ראה כאן.אראל כתב:יש ממנו נדפס חידו"ת או שו"ת?
דורשי יחודך כתב:את הספר ודברת בם ראיתי בעבר. זה לא מופיע בגירסה שלי באוצר - האם נמצא בגירסאות מת[קד]מות יותר?
פלוריש כתב:בהמכלול מופיע שהגרמ"פ חיבר את שו"ת ודברת בם. אבל לכאורה החיבור הוא דברי התלמיד, אלא שהערות ופסקים מדברי רבו מופיעים בכל סימן וסימן.
לא?
פעם כשהייתי בארה"ב, שאלתי שאלה אבלחט"א בפני הג"ר דוד פיינשטיין זצ"ל, וכשהשיב לי הוראה שהיתה מחודשת בעיני, שאלתי אותו אם זה חידוש שלו או שכן פסק אביו הג"ר משה זצ"ל, סיפר לי הגאון ר' דוד זצ"ל, שפעם הגיע אליו שאלה חמורה בענין מסויים וכאשר עיין בזה רצה לחדש סברא שלדעתו יש להקל על פיו, אבל דא עקא שמצא מקרה אחר שבא אצל אביו הגרמ"פ זצ"ל, שלכאורה גם שם היה אפשר להקל משום אותה צד היתר, ובאיגרות משה פסק בזה לחומרא. ישב הגר"ד ועיין שוב ושוב במקרה שבא אצלו, ובמקרה שבאג"מ, וכמה שהוא עמל וניסה למצוא טעם, לא הצליח למצוא למה לא הקיל אביו מטעם הקולא הנ"ל.
באשר הגרמ"פ ז"ל עוד היה אז בחיים, ניגש הגר"ד זצ"ל לאביו והציע לפניו את השאלה שבאה לפניו, ואת הסברא שרצה לחדש להקל, ואמר להגרמ"פ שעמל הרבה ולא מצא טעם למה במקרה שבאג"מ לא הקל הגרמ"פ משום טעם זה.
אמר לו הגרמ"פ זצ"ל, "שהסיבה שלא הצלחת הוא משום שכאשר באת לחדש את הקולא שלך מיד חשבת שאם זה נסתר ע"י אחד מהפסקים שלי כבר אי אפשר לך לומר את את זה ואתה כבר לא יכול להורות להקל משום טעם זה".
וציטט לי הג"ר דוד זצ"ל את דברי אביו הגרמ"פ זצ"ל שאמר לו אז, וז"ל "אינני רוצה שכך תפסוק הלכות, תחזור ותעיין בדבר בלי לקחת בחשבון כלל וכלל שאתה "משועבד" למה שאני פסקתי לפניך, לא בעל פה ולא באיגרות משה, ואם נראה לך שיש לך מקום להקל בזה תפסוק להקל", וכך תעשה בכל שאלה שבאה לפניך, ואל תרגיש שאתה מחוייב לפסקים שפסקתי לפניך".
ואמר הגר"ד זצ"ל "חזרתי ועיינתי בדבר, והיה ברור לי שיש מקום להקל בזה, אז "ביראה ופחד -ובמצוות אבי" התעלמתי מזה שאבי מורי לא הקל משום טעם זה, והתקשרתי לשואל והקלתי לו מהטעם שחידשתי."
וסיים הגר"ד את דבריו ואמר, "תיכף ומיד אחרי שאמרתי לשואל את הפסק כמו שהיה נראה לי, מיד עלה בדעתי חילוק ברור בין המקרה שלפני למקרה שבה לא פסק באג"מ את קולא זו, וחשבתי שמשמים העלימו ממני את הדברים עד שבאתי בפני אבי זצ"ל ואמר לי מה שאמר לגבי צורת ההוראה שלי, ורק אחרי שקיימתי דבריו הראוני משמים שגם אין סתירה בין הוראתי להוראת אבי זצ"ל."
זאב ערבות כתב:לא אתווכח עם מספר הסיפור, אך הוא תמוה מהסיבה הפשוטה שבחיי הגרמ"פ היה מקובל בישיבה שהגר"ד לא חולק על אביו, לקולא או לחומרא. ובכלל, האם זה דרך ארץ לשאול פוסק שאלה כזו?
נוטר הכרמים כתב:ר' זאב,
משום מה בכל המקומות נתפסים על פשטות ההליכות,
על החליפה [והחולצה] הקצרה והכובע הפשוט, ארוחת הבוקר וכו'.
זה חשוב מאוד, והלואי וילמדו ממנו. אבל זה כבר רואים בתמונות, וזה תחום אחד.
אנחנו מחכים ומצפים לסיפורים ותיאורים אודות דרכי הפסק שלו, הליכות בית מדרשו,
הנהגותיו ואורחותיו.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חבל שבלוויה כולם לא דיברו על כוחו ודרכו בלימוד התורה.
כולם דיברו על מדת החסד והסבלנות שלו, שבאמת יש להתפעל ממנה. אבל על התורה שלו הסתפקו בזה שאביו אמר עליו דברים גדולים. הערתי כן לזה שעמד על ידי בהלויה, וענה הלה "רצון יראיו יעשה, וכל ימיו החביא את כוחו בלימוד" על משקל האימרא המפורסמת של הגר"ח על הח"ח.
ובאמת כל המספידים ניסו לרמז לדבר אחד שלא היו יכולים להגיד בגלוי. האיזור בה ממוקמת הישיבה שלו כבר אבדה את רוב היהודים שהתגוררו בה, ועכשיו היא מקום מלאה סינים וכל מודעות הרחוב הם בסינית. אלו שנשארו מתגוררים שם הם הרבה קשי יום, חולי נפש ובחורים מבוגרים, ועוד מסכנים. והוא היה מקדיש מזמנו היקר לכל אחד ואחד, מקשיב להערותיו ונותן להם להפריע לו במעשיו. הוא באמת אהב להסתובב עם אנשים פשוטים יותר מעם אנשים מורמים, בכל המובנים.
שאלתי אותו שאלה אחת על הטלפון, בענין מציאות מסוימת, והוא ענה לי שהוא לא מכיר את המציאות כמו שאמרתי, ע"כ אינו יכול לענות. (ולהבדיל בינו ל'פוסק' מפורסם אחר, אשר טרם גמרי את השאלה, ענה כבר). ובאמת אופיו לא חיפשה להתבטא כלל, והוה באמת ניחא ליה שהפסק תהיה ביד מישהו אחר. רק באופנים אלו שלא היה מנוס, וגדולי הרבנים סמכו עליו, היה נכנס לעובי הקורה. עכ"פ כן היה נראה לעומדים בחוץ. ידעתי שלא הייתי מפיק שום תועלת בנסיון להתקרב אליו, שאחרים שעשו כן, לא היה להם מה לספר. רק תלמידי חכמים אמיתיים וגדולים הצריכים פתרון אמיתי לשאלות קשות ידעו לספר ממנו, שלדבריהם היה עונה. זה הרושם שקבלתי.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חבל שבלוויה כולם לא דיברו על כוחו ודרכו בלימוד התורה.
כולם דיברו על מדת החסד והסבלנות שלו, שבאמת יש להתפעל ממנה. אבל על התורה שלו הסתפקו בזה שאביו אמר עליו דברים גדולים. הערתי כן לזה שעמד על ידי בהלויה, וענה הלה "רצון יראיו יעשה, וכל ימיו החביא את כוחו בלימוד" על משקל האימרא של הגר"ח על הח"ח.
ובאמת כל המספידים ניסו לרמז לדבר אחד שלא היו יכולים להגיד בגלוי. האיזור בה ממוקמת הישיבה שלו כבר אבדה את רוב היהודים שהתגוררו בה, ועכשיו היא מקום מלאה סינים וכל מודעות הרחוב הם בסינית. אלו היהודים שנשארו להתגורר שם הם הרבה קשיי יום, חולי נפש ובחורים מבוגרים, ועוד מסכנים. והוא היה מקדיש מזמנו היקר לכל אחד ואחד, מקשיב להערותיהם ונותן להם להפריע לו במעשיו. הוא באמת אהב להסתובב עם אנשים פשוטים יותר מעם אנשים מורמים, בכל המובנים.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חבל שבלוויה כולם לא דיברו על כוחו ודרכו בלימוד התורה.
כולם דיברו על מדת החסד והסבלנות שלו, שבאמת יש להתפעל ממנה. אבל על התורה שלו הסתפקו בזה שאביו אמר עליו דברים גדולים. הערתי כן לזה שעמד על ידי בהלויה, וענה הלה "רצון יראיו יעשה, וכל ימיו החביא את כוחו בלימוד" על משקל האימרא של הגר"ח על הח"ח.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:זה נכון. אבל כפי הנראה לא הרבה לדבר עם אנשים סתם, הוא הרבה להקשיב להם והם דיברו והוא מיעט בדיבור.
הנכד ביטא את זה בפשטות, שנכדיו לא הוצרכו לפטפט אתו להרגיש את אהבתו, ע"כ בחר ללמוד. וכן ביאר את הסיפור המפורסם עם אחותו של הגר"א, שהיא לא הוצרכה לאותיות אהבה, ע"כ ברח הגר"א בחזרה לתורה. משא"כ כאשר בא איש זר הצריך עידוד וחיזוק.
פולסברג כתב:מדברי תורתו מצויים בחוברות 'לתורה והוראה' שי''ל ע''י מתיבתא תפארת ירושלים.
מצויים באוצה''ח וה''ב (מקצתם).
משוש דורים כתב:מה שבולט מאד בדברי תורתו הוא הקיצור, בניגוד לאביו שהיה מאריך בדר"כ ורבים מתשובותיו מונים הרבה עמודים, עם ענפים ואותיות, בנו היה מקצר מאד.
מכון חכמי ליטא כתב:משוש דורים כתב:מה שבולט מאד בדברי תורתו הוא הקיצור, בניגוד לאביו שהיה מאריך בדר"כ ורבים מתשובותיו מונים הרבה עמודים, עם ענפים ואותיות, בנו היה מקצר מאד.
מה שבלט בדברי תורתו של אביו היה האריכות. א"א למדוד לפי אביו.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ר' זאב היקר לפי דבריך הוא היה ממש צדיק גוזר, האם הכירו זאת בארה"ב?
הגהמ כתב:נ.ב. בזכרוני שבאחד מכרכי קול רם, מודפס שיחה שמסר אביו הגר"מ בנוכחות אירוע אחד לכבודו של ר' דוד (משפחתי אאל"ט), ובה תיאר האב מידת שתקנותו ומיעוט הדיבור של בנו הגאון המנוח זכר צדיקים לברכה.
זאב ערבות כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:ר' זאב היקר לפי דבריך הוא היה ממש צדיק גוזר, האם הכירו זאת בארה"ב?
איני יודע מה זה צדיק גוזר והאם אחרים הכירו בכך, אך מהמעט סיפורים שאני מכיר אישית ושסיפרתי כאן, אכן כך זה נראה. איני זוכר אם כבר סיפרתי זאת כאן ואם כן יסלחו לי החברים, אך סיפר לי תלמיד מהישיבה שהיה נוכח בשעת מעשה שנגש אל רב דוד אדם קצת לפני מנחה לבקשת עזרה כספית לענין חשוב (המספר שמע באזניו את הבקשה). רב דוד לא ענה והראה באצבעו על אדם מסויים שעמד בקרבת מקום והתכונן לתפילה. לאחר התפילה נגש הראשון לזה שהצביע עליו ושטח את בקשתו בחשבו שרב דוד מכיר בו כבעל צדקה. האדם שאל כמה הוא צריך ואמר לו איזה סכום מאוד גבוה, הוא הוציא המחאה מכיסו, רשם את הסכום והלך. נגש הראשון חזרה לרב דוד להודות לו ושאל מי זה הנדיב הזה? ענה לו רב דוד: איני יודע, מעולם לא ראיתיו קודם לכן!
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 305 אורחים