הגאון רבי דוד פיינשטיין זצ"ל

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' נובמבר 08, 2020 4:01 am

הגר"ד פיינשטיין, בנו של הגרמ"פ, נפטר בערב שבת פרשת וירא תשפ"א והנה כמה דברים לזכרו (ללא סדר מסויים) ויבואו חכמי הפורום ויוסיפו כהנה וכהנה.
תכונתו הבולטת ביותר היתה בורח מן הכבוד. כמעט ואף פעם לא דיבר ברבים, כשישב בשולחן מכובדים, למשל בכינוסי אגודה אף פעם לא ישב באמצע (ולפעמים בקצה השולחן). תכונתו השניה הבולטת היתה מיעוט בדיבור. לדוגמא: נגש אליו אברך עם שאלה הלכתית, לא אמר מלה, הוציא מ"ב מהמדף, פתח בדף מסויים, הראה לאברך באצבעו את המקום והלך לו... (הייתם צריכים לראות את הבעת הפנים של האברך). הגר"ד היה הסנדק של בנינו יחזקאל נ"י, בשעת הסעודה בקשתי ממנו לומר כמה מלים וענה לי: אתה הלא יודע שאיני מדבר ברבים!
אך עיקר גדולתו של הגר"ד שפסק הלכה ללא היסוס בכל נושא שבא לפתחו ולו יהיה הנושא הקשה והמסובך ביותר, וידוע שבמשך שנים רבות היו מלבנים יחד את השאלות באגרות משה. ועוד שמעתי את המעשה הבא שהיה נוכח בו כאשר לפני חמישים שנה נגש איש עסקים לר"ד כשעוד לא היו מחשבים ואמר לו שהוא צריך לנסוע לבירת ניגריה - לגוס אשר באפריקה ויצטרך לשהות שם בשבת אך אינו יודע מתי זמן כניסת ויציאת השבת. רב דוד הרהר קמעא וענה לו כניסת השבת בשעה זו וזו ויציאה בשעה זו וזו (איני יודע מדוע היה חשוב לאותו אדם לדעת זאת מראש לפני הנסיעה). כעבור זמן האדם נכנס לישיבה ואומר לרב דוד: הפלא ופלא, הזמנים שנתת לי היו מדוייקים לדקה!
הנה קישורים לעוד סיפורי מופת viewtopic.php?f=67&t=41253&start=40#p476669
viewtopic.php?f=67&t=41253&start=80#p477022
viewtopic.php?f=67&t=41253&start=400#p612606

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » א' נובמבר 08, 2020 4:06 am

יש ממנו נדפס חידו"ת או שו"ת?

כפי השמועה, יהי' הלוי' יום מחר [יום א'] אצל ישיבתו תפארת ירושלים באיסט-סייד שבמנהטן

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' נובמבר 08, 2020 4:13 am

אראל כתב:יש ממנו נדפס חידו"ת או שו"ת?

ראה כאן.

רון · הודעהעל ידי **רון** » א' נובמבר 08, 2020 6:51 am

ידידי הרב זאב ערבות שליט"א,
בבקשה תשנה את הכותרת,
תיכנס לראש של ההויה כאן בא"י,
הרה"ג כותבים היום על כל אברך, ולכן מי שיקרא את הכותרת שלך יחשוב שמדובר באברך מאמריקה ולא יבין על מה המהומה,
מדובר בגאון הגדול מגדולי הפוסקים באמריקה בנו של מרן הגאון רבי משה פיינשטיין
וכאן בארץ ישראל לא הכירו אותו כדבעי,
אבל כפי כל מה שהיית שולח לי מדי פעם הרי שהאבידה גדולה מאד ואין לנו תמורתה!
אם רק אפס קצהו ממה שכתבת לי אמת - ומוחזקני בך שאינך יודע היפך מאמת - , הרי שאיבדנו את אחד מהענקים בדור שלנו!
חבל עד דאבדין ולא משתכחין

אליהו חיים

עניו הענווים, אך בלי סתירה לזה, פוסק הדור ראש וראשון, במקום שאחרים לא העיזו לנגוע גם שם במיעוט דיבורים הגיע.
לפני שנה בדיוק, היו במשפחתנו שאלות חמורות של פיקוח נפש בטיפול לאמא שלי הכ"מ בארה"ב, ותל תלפיות תל שכולם פונים אליו פנינו לראש ההר, על פיו ברוגע ובנחת יצאנו ועל פיו ברוגע ובנחת באנו.
אכן אנשי אמנה אבדנו...

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » א' נובמבר 08, 2020 8:05 am

https://agudah.org/watch-the-full-progr ... e-stadium/

בדקה 2:35:25 המסיים בסיום הש''ס הגדול בעולם רבי שמואל קמנצקי, מודה לרבי דוד, שהזכות היתה שלו ונתנה לו במתנה...

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' נובמבר 08, 2020 8:22 am

: B9CFC999-FFEA-4283-8026-B73DE40B69E8.jpeg (162.86 KiB) נצפה 14392 פעמים

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » א' נובמבר 08, 2020 2:17 pm

בהמכלול מופיע שהגרמ"פ חיבר את שו"ת ודברת בם. אבל לכאורה החיבור הוא דברי התלמיד, אלא שהערות ופסקים מדברי רבו מופיעים בכל סימן וסימן.
לא?

דורשי יחודך

את הספר ודברת בם ראיתי בעבר. זה לא מופיע בגירסה שלי באוצר - האם נמצא בגירסאות מתדקמות יותר?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' נובמבר 08, 2020 3:14 pm

דורשי יחודך כתב:את הספר ודברת בם ראיתי בעבר. זה לא מופיע בגירסה שלי באוצר - האם נמצא בגירסאות מת[קד]מות יותר?

פולסברג כתב: https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=617848

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=626068
איפה ח''א?

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' נובמבר 08, 2020 6:21 pm

פלוריש כתב:בהמכלול מופיע שהגרמ"פ חיבר את שו"ת ודברת בם. אבל לכאורה החיבור הוא דברי התלמיד, אלא שהערות ופסקים מדברי רבו מופיעים בכל סימן וסימן.
לא?

את ודברת בם חיבר ר' ברוך מאסקוויץ תלמיד הגר"ד. באוצר החכמה נמצא רק ח"ב. מצורף צילום הסכמת הגר"ד בחלק א וקובץ דף ההסכמה מחלק ב שהיא הסכמה שונה.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' נובמבר 08, 2020 6:33 pm

הגר"ד בשעת שיעור בישיבת תפארת ירושלים, ויחד עם רב נתן איינפלד לפני כ14 שנה. שימו לב שבכל התמונות באשכול עד עתה אותה עניבה!

יהודה בן יעקב

סיפור מפעים [מפורום לתורה]

פעם כשהייתי בארה"ב, שאלתי שאלה אבלחט"א בפני הג"ר דוד פיינשטיין זצ"ל, וכשהשיב לי הוראה שהיתה מחודשת בעיני, שאלתי אותו אם זה חידוש שלו או שכן פסק אביו הג"ר משה זצ"ל, סיפר לי הגאון ר' דוד זצ"ל, שפעם הגיע אליו שאלה חמורה בענין מסויים וכאשר עיין בזה רצה לחדש סברא שלדעתו יש להקל על פיו, אבל דא עקא שמצא מקרה אחר שבא אצל אביו הגרמ"פ זצ"ל, שלכאורה גם שם היה אפשר להקל משום אותה צד היתר, ובאיגרות משה פסק בזה לחומרא. ישב הגר"ד ועיין שוב ושוב במקרה שבא אצלו, ובמקרה שבאג"מ, וכמה שהוא עמל וניסה למצוא טעם, לא הצליח למצוא למה לא הקיל אביו מטעם הקולא הנ"ל.
באשר הגרמ"פ ז"ל עוד היה אז בחיים, ניגש הגר"ד זצ"ל לאביו והציע לפניו את השאלה שבאה לפניו, ואת הסברא שרצה לחדש להקל, ואמר להגרמ"פ שעמל הרבה ולא מצא טעם למה במקרה שבאג"מ לא הקל הגרמ"פ משום טעם זה.
אמר לו הגרמ"פ זצ"ל, "שהסיבה שלא הצלחת הוא משום שכאשר באת לחדש את הקולא שלך מיד חשבת שאם זה נסתר ע"י אחד מהפסקים שלי כבר אי אפשר לך לומר את את זה ואתה כבר לא יכול להורות להקל משום טעם זה".
וציטט לי הג"ר דוד זצ"ל את דברי אביו הגרמ"פ זצ"ל שאמר לו אז, וז"ל "אינני רוצה שכך תפסוק הלכות, תחזור ותעיין בדבר בלי לקחת בחשבון כלל וכלל שאתה "משועבד" למה שאני פסקתי לפניך, לא בעל פה ולא באיגרות משה, ואם נראה לך שיש לך מקום להקל בזה תפסוק להקל", וכך תעשה בכל שאלה שבאה לפניך, ואל תרגיש שאתה מחוייב לפסקים שפסקתי לפניך".
ואמר הגר"ד זצ"ל "חזרתי ועיינתי בדבר, והיה ברור לי שיש מקום להקל בזה, אז "ביראה ופחד -ובמצוות אבי" התעלמתי מזה שאבי מורי לא הקל משום טעם זה, והתקשרתי לשואל והקלתי לו מהטעם שחידשתי."
וסיים הגר"ד את דבריו ואמר, "תיכף ומיד אחרי שאמרתי לשואל את הפסק כמו שהיה נראה לי, מיד עלה בדעתי חילוק ברור בין המקרה שלפני למקרה שבה לא פסק באג"מ את קולא זו, וחשבתי שמשמים העלימו ממני את הדברים עד שבאתי בפני אבי זצ"ל ואמר לי מה שאמר לגבי צורת ההוראה שלי, ורק אחרי שקיימתי דבריו הראוני משמים שגם אין סתירה בין הוראתי להוראת אבי זצ"ל."

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' נובמבר 08, 2020 9:21 pm

לא אתווכח עם מספר הסיפור, אך הוא תמוה מהסיבה הפשוטה שבחיי הגרמ"פ היה מקובל בישיבה שהגר"ד לא חולק על אביו, לקולא או לחומרא. ובכלל, האם זה דרך ארץ לשאול פוסק שאלה כזו?

לכשיבקע · הודעהעל ידי **לכשיבקע** » א' נובמבר 08, 2020 9:38 pm

זאב ערבות כתב:לא אתווכח עם מספר הסיפור, אך הוא תמוה מהסיבה הפשוטה שבחיי הגרמ"פ היה מקובל בישיבה שהגר"ד לא חולק על אביו, לקולא או לחומרא. ובכלל, האם זה דרך ארץ לשאול פוסק שאלה כזו?

חדא מתרצתא בחבירתה. התכוון גם להעיר לשואל ככל הנראה, וגם לומר כי אינו משיב אלא מכח דברי אביו שהורה לו לברר גם בעצמו.

נוטר הכרמים

ר' זאב,

משום מה בכל המקומות נתפסים על פשטות ההליכות,
על החליפה [והחולצה] הקצרה והכובע הפשוט, ארוחת הבוקר וכו'.
זה חשוב מאוד, והלואי וילמדו ממנו. אבל זה כבר רואים בתמונות, וזה תחום אחד.

אנחנו מחכים ומצפים לסיפורים ותיאורים אודות דרכי הפסק שלו, הליכות בית מדרשו,
הנהגותיו ואורחותיו.

ליטוואק פון בודאפעסט

חבל שבלוויה כולם לא דיברו על כוחו ודרכו בלימוד התורה.

כולם דיברו על מדת החסד והסבלנות שלו, שבאמת יש להתפעל ממנה. אבל על התורה שלו הסתפקו בזה שאביו אמר עליו דברים גדולים. הערתי כן לזה שעמד על ידי בהלויה, וענה הלה "רצון יראיו יעשה, וכל ימיו החביא את כוחו בלימוד" על משקל האימרא של הגר"ח על הח"ח.

ובאמת כל המספידים ניסו לרמז לדבר אחד שלא היו יכולים להגיד בגלוי. האיזור בה ממוקמת הישיבה שלו כבר אבדה את רוב היהודים שהתגוררו בה, ועכשיו היא מקום מלאה סינים וכל מודעות הרחוב הם בסינית. אלו היהודים שנשארו להתגורר שם הם הרבה קשיי יום, חולי נפש ובחורים מבוגרים, ועוד מסכנים. והוא היה מקדיש מזמנו היקר לכל אחד ואחד, מקשיב להערותיהם ונותן להם להפריע לו במעשיו. הוא באמת אהב להסתובב עם אנשים פשוטים יותר מעם אנשים מורמים, בכל המובנים.

שאלתי אותו שאלה אחת על הטלפון, בענין מציאות מסוימת, והוא ענה לי שהוא לא מכיר את המציאות כמו שאמרתי, ע"כ אינו יכול לענות. (ולהבדיל בינו ל'פוסק' מפורסם אחר, אשר טרם גמרי את השאלה, ענה כבר). ובאמת אופיו לא חיפשה להתבטא כלל, והוה באמת ניחא ליה שהפסק תהיה ביד מישהו אחר. רק באופנים אלו שלא היה מנוס, וגדולי הרבנים סמכו עליו, היה נכנס לעובי הקורה. עכ"פ כן היה נראה לעומדים בחוץ. ידעתי שלא הייתי מפיק שום תועלת בנסיון להתקרב אליו, שאחרים שעשו כן, לא היה להם מה לספר. רק תלמידי חכמים אמיתיים וגדולים הצריכים פתרון אמיתי לשאלות קשות ידעו לספר ממנו, שלדבריהם היה עונה. זה הרושם שקבלתי.

זאב ערבות

נוטר הכרמים כתב:ר' זאב,

משום מה בכל המקומות נתפסים על פשטות ההליכות,
על החליפה [והחולצה] הקצרה והכובע הפשוט, ארוחת הבוקר וכו'.
זה חשוב מאוד, והלואי וילמדו ממנו. אבל זה כבר רואים בתמונות, וזה תחום אחד.

אנחנו מחכים ומצפים לסיפורים ותיאורים אודות דרכי הפסק שלו, הליכות בית מדרשו,
הנהגותיו ואורחותיו.

בנוסף לקישורים שניתנו כאן ניתן לעשות חיפוש ולדלות מהפורום עוד ידיעות ועובדות שסיפרתי ושסיפרו אחרים. איני יודע מה בדיוק מתכוונים שאומרים הליכות בית מדרשו הנהגותיו ואורחותיו. הוא התנהג בכזו פשיטות נוראית שאם מישהו זר היה נכנס לבית המדרש ולא היה יושב על מקומו באותו רגע, לא היה יכול לזהות אותו כראש הישיבה (אולי פרט לשנים האחרונות מפאת גילו). בקשר לדרכי הפסק שלו, כאשר שאלו אותו בד"כ היה עונה בקצרה בסגנון הגרח"ק ללא הסברים ונימוקים וידוע שבאו אליו עם שאלות חמורות וקשות מכל העולם ויתכן שבמצבים אלו היה מאריך.

זאב ערבות

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חבל שבלוויה כולם לא דיברו על כוחו ודרכו בלימוד התורה.

כולם דיברו על מדת החסד והסבלנות שלו, שבאמת יש להתפעל ממנה. אבל על התורה שלו הסתפקו בזה שאביו אמר עליו דברים גדולים. הערתי כן לזה שעמד על ידי בהלויה, וענה הלה "רצון יראיו יעשה, וכל ימיו החביא את כוחו בלימוד" על משקל האימרא המפורסמת של הגר"ח על הח"ח.

ובאמת כל המספידים ניסו לרמז לדבר אחד שלא היו יכולים להגיד בגלוי. האיזור בה ממוקמת הישיבה שלו כבר אבדה את רוב היהודים שהתגוררו בה, ועכשיו היא מקום מלאה סינים וכל מודעות הרחוב הם בסינית. אלו שנשארו מתגוררים שם הם הרבה קשי יום, חולי נפש ובחורים מבוגרים, ועוד מסכנים. והוא היה מקדיש מזמנו היקר לכל אחד ואחד, מקשיב להערותיו ונותן להם להפריע לו במעשיו. הוא באמת אהב להסתובב עם אנשים פשוטים יותר מעם אנשים מורמים, בכל המובנים.

שאלתי אותו שאלה אחת על הטלפון, בענין מציאות מסוימת, והוא ענה לי שהוא לא מכיר את המציאות כמו שאמרתי, ע"כ אינו יכול לענות. (ולהבדיל בינו ל'פוסק' מפורסם אחר, אשר טרם גמרי את השאלה, ענה כבר). ובאמת אופיו לא חיפשה להתבטא כלל, והוה באמת ניחא ליה שהפסק תהיה ביד מישהו אחר. רק באופנים אלו שלא היה מנוס, וגדולי הרבנים סמכו עליו, היה נכנס לעובי הקורה. עכ"פ כן היה נראה לעומדים בחוץ. ידעתי שלא הייתי מפיק שום תועלת בנסיון להתקרב אליו, שאחרים שעשו כן, לא היה להם מה לספר. רק תלמידי חכמים אמיתיים וגדולים הצריכים פתרון אמיתי לשאלות קשות ידעו לספר ממנו, שלדבריהם היה עונה. זה הרושם שקבלתי.

ייש"כ! ממש כך, הבעת יפה את הדברים. יש לי קונטרס בן כמה מאות עמודים עם שאלות ששאל אחד התלמידים, רוב ככל התשובות הם בסגנון הגרח"ק בין מלה לכמה מלים בלי נימוקים, אך אסר עליו להפיץ את התשובות ברבים ורק לתלמידים, והמחבר אסר עלי להפיץ! (כך שנא לא לבקש, מה עוד שזה באנגלית).

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » א' נובמבר 08, 2020 11:40 pm

: C64017EF-372B-41F9-8F00-FBDACB28B667.jpeg (54.91 KiB) נצפה 13727 פעמים

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ב' נובמבר 09, 2020 1:40 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חבל שבלוויה כולם לא דיברו על כוחו ודרכו בלימוד התורה.

כולם דיברו על מדת החסד והסבלנות שלו, שבאמת יש להתפעל ממנה. אבל על התורה שלו הסתפקו בזה שאביו אמר עליו דברים גדולים. הערתי כן לזה שעמד על ידי בהלויה, וענה הלה "רצון יראיו יעשה, וכל ימיו החביא את כוחו בלימוד" על משקל האימרא של הגר"ח על הח"ח.

ובאמת כל המספידים ניסו לרמז לדבר אחד שלא היו יכולים להגיד בגלוי. האיזור בה ממוקמת הישיבה שלו כבר אבדה את רוב היהודים שהתגוררו בה, ועכשיו היא מקום מלאה סינים וכל מודעות הרחוב הם בסינית. אלו היהודים שנשארו להתגורר שם הם הרבה קשיי יום, חולי נפש ובחורים מבוגרים, ועוד מסכנים. והוא היה מקדיש מזמנו היקר לכל אחד ואחד, מקשיב להערותיהם ונותן להם להפריע לו במעשיו. הוא באמת אהב להסתובב עם אנשים פשוטים יותר מעם אנשים מורמים, בכל המובנים.

הוא היה עניו כ''כ גדול, שאפי' במותו לא היה הכבוד להגיע לו. המספידים ספדוהו כאילו היה יהודי מתוק במושב זקינים... [וגם שהיה בעידן הקורונה].

---------------------

מדברי תורתו מצויים בחוברות 'לתורה והוראה' שי''ל ע''י מתיבתא תפארת ירושלים.
מצויים באוצה''ח וה''ב (מקצתם).

אשרי מי שיעלה אותם לטובת הציבור ולטובת נשמתו הטהורה.

בחומש ארטסקרול באינגלית, בסוף כל פרשה מובא משמו על רמזי סדר הפסוקים, שאביו מרן אמר שיש דברים בגו.

מגופת חבית

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חבל שבלוויה כולם לא דיברו על כוחו ודרכו בלימוד התורה.

כולם דיברו על מדת החסד והסבלנות שלו, שבאמת יש להתפעל ממנה. אבל על התורה שלו הסתפקו בזה שאביו אמר עליו דברים גדולים. הערתי כן לזה שעמד על ידי בהלויה, וענה הלה "רצון יראיו יעשה, וכל ימיו החביא את כוחו בלימוד" על משקל האימרא של הגר"ח על הח"ח.

כדאי שא' יעתק הספד נכדו ואעתיק דבר א' שכמעט לא שח שיחה בטילה עם המשפחה מרוב זהירות על זמנו רק כשחלה חליו האחרון ולא הי' הכוח ללמוד כהרגילו אז סיפרו להם כמה דברים על המשפחה, ועוד סיפר כשהיו מבקרים אותו בבית אפי' אם הי' רעש מהילדים לא הפסיק מלימודו, והי' צריכין שאשתו יבוא לומר לו שהמשפחה בא לבקר אותו

ליטוואק פון בודאפעסט

זה נכון. אבל כפי הנראה לא הרבה לדבר עם אנשים סתם, הוא הרבה להקשיב להם והם דיברו והוא מיעט בדיבור.

הנכד ביטא את זה בפשטות, שנכדיו לא הוצרכו לפטפט אתו להרגיש את אהבתו, ע"כ בחר ללמוד. וכן ביאר את הסיפור המפורסם עם אחותו של הגר"א, שהיא לא הוצרכה לאותיות אהבה, ע"כ ברח הגר"א בחזרה לתורה. משא"כ כאשר בא איש זר הצריך עידוד וחיזוק.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' נובמבר 09, 2020 3:41 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:זה נכון. אבל כפי הנראה לא הרבה לדבר עם אנשים סתם, הוא הרבה להקשיב להם והם דיברו והוא מיעט בדיבור.

הנכד ביטא את זה בפשטות, שנכדיו לא הוצרכו לפטפט אתו להרגיש את אהבתו, ע"כ בחר ללמוד. וכן ביאר את הסיפור המפורסם עם אחותו של הגר"א, שהיא לא הוצרכה לאותיות אהבה, ע"כ ברח הגר"א בחזרה לתורה. משא"כ כאשר בא איש זר הצריך עידוד וחיזוק.

זה נכון, אך כידוע הו מצבים בהם היה ניתן לשוחח אתו על הא ועל דא. במשך שנים היה יושב באיזה מסעדה ליד הישיבה ושותה שם כוס קפה בבוקר (לא ראיתי אך כך אומרים) והיה ידוע ששם אפשר היה לגשת אליו ולשוחח.

מגופת חבית

כונתי הי' להראות גודל התמדתו

נוטר הכרמים

ר' זאב יקירנו, ידיד ד' ועמו.

יישר כח על העובדות המרגשות והנפלאות,
אך עוד לא באתי על סיפוקי.

אסביר את כוונתי, כאשר מדובר באדם גדול שמוכר לציבור, אזי הציבור כבר חי ונשם את האוירה המיוחדת לו,
נחשף לסדר יומו, לסגנון ההתבטאויות וכו'. אזי מחפשים ודורשים אחרי סיפורים יפים.
אבל אם מדובר באישיות עלומה ואנונימית לגמרי, רוצים להכיר את ה'הלוך ילך' שלה,
וזה אפשרי דרך תיאורים מקיפים יותר מאשר סיפורים פה ושם.

אני מצרף כאן דוגמא מוצלחת, נפטר לאחרונה ר' שייע העשיל ברים, הראש ישיבה של בוהוש וריז'ין,
תלמידיו בבוהוש הוציאו עלון שלם אודותיו, ולענ"ד הצליחו להעביר היטב בין השורות את כל הניחוחות שלו.
קצת אמרות שלו ביידיש ובעברית וקצת תיאורים מפורטים.

איש הגבעה · הודעהעל ידי **איש הגבעה** » ב' נובמבר 09, 2020 9:20 am

: רבי דוד זצ''ל.jpg (100.75 KiB) נצפה 13447 פעמים

ראש גולת אריאל- תנו כבוד לתורה- ויה"ר שלא יהיה הפרעות לכבוד התורה

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' נובמבר 09, 2020 11:50 am

פולסברג כתב:מדברי תורתו מצויים בחוברות 'לתורה והוראה' שי''ל ע''י מתיבתא תפארת ירושלים.
מצויים באוצה''ח וה''ב (מקצתם).

מצ"ב דבריו שבקבצים 'לתורה והוראה' אשר נמצאים באוצ"ח.
[יש פסקים שלא הבאתי משום שחזרו ונדפסו בכרך י]

יום קביעות היארצייט - הרב דוד פיינשטיין. לתורה והוראה ד.pdf: (767.31 KiB) הורד 238 פעמים

נר יום הכיפורים, ג' פסיעות שאחר תפילת שמו''ע - הרב דוד פיינשטיין (עם תשובת אביו הגרמ''פ). לתורה והוראה ה.pdf: (2.36 MiB) הורד 287 פעמים

בשכח יעלה ויבוא, הנענועים בלולב, תוס' גיטין יח ד''ה הנהו - הרב דוד פיינשטיין. לתורה והוראה ארבעים לבינה.pdf: (409.62 KiB) הורד 243 פעמים

קו התאריך לענין תפילת שחרית, קידוש במקום סעודה, הסיבה בליל פסח לאבל, הבדלה לקטן שאוכל בט' באב שחל ביום ראשון - הרב דוד פיינשטיין. לתורה והוראה סה''ז לגרמ''פ.pdf: (1.65 MiB) הורד 259 פעמים

אוסף בירורים - הרב דוד פיינשטיין. לתורה והוראה י.pdf: (9.95 MiB) הורד 331 פעמים

משוש דורים

מה שבולט מאד בדברי תורתו הוא הקיצור, בניגוד לאביו שהיה מאריך בדר"כ ורבים מתשובותיו מונים הרבה עמודים, עם ענפים ואותיות, בנו היה מקצר מאד.
האם היה אומר שיעורים כלליים בסוגיות? והאם נדפסו?

יוסף חיים אוהב ציון

ר' זאב היקר לפי דבריך הוא היה ממש צדיק גוזר, האם הכירו זאת בארה"ב?

מכון חכמי ליטא

משוש דורים כתב:מה שבולט מאד בדברי תורתו הוא הקיצור, בניגוד לאביו שהיה מאריך בדר"כ ורבים מתשובותיו מונים הרבה עמודים, עם ענפים ואותיות, בנו היה מקצר מאד.

מה שבלט בדברי תורתו של אביו היה האריכות. א"א למדוד לפי אביו.

משוש דורים

מכון חכמי ליטא כתב:
משוש דורים כתב:מה שבולט מאד בדברי תורתו הוא הקיצור, בניגוד לאביו שהיה מאריך בדר"כ ורבים מתשובותיו מונים הרבה עמודים, עם ענפים ואותיות, בנו היה מקצר מאד.

מה שבלט בדברי תורתו של אביו היה האריכות. א"א למדוד לפי אביו.

אולי אביו היה מאריך קיצוני, אבל הוא היה מקצר קיצוני.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' נובמבר 09, 2020 2:19 pm

ידידי הרב הנוטר, רבים צמאו ובטח רבים עוד יצמאו לדעת את אשר אתה מבקש לעמוד על טיבו ואישיותו של הגאון המנוח, ואף אני התעקבתי אחריו בהזדמנויות שונות למטרה זו, אבל כמו כולם גם אני נשאר מאוכזב. ואין זה שהוא הסתיר את עצמו ואת גדלותו בתורה, דומני שלא כך הם פני הדברים בכלל, אלא אדרבה חי את חייו בבטחה והלך בתומו על פי דרכו הייחודית והפשטנית שהתווה לו מבלי לחוש כלל לכל הרוחות המנשבות (והסוערות לפעמים). 'מה יאמרו' לא היה תופס שום מקום אצלו, ובז היה לכל החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם. כמו שרמזו כבר למעלה, כל מאוויו היה לשבת בתוך עמו באותה הסביבה שהוא כה אהב ושבה חי כל ימיו באין מפריע (אמת מה נהדר היה לראות אותו ביום השבת אחר שכלו כל הרוחות, והוא יושב כמלך בגדוד בבית מדרשו בישיבת תפא"י בעת התפלה מנעים פסוקי דזמרה בקול רם, מחלק העליות בעת קריאת התורה, כשכל הזמן הוא מקרין שמחה ונחת מעין עולם הבא. אשרי עין ראתה).

אלא מאי, פשוט לא דרכי העולם ומחשבותיהם דרכיו ומחשבותיו, ואי אפשר למדוד אותו במידותיהם שאנו רגילים למדוד אותם בהם. היטב להגדיר את זה רבי שמואל קמנצקי יבל"ח שאמר בעת ההלוייה ש"היה ידיד וריע לכל מי שבא במגע אתו אבל את ר' דוד אי אפשר להגדיר ולתאר אישיותו במילים, הוא היה מין בפני עצמו, משכמו ולמעלה, אן אוסנאם פון א מענטש!" זה היה כל ההספד שלו, והרגשתי שהדברים מופנים כלפי כל אלו, ואולי שאף ר' שמואל עצמו עמהם, שנכשלים בנסיונם לעמוד על אופיו הפנימי והייחודי של הגאון המנוח יהי זכרו ברוך.

נ.ב. בזכרוני שבאחד מכרכי קול רם, מודפס שיחה שמסר אביו הגר"מ בנוכחות אירוע אחד לכבודו של ר' דוד (משפחתי אאל"ט), ובה תיאר האב מידת שתקנותו ומיעוט הדיבור של בנו הגאון המנוח זכר צדיקים לברכה.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' נובמבר 09, 2020 4:54 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ר' זאב היקר לפי דבריך הוא היה ממש צדיק גוזר, האם הכירו זאת בארה"ב?

איני יודע מה זה צדיק גוזר והאם אחרים הכירו בכך, אך מהמעט סיפורים שאני מכיר אישית ושסיפרתי כאן, אכן כך זה נראה. איני זוכר אם כבר סיפרתי זאת כאן ואם כן יסלחו לי החברים, אך סיפר לי תלמיד מהישיבה שהיה נוכח בשעת מעשה שנגש אל רב דוד אדם קצת לפני מנחה לבקשת עזרה כספית לענין חשוב (המספר שמע באזניו את הבקשה). רב דוד לא ענה והראה באצבעו על אדם מסויים שעמד בקרבת מקום והתכונן לתפילה. לאחר התפילה נגש הראשון לזה שהתביע עליו ושטח את בקשתו בחשבו שרב דוד מכיר בו כבעל צדקה. האדם שאל כמה הוא צריך ואמר לו איזה סכום מאוד גבוה, הוא הוציא המחאה מכיסו, רשם את הסכום והלך. נגש הראשון חזרה לרב דוד להודות לו ושאל מי זה הנדיב הזה? ענה לו רב דוד: איני יודע, מעולם לא ראיתיו קודם לכן!

דוב גרין · הודעהעל ידי **דוב גרין** » ב' נובמבר 09, 2020 5:35 pm

הגהמ כתב:נ.ב. בזכרוני שבאחד מכרכי קול רם, מודפס שיחה שמסר אביו הגר"מ בנוכחות אירוע אחד לכבודו של ר' דוד (משפחתי אאל"ט), ובה תיאר האב מידת שתקנותו ומיעוט הדיבור של בנו הגאון המנוח זכר צדיקים לברכה.

: IMG_20201109_102613626.jpg (2.04 MiB) נצפה 13335 פעמים

בראנסוויל

לכבוד שבת קודש
https://drive.google.com/file/d/1sGSdMS ... m-7W2/view

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ב' נובמבר 09, 2020 6:26 pm

אני למדתי בישיבה דסטאטען איילנד, שהינו סעיף של תפארת ירושלים, משנה הראשונה של הישיבה בתשכ"ז עד תשל"ג. כמובן, הייתי מקושר מעיקר עם רב ראובן שליט"א שהיה ראש הישיבה במקום, גם עם רב שיסגל ז"ל שהיה מגיד שיעור, שכמובן עם ראש הישיבה הגר"מ זצ"ל, אבל גם זכיתי להכיר את רב דוד.

היתה תקופה שהוא היה נוסע אלינו למסור שיעור לבחורים המבוגרים במשנה ברורה. צורת השיעור היתה שקודם הוא מסר לנו הקדמה על הנושא שהיינו אמורים לעסוק בו. ההקדמה היתה שהוא הוא אמור בעל פה (ומסביר) כל מה שכתוב בטור, ב"י, וד"מ בענין. אח"כ נגשנו ללמוד השו"ע ומ"ב בפנים, והכל היה מובן. מזה למדנו לא רק את החומר שהיה לפנינו, אלא גם כלל גדול הלימוד האחרונים - שכדי להבין את דבריהם צריכים לדעת מה נמצא במקורות.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' נובמבר 09, 2020 6:36 pm

viewtopic.php?p=644237#p644237
viewtopic.php?p=637662#p637662
viewtopic.php?p=636645#p636645
viewtopic.php?p=612606#p612606

זאב ערבות

זאב ערבות כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ר' זאב היקר לפי דבריך הוא היה ממש צדיק גוזר, האם הכירו זאת בארה"ב?

איני יודע מה זה צדיק גוזר והאם אחרים הכירו בכך, אך מהמעט סיפורים שאני מכיר אישית ושסיפרתי כאן, אכן כך זה נראה. איני זוכר אם כבר סיפרתי זאת כאן ואם כן יסלחו לי החברים, אך סיפר לי תלמיד מהישיבה שהיה נוכח בשעת מעשה שנגש אל רב דוד אדם קצת לפני מנחה לבקשת עזרה כספית לענין חשוב (המספר שמע באזניו את הבקשה). רב דוד לא ענה והראה באצבעו על אדם מסויים שעמד בקרבת מקום והתכונן לתפילה. לאחר התפילה נגש הראשון לזה שהצביע עליו ושטח את בקשתו בחשבו שרב דוד מכיר בו כבעל צדקה. האדם שאל כמה הוא צריך ואמר לו איזה סכום מאוד גבוה, הוא הוציא המחאה מכיסו, רשם את הסכום והלך. נגש הראשון חזרה לרב דוד להודות לו ושאל מי זה הנדיב הזה? ענה לו רב דוד: איני יודע, מעולם לא ראיתיו קודם לכן!

אחד מחברי הפורום העיר את תשומת לבי שהסיפור הנ"ל אכן סופר כבר כאן viewtopic.php?p=617864#p617864 ושיש סתירה ביניהם ששם מובא שהוא שאל את בעל הצדקה אם הוא מכיר את הגר"ד וענה לו שזו הפעם הראשונה שהוא מתפלל בישיבה. וכיוון שאיני זוכר מן הסתם הגירסא הקודמת נכונה כיוון שכתבתי אותה קרוב לזמן שמיעתה, אך אני משאיר את שתי הגרסאות להראות שאף על הסיפורים שלי אין לסמוך למרות שאני משתדל לדקדק ככל האפשר במסירתם.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ב' נובמבר 09, 2020 11:37 pm

: ‏‏לכידה.PNG (186.4 KiB) נצפה 12844 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר