ארי שבחבורה כתב:יישר כוח.
אכן לפי המהלכים הטוענים שמדובר בברכה גשמית גרידא התמיהה פחות קשה (אם כי עדיין לא לגמרי ברור לי מדוע לא לתת ליעקב גם את הברכות הגשמיות ותירוץ הספורנו דחוק לענ"ד), אולם עיקר תמיהתי היא על פי המהלך הפשוט שברכת יצחק כללה הכל, וכ"כ הרמב"ן ש'היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלהים - כי הוא הבכור'.
הרמב"ן מבאר לפי פשוטו של מקרא, שיצחק אהב בעיקר את עשו (כפי שאברהם אהב בעיקר את יצחק, אבל גם את ישמעאל), וכפי שראה אצל אביו, הרצון היה שהשושלת והייעוד האלוקי אמור לעבור בכל דור לבן אחד, עד הדור שה' יחליט שמכאן ואילך הצאצאים הופכים לעם אחד [כפי שקרה אצל בני יעקב].
זה מדויק ג"כ ברמב"ן ששואל למה רבקה לא סיפרה לו על נבואת ורב יעבד צעיר, ומתרץ שאם היתה אומרת לו כך, מאהבתו לעשו לא היה מברכו אלא מניח הדבר בידי שמים. לכאו' כוונתו שה' יחליט מי יהיה הממשיך, והוא לא יתערב [אך אינו מוכרח בכוונת הרמב"ן].
בפרט לפי הביאורים הקבליים שבכל דור יצאה פסולת, והוא חשב שיעקב הוא הפסולת [אגב, אחד הביאורים הידועים על מחלוקת יוסף והשבטים, שהם חששו שרוצה להפוך אותם לפסולת כמו עשו וישמעאל].
בנוגע לשאלתך למה לא נתן את הגשמיות ג"כ ליעקב, תקרא את המלבי"ם והבית הלוי באריכות. לפי ביאורם, באמת חשב לייעד את עשו ויעקב שניהם כממשיכים, רק יעקב הוא העיקר ועשו הטפל.