב תקלה טכנית ההפניה לא מפנה במדויק, זה באותו אשכול עמ' 3. מכתבי תורה מהגאון ר' עזרא.

[שיף]

ובשם הגדולים השלישי כאן [לא סיימו עדיין את הערך שעבר לצד שמאל]
viewtopic.php?f=25&t=46205&p=639207#p595556

[איש_ספר]

עתה הופיע הספר המדובר למעלה, תקנת עזרא על הש"ס, ע"י הג"ר צבי מרגלי, המקדיש כוחו ומרצו להדפסת כתבי הגאון הנפלא ר' עזרא.
וכבר זכה להוציא קובץ תשובותיו ועוד מספריו.

רצ"ב תחילת הספר ודוגמאות מתוכו.

דוגמא לספר תקנת עזרא על הש''ס1.pdf

(8.48 MiB) הורד 210 פעמים