זה מעשה על גבול השלומיאליות או טיפשות. אך התרחש בליל שישי האחרון.
תחילתו 'ביורה דעה' וסופו ב'חושן משפט'.
בעקבות 'מצב החירום' שאין אולמות אירועים. אחד מן השטיבאלך החסידים אירח במשכנו 'שבת-שבע-ברכות'.
לצורך זה התנדב אחד האברכים להכין סיר טשולנט, מליל שישי עד לצהרי יום השבת שיהא מצטצק ויפה לו.
דא עקא, ביום שישי בבוקר, אחד האברכים שלא שם לב לסיר המבעבע [שעדיין לא התבשל כל צרכו!!],
מילא כוסות חלב ע"ג המכסה. לאחר שהחזיר בקבוק החלב למקרר, הסיט בידיו בשוגג את מִכסה הקדירה,
כך שכוסות החד פעמי, נשפכו כולם הישר לסיר החמין.
הסיר עצמו, אך שיכול היה להכיל 'שישים' כנגד, אך לא היה מלא עד גדותיו, כך ש'שישים' לא היה.
נשאלה השאילה, כמה כסף עליו לשלם לבעלי השמחה?
האם יש כאן מזיק או רק גרמא או גרמי?
וא"ת היזק יש כאן, הרי הוי היזק שאינו ניכר. ומאידך הפת"ש בסי' שפ"ה מביא ספק,
אם התערב מין באינו מינו הרי הטעם ניכר ויש כאן היזק היכר.
יש הר"ל שזה רק איסור דרבנן, כי לא היה לו כוונה לבשל בב"ח ע"מ לאכול
ועוד, הרי בעת שהחלב נשפך, עדיין לא מתבשל מיד עם חלקי הבשר.
[ויש נפק"מ לאיסור דרבנן או דאורייתא, שאולי לא היה צריך לעדכן, כי אין פגם בנפש ואי"צ כפרה ע"ז,
כידוע שיטת הנתיבות בסי' רל"ד].
יצוין שהאברך 'החלבן' מוכן לשלם [כך שאין צורך בגביית קנסות שאולי אין בזה"ז...]. רק השאילה כמה?
האם כפי שווי חומרי הגלם [עומד לערך 700 שקלים 'בשר-בהמה', תפו"א גריסים ושאר ירקות..]
או אולי כפי שווי סיר טשולנט מוכן ומבושל....
אגב, מכאן למדים שפעמים מטבחי קייטרינג בכשרות, טובים אלף מונים מבעיות הצצות במטבחים ביתיים.
במטבחים ציבורים, קשה להתערב בשר בחלב. הכללים מאד ברורים. בפרט לאשכנזים שרק צריך 'בן ישראל' להדליק האש...
אמנם, יש בעיקר נסיון לבעלים, להכניס מוצרים זולים עם הכשרים פחותים, אך כמה 'כף חולבת' יש...
ותן לחכם ויחכם עוד.. ויאכלו ענווים וישבעו..