מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו, הרי זה יקבר וישלם מביתו, וכמה משלם רביע לדקה ומחצה לגסה, ומפני מה לא ישלם כל דמיו מפני שקנסו את בעל הבהמה כדי שלא ישהנה ולא יגדל בהמה דקה בארץ ישראל.
HaimL כתב:אבל מלשון הרמב"ם, משמע שקנסו את הבעלים. ולא ברור, מה מפסיד הבעלים (אלא א"כ נגיד שהוא משלם את הרביע השני).
HaimL כתב:עזריאל ברגר כתב:לא הבנתי את דבריכם.
בכור בעל מום הוא מתנה לכהן, ועל כן בהכרח מי ששחט אותו הוא הכהן (או שלוחו), ומדוע הבעלים צריכים לשלם?!
הניסיון הוא להבין את דברי הרמב"ם, שכתב שקנסו את הבעלים
עזריאל ברגר כתב:מדוע הבעלים צריכים לשלם לכהן? מה החוב שלהם כלפיו?
עזריאל ברגר כתב:אוי"ל באופן אחר:
הבעלים - היינו מי שהבכור היה בבעלותו כאשר עמדו להראותו למומחה. זה יכול להיות כהן, וזה יכול להיות ישראל - באם הוא קנה/קיבל/ירש את הבכור מהכהן.
המומחה משלם למי שהראה לו את הבכור (כי לאדם אחר הוא יאמר לו "לאו בעל דברים דידי את").
ולא מצאתי מי שהזכיר תשלום נוסף מהבעלים-הראשונים לכהן.
ונכון שפעמים רבות אין צורך לקנוס את הכהן, אבל לא פלוג.
סליחות כתב:ע"פ המשנה (פ"ד מ"ד) והגמ' בבכורות (כח.) פסק הרמב"ם:מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו, הרי זה יקבר וישלם מביתו, וכמה משלם רביע לדקה ומחצה לגסה, ומפני מה לא ישלם כל דמיו מפני שקנסו את בעל הבהמה כדי שלא ישהנה ולא יגדל בהמה דקה בארץ ישראל.
מי יואיל בטובו לבאר את ההלכה הזאת?
האם קנסו אותו מכיון שהוא כבר עבר עבירה? (כמו שמשמע בפירוש המשניות לרמב"ם שם)
לא ברור לי נכון לעתה למה קנסו אותו.
(גם לומר "כדי שלא ישהנה" לאחר שנשחטה - ק"ק להבין)
ביליצר כתב:סליחות כתב:ע"פ המשנה (פ"ד מ"ד) והגמ' בבכורות (כח.) פסק הרמב"ם:מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו, הרי זה יקבר וישלם מביתו, וכמה משלם רביע לדקה ומחצה לגסה, ומפני מה לא ישלם כל דמיו מפני שקנסו את בעל הבהמה כדי שלא ישהנה ולא יגדל בהמה דקה בארץ ישראל.
מי יואיל בטובו לבאר את ההלכה הזאת?
האם קנסו אותו מכיון שהוא כבר עבר עבירה? (כמו שמשמע בפירוש המשניות לרמב"ם שם)
לא ברור לי נכון לעתה למה קנסו אותו.
(גם לומר "כדי שלא ישהנה" לאחר שנשחטה - ק"ק להבין)
עין כאן: https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx ... 9&rid=9388
HaimL כתב:ביליצר כתב:סליחות כתב:ע"פ המשנה (פ"ד מ"ד) והגמ' בבכורות (כח.) פסק הרמב"ם:מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו, הרי זה יקבר וישלם מביתו, וכמה משלם רביע לדקה ומחצה לגסה, ומפני מה לא ישלם כל דמיו מפני שקנסו את בעל הבהמה כדי שלא ישהנה ולא יגדל בהמה דקה בארץ ישראל.
מי יואיל בטובו לבאר את ההלכה הזאת?
האם קנסו אותו מכיון שהוא כבר עבר עבירה? (כמו שמשמע בפירוש המשניות לרמב"ם שם)
לא ברור לי נכון לעתה למה קנסו אותו.
(גם לומר "כדי שלא ישהנה" לאחר שנשחטה - ק"ק להבין)
עין כאן: https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx ... 9&rid=9388
תודה. אכן, כתוב שם, כפי שחשבתי (באחד מן הצדדים) שבגסה משלם המתיר חצי והבעלים חצי, ובדקה משלם המתיר רביע והבעלים שלושה רבעים.
ואכן, מטעם של קנס זהה לשני סוגי הבהמות (שמא ישהא) וקנס נוסף לבהמה דקה (גזירת המגדלים). ולפי זה, פליגי רש"י והרמב"ם ז"ל (שלרש"י מפסיד הכהן חצי, משום שהוא ספק).
מי שאינו מומחה וכו'. עיין השגות וכ"מ ולח"מ, והנה לכאורה הקנס הזה לבעל הבהמה תמוה דהא הוא משלם לכהן ומאי איכפת ליה לבעל הבהמה אם יטול הכהן פלגא או ריבעא. גם לשון כדי שלא ישהנה אינו מובן. והנראה בכוונת רבנו דה"ק קונסין את הדיין בגסה פלגא ובדקה ריבעא דמסתמא איירי כגון שעיכבו הבעלים הבכור בידם וגסה היא ששחטוהו ע"פ דיין זה שאינו מומחה דאי כבר היה הבכור ביד כהן והוא הראה אותו לדיין הזה איהו דאפסיד אנפשיה ופטור הדיין מתשלומין ולפ"ז סובר רבנו דודאי לכהן משלמין כל ההיזק במלואו אלא דבגסה משלם הדיין פלגא ואידך פלגא משלמין הבעלים דקונסין אותן על שהשהו את הבכור אצלם זמן רב עד שהומם והיה להן ליתן אותו לכהן תיכף אחר חמישים יום לגסה ושלשים לדקה כמ"ש רבנו פ"א מהל' בכורות הי"ד, ובדקה נותן הדיין ריבעא והבעלים תלת רבעי דקונסין הבעלים טפי על שגידל בהמה דקה וזהו שכתב רבנו ומפני מה וכו' כדי שלא ישהנה ר"ל בגסה, ולא יגדל ר"ל בדקה.
ואחזיר אל כוונת ההלכה מה שאמר הרי זה יקבר וישלם מביתו לפי שהוא אינו מומחה והמקבל דינו כבר נתרצה דינו והדבר שדן עליו כבר עבר זמנו וא"א להחזיר הרי דינו שישלם כמו שאמרנו לפי שאמרו משלם רביע לדקה ומחצה לגסה ונתנו טעם בזה לפי שהפסיד עליו בדקה שיעור מועט ישלם רביע דמיה ולפי שהפסיד עליו בגסה שיעור הרבה ישלם חצי דמיה ואין אנו מחייבין לשלם כשיעור מה שהפסיד מפני התקנה כדי שלא יגדלו בהמה דקה בא"י מפני שהוא אסור כמו שידעת משום גזל ולפיכך הקל בחיוב זה שדן בשחיטתו להחמיר על בעל הבהמה לפי שגדל בהמה דקה בא"י.
ואחזור לענין ההלכה. אמרו הרי זה יקבר וישלם מביתו, לפי שאינו מומחה וזה אשר שאלו כבר הסכים להוראתו, והדבר שהורה בו כבר אבד ואי אפשר להחזירו, הרי דינו שישלם כמו שבארנו, אלא שאמרו משלם רביע לדקה ומחצה לגסה, ונתנו טעם לכך לפי שהפסיד לו בדקה שעור מועט ישלם רבע מה ששוה, ולפי שהפסידו בגסה שעור מרובה ישלם חצי מה ששוה. ואין אנו מחייבים אותו לשלם כל מה שהפסידו על דרך התקנה כדי שלא יגדלו בני אדם בהמה דקה בארץ ישראל, לפי שזה מתועב כפי שידעת מפני הגזל, לפיכך הקילו בחיוב אותו שהורה בשחיטתו, להחמיר על בעל הבהמה מפני שגדל בהמה בארץ ישראל.
סליחות כתב:HaimL כתב:ביליצר כתב:סליחות כתב:נראה שדברי מרכה"מ הולמים את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות.
HaimL כתב:סליחות כתב:HaimL כתב:ביליצר כתב:סליחות כתב:נראה שדברי מרכה"מ הולמים את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות.
אני בטח מפספס משהו. הלא בהלכה כתב הרמב"ם את שני הקנסות (מפני שקנסו את בעל הבהמה כדי שלא ישהנה ולא יגדל בהמה דקה בארץ ישראל), ובפיהמ"ש הזכיר רק את גזירת מגדלי בהמה דקה. וגם תמוה, שהביא את הטעם שנדחה בגמרא (הפסד מרובה והפסד מועט).
כלומר, לפי מה שכתבתי, ונמצא במרכבת, שבאמת הם שני קנסות (ושמא ישהנה אינו דבוק לשלא יגדל בהמה דקה בא"י).
סליחות כתב:HaimL כתב:סליחות כתב:HaimL כתב:ביליצר כתב:סליחות כתב:נראה שדברי מרכה"מ הולמים את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות.
אני בטח מפספס משהו. הלא בהלכה כתב הרמב"ם את שני הקנסות (מפני שקנסו את בעל הבהמה כדי שלא ישהנה ולא יגדל בהמה דקה בארץ ישראל), ובפיהמ"ש הזכיר רק את גזירת מגדלי בהמה דקה. וגם תמוה, שהביא את הטעם שנדחה בגמרא (הפסד מרובה והפסד מועט).
כלומר, לפי מה שכתבתי, ונמצא במרכבת, שבאמת הם שני קנסות (ושמא ישהנה אינו דבוק לשלא יגדל בהמה דקה בא"י).
גם בעיני הייתה תמוהה לכאו' ההשמטה הזאת בפיהמ"ש, אבל אני בספק אם זה היה בכוונת מכוון כי לא סבר אז שהטעם הזה נכון, יכול להיות שכתב טעם אחד כדי לא להאריך האריך וביד החזקה פירט יותר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 204 אורחים