כדכד כתב:חוץ מזה, בעז"ה עד חנוכה ירד גשם כך שלא יעלו על הדעת התפלל בחוץ
עזריאל ברגר כתב:אוחדו האשכולות.
HaimL כתב:כדכד כתב:השאלה היא לא אם זה פרסומי ניסא
אלא אם התקנה או המנהג כוללים את זה
האם זה נכלל במנהג להדליק בביכ"נ או לא
השאלה לא הייתה אם זה נכלל במנהג, אלא האם מסתבר לומר שיהיה חיוב, או עכ"פ רשות, להדליק נ"ח במניין חצרות, ולברך עליו. וע"כ שאלתי, האם אין בזה פרסומי ניסא, כמו בבית הכנסת עצמו, שאז ראוי להדליק בברכה?
בכנות, אני מתקשה לעקוב. שאל השואל, האם צריך להדליק, ובברכה. עניתי שבחצר יש פרסומי ניסא, ולכן מסתבר שידליקו בברכה. ואין על זה מנהג, כי לא נהגו להתפלל בחצרות, שיהיה כתוב בפוסקים לשון של [נהגו להדליק בברכה בחצר שמתפללים בה], או משהו בסגנון. אם יש לך סברא לפרוך את סברתי, אשמח אם תחכימני בה.
כדכד כתב:תשובה לדברי הרב Haiml שכתבבכנות, אני מתקשה לעקוב. שאל השואל, האם צריך להדליק, ובברכה. עניתי שבחצר יש פרסומי ניסא, ולכן מסתבר שידליקו בברכה. ואין על זה מנהג, כי לא נהגו להתפלל בחצרות, שיהיה כתוב בפוסקים לשון של [נהגו להדליק בברכה בחצר שמתפללים בה], או משהו בסגנון. אם יש לך סברא לפרוך את סברתי, אשמח אם תחכימני בה.
נושא הוא בודאי לא אם נהגו להדליק נרות חנוכה במניני חצרות שהרי כפי שכתב מר לא נהגו להתפלל בחצרות כדי שיונח על זה שם מנהג.
אבל הדיון הוא גם לא אם זה פרסומי ניסא או לא כיוון שאין לא הלכה ולא מנהג להדליק בכל מקום שיש בו פרסומי ניסא אלא הלכה להדליק בבית או בחצר ומנהג להדליק בבית כנסת.
לכן הדיון צריך להיות אם בכלל המנהג להדליק נרות בבית הכנסת נכלל גם להדליק נרות בחצרות שמתפללים בהם.
עזריאל ברגר כתב:אז חזרנו למחלוקת הכללית לגבי הדלקות נרות חנוכה שמארגנים ברחובה של עיר בכל שנה ושנה.
והשואל הדגיש שהוא שואל לפי דעת האומרים שבשנה רגילה אין מברכים ברחובה של עיר.
כדכד כתב:רבנו עזריאל
זה נובע מכך שאיחדת את האשכולות וכאן אתה מתייחס לדברי השואל באשכול הראשון.
אנחנו התחלנו להתווכח עוד לפני כן באשכול החדש יותר שבו השואל שאל בסתם בלא לסייג את השאלה לפי דעה מסויימת
HaimL כתב:כדכד כתב:רבנו עזריאל
זה נובע מכך שאיחדת את האשכולות וכאן אתה מתייחס לדברי השואל באשכול הראשון.
אנחנו התחלנו להתווכח עוד לפני כן באשכול החדש יותר שבו השואל שאל בסתם בלא לסייג את השאלה לפי דעה מסויימת
הייתה לי תחושה...
ומשו"ה נלפענ"ד, דאף לפ"ד האוסרים מלברך ברחובה של עיר - מאן דמברך 'ברכת מעין שבע' ב'מניני החצרות' יכול הוא לברך אף על נרות החנוכה בריוח ובשופי.עזריאל ברגר כתב:וע"ד הענין לגבי ברכת מעין שבע.
עזריאל ברגר כתב:זה ברור שלפי דעת הרבנים שאפשר גם בשנה רגילה להתפלל ערבית ברחובה של עיר ולהדליק שם בברכה - ברור שגם בשנה זו הדין כך, דמאי שנא?
וכך כתבתי:HaimL כתב:אין לדמות, כי לטעם של סכנה, י"ל שתיקנו דווקא בבית הכנסת. אבל בחנוכה הוא משום פרסומי ניסא, ושייכא אף בחצר וברחוב
דק"ו הוא.לבי במערב כתב:נלפענ"ד, דאף לפ"ד האוסרים מלברך [על נרות החנוכה] ברחובה של עיר - מאן דמברך 'ברכת מעין שבע' ב'מניני החצרות' יכול הוא לברך אף על נרות החנוכה בריוח ובשופי.
לבי במערב כתב:וכך כתבתי:HaimL כתב:אין לדמות, כי לטעם של סכנה, י"ל שתיקנו דווקא בבית הכנסת. אבל בחנוכה הוא משום פרסומי ניסא, ושייכא אף בחצר וברחובדק"ו הוא.לבי במערב כתב:נלפענ"ד, דאף לפ"ד האוסרים מלברך [על נרות החנוכה] ברחובה של עיר - מאן דמברך 'ברכת מעין שבע' ב'מניני החצרות' יכול הוא לברך אף על נרות החנוכה בריוח ובשופי.
כדכד כתב:לא כי
נפסק בשו"ע שמברכים מעין שבע דווקא בבתי כנסת ולא במנינים ארעיים כגון בתי חתנים או אבלים.
לפי זה הדיון על הברכה הזו במניני חצרות היא האם כיון שהם הפכו להיות קבועים יחסית ולא זמניים יש להם דין של בתי כנסת לענין מעין שבע.
גם לענין הדלקת נרות חנוכה יש דיון אם להגדיר את החצרות כבתי כנסת
ושפיר כתב הרב לבי במערב שהמברך מעין שבע ובכך מגדיר את המקום כבית כנסת יוכל לברך גם על הדלקת נ"ח מכח זה.
אמנם לא הבנתי מדוע ק"ו מה קל ומה חמור אבל ודאי לא מדובר פה על שני נושאים שונים בתכלית.
לבי במערב כתב:צד קולא ב'מעין שבע': לטעם דסכנה צ"ע מה שמברכים כלל בזה"ז, והבו דלא לוסיף עלה.
צד חומרא בנ"ח: דודאי עיקר תקנתו בביהכ"נ משום פרסומי ניסא הוא, והא איכא אף במנין עשרה מצומצם.
לבי במערב כתב:צד קולא ב'מעין שבע': לטעם דסכנה צ"ע מה שמברכים כלל בזה"ז, והבו דלא לוסיף עלה.
צד חומרא בנ"ח: דודאי עיקר תקנתו בביהכ"נ משום פרסומי ניסא הוא, והא איכא אף במנין עשרה מצומצם.
HaimL כתב:כדכד כתב:לא כי
נפסק בשו"ע שמברכים מעין שבע דווקא בבתי כנסת ולא במנינים ארעיים כגון בתי חתנים או אבלים.
לפי זה הדיון על הברכה הזו במניני חצרות היא האם כיון שהם הפכו להיות קבועים יחסית ולא זמניים יש להם דין של בתי כנסת לענין מעין שבע.
גם לענין הדלקת נרות חנוכה יש דיון אם להגדיר את החצרות כבתי כנסת
ושפיר כתב הרב לבי במערב שהמברך מעין שבע ובכך מגדיר את המקום כבית כנסת יוכל לברך גם על הדלקת נ"ח מכח זה.
אמנם לא הבנתי מדוע ק"ו מה קל ומה חמור אבל ודאי לא מדובר פה על שני נושאים שונים בתכלית.
אבל אלו שתי תקנ"ח, ולא מצוות מן התורה. ובזה יש לנו לדמות דין לדין (חצר לבית הכנסת משום סכנה, וחצר לבית הכנסת משום פרסומי ניסא).
ומה שכתבת שמברכים דווקא בביהכנ"ס, ולא בבתי חתנים, או להבדיל, הוא בדיוק מוכיח את דבריי, שבמניין חצרות, שעושים דרך קבע, יש צד לומר שכן יברכו (וזה שלא נזכר בפוסקים, הוא כי לא הייתה מציאות כזאת, שיתפללו דווקא בחצר).
ולכן, אני טוען, שיכול להיות שיברכו מעין שבע במניין חצרות קבוע, כי שייך בזה אותה תקנ"ח כמו בבית הכנסת, אבל לא ילמדו מזה להדליק נ"ח בברכה, כי יסברו שצריך דווקא דומיא דבית.
לבי במערב כתב:מהי הגדרת 'מנין קבוע'? הרי מניני החצרות עתידין ליבטל.
לבי במערב כתב:מהי הגדרת 'מנין קבוע'? הרי מניני החצרות עתידין ליבטל.
כדכד כתב:לא הבנתי דבר ממה שכתב מר
באיזו נקודה הוא חולק עלי ולמה.
בענין מעין שבע במנין חצרות ברור שיש צד שיברכו אחרת לא היה על זה דיון.
המשנה ברורה אומר שבירידים שיש מנינים כמה שבתות במקום אחד ויש להם ס"ת אפשר לברך מעין שבע ויתכן שזה הבסיס לברך במנין חצרות.
למה לא ללמוד מזה על הדלקת נרות חנוכה?
HaimL כתב:כדכד כתב:לא הבנתי דבר ממה שכתב מר
באיזו נקודה הוא חולק עלי ולמה.
בענין מעין שבע במנין חצרות ברור שיש צד שיברכו אחרת לא היה על זה דיון.
המשנה ברורה אומר שבירידים שיש מנינים כמה שבתות במקום אחד ויש להם ס"ת אפשר לברך מעין שבע ויתכן שזה הבסיס לברך במנין חצרות.
למה לא ללמוד מזה על הדלקת נרות חנוכה?
כי נר חנוכה הוא טעם שונה. ואם נאמר שנר חנוכה תיקנו דווקא בתוך בית, כפשטות לשון הברייתא, אז רק בית הכנסת שעשוי בבניין הוא כעין זה, ולא סתם מניין שמתפללים בו מחוץ לבית
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים