'ישמחו במלכותך' - בין בני אשכנז לבני ספרד

[חקר]

בסידור אור החמה להגר"ז קרויזר במהדורה החדשה [תשס"ו] עמ' תמה יש פירוש מפתיע ומקורי להבדל בין נוסח אשכנז לספרד בתפילות שבת, ז"ל:

ישמחו במלכותך. נוסח אשכנז אומרים כן רק במוסף אבל בשחרית מדלגים ואומרים עם מקדשי שביעי וכו', ובנוסח ספרד אומרים כן גם בשחרית, וצ"ב. ואפשר דלבני ספרד הוקבע שהשמחה נעשית ע"י התפלה ולכך גם בשחרית שייך שמחה, ולבני אשכנז נקבע שרק ע"י תורה באה השמחה ולכך רק בתפילת מוסף שכבר קראו בתורה באה שמחה.

[נוטר הכרמים]

משונה קצת הווארט הזה, לפי המבואר בטור שתפילת שחרית של ש"ק כנגד מ"ת, וכמו שמבאר כל הנוסח של 'ישמח משה'. הנושא של שמחה בשבת ג"כ רחב מאוד, וכמדומה שנכתב כאן בענין זה בעבר.

אם כבר לחלק בין אשכנז לספרד, הרי גם בענין השיר של יום אם שייך לשחרית או למוסף חלוקים המנהגים, ואע"פ שיש לבאר זאת יותר בדרך הפשט, ואכ"מ. בדברי הגר"א איתא שעיקר השפעת ש"ק מקבלים במוסף, ואולי זה הטעם להדגשת השמחה, ענין השמחה בפשוטו אינו ביום השבת, אלא במלכותך, והכרת המלכות של שבת דהיינו השגת קדושת היום שייך יותר למוסף.

[איש_ספר]

אם כבר לחלק בין אשכנז לספרד, הרי גם בענין השיר של יום אם שייך לשחרית או למוסף חלוקים המנהגים, ואע"פ שיש לבאר זאת יותר בדרך הפשט, ואכ"מ..

אפשר להגיד תורות כמה שרוצים על מנהג אשכנז לומר שיר של יום אחר מוסף, אבל האמת היא הרבה יותר פשוטה, כמו ברוב המקרים. שיר של יום זה מנהג מאוחר יותר, ולכן אמרו אותו בסוף יחד עם כל התוספות. (וזו גם הסיבה שבנוסח אשכנז עלינו בא לפני שיר של יום וקווה). אבל באמת מקומו אחר שחרית כי הוא שיר של של תמיד של שחר ולא שיר של מוסף.
לגבי אמירת ישמחו במלכותך רק במוסף, הביאו כאן לאחרונה וורט כביר של הגר"מ בהגר"ח.

[שבטיישראל]

(וזו גם הסיבה שבנוסח אשכנז עלינו בא לפני שיר של יום וקווה)

קוה ?!
וכי ממתי אומרים "קוה" בימות החול בנוסח אשכנז ?!

(ובשויו"ט אכן אומרים "קוה" קודם עלינו לשבח גם בנוסח אשכנז)

[איש_ספר]

אכן, לא הרבה זמן ולכן זה בסוף. זה בדיוק מה שאמרתי. הסדר הוא לפי סדר התפשטות המנהג.

[היא שיחתי]

נתבקשתי למחוק

[היא שיחתי]

מה שאי"ס ציין הוא כאן, אך לא כתב מאין לקחו
viewtopic.php?f=19&t=6418&p=60993&hilit=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%95+%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9A#p60993

בכדי להפרד בדבר הלכה רק חדוש אחד משמו

בהסבר הספרי שביום שמחתכם-אלו השבתות ביאר שיש חובת שמחה אך ורק במקדש שהרי פסוק זה קאי על הזכרון בהקרבת קרבנות וכך הוסיף לבאר מדוע נוסח אשכנז מזכיר ישמחו במלכותך רק בתפלת מוסף שהיא הרי כנגד קרבן המוסף וממילא קיום השמחה שבמקדש מוזכר רק בה

[נוטר הכרמים]

אם כבר לחלק בין אשכנז לספרד, הרי גם בענין השיר של יום אם שייך לשחרית או למוסף חלוקים המנהגים, ואע"פ שיש לבאר זאת יותר בדרך הפשט, ואכ"מ..

אפשר להגיד תורות כמה שרוצים על מנהג אשכנז לומר שיר של יום אחר מוסף, אבל האמת היא הרבה יותר פשוטה, כמו ברוב המקרים. שיר של יום זה מנהג מאוחר יותר, ולכן אמרו אותו בסוף יחד עם כל התוספות. (וזו גם הסיבה שבנוסח אשכנז עלינו בא לפני שיר של יום וקווה). אבל באמת מקומו אחר שחרית כי הוא שיר של של תמיד של שחר ולא שיר של מוסף.
לגבי אמירת ישמחו במלכותך רק במוסף, הביאו כאן לאחרונה וורט כביר של הגר"מ בהגר"ח.

כוונתי היתה למש"כ הגאון הנצי"ב בשו"ת משיב דבר ח"ב סי' קד במכתבו להג"ר בצלאל הכהן מווילנא על מש"כ בשו"ת ראשית ביכורים סי' ח לדחות המובא בשם הגר"א במעש"ר סי' קנז - קנח, והנצי"ב ביאר דיסוד הכל הוא 'מנהג ישראל שלא לומר שיר של תמיד השחר אחר תפילה אלא אחר מוסף, וה"ז כמו ב' מוספים שמביאין הנסכים בשעה אחת ושיר א' לשניהם, ולכך מקדימין שיר של מוסף, יעו"ש. וע"ע באריכות נפלאה בהגהות אחי ר' בצלאל, הגאון בעל חשק שלמה מוילנא 'דברי שלמה' על המעש"ר, ובביאורים על המעש"ר מהגרנ"ה מיפו, הכל הובא על מכונו, במע"ר השלם [מהדורת הר"י זלושינסקי, ירושלים תשס"ט].

[חיים]

קוה ?!
וכי ממתי אומרים "קוה" בימות החול בנוסח אשכנז ?!

(ובשויו"ט אכן אומרים "קוה" קודם עלינו לשבח גם בנוסח אשכנז)

אכן, לא הרבה זמן ולכן זה בסוף. זה בדיוק מה שאמרתי. הסדר הוא לפי סדר התפשטות המנהג.

בערלוי עד היום לא אומרים קוה...

[שבטיישראל]

בערלוי עד היום לא אומרים קוה...

לא רק בערלוי כי אם בכל המקומות (בעיקר בחו"ל) שעדיין מתפללים בנוסח אשכנז האורינלי והאוטנתי ולא שינו לנוסח "הישיבתי"

ובדרך אגב, תמוה למה בנוסח "הישיבתי" השמיטו לגמרי אמירת "שיר מזמור לאסף" שהוא מנהג אשכנזי עתיקה

[בגולה]

מענין לענין באותו ענין - מהו המקור למה שאומרים ביום-טוב שחל בשבת "ישמחו במלכותך" רק בתפילת מוסף ולא בשחרית, ומה הטעם (מחפש מקור קדום קצת)?

[אליהוא]

קוה לא אומרים בנוסח אשכנז גם בשבת, ונדחף מנוסח ספרד, וכ"ה באיזור אליהו.
פיטום הקטורת התחילו לומר בא"י כל יום לפני חמישים שישים שנה בערך בעקבות מגפת הפוליו ונשאר מאז.
[ולהעיר שבתומע"ר כתוב שהגר"א היה אומר כל יום פיטום הקטורת].
והקדיש שאחריו הוא ודאי מיותר.
אמירת שיר מזמור לאסף בטל כבר מזמן. וכבר הערתי במק"א על הטעות שנבעה מזה בתוס' במגילה דף ד'.

[בברכה המשולשת]

[ולהעיר שבתומע"ר כתוב שהגר"א היה אומר כל יום פיטום הקטורת]..

בקרבנות או אחרי התפילה?

[רבינו הגודל]

בסידור אור החמה להגר"ז קרויזר במהדורה החדשה [תשס"ו] עמ' תמה יש פירוש מפתיע ומקורי להבדל בין נוסח אשכנז לספרד בתפילות שבת, ז"ל:

ישמחו במלכותך. נוסח אשכנז אומרים כן רק במוסף אבל בשחרית מדלגים ואומרים עם מקדשי שביעי וכו', ובנוסח ספרד אומרים כן גם בשחרית, וצ"ב. ואפשר דלבני ספרד הוקבע שהשמחה נעשית ע"י התפלה ולכך גם בשחרית שייך שמחה, ולבני אשכנז נקבע שרק ע"י תורה באה השמחה ולכך רק בתפילת מוסף שכבר קראו בתורה באה שמחה.

ללמדך כמה אחז מהחסידות