רצ"מ זילברברג נגד הדפסות מ'אוצר החכמה'

[גל של אגוזים]

דברים של טעם

[הפצת המעיינות]

הדברים חסרי טעם מאוד מאוד
חס ושלום חס ושלום לעכב מלימוד התורה הקדושה הקדושה אפילו לרגע הכי הכי קטן

[גל של אגוזים]

בכתבי 'דברים של טעם' התכוונתי למה שכתב שם שיש חסרון ב'כבוד התורה' באופן שמדפיסים שמות המחברים.

ובעיקור הדברים לא ברירא לי אם זה 'חס ושלום' אם נמנע מלעיין בס' פלוני מחמת שיצא [לשיטתו] זלזול בכבוד התורה, ולא מדובר באופן שא"א לו לעסוק בתורה בשופו"א זולת ע"י ההדפסה, כמובן.

[פולסברג]

חורבן הדור!

ככל שהדורות מתקטנים, התוארים מתרבים...

[גל של אגוזים]

איפוא ראית כאן ריבוי תוארים, ואולי כוונתך למה שכתב בעניין 'חלוקת תוארים'?

[עזריאל ברגר]

איפוא ראית כאן ריבוי תוארים, ואולי כוונתך למה שכתב בעניין 'חלוקת תוארים'?

לדוגמא "הייליגע הייליגע" שהוא כותב...

[גל של אגוזים]

כמי שמורגל קצת בכתבי רצ"מ לא שמתי לב לזה... כבר שמעתי ממנו הביטוי 'הייליגער ספונג'ה' [היה זה בשיחה על 'גודל העניין' של עזרה בבית], כך שאינו משתמש במילה זו בגדר 'תואר'...

[דורשי יחודך]

יישר כח על הבאת הדברים המלבבים.

אכן דברים של טעם.

אני אישית לא עומד במקום כזה שזה צריך להיות הזהירות שלי באופן מעשי, אבל בהחלט חשוב להזכר מידי פעם בצורת היהדות של פעם, בצורת לב חם יהודי של פעם, בצורת כבוד התורה של יהודי של פעם. בקיצור חשוב מאד להזכר מידי פעם ב"יהדות", גם אם אנחנו לא שייכים לזה למעשה.

[הפצת המעיינות]

יישר כח על הבאת הדברים בענין הייליגער ספונג'ה

כוונתי להייליגער ולא למילה ספונג'ה שהיא משפתם הטמאה של הרוצחים הישמעאליים שמעכבים את הגאולה וכשמשתמשים בשפתם זה נותן כח לשר שלהם כידוע

[גל של אגוזים]

וכשמשתמשים בשפתם זה נותן כח לשר שלהם כידוע

ידיעה מעניינת, מקור?

לפי דבריך יש להם הרבה כח ע"י הרמב"ם רח"ל

[אבני גזית]

כמי שמורגל קצת בכתבי רצ"מ לא שמתי לב לזה... כבר שמעתי ממנו הביטוי 'הייליגער ספונג'ה' [היה זה בשיחה על 'גודל העניין' של עזרה בבית], כך שאינו משתמש במילה זו בגדר 'תואר'...

חשוב להדגיש שאין זה כתבי הרצמ ולא חיבור שלו, אלא שיח שהשתפך עם אנשיו.
העורכים מתמללים כל קרעכץ בדיבור שלו, וכך יש לפנינו ארבע הייליגע הייליגע עמודות ארוכות וחוזרות על עצמם שוב ושוב. למרות שהרעיון מובן כבר בחצי עמודה.

במקום מסוים, ההערה הזו היא המקור לרב הפצת המעיינות על נתינת כח לשר שלהם וכידוע.

[שש ושמח]

תחילת דבריו יש בהם קצת טעם. אבל מה שמסיים בסוף שיש להשוות התארים לכולם הוא חסר טעם לחלוטין, ונראה כחוסר חוש ביקורת בסיסי.

[לבי במערב]

ידיעה מעניינת, מקור?

עי"ע 'חוק פו', וד"ל.

[גל של אגוזים]

חשוב להדגיש שאין זה כתבי הרצמ ולא חיבור שלו, אלא שיח שהשתפך עם אנשיו.
העורכים מתמללים כל קרעכץ בדיבור שלו, וכך יש לפנינו ארבע הייליגע הייליגע עמודות ארוכות וחוזרות על עצמם שוב ושוב. למרות שהרעיון מובן כבר בחצי עמודה.

במקום מסוים, ההערה הזו היא המקור לרב הפצת המעיינות על נתינת כח לשר שלהם וכידוע.

ידוע לי שרצ"מ עובר על 'כתבי העורכים' ומגיה מדי פעם, כך שיש עליו הורמנא דיליה. עכ"פ איני יודע למה זה כ"כ 'חשוב להדגיש' ומאי נפק"מ.

גם לא הבנתי מה המקור בהערה זו לדברי הרב הפצת המעיינות בענין תוספת כח לשר הישמעאלים כשאומרים 'ספונג'ה'.

שו"ר דברי הרב לבי במערב

[גל של אגוזים]

תחילת דבריו יש בהם קצת טעם. אבל מה שמסיים בסוף שיש להשוות התארים לכולם הוא חסר טעם לחלוטין, ונראה כחוסר חוש ביקורת בסיסי.

אומנם הגרעק"א נזהר בכיוצא בזה ע"י השמטת התוארים בהדפסת תשובותיו והשוואת כולן בתואר 'הרב' [זולת בתשו' לדודו ורבו רבי וואלף איגר זצ"ל], כידוע מהקדמת בניו. ועיי"ע בהקדמת הג"מ יוסף נפתלי שטרן זצ"ל לחת"ס עה"ת [שנותן לכאו"א התואר הג"מ וכל אחד יפענחו כטוב בעיניו 'הגאון' או 'הגביר' וכו' ע"ש].

[שלמה112]

אבל אין זה טענה מיוחדת על "המחשב", הרי יש מאות ספרים נדפסים, שבכריכתם בפנים לציין שם של המחבר לתועלת המדפיסים, נכתבו ללא תואר. ואינו נראה שיש חיוב מדין שו"ע שבכל פעם שנמצא שם אדם גדול להיות אם תואר. אלא הוא "דין" על המזכירו שיאמר בכבוד. אבל לצורך מפתח מחשב אינו ברור שיש בזה גדר זלזול.

ובמקום להביא טענות קיצוניות, מן הראוי להזכיר ולהדגיש, הנחיצות שאוצר החכמה תהא מתחת להשגחת ועד של בני תורה, ושיוציאו הספרים של אפיקורסים (מבלי להזכיר שמותיהם, שלא יחפשו אותם בדוקא) המרובים (מבלי גוזמא), ממשכילים ואפיקורסים ידועים (בכל החוגים, לא רק אצל הקנאים). על זה אין ספק שהוא בעיה רציני.

[הפצת המעיינות]

ואינו נראה שיש חיוב מדין שו"ע שבכל פעם שנמצא שם אדם גדול להיות אם תואר.

ודאי יש חיוב כמו שהביא שא' מגדולי דורינו כתב שזה חוקות הגוי!

[שלמה112]

ואינו נראה שיש חיוב מדין שו"ע שבכל פעם שנמצא שם אדם גדול להיות אם תואר.

ודאי יש חיוב כמו שהביא שא' מגדולי דורינו כתב שזה חוקות הגוי!

מה שהזכיר חוקות הגוי, מסתמא ר"ל לא שיש איסור של חוקות הגוי (דאינו שייכא לכאן כלל), אלא שאכן כך הוא דרכם ואינו ראוי לנו. אבל אינו איסור.

[שש ושמח]

תחילת דבריו יש בהם קצת טעם. אבל מה שמסיים בסוף שיש להשוות התארים לכולם הוא חסר טעם לחלוטין, ונראה כחוסר חוש ביקורת בסיסי.

אומנם הגרעק"א נזהר בכיוצא בזה ע"י השמטת התוארים בהדפסת תשובותיו והשוואת כולן בתואר 'הרב' [זולת בתשו' לדודו ורבו רבי וואלף איגר זצ"ל], כידוע מהקדמת בניו. ועיי"ע בהקדמת הג"מ יוסף נפתלי שטרן זצ"ל לחת"ס עה"ת [שנותן לכאו"א התואר הג"מ וכל אחד יפענחו כטוב בעיניו 'הגאון' או 'הגביר' וכו' ע"ש].

אין שום בעיה עם מי שאין לו כח להסתבך עם ענין התארים ולכן נמנע ממנו לגמרי. הבעיה היא במי שקובע שכביכול לא יתכן להבחין מי גדול ממי, כפי שנראה מהמאמר שם.

[גל של אגוזים]

לי אישית צורם הרבה פעמים [בעיקור בספרים שנתחברו ע"י בני עדת החסידים] כשכותבים למשל: פעם נפגשו הגה"ק מסאטמר זצוק"ל עם הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל. וכי ר"א קוטלר לא היה 'קדוש'? ועל התואר הקודם לשם היה אפשר ליישב כי אצל עדת החסידים משתמשים יותר עם תואר הגה"ק ואצל עדת בני תורה משתמשים יותר עם תואר הגאון, אך מה נעשה עם 'תואר' הסופית, למה א"א להשוות זצ"ל או זצוק"ל.

כמובן שנקטתי משל אחד מני אלף, ואולי על דוגמא זאת יש להשיב, אך יש פעמים שזה צורם יותר בפרט כשאחד מקבל כל הזצקהלהלהוהו ולאחד מסתפקים עם ז"ל, וד"ל.

[שש ושמח]

לא הבנתי מה הבעיה, ברור שיש הרבה חסידים שחושבים שהאדמו"ר מסאטמר היה הרבה יותר קדוש מהגה"ק ר"א קוטלר, למה שלפי שיטתם יהיה אסור להם לכתוב כך? וכי בספר ליטאי חייבים לתת לאדמו"ר מסאטמר את התארים שנותנים להגרא"ק?
כמובן שאני חושב שהם טועים טעות חמורה, אבל הבעיה היא בעצם השקפתם ולא במה שהעלוה על ספר.

[לענין]

יישר כח על הבאת הדברים בענין הייליגער ספונג'ה
כוונתי להייליגער ולא למילה ספונג'ה שהיא משפתם הטמאה של הרוצחים הישמעאליים שמעכבים את הגאולה וכשמשתמשים בשפתם זה נותן כח לשר שלהם כידוע

זה בלאדינו.

[גל של אגוזים]

עתה שמתי לב שנקטע חלק מצילום דברי רצ"מ, וראיתי לנכון לצרפו כאן.

תשוח"ח להרב בקרו טלה על ההפניה לעזרה בעניין הקטנת קבצים.

[גל של אגוזים]

הרי שהזכיר דעת הסוברים כאן שהוא 'טועה בכל זה'..

[לענין]

ולגוף נידון האשכול.

באמת אפשר שבמקום 'כהן, אברהם בן יצחק', יודפס 'רבי אברהם בן יצחק כהן'.
למה באמת לא?

[גל של אגוזים]

מי יתן והיה

[דרומי]

בהקשר הנידון לעיל אעיר, שפעם נכנסתי לבית כנסת חסידי וראיתי הקדשה לזכר בעלי ההילולא באותו יום - ג' מרחשון - והיה כתוב בנוסח זה:

"הרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע והרה"ק ר' עובדיה יוסף זי"ע"'

והייתי המום עד מאוד וממש מיששתי את עיניי לראות אם אני רואה נכון

[לבי במערב]

ג"ז שייך לקלקולי הקאמפיוטער, עיקר נושא האשכול.
שכן, כמדומני, שבתכנה המזינה את פרטי היארצייט תמידין כסדרן - ניתן להגדיר את התארים הקבועים בהם יוכתרו בעלי ההילולא. ויצא המעשה הזה...

[יוסף חיים אוהב ציון]

גם את הגאון רצ"מ צריכים בדור. וחושבני שהמזלזלים לעיל צריכים לבקש ממנו מחילה.

[שלמה112]

ולגוף נידון האשכול.

באמת אפשר שבמקום 'כהן, אברהם בן יצחק', יודפס 'רבי אברהם בן יצחק כהן'.
למה באמת לא?

בשביל המפתח

[רציני]

חשוב להדגיש שאין זה כתבי הרצמ ולא חיבור שלו, אלא שיח שהשתפך עם אנשיו.
העורכים מתמללים כל קרעכץ בדיבור שלו, וכך יש לפנינו ארבע הייליגע הייליגע עמודות ארוכות וחוזרות על עצמם שוב ושוב. למרות שהרעיון מובן כבר בחצי עמודה.

והראיה לזה כמו שכתוב שלא רוצה להביא דוגמא ובסוף מביא דוגמא וכך מדברים בדרשות, אולם בספר לא כל כך מצוי כי כשמתחרטים או כדומה משנים קצת את הלשון.

ואני מקוה שאני לא יעורר מחלוקת עם מה שאכתוב. פעם בפורים ראיתי שיכור שמדבר נגד אברכים קם אברך אחד והתחיל לצעוק עליו והתחילה מריבה רצינית. ואז אמרו לאברך אתה לא רואה שהוא שיכור. ואמר אם שיכור היה מדבר נגד אבא שלך [משהו בסיגנון הזה אולי אם היה מדבר בעד היטלר] האם לא תצעק. כשהוא מדבר נגד הלומדי תורה אני צועק.
זה השאיר אותי מהורהר. כי אם שיכור היה צועק נגד אבא שלי. לא בטוח שאני אצעק. אבל אני מבין את מי שצועק.

אולי גם כאן כמה מרגישים שאם רואים את זה אפילו שיהיה הרבה סיבות למה זה לא זלזול זה כואב להם. ואפשר להבין את זה.

[שלמה112]

ואני מקוה שאני לא יעורר מחלוקת עם מה שאכתוב. פעם בפורים ראיתי שיכור שמדבר נגד אברכים קם אברך אחד והתחיל לצעוק עליו והתחילה מריבה רצינית. ואז אמרו לאברך אתה לא רואה שהוא שיכור. ואמר אם שיכור היה מדבר נגד אבא שלך [משהו בסיגנון הזה אולי אם היה מדבר בעד היטלר] האם לא תצעק. כשהוא מדבר נגד הלומדי תורה אני צועק.
זה השאיר אותי מהורהר. כי אם שיכור היה צועק נגד אבא שלי. לא בטוח שאני אצעק. אבל אני מבין את מי שצועק.
.

[/quote]

מי שיצעוק על שיכור המבזה אותו או הקרוב אליו, בא ממדת הגאוה שאינו סובל שום דבר ביזוי. אבל למי שיש לו קצת שכל מבין בעצמו שאין על מה לצעוק.

[רציני]

מי שיצעוק על שיכור המבזה אותו או הקרוב אליו, בא ממדת הגאוה שאינו סובל שום דבר ביזוי. אבל למי שיש לו קצת שכל מבין בעצמו שאין על מה לצעוק.

האם שיכור שמבזה מלך, לא יענישו אותו [או לפחות ישתיקו אותו שלא ישמע הביזיון]?

[שלמה112]

מי שיצעוק על שיכור המבזה אותו או הקרוב אליו, בא ממדת הגאוה שאינו סובל שום דבר ביזוי. אבל למי שיש לו קצת שכל מבין בעצמו שאין על מה לצעוק.

האם שיכור שמבזה מלך, לא יענישו אותו [או לפחות ישתיקו אותו שלא ישמע הביזיון]?

מאותו טעם של גאות המלוכה (ויותר כשמדבר אמת), ולא משום שמגיע לו עונש כידוע מדין תורה ששיכור דינו כאונס.

[הוגה ומעיין]

ספונג'ה באה בתיווך הלאדינו וכמש"נ, ומקורה ביוונית באותו שורש שממנו הייליגע חז"ל הביאו לנו את הסופגנין, אבל חלילה לנו להשתמש במילים אלו, שהרי רצון אבינו שבשמים היה שרק לחז"ל הקדושים יהיה הכח לברר מה שצריך לברר ולתקן מקליפת יוון, שהיא מהקליפות היותר קשות, אבל מה שהם לא ביררו צריך לדחות לגמרי, וכפי שכבר צווחו קמאי על המילה שחידשו המרשיעים ל"לאטקעס" שמגיעה מאותו שורש ואין כדאי אפילו להעלותה על הכתב.
ולעניין לשון בני ישמעאל שהעירו כאן הערה נכונה, והיה מי שלא הבין וייחס הדברים לחוק פו, אבל באמת ידוע שהרה"ק בעל הבת עין זי"ע הזהיר מאוד שלא לדבר בשפה זו שהיא מושכת טומאה לנפש ר"ל, וכמובן שאין להביא ראיה מההייליגער רמב"ם, שניתן לו הכח לתקן ולהעלות אפילו מחכמות חיצוניות של קליפת אריסט"ו, הכל לצורך אנשי הדור שהיו רחוקים מאורו של משיח ומאור ביהמ"ק, וכנודע שלכן הכניס עצמו לקליפות הפילאסאפיע כדי להעלותם, ומאותו טעם כתב גם בלשון ערבי לתועלת הנפשות הנמוכות שנעבאך לא הכירו בלה"ק, וכמה התאונן במכתבו הקדוש על כך, למי שביקש ממנו לתרגם את ההייליגער משנה תורה ללשון ערבי, והצטער על הראשונות שכתב בלשון ערבי ואמר מי יתן שהייתי כותב הכל בלה"ק ואיך אתה מבקשני לתרגם המשנה תורה, ובודאי סיבה היתה מאת ה' כדי שגם הנפשות הנמוכות של אותו הדור יקבלו מהאור הגדול, וגם לכך לא נמסר הכוח אלא בידו של הרמב"ם, משא"כ אנחנו דור עני, אין לנו לילך אלא בעקבי הצאן רבותה"ק, ולא להשתמש במילים שאינן מצד הקדושה.

[רציני]

מי שיצעוק על שיכור המבזה אותו או הקרוב אליו, בא ממדת הגאוה שאינו סובל שום דבר ביזוי. אבל למי שיש לו קצת שכל מבין בעצמו שאין על מה לצעוק.

האם שיכור שמבזה מלך, לא יענישו אותו [או לפחות ישתיקו אותו שלא ישמע הביזיון]?

מאותו טעם של גאות המלוכה (ויותר כשמדבר אמת), ולא משום שמגיע לו עונש כידוע מדין תורה ששיכור דינו כאונס.

מה יהיה הדין אם אני שומע שיכור מדבר נגד מלכות של מעלה. האם אני צריך למחות משום גאוות מלכות של מעלה. או מחמת שהדין שהוא פטור והוא אנוס האם זה פוטר אותי מלמחות? [לתשובה זאת אני לא יודע תשובה].
וחשבתי להביא ראיה מחידושי האגדות להרשב"א ברכות לא, ב ששכור שמתפלל זה כאילו עובד ע"ז, וכותב הרשב"א הטעם כי יכול להגיע לדמיונות שהם ע"ז ממש. ע"כ. ולכאורה מוכח שאם שיכור חושב מחשבות הוא לא פטור לגמרי. אולם ראיתי בספר המאורות שמדובר בשיכור שעוד דעתו עליו.

[עזריאל ברגר]

ידוע לכל מעיין, כי ישנם כמה גדרים בשיכור:
יש מי ששתה מעט מן המעט והוא כאדם רגיל ומותר לו אפילו להתפלל ולעבוד במקדש וכו'.
יש מי ששתה רביעית יין או יותר, אבל עדיין יכול לדבר בפני המלך, והוא הנקרא בדברי רבותינו "שתוי", שלכתחילה לא יתפלל ואם התפלל - תפילתו תפילה (ואם זמן תפילה עובר - יש מקום להתיר לו להתפלל, ואיני זוכר אם ההיתר הזה מוסכם על כולם).
יש מי ששתה הרבה עד שאינו יכול לדבר בפני המלך, והוא הנקרא בדברי רבותינו "שיכור", שלא יתפלל כלל, ואם התפלל - תפילתו תועבה, אבל עדיין מקחו מקח וממכרו ממכר וחייב בכמעט כל תרי"ג מצוות (חוץ מתפילה ועבודת בית המקדש והוראה וכיו"ב).
ויש מי שהגיע לשכרותו של לוט שהוא כשוטה לכל דבר, ופטור על כל עברה שיעשה.

והחכם עיניו בראשו איך להתייחס לשיכור...

[שלמה112]

מה יהיה הדין אם אני שומע שיכור מדבר נגד מלכות של מעלה. האם אני צריך למחות משום גאוות מלכות של מעלה. או מחמת שהדין שהוא פטור והוא אנוס האם זה פוטר אותי מלמחות? [לתשובה זאת אני לא יודע תשובה].
וחשבתי להביא ראיה מחידושי האגדות להרשב"א ברכות לא, ב ששכור שמתפלל זה כאילו עובד ע"ז, וכותב הרשב"א הטעם כי יכול להגיע לדמיונות שהם ע"ז ממש. ע"כ. ולכאורה מוכח שאם שיכור חושב מחשבות הוא לא פטור לגמרי. אולם ראיתי בספר המאורות שמדובר בשיכור שעוד דעתו עליו.

בודאי שאין חיוב, שכלפי מעלה, הוא רק גדר של תוכחה.וכבר אמרו "אל תוכח לץ" (משלי ט, ח), ובשם הגרי"ז הטעם משום שאינו מקשיב ומה הרוחת. וכש"כ בשיכור וכמו שכתב הרמב"ם פ"ו מהל' דעות שאם הוא הדיוט ביותר, אין להוכיח.

[באר בשדה]

אף כי אין מפלט מרישום אנציקלופדי, ראוי ונכון לכאו' להוסיף ולהסגיר כינויו הרגיל [כשם שמופיע 'לוריא, יצחק בן שלמה (האר"י)'; וכן דוגמתו 'קאהן, דוד בן אברהם יצחק (אדמו"ר מתולדות אהרן)'].

[דורשי יחודך]

אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה הוציאן לשוק ואמרו
ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו
מיד הזילום שנאמר (איכה א) כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה