ר"ח כסלו כיוהכ"פ!

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' נובמבר 07, 2010 8:05 pm

זכורני שיש באחד מספרי החת"ם סופר (ובעוד ספרים) שראש חודש כסלו כיום הכיפורים.
אשמח אם יהיה ביד מי לציין מקור הדברים והסברם.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » א' נובמבר 07, 2010 9:25 pm

ראיתי בפרסומת לספר אוצרות חיים עם ביאור של הרב צרור שחודש זה גדולה מעלתו ע"פ הסוד,

אולי זו תשובה לשאלה שלך ואפשר שזו עוד שאלה.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » א' נובמבר 07, 2010 9:26 pm

המקור היא ברש"י ישן ירמיה לו בהערות שנוספו בתוך דברי רש"י

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » א' נובמבר 07, 2010 9:35 pm

וראה גם בגמרא חולין קא, ב: אלא אמר רבא: שמדא הוה, ושלחו מתם: דיומא דכפורי דהא שתא, שבתא הוא. וברש"י ד"ה אלא אמר רבא וכו': אלא שמדא הוה וגזרו שלא לעשות יום הכפורים. ובד"ה ושלחו מתם יום הכפורים דהאידנא שבתא הוא: עשו יום הכפורים בשבת אף על פי שאינו חל להיות בו, כדי שלא תשתכח תורת יום הכיפורים, והאויבים לא יבינו בו, משום דבכל שבת נמי לא עבדי מלאכה וכו'

בן באג באג

בחת"ס מופיע כמדומני שמרע"ה קיבל את סודות התורה בחנוכה

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' נובמבר 07, 2010 11:31 pm

הלום שמעתי שמופיע גם ב'ליקוטי צבי' ואינו תחת ידי לבדוק.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ב' נובמבר 08, 2010 1:43 am

אכן מופיע גם בלקוטי צבי בשם רש"י ישן כנ"ל

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' נובמבר 08, 2010 1:50 pm

הוד_והדר כתב:אכן מופיע גם בלקוטי צבי בשם רש"י ישן כנ"ל

ושוב שמעתי היום שכן מופיע בדרשות חת"ס, אבל אין לי מקור מדוייק. תודה לכל המסייעים.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ב' נובמבר 08, 2010 2:55 pm

זקן ששכח כתב:
הוד_והדר כתב:אכן מופיע גם בלקוטי צבי בשם רש"י ישן כנ"ל

ושוב שמעתי היום שכן מופיע בדרשות חת"ס, אבל אין לי מקור מדוייק. תודה לכל המסייעים.

בבקשה:

ר''ח כסליו - דרשות חת''ס.pdf: (191.63 KiB) הורד 603 פעמים

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ב' נובמבר 08, 2010 6:54 pm

ומקור החתם סופר היא גם ההגהת רש"י שכבר צוין למעלה

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' נובמבר 08, 2010 8:14 pm

תודה רבה רבה גלילי.

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » ה' נובמבר 15, 2012 1:18 am

הקפצה-ותוספות.

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » ה' נובמבר 15, 2012 1:21 am

והעיקר שכחתי, מי יכול להעלות את הליקוטי צבי שכולם מביאים ממנו, או לחילופין הסוד מישרים שהליקוטי צבי עצמו מביא ממנו. [ואגב, מי היה בעל הליקוטי צבי זה והסוד מישרים].

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ה' נובמבר 15, 2012 1:25 am

מי זה רבנו עובדיה הנביא?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' נובמבר 15, 2012 1:46 am

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=4
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=5

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ה' נובמבר 15, 2012 1:57 am

יאיר כתב:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29356&st=&pgnum=4
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=5

ייש"כ ר' יאיר!
ויש לציין שגם הגר"ח פלאג'י בספרו יפה ללב בהגהות לאו"ח תק"פ (ד"ה ועוד זאת מצאתי), אחר שהעתיק דברי סדר הדורות ג"א שכ"א, שתמה מה הם הארבעים יום שמיום כיפור עד ר"ח כסליו הלא הם חמישים יותר, ועך כך כתב הגרח"פ כעין החת"ס הנ"ל וז"ל: "ואם מנינן מיום הושענא רבא, אז ינוח, דהוו מ' יום עד ר"ח כסלו".
ויעוין גם להחת"ס בהגהותיו לשו"ע או"ח תק"פ ס"א.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 9:39 am

'ליקוטי צבי' ו'סוד מישרים' אינם קיימים היום (וספק אם בכלל החיבורים נכתבו).
וראה עוד במאמרו של ר"ח ליברמן על 'הג"ה דרבינו עובדיה' הנדפס ב'אהל רח"ל' (וקודם לכן ב'סיני'). מצוי באוצר.
בזמנו דיברו מעט על 'הגה דר"ע' זה בפורום.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ה' נובמבר 15, 2012 11:06 am

כמובן גם בדא"ח האריכו הרבה.
כסליו הוא שלישי לתשרי כסיון ששלישי לניסן ומעלת השלישי כמבואר בחז"ל יהיב אורייתא לעם תליתאי וכו'.

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ה' נובמבר 15, 2012 11:14 am

חכם באשי כתב:'ליקוטי צבי' ו'סוד מישרים' אינם קיימים היום (וספק אם בכלל החיבורים נכתבו)

וכי החת"ס בדרשות ח"ב עמ' שע"ט ב' בדה מליבו? הוא כותב להדיא מהסוד מישרים, והסדר הדורות הנ"ל מעתיקו והגר"ח פלאג"י הנ"ל ג"כ, והכל עורבא פרח?
אגב בקונטרס מההיברובוקס הנ"ל מעיד הכותב שראה הספר בעצמו ומעתיקו מילה במילה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 12:06 pm

מניין שהחת"ס יידע?
הוא העתיק (מכלי ראשון, מכלי שני או מכלי חמישי) מתוך ההוספות לנ"ך 'אגודת שמואל'. שם המקור לכל 'ליקוטי צבי', 'סוד מישרים', 'הגה דר"ע' ועוד חיבורים שלא נודעו מעולם!

בית שביעי · הודעהעל ידי **בית שביעי** » ה' נובמבר 15, 2012 3:27 pm

חכם באשי כתב:'ליקוטי צבי' ו'סוד מישרים' אינם קיימים היום (וספק אם בכלל החיבורים נכתבו).
וראה עוד במאמרו של ר"ח ליברמן על 'הג"ה דרבינו עובדיה' הנדפס ב'אהל רח"ל' (וקודם לכן ב'סיני'). מצוי באוצר.
בזמנו דיברו מעט על 'הגה דר"ע' זה בפורום.

ומה עם המחבר שמואל ב"ר משה מלוגטש? האם יש מי שחקר את זהותו? בהיברובוקס יש רק הדפו"ר, האם ההדירו את "אגודת שמואל" פעם?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 4:33 pm

הוספות אלו מצויות, בשלמותן, רק בדפו"ר!
'אגודת שמואל' לא הוהדר שוב, אך דפוסי הנ"כ שלאחריו שאבו ממנו, חלקית, את התוספות השונות.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ה' נובמבר 15, 2012 6:29 pm

מנהג האתיופים (כן, גם להם יש מנהגים טובים, ובבקשה לא לזלזל), שחמישים יום לאחר יום הכפורים מתכנסים שוב בצום, תפלה ותחנונים, והם מאמינים בסיום מחילת העוונות ביום זה, ואחר השקיעה חוגגים כצאת הכהן הגדול מבית קדשי הקדשים.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ו' דצמבר 02, 2016 9:48 am

חיפשתי באגודת שמואל בירמיה שם ולא מצאתי את אשר מביאים בשם רש"י ישן על ראש חודש כסליו
האם יש מהדורה אחרת של אגודת שמואל על ירמיה
אני עיינתי בשני מהדורות המופיע באוצר החכמה ובהיברו בוקס
לכאורה נראה שיש עוד מהדורות מאגודת שמואל ואולי היה ראוי שיהיו באוצר החכמה

שברי לוחות

האגודת שמואל הנמצא באוצרא החכמה, האם זהו הדפוס הראשון?

לעומקו של דבר

בשבועות האחרונים נהגו בכל שבוע לדון כאן בפורום על משהו מהעלון המשובח "עלים לתרופה",
אז הנה גם השבוע: הוזכר שם משהו מאגודת שמואל, (במדור פלאות עדותיך), וכתבו שם שהם פרסמו פעם סדרה ארוכה על הספר הזה.

הא לחמא עניא

בעלים לתרופה של שבת הקודמת פר' תולדות הביאו מאחד מאדמו"ר לובלין זצוק"ל שסעודת שאול המלך והמעשה עם יהונתן בן שאול ודוד המלך [הפטרת מחר חודש שקראנו השבת] היה בימי ראש חודש כסלו.
דבר בעתו מה טוב.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' נובמבר 19, 2017 10:21 am

אם קבלה היא נקבל. האם לא הוסיפו איזה טעם / אסכמתא לקביעה זו?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' נובמבר 19, 2017 11:07 am

יודל'ה כתב:והעיקר שכחתי, מי יכול להעלות את הליקוטי צבי שכולם מביאים ממנו.

חכם באשי כתב:וראה עוד במאמרו של ר"ח ליברמן על 'הג"ה דרבינו עובדיה' הנדפס ב'אהל רח"ל' (וקודם לכן ב'סיני'). מצוי באוצר.

הא לחמא עניא

עוד מצאתי מביאים בספר ילקוט מאורי אור [שהו"ל מוסדות סקווירא] שהמגיד הק' רבי מרדכי מטשערנאביל הקיץ פעם בבוקרו של יום ראש חודש כסלו ואמר שראה בשמים שיש רעש ומהומה גדולה, בירר הטעם ואמרו לו שהיום ר"ח כסלו הוא יום מחילה סליחה וכפרה כמו ביום כיפור.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' נובמבר 19, 2017 4:24 pm

דרומי כתב:אם קבלה היא נקבל. האם לא הוסיפו איזה טעם / אסכמתא לקביעה זו?

הא לחמא עניא

בקרו טלה כתב:
דרומי כתב:אם קבלה היא נקבל. האם לא הוסיפו איזה טעם / אסכמתא לקביעה זו?

שכויח גדול על העלאת המקור.
תתברך בכט"ס.

שברי לוחות

שברי לוחות כתב:חיפשתי באגודת שמואל בירמיה שם ולא מצאתי את אשר מביאים בשם רש"י ישן על ראש חודש כסליו
האם יש מהדורה אחרת של אגודת שמואל על ירמיה
אני עיינתי בשני מהדורות המופיע באוצר החכמה ובהיברו בוקס
לכאורה נראה שיש עוד מהדורות מאגודת שמואל ואולי היה ראוי שיהיו באוצר החכמה

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' נובמבר 11, 2018 11:07 am

מורה צדק כתב:מנהג האתיופים (כן, גם להם יש מנהגים טובים, ובבקשה לא לזלזל), שחמישים יום לאחר יום הכפורים מתכנסים שוב בצום, תפלה ותחנונים, והם מאמינים בסיום מחילת העוונות ביום זה, ואחר השקיעה חוגגים כצאת הכהן הגדול מבית קדשי הקדשים.

אולי המקור לזה הוא מהאי דאיתא בפסיקתא שלעתיד לבא יציינו את סיום בניית בית ראשון, שנדחתה לתשרי שנה אח"כ, גם במרחשוון. אפשר שלאתיופיה הגיעו מאנשי שלמה המלך עם מלכת שבא והם אכן נהגו לציין מועד במרחשוון לרגל סיום בניית הבית, אלא שברבות השנים נשכח העניין ונשאר רק זכר לו בדמות ה'סגד', ויתכן שזה סימן של התקרבות הגאולה, שמועד זה הולך ומתגלה יותר ויותר עד שנזכה ויתוקן [אחרי ביאת המשיח בב"א] כמועד לכלל ישראל.

הא לחמא עניא

לקראת ראש חודש כסלו שיחול בס"ד מחר
ראוי לרענן ענינים נפלאים אלו לחו"ר הפורום שליט"א
תא חזי!!

לי לישועה

דברי רבי חיים פלג'י במועד לכל חי [סימן כז סק"א] חדש כסליו כי ה' יהיה בכסלך, ושמר רגלך מלכד, נחזי אנן, חנוכה דתנו רבנן:
החודש הזה בבחינת תפארת, כמו שכתב בספר מעשה הצדקה ע"ש, ולפי זה צריך שיזהר ביותר שלא להיות הולך רכיל מגלה סוד בחדש הזה טפי מעלי מכל החדשים, וכן בענין סרך גזל וגניבה, ובאכילת איסור, כי הפגם גדול, ויזהר בכבוד אביו ואמו יותר ויותר משאר חדשי השנה, ועיין כף אחת סימן כ, והחדש הזה הוא כמו בחינת חדש סיון ושקולים הם ע"כ.

מדוע יש להזהר בחודש הזה בכיבוד או"א יותר משאר החדשים?

יוסף חיים אוהב ציון

לי לישועה כתב:דברי רבי חיים פלג'י במועד לכל חי [סימן כז סק"א] חדש כסליו כי ה' יהיה בכסלך, ושמר רגלך מלכד, נחזי אנן, חנוכה דתנו רבנן:
החודש הזה בבחינת תפארת, כמו שכתב בספר מעשה הצדקה ע"ש, ולפי זה צריך שיזהר ביותר שלא להיות הולך רכיל מגלה סוד בחדש הזה טפי מעלי מכל החדשים, וכן בענין סרך גזל וגניבה, ובאכילת איסור, כי הפגם גדול, ויזהר בכבוד אביו ואמו יותר ויותר משאר חדשי השנה, ועיין כף אחת סימן כ, והחדש הזה הוא כמו בחינת חדש סיון ושקולים הם ע"כ.

מדוע יש להזהר בחודש הזה בכיבוד או"א יותר משאר החדשים?

כי כיבוד או"א שיייך לתפארת יבואו יודעי חן ויאריכו.
ועיין תפא"י ענגיל פ' יתרו עמ' קנ.

יוסף חיים אוהב ציון

יודל'ה כתב:הקפצה-ותוספות.

מאיזה ס' הקטע העליון?

זאינץ · הודעהעל ידי **זאינץ** » ג' נובמבר 17, 2020 1:30 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
לי לישועה כתב:דברי רבי חיים פלג'י במועד לכל חי [סימן כז סק"א] חדש כסליו כי ה' יהיה בכסלך, ושמר רגלך מלכד, נחזי אנן, חנוכה דתנו רבנן:
החודש הזה בבחינת תפארת, כמו שכתב בספר מעשה הצדקה ע"ש, ולפי זה צריך שיזהר ביותר שלא להיות הולך רכיל מגלה סוד בחדש הזה טפי מעלי מכל החדשים, וכן בענין סרך גזל וגניבה, ובאכילת איסור, כי הפגם גדול, ויזהר בכבוד אביו ואמו יותר ויותר משאר חדשי השנה, ועיין כף אחת סימן כ, והחדש הזה הוא כמו בחינת חדש סיון ושקולים הם ע"כ.

מדוע יש להזהר בחודש הזה בכיבוד או"א יותר משאר החדשים?

כי כיבוד או"א שיייך לתפארת יבואו יודעי חן ויאריכו.

מידת התפארת עניינה לפאר הקב''ה בכל מיני פאר והוא ענין כיבוד קונו[כי אהבה ויראה עדיין לא מוכיחות על כיבוד בפועל כי הן רגש שבלב משא''כ תפארת שהוא ישום בפועל ונקרא גופא]והשווה הקב''ה כיבוד הוריו לכבודו ואולי אפשר לומר גם כי יעקב אבינו ע''ה מידתו הייתה תפארת ''וחטא'' [כמובן אינו בהבנתנו] בזה שלא כיבד את הוריו שהלך ללמוד תורה בבית מדרשם של שם ועבר וע''כ באה לו צרת יוסף ובחנוכה מאיר הארת יעקב[ראה בני יששכר מאמרי כסלו טבת מאמר א',א']שמידתו הייתה תפארת.

זאינץ · הודעהעל ידי **זאינץ** » ג' נובמבר 17, 2020 9:37 pm

ר''ח כסלו כיוהכ''פ.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר